הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה • פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock
קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

סיכום חודש מרץ 2026 בתעשיית קרנות הנאמנות חושף תמונה של שוק בסימן "ניהול סיכונים". למרות ירידה ריאלית בהיקף הנכסים המנוהל, שנבעה מירידת ערך השוק, המשקיעים המשיכו להזרים כספים לתעשייה, אך בחרו את המסלולים שלהם בזהירות ובקפידה.

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לתל אביב
המקלט הבטוח של השווקים רשם חודש גרוע. מי יכול להחליף אותו?

המנצחות הגדולות: הקרנות הכספיות

הלהיט של החודש, ואולי של התקופה, הוא ללא ספק הקרנות הכספיות. בתוך חודש של חוסר ודאות וירידה למקלטים, הציבור הישראלי שלח 4.35 מיליארד דולר לקרנות הכספיות השקליות (כמיליארד שקל יותר מהחודש הקודם), בעוד בקרנות הדולריות נפדו 450 מיליון שקל.

בנוסף, בשוק יש אומרים שהציפייה שהריבית המקומית תישאר גבוהה בשילוב עם יתרון המס בקרנות הכספיות (25% על הרווח הריאלי) מהווה כוח משיכה נוסף לקרנות הללו.

להיט נוסף החודש הוא אג"ח המדינה - לראשונה זה שנים, בתעשייה האקטיבית המסורתית (שגייסה בסך-הכול 2.1 מיליארד שקל), הקטגוריה היא המגייסת המובילה עם 855 מיליון שקל. נראה כי גם כאן, התשואות לפדיון והרצון בביטחון החזירו את המשקיעים לאפיק הממשלתי על חשבון אפיקים מסוכנים יותר.

תעשיית הקרנות המחקות שימשה במרץ כמכשיר נפוץ לכניסה להשקעה בישראל. התעשייה סיכמה את חודש מרץ עם גיוס נטו של כ-555 מיליון שקל, מגמה חיובית בולטת אל מול הפדיונות הכבדים שנרשמו בקרנות הסל המקבילות.

בתוך הקטגוריה הזאת, מניות בישראל (המגייסת המובילה) רשמה גיוס משמעותי של כ-625 מיליון שקל. דבר שמעיד על אמון המשקיעים בשוק המקומי או ניצול הזדמנויות בירידות הקלות שנרשמו בארץ לעומת העולם.

קרנות אג"ח חברות והמרה רשמו גיוס של כ-210 מיליון שקל, מה שמעיד על כך שמשקיעים לא מוותרים לגמרי על תשואה. אג"ח קונצרניות (חברות) נתפס כמסלול שמעניק "מרווח" מעל האג"ח הממשלתיות. העובדה שהמסלול גייס סכום יפה מעידה שיש עדיין אמון בחוסן של החברות בישראל, גם כשהעולם רועד.

הדימום בתעשייה הפסיבית

בניגוד למגמה החיובית בתעשייה האקטיבית, התעשייה הפסיבית ספגה מכה עם פדיונות של 1.5 מיליארד שקל. מי שספגו את עיקר האש הן קרנות הסל, מהן נפלטו למעלה מ-2 מיליארד שקל.

הגורם המרכזי לפדיונות הללו הוא "הבריחה מחו"ל", כך, במסלול מניות חו"ל נפדו כ-1.1 מיליארד שקל. הנתונים מגיעים על רקע חודש קשה מאוד בשווקים מעבר לים. מדד הדאקס הגרמני צלל בכ-10.3%, והניקיי היפני רשם התרסקות חודשית של 13.2%. גם בוול סטריט נרשמו ירידות סביב ה-5% במדדים המובילים.

אל מול אלה, השוק המקומי הציג "אופטימיות זהירה" או לפחות עמידות: מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% בלבד, ביצועי חסר משמעותיים ביחס לעולם, מה שייתכן שהסביר את הגיוסים שנרשמו דווקא בקרנות המחקות על מניות בישראל (625 מיליון שקל).

נכון לסוף מרץ 2026, תעשיית הקרנות מנהלת 780.1 מיליארד שקל. אומנם מדובר בירידה לעומת פברואר (791 מיליארד שקל), אך היא נובעת כולה מירידת ערך הנכסים בשווקים (כ-15.4 מיליארד שקל), שקוזזה חלקית על-ידי גיוסים נטו של הציבור.