גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה?

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock
למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

מבצע "שאגת הארי" נמשך כבר יותר מחודש, ורבים תוהים כמה זמן זה עוד יימשך. אנחנו כמובן לא יכולים להתנבא, אבל היינו מצפים שהתשובה תהיה "לאחר שיושגו מטרות המלחמה". אלא שמדובר, כך נראה, בעניין הרבה יותר מסובך משנראה. רק לאחרונה התבשרנו, למשל, שפירוק חיזבאללה מנשקו לא נמצא בין היעדים של המערכה בצפון. אז מה המטרות, ולמה הן חשובות? ניסינו לענות על כך בכתבה הבאה.

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?
לאיראן יש גישה ללוויינים רוסיים וסיניים. אז למה אסור לשלוח מיקומי נפילות?

איראן: המטרה נשארה סודית

נתחיל בשאלה: מה מטרות המלחמה של "שאגת הארי"? ובכן, באופן רשמי אנחנו לא יודעים: לפי פרסום של טל שניידר ב"זמן ישראל" בתחילת המלחמה, גורם במשרד ראש הממשלה הסביר כי החלטה בנושא התקבלה בקבינט, אבל שכמו יתר ההחלטות שמתקבלות בפורום זה, היא נשארה סודית.

בהקשר זה חשוב להזכיר שלמרות שאכן חוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטות של הממשלה ושל ועדותיה בנושאי ביטחון המדינה הן חסויות, הוא באותה נשימה מאפשר לראש הממשלה ולממשלה להתיר פרסום של חומר כזה או אחר - כך ששמירת ההחלטות בסוד היא בחירה.

"הצגת מטרות מלחמה לציבור אומנם אינה מעוגנת בחוק, אולם הכרחי שמטרות המלחמה יהיו משוקפות לציבור", אומרת ד"ר פנינה שוקר, חברת פורום דבורה, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומרצה בתוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם.

לדבריה, הדבר נדרש "מטעמי לגיטימציה פנימית ובעיקר מכיוון שהציבור הוא זה שבסופו של יום נדרש לשאת בעול המלחמה ולהקריב - הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המחיר בחיי אדם. באופן שיטתי, מטרות מלחמה שאינן נתפסות כמשרתות השמדת איום קיומי או אינטרס לאומי חיוני, מטבען זוכות ללגיטימציה פחותה יותר. הדבר מתחדד בייחוד כשמדובר במלחמה יזומה, המצריכה הצדקה נאותה".

אבל זה לא אומר שנותרנו לחלוטין באפלה, וניתן לנסות לגזור את היעדים על בסיס התבטאויות שונות בתקשורת. ניתוח של ה־JISS מסוף מרץ, מאחוריו עומדים אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (מיל') ארז וינר, חילץ ארבע מטרות עיקריות מהתבטאויות שונות של בכירים: השמדת תוכנית הגרעין, השמדת תוכנית הטילים הבליסטיים, פגיעה ביכולת להפעיל את הפרוקסיז ו"יצירת התנאים להפלת המשטר באיראן".

תוהים מה זה בדיוק אומר "יצירת התנאים"? ובכן, אתם לא לבד: "ברור כי העמימות בהגדרת מטרת מלחמה כך היא מכוונת ונועדה לספק מרחב תמרון רחב שיאפשר מוצא של כבוד למקבלי ההחלטות במקרה של הישגים מוגבלים", אומרת ד"ר שוקר.

וזה לא הכול: חילוץ היעדים הפך למשימה קשה במיוחד, שכן הם לא נשמרים לאורך זמן. כך למשל, ב־2 במרץ פורסם מאמר של אליצור גלוק בפורום לחשיבה אזורית, ובו נכתב: "היעד המקסימליסטי של המבצע הישראלי־אמריקאי באיראן, לפי הצהרות שונות - הן של טראמפ הן של נתניהו: הפלת המשטר האסלאמי באיראן והחלפתו במשטר אחר, ידידותי יותר לשתי המדינות". יומיים לאחר מכן כבר היה ברור שזו לא מטרה אמריקאית, ולאחר שבוע גם בישראל גורמים ביטחוניים אמרו כי שינוי המשטר באיראן אינו יעד.

לבנון: עימות על מטרות העימות

בלבנון קרה דבר דומה: כפי שאומרת שוקר, מטרות הלחימה בצפון (כפי שניתן ללמוד מהתקשורת) הן "השבת הביטחון לתושבי הצפון באמצעות הרחקת האיום הנשקף להם מצד חיזבאללה ופירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

אלא שבסוף השבוע התחוללה סערה, לאחר שבצה"ל תדרכו שהיעד השני אינו על הפרק כיוון שהוא כולל את כיבוש לבנון כולה, ולכן זהו לא יעד למערכה הנוכחית אלא "בטווח הארוך". שר הביטחון ישראל כ"ץ יצא נגד המסר הזה, והכריז באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "היעד העליון הוא פירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

"ככל שהמלחמה נמשכ,ת והמטרות 'המקוריות' אינן מושגות, הולכת ומחלחלת ההבנה שבהתחשב באמצעים הננקטים ושעון המלחמה המתקתק - הן כבר לא יושגו, ועל כן נעשה ניסיון להנמיך ציפיות בקרב הציבור כדי למזער דה־מורליזציה ותרעומת כנגד מקבלי ההחלטות", מסבירה ד"ר שוקר.

עם זאת, היא מדגישה, זה לא משהו שקורה לראשונה, ודבר דומה גם קרה במלחמת לבנון השנייה, אז היעד של הוצאת חיזבאללה מדרום לבנון הוחלף ב"פגיעה וסיכול הנהגת חיזבאללה".

לדבריה, "ניתן לראות דפוס כמעט קבוע מבחינת יחסי דרג מדיני־דרג צבאי בהקשר זה: לרוב, הדרג המדיני חותר לשכנע את הציבור בצדקת המטרות ובהישגים שהמלחמה טומנת בחובה, ועל כן נוקב בתחילת המלחמה במטרות שאפתניות. הדרג הצבאי מצלצל בפעמונים וחותר להבהיר את מגבלות הכוח, ולעתים אף עולה בידו - בייחוד על רקע סטגנציה בהישגי המלחמה - לרכך את מטרותיה".

ועוד חשוב לציין שהעמימות הזו ביעדים אינה נחלת ישראל בלבד, וגם האמריקאים חוטאים בכך. כמו ישראל, גם ארה"ב לא פרסמה יעדים באופן רשמי, ואנחנו לומדים עליהם מהצהרות של הנשיא דונלד טראמפ ושל בכירים אחרים בממשל.

"נכון לסוף מרץ, כשני שלישים מהציבור האמריקאי מצדדים בסיום המלחמה גם במחיר של אי־השגת יעדיה", אומרת שוקר. "ההסבר לכך הוא שהציבור האמריקאי אינו מבין את מטרות המלחמה ונחיצותן, וגם טענה זו מגובה בסקרים, המצביעים על שככל שהמלחמה נמשכת, הבלבול ששורר בציבור האמריקאי ביחס למטרות המלחמה רק הולך ומעמיק".

כיצד הגישה הזו, של הצבת יעדים מעורפלים שאין דרך מדידה לקבוע אם הושגו, עובדת במבחן התוצאה? כפי שהסברנו בכתבה קודמת שלנו בנושא, ב־2006 הוצבו מטרות ברורות למדי, אך חלקן - כמו שחרור החטופים - היו לא ריאליות. כשהתברר הפער בין הרטוריקה למציאות, נוצרה אכזבה קשה בציבור. הלקחים הופקו, ובמבצעים כמו "עופרת יצוקה" (2008/9) ו"צוק איתן" (2014) המטרות היו עמומות בהרבה, כמו "פגיעה במערכי חמאס" ו"השבת השקט לתקופה ממושכת". בפועל, גם אז המערכות הסתיימו עם טעם חמוץ משהו בפיו של הציבור, וכבר בזמן אמת היו מי שהזהירו שבלי הכרעה הסבב הבא בפתח.

"חרבות ברזל": המטרות טרם הושגו

וכיצד הדברים נראים כעת, על שלל הזירות שידענו מאז אוקטובר 2023? במלחמת "חרבות ברזל" הוצבו מטרות כמו מיטוט שלטון חמאס ו"מאמץ להשבת החטופים".

"מטרות המלחמה - למעט השבת החטופים - לא הושגו במלואן", כך שוקר. "שלטון חמאס לא מוטט, וישנם דיווחים על שיקום יכולותיו". היא ממשיכה ואומרת כי בצפון של אחרי סבב 2024 המצב דומה: "צה"ל כיום נדרש להעמיק את אחיזתו בלבנון כדי להשיג את אותה המטרה שהוצבה במסגרת 'חרבות ברזל' ולחתור להשגת ביטחון ליישובי הצפון".

וכמובן, לא ניתן לסיים בלי לדבר על השגת המטרות של מבצע "עם כלביא". "גם לפני תחילת 'שאגת הארי' לא היה ניתן לקבוע שמטרות 'עם כלביא' הושגו במלואן", סבורה ד"ר שוקר, "הן מפני שהאורניום המועשר לא נפגע, והן לנוכח הגדרת המטרות באופן אמורפי: להזכיר - המטרות שהוגדרו ב'עם כלביא' היו פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין וביכולות הטילים ופגיעה בציר ההתנגדות.

"לאחר סיום המבצע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את תוצאותיו כ'ניצחון היסטורי לדורות' וטען כי ישראל הצליחה להסיר את איומי ההשמדה באמצעות גרעין וטילים. דה־פקטו, שמונה חודשים בלבד לאחר 'עם כלביא' אותגרה תזת הניצחון ההיסטורי, והובהר מעבר לכל ספק שמטרות 'עם כלביא' לא הושגו, כמו גם שסביר להניח שמטרות המבצע הנוכחי - לפחות כפי שנוסחו על־ידי הנשיא טראמפ - לא יושגו לנוכח האמצעים הננקטים לפי שעה".

ונסיים בתזכורת מדבריה של שוקר בפעם הקודמת שדיברנו עמה על הצורך במטרות מלחמה ברורות: "כדי לשמר לגיטימציה פנימית לפעולה, הציבור, וגם הלוחמים, צריכים להבין מה התכלית ולאן הולכים".

עוד כתבות

ניתוח עסקה: קווליטאו / צילום: Shutterstock

המניה שצנחה 33% ביום אחד ממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר

חברת בדיקת השבבים קווליטאו הייתה אחת משיאניות התשואה של תל אביב עם עלייה של 300% בשנה ● אבל הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את המגמה והביאו לקריסה של 33% ביום אחד ● זו יכולה להיות הזדמנות חריגה, אם ההנהלה תעשה מהלך אחד דרמטי ● ניתוח חברה, מדור חדש

בנגקוק, תיאלנד / צילום: Shutterstock

אפקט השמיים הסגורים: כרטיס לבנגקוק ב-2000 דולר לכיוון אחד ביום העצמאות

גלובס בדק כמה יעלה כרטיס טיסה בחברות התעופה הישראליות בשבוע של יום העצמאות ● מחירי הכרטיסים אמנם הכי זולים באל על אך היא טרם מאפשרת רכישה, ואילו המחירים בארקיע גבוהים משמעותית משתי המתחרות

שר החוץ גדעון סער הצהרה לתקשורת, 23.03.26 / צילום: מארק ניימן-לע''מ

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?

עשרות מדינות הצטרפו להכרזה על משמרות המהפכה של איראן כ"ארגון טרור" • מה המשמעות של המהלך, ואיזה סיבוך הוא יוצר? • המשרוקית של גלובס

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

זירת הנפילה בחיפה / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבניין בחיפה: חשש לחייהם של הלכודים תחת ההריסות

טיל איראני עם ראש נפץ במשקל 450 ק"ג פגע במבנה בחיפה; הבניין קרס חלקית, יש 4 מנותקי קשר; פצוע קשה ותינוקת בין הנפגעים ● בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד מירי מלבנון ● טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה ● הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פסימיות בשווקים לגבי הפסקת אש: החוזים בוול סטריט יורדים

מגמה מעורבת באירופה ● המסחר באסיה ננעל במגמה חיובית ● מחירי הנפט ממשיכים לטפס ● ארה"ב תקפה מטרות צבאיות באי הנפט של איראן ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות בשלישי בלילה" ● חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ לפי שווי כ-56 מיליארד אירו ● המכתב השנתי של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ● וגם: איך יגיבו השווקים ביום שאחרי?

מרץ, סטארמר, מקרון ומאלוני / צילום: AP-Evan Vucci, Kin Cheung, Sutterstock

באיטליה מתחילים להבין: זו דווקא כן המלחמה גם שלהם

בזמן שבוושינגטון ובטהרן מנהלים את המערכה, אירופה סופגת נזק כלכלי ● ראשת ממשלת איטליה היא הראשונה מבין מנהיגי המדינות הגדולות ביבשת שמגיעה לאזור המפרץ: "לא כדי להיות צופה מהצד" ● וגם: הסדקים הראשונים בחזית המאוחדת מול רוסיה

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

מטוס של לופטנזה חונה בתוך ההאנגר בנמל התעופה בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst)

קפיצה של 50% במחירים בארה"ב והחברה שביטלה אלף טיסות בחודש

מנכ"ל חברת התעופה יונייטד איירליינס תמחר את העלות המוגברת על מחירי הנפט "ב־11 מיליארד דולר בהוצאות השנתיות" ● חברות התעופה בעולם מחפשות דרכים להתמודד עם העלות החדשה - מביטולי טיסות ועד תשלום מוגדל על כבודה ● והמכה הכפולה בישראל

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

לפי שווי של 56 מיליארד אירו: הרכישה החדשה של משקיע העל

חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ בעסקה שתתבצע במזומן ובמניות ● העסקה צפויה להיסגר עד סוף השנה, והחברה הממוזגת תירשם למסחר בוול סטריט

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ במסיבת העיתונאים: "אפשר לחסל את איראן בלילה אחד, והלילה הזה יכול להיות מחר"

הותרו לפרסום שמות ארבעת ההרוגים בפגיעה בחיפה: ולדמיר ולנה גרשוביץ', בנם דימה ובת זוגו לוסיל-ג'ין ● לפי דיווח איראני, הועברה לפקיסטן תגובה להצעת ארה"ב ● איראן דורשת סיום קבוע של המלחמה - "תוך התחשבות בשיקולי איראן", בין היתר הסרת הסנקציות ● טראמפ על ההצעה האיראנית: "צעד חשוב, אבל לא מספיק טוב. המלחמה היא על דבר אחד - הגרעין" ● עדכונים שוטפים

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

טראמפ מגביר לחץ ותוקף ב"אי הנפט" - אלה ההשלכות

12 שעות לדד ליין פיצוצים נשמעו ב"אי הנפט" ח'ארג, המכונה גם נקודת החנק, ואחראי על 90% מתפוקת הנפט ● התקיפות בוצעו נגד "עשרות" מטרות צבאיות ● מדובר בהגברת לחץ משמעותית על האיראנים