דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
קשה להחמיץ כי בעוד הוא מנהל מלחמה תקשורתית בכמה חזיתות פומביות במקביל - מול הדמוקרטים מבית, מול מדינות המפרץ וכמובן מול המשטר האיסלאמי באיראן - מקדיש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תשומת לב מיוחדת למאבק באירופה. למעשה, מהפרסומים שלו ברשת החברתית Truth ומשורת ההתבטאויות שלו במסיבות עיתונאים, אירופה מסתמנת כאחת הגיבורות המרכזיות של המערכה הנוכחית, באופן שלילי מאוד מבחינת הנשיא האמריקאי ועם השלכות על העתיד.
● המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי
● "טראמפ מוכן לסיים את המלחמה": הדיווח שמקפיץ את החוזים על וול סטריט
היום (ג') בבוקר (שעון ארה"ב) יצא טראמפ למתקפה מחודשת. בפוסט שפירסם נגד בריטניה כתב: "לכל המדינות שלא מסוגלות להשיג דלק סילוני בגלל מצר הורמוז, כמו בריטניה, שסירבה להתערב בחיסול הצמרת האיראנית, יש לי הצעה בשבילכן: דבר אחד - תקנו מארה"ב, יש לנו הרבה; דבר שני, תבנו קצת אומץ באיחור, לכו למצר הורמוז, ופשוט קחו אותו. תצטרכו להתחיל ללמוד איך להילחם בעצמכן, ארה"ב לא תהיה שם כדי לעזור לכם יותר, בדיוק כמו שלא הייתם שם בשבילנו". לאחר מכן המשיך טראמפ והשתלח בצרפת על ש"לא איפשרה למטוסים עמוסי אספקה צבאית בדרכם לישראל לטוס מעל שטח צרפת", וכתב: "ארה"ב תזכור!!!".
הדברים מסמלים הסלמה חדשה ביחסים בין ארה"ב לאירופה, תוך כדי שהמצב באיראן הולך ומסתבך מבחינה בינלאומית. הם גם עשויים לאותת על התגשמותה של התיאוריה לפיה טראמפ מתכוון להפסיק באופן חד-צדדי את המלחמה באיראן, יהיה מה שיהיה, ולהותיר את המצב בהורמוז כפי שהוא, כאשר איראן שולטת למעשה בתנועה הימית בעורק הקריטי הזה לכלכלה העולמית.
אחרי הכל, אירופה "נפלה במלכודת" - בין אם היא הוצבה באופן מכוון או שהתרחשה באופן מקרי - וסירבה להושיט כל יד מסייעת לארה"ב. להיפך, מנהיגי אירופה התחרו ביניהם מי מגנה באופן חד יותר את המלחמה, וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר עדיין מפרסם הודעות חדשות לבקרים בהן הוא מתגאה כי "לא הכניס את בריטניה למלחמה" חסרת-סיכוי, ואפילו מנצל את הנושא להתנגח בשמרנים.
טראמפ עט על ההזדמנות להתרחק עוד יותר מהיבשת, עוד יותר מהמחויבויות לברית נאט"ו, ואפילו להפוך את אירופה ל"איש הרע" בתסריט שהוא בונה לגבי איראן. כחכם על חלשים, טראמפ עשוי לגלגל את האחריות להורמוז כעת למדינות אחרות - ובראשן מדינות אירופה שגינו את המלחמה - ולהפוך את המלחמה באיראן לבעיה שלהם.
אירופה זקוקה לגז יותר מארה"ב
לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" הבוקר, זה נראה כמו הכיוון של הנשיא. העיתון אמר כי פתיחת מצרי הורמוז תהיה משימה "שתוטל" על קואליציה בינלאומית. אירופה זקוקה לגז המונזל הקטרי יותר מאשר ארה"ב, היא גם זקוקה לדלק הסילוני מהמפרץ יותר מארה"ב, וכך גם כשמדובר בדשנים, כימיקלים ועוד. למעשה, לפי בדיקה שהתקיימה בגרמניה, כ-90% מהתעשייה הגרמנית מושפעת בדרך זו אחרת מחסימת המצרים דה-פקטו. טראמפ יכול להכריז על ניצחון על איראן, כפי שהוא עושה חדשות לבקרים, ואז לגלגל על אירופה את האחריות לפתרון למצב הבעייתי שנוצר בהורמוז.
מכך, היבשת תמצא את עצמה בתפקיד בעייתי: מצד אחד היא לא יכולה לשאת ולתת עם איראן כפי שסין או הודו עושות. היא חברה בנאט"ו, מארחת בסיסים אמריקאיים, מציבה חיילים בבסיסים ברחבי המזרח התיכון, שלא לדבר על סוגיות של דמוקרטיה וזכויות אדם; מהצד השני, היא תצטרך לדאוג באופן אסטרטגי לאספקת האנרגיה והדשנים שלה. טראמפ ממחיש ליבשת את התלות המוחלטת שלה בארה"ב, אחרי שהצית עימות שמעלה בלהבות את האינטרסים האירופיים מבחינת ביטחון ואנרגיה. הבחירה של אירופה להישאר לגמרי מחוץ לעניינים היא תירוץ לזרוק אותה כעת אל הכלבים.
מהבחינה הזו, ההשתלחויות השבות ונשנות נגד אירופה, ההבטחה "לטפל" בספרד הסוררת החברה בנאט"ו, ההדלפות לגבי פינוי רבבות חיילים אמריקאים מגרמניה, ההתנערות מכל סיוע עתידי לאוקראינה הם חלק מהאסטרטגיה האמריקאית - להכריז על ניצחון ואז להשתבלל חזרה לאומה אמריקאית עצמאית אנרגטית המוגנת על ידי שני אוקיינוסים מהמלחמה הנוכחית. תשומת הלב המוקדשת לקידום הנרטיב הזה רק מחזקת את האפשרות שטראמפ ייסוג, אבל ישאיר שורה של מדינות שנאבקות להבין את הסדר החדש - ולהתמודד עם ההשלכות של פעולותיו. בינתיים, מנהיגי אירופה לא הפגינו יכולות ראייה למרחוק מרשימות. ייתכן שהן בדרך להישאר קרחות מכאן ומכאן.