חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
גלולת ההרזיה של אלי לילי אושרה מהר מהצפוי
ענקית התרופות אלי לילי קיבלה בסוף השבוע האחרון אישור לגלולת ההרזיה שלה, ובכך הסתיימו שלושה חודשים של בלעדיות למתחרה נובו נורדיסק בשוק הגלולות נגד השמנה (להבדיל ממוצרים מוזרקים).
● השקעת הבריאות החדשה של ביל אקמן וההפתעה שמנכ"ל אלי לילי לא ציפה לה
● "אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה־AI שמיקרוסופט מציעה לחולים
אלי לילי מצטרפת לזירת הגלולות עם Foundayo (שם גנרי: orforglipron), שנרכשה מחברה סינית. בניסויים היא נמצאה קצת פחות יעילה מהתרופה בבליעה של נובו נורדיסק (12% מהמשקל בהשוואה ל־16% עם ווגובי בבליעה ובזריקה ול־20% ויותר עם מונג'ארו של אלי לילי בזריקה), אבל יש לה גם יתרונות: בניגוד לווגובי, לפאונדיו אין מגבלות על תזמון נטילתה, וגם קל יותר לייצר אותה. "היא לא יותר אפקטיבית אבל כן יותר נגישה, ופשוט יותר לשלב אותה בסדר היום", כפי שאמר מנכ"ל אלי לילי דייב ריקס בראיון ל־CNBC.
ההשקה המוצלחת של ווגובי כבר הראתה שיש ביקוש לגלולות הללו, אף שהן מעט פחות יעילות מהזריקות שניתנות פעם בשבוע. הן נותנות אופציה לטווח ארוך למי שכבר ירדו במשקל בעזרת הזריקות.
אלי לילי קיבלה את האישור לגלולה שלה מהר מהצפוי, והשוק הגיב בהתאם - המניה שלה עלתה ב־4.6% בחמשת הימים האחרונים, והשווי שלה הגיע ל־883 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא משחקת תופסת עם שווי של טריליון דולר, אבל טרם הצליחה להתבסס בו.
הדבר המפתיע הוא שגם מניית נובו נורדיסק עלתה, אף שלכאורה איבדה את היתרון היחסי העיקרי שלה בשוק הטיפול בהשמנה. נראה כי הסיכון מהתרופה של לילי כבר תומחר, בעיקר אחרי שנובו נורדיסק הכריזה על צפי לירידה בהכנסות וברווחים ב־2026 בהשוואה לשנה קודמת.
נובו גם התכוננה היטב לכניסתה של הגלולה החדשה. היא ביססה את נוכחותה בשוק, ורגע לפני ההודעה של אלי לילי הכריזה על תוכנת "מנויים" לווגובי (לגלולה ולזריקה) עבור מטופלים ללא ביטוח שמוכנים להתחייב ל־612 חודשים. בשוק מעריכים כי תוכנית כזו יכולה למנוע מעבר לתרופה החדשה או נטישה של הטיפול.
כעת מצפה השוק להמשך הפיתוח של התרופה Retatrutide של אלי לילי, הזריקה שעל־פי התוצאות שלה בניסויים הקליניים היא האפקטיבית ביותר עד כה ומתאימה למי שזקוקים להוריד יותר מ־20% ממשקלם.
אפקט המלחמה? ההסכם של מדיוונד הישראלית עם ממשלת ארה"ב
זאת אמת מעציבה, אך מלחמות והתקפות טרור משפיעות באופן ברור על שוק הטיפול בכוויות. לכן לא מפתיע שדווקא עכשיו, בעיצומה של המלחמה עם איראן, נחתם הסכם גדול בין חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה טיפול בכוויות, לבין BARDA, הרשות למוכנות רפואית לאסונות בממשלת ארה"ב.
מניית מדיוונד עלתה ב־3.7% בעקבות ההודעה על ההסכם, וכעת החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 216 מיליון דולר.
ההסכם נחתם בין BARDA ל־Vericel, המפיצה את המוצר של מדיוונד בארה"ב. וריסל תקבל לאורך עשור כ־197 מיליון דולר בהכנסות מהמוצר. 10 מיליון דולר מהם כבר בשנה הקרובה. בעבר BARDA השקיעה ישירות במדיוונד, כדי לעזור לה לפתח את המוצר, וכן רכשה ישירות מהחברה את המוצר, לפני שהיה הסכם הפצה.
בניכוי מלחמות, שוק הכוויות הוא קטן ותנודתי יחסית, כיוון שההסכמים הם בעיקר מול ממשלות וגורמי חירום. ב־2025 רשמה מדיוונד הכנסות של 17 מיליון דולר, בהשוואה ל־20.2 מיליון ב־2024. את הירידה ייחסה לקיפאון בפעילות ממשלת ארה"ב לפני כמה חודשים, שהוביל לדחיית עסקאות.
למדיוונד יש כיום מוצר יחיד בשם נקסובריד, אך היא מפתחת מוצר נוסף לטיפול בפצעים כרוניים שקשים לריפוי, וזה כבר שוק גדול בהרבה מכוויות. עם פרסום הדוחות השנתיים שלה ל־2025, החברה מסרה כי היא מתקדמת בהצלחה בניסוי שלב III שלה במוצר, שעשוי להיות האחרון לפני שיווק. עד סוף השנה צפויות להתקבל תוצאות הביניים מהניסוי.
החברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר
חברת סקאלה ביודזיין (Scala Biodesign), שפיתחה מערכת לתכנון חלבונים, גייסה 16 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרן Grove Ventures ובהשתתפות TLV Partners, Deep Insight ומשקיעים נוספים. הסבב כולל מענק של הרשות לחדשנות על סך 15 מיליון שקל (4.8 מיליון דולר).
לפי סקאלה, המערכת שלה נמצאת כיום בשימוש ב־9 מתוך 20 חברות התרופות המובילות בעולם. כעת בכוונתה להרחיב את פעילות השיווק והמכירות שלה בארה"ב ובאירופה.
סקאלה ביודזיין נוסדה ב־2022 על־ידי ד"ר רוית נצר (מנכ"לית), ד"ר עדי גולדנצוייג (סמנכ"לית טכנולוגיות) ופרופ' שראל פליישמן (מדען ראשי) - שלושתם מומחים עולמיים בתחום הנדסת חלבונים חישובית ממכון ויצמן. המערכת שפיתחו יודעת לנבא תכונות כמו יציבות החלבון ויכולת ההיקשרות לחלבונים אחרים.
מטרהת המערכת היא לקצר תהליכי פיתוח תרופות. "בתחילת הדרך הצענו לחברות שירות שבמסגרתו אנחנו הפעלנו את הטכנולוגיה על־פי הצרכים שלהן ונתנו להן את התוצרים", אומרת נצר. "ראינו שלמרות שאלה הארגונים המובילים בעולם במו"פ, הטכנולוגיה שלנו לוקחת אותן הרבה צעדים קדימה. התהליכים הנוכחיים שלהן עדיין מאוד איטרטיביים וארוכים ונוטים להיכשל, ואנחנו במהלך חישובי יחיד ובדיקות מצומצמות במעבדה יכולים לפתור להם בעיות גדולות.
"באמצע 2025 התחלנו לתת לצוות מו"פ של החברות האלה גישה ישירה לטכנולוגיה, כי הן רוצות את השליטה בידיים שלהן. כרגע התשלום הוא עבור שימוש, ובעתיד ייתכן שנבצע עסקאות מוכרות יותר" - כלומר כאלה שכוללות גם תשלומים מבוססי הצלחה או תמלוגים מן ההכנסות.
החברה מעסיקה 25 עובדים בתל אביב, והטכנולוגיה שלה מתאימה לא רק לפיתוח תרופות, אלא גם לייצור יעיל וירוק יותר של חומרי מזון, חקלאות, אנרגיה, קוסמטיקה ועוד. כמה מוצרים כאלה כבר נמצאים בשוק.
רננה אשכנזי, שותפה מנהלת ב-Grove Ventures, מברה עם ביצוע ההשקעה כי "האצה של פיתוח תרופות היא לא רק יתרון תחרותי - היא יכולה לשנות את כל מודל הכלכלה של התעשייה כפי שאנו מכירים כיום".