גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock
ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

עוד סבב של לחימה הסתיים או לפחות הוקפא, והישראלים השחוקים מנסים להיזכר שוב איך נראית השגרה שלהם, כשענן של חוסר ודאות מרחף מעליה. התקופה הזאת מערערת משפחות. שנת 2024 הדגימה את ההשפעה האפשרית של המלחמה המתמשכת, כשמספר תיקי הגירושים שנפתחו בבתי הדין הרבניים עלה ל־113 אלף, בהשוואה ל־102 אלף שנה קודם לכן.

ספסל במקום קליניקה: היוזמות העירוניות שמנסות למנוע את המשבר הנפשי הבא
מבירוקרטיה לניתוחים פלסטיים: הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות משנות מדינות

ב־2025 אמנם ראינו ירידה - רק 109 אלף תיקי גירושים, אולם לדברי תמיר אשמן, מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל משותף עם ד"ר אורן גור של עמותת מעגלי הגברים "שבת אחים" ומנהל אשמן - בית ספר ליחסים, הירידה הזאת לא בהכרח משקפת הטבה. "אני פוגש המון פסקי זמן שעדיין לא נקראים גירושים. בתוך המשפחות אנחנו רואים ניכור, שתיקות רועמות, סוג של הסדרי ראייה - אלה פרידות שקופות".

התקופה הזאת היא אתגר לבריאות הנפש הגברית. בעוד שבישראל הפוקוס הוא על פוסט־טראומה שחיילים סוחבים משדה הקרב, המחקר בעולם בשנים האחרונות מתחיל לשים בחזית דווקא את התגובה הגברית לגירושים.

בין הסטריאוטיפ למציאות

בתרבות, גברים נתפסים כצד החזק בגירושים. לפי ספרם של פרופ' עמירם רביב ופרופ' רחל לוי־שיף, "שנינו לחוד. גירושין: השלכות ודרכי התמודדות", שיצא ב־2024, גברים נפגעים כלכלית פחות - הם יאבדו בממוצע 20% מהכנסתם אחרי גירושים בעוד שנשים יאבדו בממוצע 50%. נשים גרושות ויחידניות הן הקבוצה המיוצגת ביותר מתחת לקו העוני.

לגברים גם יש גמישות רבה יותר בבחירת סוג המשמורת, והם נוטים להיכנס במהירות רבה יותר לזוגיות שנייה. במדיה, הסטריאוטיפ של זוג אחרי פרידה כולל אישה שבורה ועצובה וגבר כועס ונקמני. ההנחה היא שאם הגבר אינו כועס ונקמני הוא יהיה בסדר.

מחקרים מעלים תמונה מורכבת יותר, שבה גברים אחרי פרידה נמצאים בסיכון גבוה יותר לאובדנות, להתמכרויות ולדיכאון.

"בכל שנה מתאבדים 500 גברים לעומת כ־100 נשים", אומר אשמן. "רבים מהגברים מתאבדים מסיבה שקשורה לפרידה זוגית או משפחתית. בנוסף לכך, ב־70% מהתאונות הקטלניות הנהג האשם הוא גבר. אנחנו יודעים שחלקן נובעות מהתמכרויות או שהן עצמן ניסיון לפגיעה עצמית".

בהדרגה, חוקרים מתחילים למפות את נקודות הסיכון הייחודיות לגברים אחרי פרידה, ודרכי התמודדות אפשריות. מדובר, כמובן, בהכללות גסות מאוד (ועוד לא הזכרנו בכלל את הזוגות החד־מיניים), אולם, אומרים החוקרים, ההקשר התרבותי שבו חיים הגברים והבנת הציפייה החברתית מהם חיוניים להבנת המצב הייחודי שלהם בפרידה.

המלחמה מחריפה מתחים

"70% מתביעות הגירושים של זוגות הטרוסקסואליים מוגשים על ידי נשים", אומרת לוי־שיף.

בהכללה גסה, גם בימי שגרה, נשים עוזבות אם הן מרגישות שלא מבינים אותן, שהמריבות הפכו תכופות, שהן חנוקות על ידי בן הזוג או המשפחה שלו. הן גם יוזמות יותר פניות לטיפול זוגי, אומרת שיף. "זאת בעוד שגברים נוטים לבצע מעין עזיבה שקטה בתוך הקשר. בראש שלהם הם יאשימו את בת הזוג בכך שהקשר הולך ונעכר, אבל בחוץ יימנעו מעימותים שיכולים לקדם את סוף הקשר. נשים אומרות ומשדרות שלא טוב להן בכל מיני דרכים שנים לפני הפרידה, ובכל זאת גברים אומרים לעתים קרובות שזה הגיע להם בהפתעה".

פרופ' רחל לוי־שיף / צילום: תמונה פרטית

רביב, פרופ' (אמריטוס), פסיכולוג חינוכי וקליני מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, מוסיף: "כשגברים מפרקים נישואים, לפעמים זה מתוך תחושה שהם מגיעים לאיזשהו משבר גיל ומרגישים שהם פספסו את החיים שלהם. מי אשם? בת הזוג. אם אחליף בת זוג אמצה את חיי. אבל לפעמים הזוגיות היא רק תירוץ לחוסר המיצוי, אבל הם עצמם מבינים את זה מאוחר מדי".

בישראל, המלחמה מחריפה את המתחים הללו. "לנשים קשה מאוד בתקופת מלחמה לתחזק את התא המשפחתי, אבל הן שומרות בתוך כך על החיים ועל הזהות שלהן", אומרת לוי־שיף. "לעומתן, גברים עוברים ניתוק מכל החיים ועולם הערכים שלהם, ואחר כך נזרקים אליהם חזרה. אנחנו רואים המון גברים עם תגובות שלא עוברות את הסף הקליני לפוסט־טראומה, אבל הן חמורות מאוד".

אשמן מוסיף: "אחרי כל סבב כזה כל צד מותש וסובל, ומצפה להקלה והבנה מהצד השני, שגם הוא מותש ומצפה. לגברים שהוסללו למאות ימי מילואים בשנה, קשה מאוד לבסס את המקום שלהם במשפחה, וספציפית את האבהות שלהם. כך שלב ההיקשרות נפגע. אנחנו חוזרים מאה שנה אחורה מבחינת הפיצול המגדרי הקוטבי".

מבלבול להתמודדות

אחרי שהפרידה כבר התרחשה, לגברים נדרש זמן רב יותר מנשים לעבד את האירוע ולהבין את סופיותו, כפי שהראה מחקר ותיק של הפסיכולוגית ד"ר נעמי באום. שיא הקושי אצלם מגיע מאוחר יותר והוא ממושך יותר.

המחקר סימן את היעדר רשתות התמיכה החברתיות כאחד ההבדלים העיקריים בין גברים לנשים. הבעיה היא לא רק היעדר אוזניים קשובות, אלא גם במה שמותר ואסור להגיד.

"מאז שהיו פעוטות, גברים לומדים לנתק את עצמם מהגוף הרגשי שלהם", אומר אשמן. "גברים 'נורמטיביים' מתביישים להראות חולשה אפילו מול האנשים הכי קרובים. נניח שאת רואה סרט אמריקאי ובו מוצגת פרידה ואנחנו רואים את הגבר סצינה אחת אחרי זה. מה הוא עושה?".

נותן אגרוף לקיר עץ שנשבר.
"גם זה, אבל גם הולך לבר ומבקש מהברמן שימזוג לו כוס ועוד כוס. אישה תלך להתנחם אצל חברה, אחות, אפילו אמא. גבר מיינסטרימי יתבייש להפגין כאב מול חבר, עוד יותר מאח ובוודאי מאבא".

כל חברה מבנה יחסים וגבריות בצורה קצת אחרת, ובכל זאת חלק מהדברים הללו משתקפים גם במחקר העולמי. מחקר שנערך בקרב גברים אוסטרלים, ופורסם בכתב העת Qualitative Health Research בדצמבר 2025, בחן את ההשפעות של גירושים ופרידות על גברים צעירים, לאחר שנמצא כי האירועים הללו מגבירים משמעותית את הסיכון לאובדנות במדינה.

לפי המחקר, הפרידה כוללת כמה שלבים: בלבול, הצפה רגשית, התמודדות והחלמה. תקופת הבלבול אופיינה בדרך כלל ברגשות כמו עצב, אובדן מוטיבציה לחיים, חרדה לגבי המשך החיים ואשמה שהתבטאה בשאלה מה אפשר היה לעשות אחרת. הגברים שאלו שאלות על זהות: מי אני עכשיו? מה היתרונות והחסרונות שלי? כעס, שלפי הסטריאוטיפ "אמור" להיות הרגש הדומיננטי בשלב זה, הוזכר פחות.

רבים מהגברים שהשתתפו במחקר התרגלו לפרוק רגשות מול זוגתם, וכעת יחד עם ההצפה הרגשית אבדה גם האוזן הקשבת העיקרית. מגברים אחרים הם קיבלו בעיקר תגובות כמו "אתה צריך להיות חזק (To tough it out)", עצות להמשיך מיד למערכת היחסים הבאה או "לנצל את החופש" כדי לפגוש נשים רבות אחרות.

המרואיינים במחקר ציינו שהלחץ "להמשיך הלאה" גרם להם להרגיש שחבריהם או משפחתם לא מבינים את עוצמת האובדן, ולכן אולי, לתחושתם, בכלל לא מבינים את עומק הרגשות שלהם. כלומר, לא באמת רואים אותם כבני אדם. התוצאה היא בדידות עמוקה, שעלולה להוביל לאובדנות.

אשמן מאשר שגם בישראל זה כך. "אפילו במעגלי הגברים שלנו אם מישהו בוכה, בדרך כלל הגברים בהלם. אחר כך הם אומרים לו 'דוד, תהיה חזק'. אני אומר להם 'הוא בוכה, זה סימן שהוא חזק. זה סימן שהוא מסוגל להתמודד עם הרגש'".

בתוך בליל הרגשות היו גם רגשות חיוביים: הקלה על סיומה של מערכת יחסים מכאיבה, שחרור מעיסוק בחסרונות שראתה בהם בת הזוג, חופש והתרגשות מסוימת לגבי האפשרות לפתוח פרק חדש בחיים.

שלב הפצצה המתקתקת

החוקרים האוסטרלים מתארים תנועה בין שלב של רגשות מעורבים לשלב של רגשות מציפים, משתקים. חלק מהמרואיינים דיווחו כי בשלב כלשהו, לא בהכרח מיד אחרי הפרידה, הגיעו בכי בלתי פוסק ואפילו חוסר יכולת לקום מהספה. מחשבות אובדניות נבעו מהבדידות, וגם מהתחושה שהתגובה החריפה כנראה מעידה על פגם בעצמם. בהדרגה, התחיל תהליך של התמודדות, שאופיין בשלוש טקטיקות עיקריות.

הראשונה הייתה הסתגרות - הגברים נמנעו מחברה בעודם מעבדים את הרגשות שלהם. אחד המשתתפים במחקר אמר במפורש: "זה עניין של גבריות, לא להתפרק מול החברים". החוקרים ציינו שזו גישה שיכולה להיות בעייתית, משום שהיא מרחיקה אותם מתמיכה שיצטרכו מאוחר יותר, כמו עבודה, תחביבים וחברה.

דפוס התמודדות שני היה הסחת דעת. כאן נכנסים לפעולה החומרים הממכרים, אך יש גם הסחות דעת חיוביות, כמו עבודה, שיכולה לעזור לשמור על ערך עצמי ותחושת עתיד. אבל אשמן מזהיר: "יש גם דיכאון סמוי, שמתבטא בניכור מאנשים קרובים לצד התנהגויות הרסניות, כשהתפקוד, למשל בעבודה, נראה בסדר. העולם החיצוני מטופח בעוד שהעולם הפנימי מוזנח, וזה הופך לפצצה מתקתקת".

מערכות יחסים חדשות יכולות לשמש הסחת דעת, והצלחה במפגשים רומנטיים או מיניים יכולה לחזק את תחושת הגבריות והערך, אם כי לפעמים ניסיונות פחות מוצלחים עלולים להותיר תחושת ריקנות או לחזק געגועים לבת הזוג הקודמת.

תמיר אשמן, עובד סוציאלי ומרצה באונ' ת''א / צילום: יהושע יוסף

דפוס בעייתי נוסף הוא פגיעה בנשים אחרות כדי להשיב תחושת שליטה וגבריות. "רציתי לראות נשים באופן כללי כחשובות פחות ובעלות פחות כוח עליי", אמר אחד המרואיינים במחקר.

"אנחנו רואים גברים שמעודדים זה את זה לאמץ תפיסה קורבנית של 'אישה בונה אישה הורסת', לראות את גרושתו ונשים בכלל כרשעיות, אבל גם כל־יכולות, ולתלות בהן את כל הבעיות של אותו גבר בחיים", אומר אשמן. "תפיסה כזו אולי נותנת איזו תחושת שותפות גורל רגעית בין הגברים, אבל זה עלול לגרום לגבר לפעול תוך כדי ואחרי הגירושים באופן חשדני כלפי גרושתו, להיות שותף פחות טוב לתהליכי פרידה ובכך להשפיע לרעה על הקשר שלו עם הילדים. הגישה הזאת גם עלולה להפוך אותו לחשדן יותר במערכות יחסים עתידיות".

חשיפה מדודה של רגש

הטקטיקה הבריאה ביותר שדיווחו עליה משתתפי המחקר הייתה חשיפה, וחלקם דיברו על "כלכלת חשיפה", שבה פרקו בכל פעם רק חלק קטן מרגשותיהם בפני אדם שסמכו עליו, כדי לא להרגיש שהם מאבדים פאסון או מעמיסים יותר מדי. חלקם דיווחו שההחלטה את מי לשתף השיבה להם חלק מתחושת השליטה בחייהם.

ככל שהצליחו להמשיג את רגשותיהם, כך הרגישו טוב יותר, ובתחום הזה מפגשים טיפוליים רשמיים סייעו מאוד. כאשר מטפלים או חברים תיקפו להם שהרגשות הללו קיימים גם אצל גברים אחרים, פחתה משמעותית תחושת הבדידות ובהתאם גם המחשבות האובדניות.

רבים ציינו שנעזרו מאוד בידידות נשים ודיווחו שהרגישו יותר בנוח להיחשף בפניהן בקריסת הגבריות שלהם לכאורה.

בסופו של דבר ההחלמה הגיעה כשהגברים יכלו לראות גם את הרגעים הטובים במערכת היחסים וגם את הרעים, לראות בעצם הפרידה התפתחות חיובית ("בעצם לא התאמנו וסתם אמללנו זה את זו"), או כהזדמנות להפקת לקחים וצמיחה לקראת מערכות יחסים אחרות.

החוקרים האוסטרלים מציעים להנגיש לגברים שעוברים פרידה התערבות מוקדמת, לפני שהם מגיעים לשלב הצפת הרגש שעלולה לגרום להם לפגוע בעצמם. עם זאת, הם הכירו בכך שבהקשר החברתי הקיים, יש לתת מקום גם לצורך של חלק מהגברים להימנע מהחברה לתקופה, עד שיבנו לעצמם נרטיב חדש של גבריות. הם הפצירו במעניקי הסיוע לבצע מחקרים נוספים כדי להבחין בין מצבי הימנעות והסתגרות מסוכנים לבין מצבים שהם חלק מההחלמה.

"יש עוד דרך לעבור"

"מה שמעודד אותי הוא השיפור מדור לדור", אומר אשמן. "אבא שלי היה יותר אדרנליני, מנותק וסוער ממני. אני כבר הבנתי את המחירים של הבדידות והמידור הרגשי. הילדים שלי כבר עושים איזושהי אינטגרציה - לא גבר 'נשי' אבל גם לא 'אלפא', אלא משהו הרבה יותר רב־ממדי. מישהו משוחרר שלא סוגד לקודים חברתיים של המאנוספרה או לאבא שאתה לא מעז להעביר עליו ביקורת".

הנוער והצעירים של ימינו קראו לכך "גבר סיגמא", ולמשך זמן מה הוא היה הדמות הלוהטת ביותר בתרבות. "לצערנו חלק מההישגים הללו נפגעים בגלל מנהיגות שמעודדת גבריות נרקסיסטית", אומר אשמן. "יש לנו עוד דרך לעבור בחברה הישראלית, שהיא מסוכנת לבנים".

עוד כתבות

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מנייה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה״ב שמאמין בה, למשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

אחרי האזהרה לציבור: צה"ל החל לתקוף אתרי שיגור בלבנון

ישראל ולבנון יחלו במו"מ ישיר בשבוע הבא: "נתמקד בפירוק חיזבאללה ויחסי שלום" ● ירי בלתי פוסק לצפון: עשרות רקטות שוגרו מהבוקר, ולדברי צה"ל ייתכן ירי לאזורים נוספים במדינה ● דיווח: טראמפ ביקש מנתניהו לצמצם את התקיפות בלבנון. לפי הדיווח - ישראל הסכימה להיות "שותפה מועילה" ● סגן נשיא ארה"ב ואנס: "האיראנים חשבו שהפסקת האש כוללת את לבנון, אבל הם טעו" ● עדכונים שוטפים

הפגנות תמיכה באיראן באירופה / צילום: Reuters, ZUMA Wire

שעת המבחן של מתנגדי המשטר

משטר האיתוללות יצא מהמערכה כשהוא מסמן "וי" בידו, ומנסה לשדר ניצחון כלפי חוץ ● אבל מתחת לפני השטח הוא ניצב בפני משבר עמוק מול הפגנות הענק שמאיימות להתעורר מחדש ● "זו לא שאלה של אם, אלא מתי", מעריכים מומחים. עד כמה אנחנו קרובים לחידוש המחאות, ואיך השלטון נערך כבר אליהן?

טל גינדי פרידמן / צילום: רמי זרנגר

טל גינדי הוציאה כבר 180 מיליון שקל על שיפוץ קניון הזהב: "יחזיר את עצמו"

מאז קיבלה את השרביט לקניון הזהב מאביה משה, הוציאה טל גינדי כ–180 מיליון שקל על שיפוץ נכס הדגל של אימפריית הנדל"ן ● בראיון חריג בנוף המשפחתי היא מדברת על הסיכון שבהשקעה, האב שעדיין מגיע לחפש ליקויים והעלייה בהכנסות - בגלל המלחמה: "החג הכי חזק שלנו בשנים האחרונות"

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה שתחזור לישראל כבר ביום שלישי

חברת התעופה הקפריסאית TUS מצטרפת לגל חידוש הטיסות לישראל, ותשוב לפעול בנתב”ג החל מ־14 באפריל עם קווים נבחרים ● הפעילות תחודש בהדרגה ובהפעלה עצמאית

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

מימין: מוטי גוטמן, איציק עוז, בצלאל מכליס / צילום: עידן גרוס, עומר עוז, שלומי יוסף

מקבל יותר ממיליון שקל בחודש, תואר אקדמי לא הכרחי: אלה שיאני השכר בבורסה

שכר המנהלים הבכירים בת"א ממשיך לייצר מספרים מדהימים ● מהדוחות הכספיים ל-2025 עולה כי רף הכניסה לרשימת 20 השיאנים הישראלים עלה לכמעט 11 מיליון שקל ● שיאן התגמול המקומי - מנכ"ל חברה ביטחונית, ואחריו סוכן ביטוח שהפך למיליארדר ● וגם: המנכ"ל שנכנס לרשימה למרות שמניית החברה שבניהולו קרסה, ולאיזה מקום הגיעה דנה עזריאלי, האישה הראשונה מבין הישראליות

ב.ס.ר שרונה. חברת הניהול קיבלה 8.6 מיליון שקל ב־20 / הדמיה: ויופוינט

עשר שנים לטופס 4: הפרויקט בשרונה שהסתבך ומגיע כעת לקו הסיום

פרויקט ב.ס.ר שרונה יצא לדרך ב־2016 עם רכישת הקרקע מרמ"י בסכום עצום על ידי קבוצת רכישה ● הבעיות החלו מהרגע הראשון - והן מהדהדות עד היום ● מדוע הפרויקט התעכב זמן רב כל כך, מה קרה לאורך הדרך ובאילו מחירים נמכרו הדירות בו עד היום?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

הילה ויסברג בשיחה עם ארקדי מיל–מן / צילום: INSS

רוסיה שיחקה תפקיד הרבה יותר גדול במלחמה מכפי שאתם חושבים

שיחה עם ארקדי מיל-מן, ראש תחום רוסיה ב–INSS ● על היחסים ההדוקים בין איראן לרוסיה, הסיוע ההדדי בנשק ובמודיעין והסיבוב השלישי שצפוי לישראל "מול משטר קיצוני יותר"

ריינג'רובר ספורט 400SE דיינמיק / צילום: יחצ

למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה

ריינג'רובר ספורט SE400 דיינמיק, גרסת הטורבו–בנזין האמריקאית של סמל המעמד הבריטי, מציעה תא נוסעים מרווח וגבוה, אבזור מכובד ויכולת דינמית טובה ● המכונית הזאת יקרה, ושותה דלק כמו שמפניה בחתונה, מה שלא מהווה מכשול בפני מאות רבות של לקוחות שוחרי סטטוס

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

אויבת ישנה-חדשה של ישראל מגבירה את קצב ייצור הטילים

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס עושים התאמות למלחמה ● ההפסד על הנייר של בנק ישראל ● והעסקה שכן מתהווה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר על ידי מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 הוא עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת-קרקעיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים