מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים
נתב"ג ריק. הדיוטי פרי סגור. מעט מטוסים חונים על הקרקע. כבר חודש ששער הכניסה והיציאה המרכזי של ישראל פועל במתכונת מצומצמת, כאשר הטיסות הבודדות שממריאות ממנו מופעלות על־ידי חברות תעופה ישראליות בלבד, ובהיקפים קטנים מאי־פעם.
● אפקט השמיים הסגורים: כרטיס לבנגקוק ב-2,000 דולר לכיוון אחד ביום העצמאות
● קפיצה של 50% במחירים בארה"ב והחברה שביטלה אלף טיסות בחודש
● הקלה נוספת בנתב"ג: החל מחצות - עד 100 נוסעים בטיסות יוצאות
אך ישראלים שרוצים לצאת מהארץ מצאו דרך. על־פי נתוני רשות האוכלוסין, קרוב ל־140 אלף מהם עשו זאת מאז פרוץ המלחמה, כאשר שניים מכל שלושה ישראלים יצאו לא דרך הטרמינל המוכר, אלא מעברי הגבול היבשתיים. בחודש וחצי שחלף נוצרה במהירות תעשייה אלטרנטיבית שלמה - כזו שמארגנת את הנתיבים החלופיים דרך מעברי הגבול בעקבה ובטאבה, ומשלשלת לכיסה לא מעט על הדרך.
תעשייה אלטרנטיבית שלמה שנוצרה
מי שרוצה לצאת מישראל בתקופה זו נאלץ לוותר על הנוחות של נתב"ג ולפנות למסלול ארוך ומסורבל יותר: נסיעה דרומה עד לאחד ממעברי הגבול היבשתיים, בטאבה לכיוון מצרים או עקבה לכיוון ירדן. מי שמחליט לצאת נאלץ קודם כל להגיע לדרום הארץ - נסיעה של שעות מהמרכז - ומשם לחצות את הגבול.
אבל ההוצאות מתחילות עוד לפני הגבול: הסעה במיניבוס עד מעבר הגבול עולה כ־300 שקל לנוסע לכיוון אחד. ברגע שחוצים את הגבול, מחכים שם נהגי מוניות מקומיים שיודעים היטב עם מי יש להם עסק - וגובים בהתאם עוד כמה עשרות עד מאות שקלים. ורק אז, אחרי כל זה, מגיעים לשדות התעופה במצרים או בירדן, שנותרו פעילים.
בצד השני כבר זיהו במהירות את הפוטנציאל הכלכלי שנוצר. האגרה למעבר דרך טאבה, למשל, הוכפלה במהלך המלחמה ועומדת כעת על 120 דולר לאדם - לעומת 60 דולר קודם לכן. זו הפעם השנייה שבה אגרת המעבר לצד המצרי הועלתה מאז תחילת המערכה. בצד הישראלי, לעומת זאת, האגרה נותרה סביב 115 שקל. גם במעבר עקבה שבירדן האגרה לא השתנתה, ועומדת על 15 דולר לאדם (לא כולל ויזה).
החברות הישראליות קפצו על ההזדמנות
המשבר שנוצר הוליד גם פתרונות חדשים - ולא זולים במיוחד - בצד הישראלי. סוכנויות הנסיעות החלו להציע חבילות הכוללות מעבר בגבול וטיסה. "הערכנו שעלולה להיות בעיה מבחינת טיסות יוצאות, ולכן השקנו חבילות שכוללות מעבר בגבול וטיסות", אומרת טלי נוי, סמנכ"לית שיווק ואסטרטגיה באיסתא. החבילות כוללות הסעה מאורגנת למעבר הגבול, סיוע במעבר ובתהליך הוויזה, נסיעה לשדה התעופה במדינה הזרה, כרטיס טיסה ועוד. למשל, איסתא שיווקה חבילה הכוללת טיסות והעברות מ־2,000 דולר לנוסע לניו יורק דרך טאבה.
במקביל, חברות התעופה הישראליות החלו להפעיל מטוסים חכורים מהשדות המשניים במצרים ובירדן. בשל מגבלות ביטחוניות, מטוסים ישראליים לא יכלו לנחות בטאבה או בעקבה, ולכן הופעלו מטוסים זרים בלבד בקוד של החברות הזרות.
"הבנו שהולך להיות אירוע ארוך, ואנחנו כבר למודי ניסיון", מספר עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, שהחלה להפעיל טיסות דרך שדה התעופה בטאבה. "מדובר בשדה קטן יחסית, גם המעבר איטי, והמרחק מהגבול גדול. פשוט התחלנו לפעול ולמדנו תוך כדי תנועה".
לדבריו, טאבה נבחרה בעיקר משום שבשלב הראשון מצרים הייתה המדינה השכנה היחידה באזור שבה השמיים נותרו פתוחים, בעוד ישראל הייתה תחת מגבלות תעופה, וירדן סגרה את המרחב האווירי. בהמשך, כאשר השמיים בירדן נפתחו לסירוגין, הורחבה הפעילות גם לעקבה.
כשנפתחו השמיים באופן מוגבל בישראל, הפעלת הטיסות חייבה תשלום פרמיות ביטוח גבוהות לנחיתה באזור מלחמה. "עבור מטוס רחב־גוף עלות הביטוח הגיעה לכ־60 אלף דולר לנחיתה", אומר ברלוביץ'. "לכך נוספו גם עלויות תפעוליות נוספות, כמו הצורך בהחלפת צוותים בלרנקה, שכן הצוותים הזרים לא נשארו ללון בישראל. בנוסף, בשל תנאי הביטוח, נדרש לסובב מטוסים גדולים במהירות ולהגביל את זמן השהייה שלהם על הקרקע לכשעתיים בלבד".
ברקע השימוש בשדות תעופה חלופיים מעבר לגבול, עולה גם השאלה מדוע שדה התעופה רמון אינו משמש כחלופה לנתב"ג. בהחלטת צה"ל, השדה לא פעיל להפעלה אזרחית בתקופת המלחמה - אף שכל התשתיות להפעלת טיסות בינלאומיות כבר קיימות בו. שרת התחבורה מירי רגב ביקשה מספר פעמים לבחון את פתיחתו, אך בשלב זה נטען כי אין אפשרות לכך.
600 מיליון שקל: מי המפסידה המרכזית
בינתיים, מי שסופגת מכה קשה היא דווקא רשות שדות התעופה, שאחראית בין היתר על מעברי הגבול היבשתיים. אף שמספר הישראלים שעוברים דרך הגבולות היבשתיים זינק ביחס לשגרה, עדיין לא מדובר במספר הנוסעים הכולל שיוצא או נכנס לארץ. כתוצאה מכך, ההערכה ברשות היא לאובדן הכנסות של כ־70 מיליון שקל רק מפעילות המעברים היבשתיים במלחמה, בין היתר בשל ירידה בתנועת הנוסעים והמטענים במעבר אלנבי.
"בניתוח עדכני של החודשים מרץ ואפריל, ובהנחה שלא נחזור לפעילות מלאה עד סוף חודש אפריל - אובדן ההכנסות הכולל מוערך ב־600 מיליון שקל בגלל המלחמה", נמסר מרשות שדות התעופה לגלובס.
בנוסף, גם חברות שירותי הקרקע בנתב"ג סופגות פגיעה. נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן שמעניקה שירותים לעשרות חברות תעופה בינלאומיות בישראל, אומרת כי לצד הירידה החדה במספר הטיסות, גם היקף המטען האווירי מטיסות מסחריות נפגע משמעותית.
לדבריה, טיסות הנוסעים המעטות שפועלות כיום אינן מעמיסות כמעט מטען, בין היתר כדי לצמצם את זמן השהייה של המטוסים על הקרקע. "בחברות שירותי הקרקע דואגים מאוד מה יקרה ביום שנתב"ג ייפתח. האתגר הוא לשמר כוח־אדם עד הקיץ", אומרת רונן. "בלי מתווה, לא תהיה לנו אפשרות לשלם להם עד אז".
לדברי רונן, חברות שירותי הקרקע סופגות הפסדים של עשרות מיליוני שקלים, בעוד שהלקוחות המרכזיים שלהן חברות התעופה הזרות כבר הודיעו על ביטולים. "חברות זרות כמו האמריקאיות כבר הודיעו שלפני ספטמבר אין מה לדבר. המטוסים שלהן משובצים ליעדים אחרים בעולם. גם אם מחר הכול ייפתח, קשה מאוד להחזיר את המטוסים. יש מחסור עולמי במטוסים, והחזרה שלהן לא תהיה מיידית".