מטוס אל על / צילום: עידו וכטל
חברת אל על פנתה לשרת התחבורה מירי רגב במכתב דחוף, שבו היא דורשת לקדם באופן מיידי הוראת שעה שתתאים את חוק שירותי תעופה למציאות שנוצרה בעקבות מבצע "שאגת הארי".
לטענת אל על, תנאי הפעילות הנוכחיים בנתב"ג - הכוללים מגבלה של 50 נוסעים בטיסות היוצאות והמראה של עד מטוס בשעה - אינם מאפשרים הפעלה סדירה או כלכלית של טיסות, והמשך המצב עלול לפגוע בחברה קשות.
● שקט מאי־פעם: כך נראה נתב"ג כשהשמיים כמעט סגורים
● שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?
● הטיסה בוטלה? ייתכן שמגיע לכם פיצוי מחברת התעופה
במכתב תיארה אל על את האתגרים עמם היא מתמודדת בתקופת המלחמה: "אל על פעלה כבר קרוב לחודש ימים במציאות בלתי נתפסת וכמעט בלתי אפשרית, תחת אזעקות בלתי פוסקות וירי טילים. אך מובן כי פעילותה של אל על במהלך המבצע נעשית מתוך שיקולי אחריות לאומיים, כפי שאל על עושה תמיד בעתות משבר וחירום, כאשר היא שמה לנגד עיניה את טובתה של מדינת ישראל ואת הרצון לשמר את הגשר האווירי אל מדינת ישראל וממנה.
"זאת, בזמן שכל חברת תעופה מסחרית 'נורמלית', הפועלת משיקולי רווח, הייתה מפסיקה מיד את כל פעילותה לישראל וממנה עד שיסתיימו לגמרי המבצע (ולעתים אף הרבה לאחר מכן), יוסר הסיכון הנובע ממצב הלחימה, ויוסרו לחלוטין המגבלות שקבעה המדינה, כפי שאכן עשו כל שאר חברות התעופה הזרות".
הדרישה: שינוי זמני של החוק
במוקד הפנייה של אל על עומדת דרישה מרכזית: שינוי זמני של חוק שירותי תעופה, כך שיתאים לתנאי החירום. בחברה מבקשים לקדם הוראת שעה שתכלול שורת התאמות, ובהן ביטול הזכאות של נוסעים לשירותי סיוע במקרה של ביטול טיסה, ביטול הזכאות לפיצוי כספי, התאמות לזכאות ללינה וכן התאמות למתן טיסה חלופית לנוסעים. לדברי החברה, התאמות אלה נדרשות כדי לאפשר לחברות התעופה לפעול תחת המגבלות הקיימות, מבלי לשאת בעלויות שאינן תואמות את המציאות המבצעית.
גם בעבר בוצעו התאמות לחוק שירותי תעופה ("חוק טיבי") באמצעות הוראת שעה, בין היתר בתקופת משבר הקורונה, אז נקבע כי הוראות החוק אינן מתאימות למציאות חריגה ומתמשכת של שיבושי תעופה. אלא שלדברי אל על, גם ההתאמות שנעשו אז אינן נותנות מענה למצב הנוכחי, אותו מגדירים בחברה כאירוע חמור יותר, המאופיין במגבלות ביטחוניות מתמשכות ואי־ודאות מלאה לגבי היקף הפעילות ומשך המשבר.
כמו כן, במכתב הדגישה אל על כי "אין עוררין שלנוסעים שטיסותיהם בוטלו בתקופת המבצע, ואולצו להמתין בחו"ל זמן ארוך מהמתוכנן עד לטיסת החילוץ, נגרמו הוצאות לא מבוטלות. ואולם באחריות זו לשיפוי הנוסעים בגין ההוצאות בתקופת ההמתנה עד לטיסת החילוץ, צריכה לשאת המדינה - ולא חברות התעופה, שנטלו על עצמן כפרשנות חסרת תקדים את האחריות למדיניות הביטול שנכפתה עליהן בנסיבות".
עוד קוראת החברה למשרד התחבורה ולוועדת הכלכלה להוביל באופן מיידי שיח עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לגבש פתרונות שיאפשרו את המשך פעילות התעופה הישראלית בתקופה זו.
ההכנסות לא מכסות את העלויות
לצד הדרישות, במכתב מציגה אל על תמונת מצב כלכלית קשה: לפי הערכות החברה, בימים שבהם לא התקיימה כלל פעילות טיסות מסחריות, הנזק הישיר עמד על כ־5 מיליון דולר ליום. גם כעת, כאשר מופעלות טיסות בהיקף מצומצם, ההכנסות אינן מכסות את העלויות, בין היתר בשל מגבלות על היקף הפעילות והוצאות גבוהות הנובעות מהפעלת המטוסים בתנאים חריגים.
בנוסף מציינת החברה במכתב כי העלויות ממשיכות להאמיר גם בשל גורמים חיצוניים, ובהם עלייה במחירי הדלק ותנודות בשערי החליפין, וכן בשל הצורך להחזיק מערך תפעולי רחב גם כאשר הפעילות בפועל מוגבלת. עוד מזהירים באל על כי גם לאחר סיום המבצע, החברה תידרש לפרק זמן נוסף כדי לשוב לפעילות סדירה, מה שמעמיק את הפגיעה הכלכלית.
נזכיר כי מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", שהותירה את אל על במשך חודשים ארוכים כשליטה הבלעדית בנתב"ג, ובקווים הרווחיים לצפון אמריקה בפרט (בהם עמד חלקה אשתקד על כ־71% לעומת 91% ב־2024), הרוויחה אל על במצטבר כמעט מיליארד דולר (כ־3.6 מיליארד שקל). בשנה האחרונה אל על אף חזרה לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה, והיא עשתה זאת בפעם הראשונה מאז שנת 2017. החברה חילקה דיבידנד של 106 מיליון דולר.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "שרת התחבורה מירי רגב הביעה את עמדתה הנחרצת לפיה על אזרחי מדינת ישראל לקבל שיפוי מלא על-פי החוק הקיים כיום (חוק שירותי תעופה - חוק טיבי). שרת התחבורה הבהירה לשר האוצר וגם לחברות התעופה כי השיפוי לחברות לא יהיה על חשבון האזרח, ואף הציעה יחד עם שר הכלכלה כי המדינה תישא בשליש מעלות הפיצוי, והדבר נמצא על שולחנם של אנשי האוצר".