יוסי סעדון / צילום: יוסי כהן
הממשלה אישרה היום (ג') את ההצעה לסבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל במשך חמש שנים וללא מקור תקציבי, בניגוד לעמדות דרגי המקצוע.
● הממשלה תדון בהצעה לסבסוד משכנתאות - בניגוד לעמדת בנק ישראל וללא מקור תקציבי
● בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות
● בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?
מטרת טיוטת החוק היא לקבוע, בהוראת שעה לחמש שנים, מנגנון מענקים חודשי עבור לווים יחידים שנטלו הלוואות לדיור לפני תום שנת 2022 לשם רכישת דירת מגורים יחידה ששוויה במועד נטילת ההלוואה לא עלה על כפל מחיר דירה ממוצע ואשר הלוואתם טרם סולקה במלואה. זאת, כמענה לעלייה החדה בהחזרים החודשיים שאותה חוו עקב העלאות הריבית. המענק יחושב על בסיס העלייה בהחזר החודשי, כלומר הפער בין ההחזר הנוכחי לראשון, כשהוא צמוד למדד ויינתן בשיעור של עד 75% מאותה עלייה, בהתאמה לשווי הדירה בעת נטילת ההלוואה ביחס למחיר דירה ממוצע. בהתאם לכך, הסיוע המקסימלי יינתן ללווים אשר רכשו דירה ששוויה נמוך ממחיר דירה ממוצע או שווה לו, בעוד שעבור דירות ששווין גבוה מכך - יופחת סכום הסיוע באופן לינארי עד להתאפסותו במחיר דירה העולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע.
"מדובר בעלות כל כך גבוהה לחוק לא נחוץ"
בבנק ישראל, הממונה על התקציבים והיועצת המשפטית לממשלה הביעו התנגדות גורפת לחוק. בראיון לגלובס ד"ר יוסי סעדון מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל מצביע על החורים בחוק ומציין מדוע הוא "יצא מגדרו" כדי לחסום את ההצעה.
"מדובר בעלות כל כך גבוהה לחוק לא נחוץ. הדבר הפשוט ביותר מבחינת ההצדקה כשאנחנו מסתכלים על מאגר אשראי ומשכנתאות בוחנים מה קרה ללווים שלקחו משכנתאות בתקופה המדוברת ובממוצע מדברים על תוספת של 960 שקל בהחזר החודשי. באותה תקופה השכר הממוצע עלה ב-1,880 שקל. בממוצע אנחנו נמצאים במצב שמבחינה שקלית אין הרעה. יתרה מכך, גם בשיעורי הפסד האשראי במגזר המשכנתאות הוא עומד על 0.7%, וזה מהנמוכים ברמה היסטורית. כלומר, אכן יש משקי בית שקשה להם אבל אנחנו לא יכולים להגיד שיש כשל מאקרו-כלכלי שמצדיק את החוק הזה.
חוסר הצדק הגדול ביותר בחוק לדבריו הוא שמי שייהנו מהחוק הם רק מי שרכשו דירות לפני מרץ 2022 כשמאז המחירים זינקו בהשוואה היסטורית, ואלו אנשים שנהנו מעלייה משמעותית בעושר שלהם, "ערכתי סימולציה והשוואתי בין רוכש ובין שוכר כשלשניהם אותו שכר ואותו הון התחלתי ובדקתי את העושר שלהם. בכל רגע נתון מאז מרץ 2022 היתרון של הרוכש מובהק, עד שבנובמבר 2025 הוא הגיע לתוספת ממוצעת של 216 אלף שקל. כלומר, רוצים לפצות אוכלוסייה שהעשירה את עצמה ב-200 אלף שקל באותה תקופה שבה השוכרים קיבלו התייקרות בשכ"ד של 17%. זה אבסורד וחוסר צדק".
"זה לא נכון חברתית וכלכלית"
עוד לדבריו, מי שבחר במסלול קבוע ויקר כשלמעשה שילם פרמיה על "ביטוח" מהתייקרויות, לא יפוצה "החוק מגיע ואומר מי שלקח סיכון גדול - המדינה תבוא ותפצה אותו ומי שמיחזר משכנתא או ביטח את עצמו בפרמיה גבוהה יותר לא יפוצה. יש כל כך הרבה עיוותים שהחוק הזה לא מטפל בהם", הוא אמר. עוד הוא הוסיף שהצעת החוק למעשה מנטרלת את המדיניות המוניטרית שהרי הריבית עלתה כדי לצנן את האינפלציה וכעת הממשלה רוצה לפצות על עליית הריבית. "המשכנתאות הן חלק מהמדיניות המוניטרית, וזה דבר לא נכון להתערב בכך בדיעבד הרבה אחרי, לא בכדי קרן המטבע בדוח שפרסמה בפברואר האחרון כתבה שזה חוק לא נכון. צריך גם להסתכל על איך אנחנו נראים כמדינה בתקופה הזו - ועדיף שלא להראות כמו שאנחנו לא רוצים להראות".
החוק נזכיר, עלה להצבעה בממשלה יממה לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת שבו אין לו שום זכר. למעשה הגירעון הממשלתי זינק במסגרת אותו תקציב ל-4.9 אחוזי תוצר לפי משרד האוצר ול-5.3 אחוזי תוצר לפי בנק ישראל ובמהלך מלחמה. "המציאות מדברת בעד עצמה", אומר ד"ר סעדון, "בתקופה כזו מבחינה תקציבית זה לא נכון גם לנראות, וזה לא נכון לחוקק חוק כזה שהוא לא שוויוני בין אוכלוסיות, שלא ברור איך הוא מיושם ושמתמרץ פסיביות כי המדינה בשלב מסוים תפצה אותך. זה חוק שהוא לא טוב. אנחנו מנוסים בחוקי הכנסת, וזה מהחוקים הגרועים שהגיעו לשלב כזה והנכון ביותר הוא שהוא לא יחוקק. יצאתי מגדרי באירוע הזה כי אני חושב שזה לא נכון חברתית וכלכלית. הממשלה תפקידה לקבל החלטות את מי לפצות ומי לא, אבל תפקידנו להציב לה מראה שתראה מה המשמעות של מה שהיא מחוקקת"