גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock
משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

בספטמבר 2024 פרסם משרד האוצר האמריקאי הודעה שגרתית לכאורה: "על רשת של בנקאים, סוחרים ומתווכים, שפעלה בעיקר מעיראק ומטורקיה, הוטלו סנקציות בחשד שסייעה למשמרות המהפכה לעקוף את מגבלות הסחר הבינלאומיות". בהודעה תוארה הרשת כ"מערכת צללים" - מנגנון המאפשר לאיראן גישה לשוק הגלובלי, גם כשהדלתות נסגרו בפניה מזמן.

במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן
שיחת הטלפון שהגיעה ברגע האחרון ודחפה את איראן להפסקת אש
עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?

ההודעה הזו כמעט שלא זכתה לסיקור, אך בפועל היא חשפה אמת רחבה יותר על המערכה הכלכלית מול איראן. הנפט אולי נמצא במוקד ובמרכז השיח הבינלאומי, אך הוא רחוק מלהיות מקור ההכנסה היחיד. לצד יצוא לגיטימי של זעפרן, פיסטוקים ומוצרים פטרוכימיים, פועלות מתחת לרדאר זרועות בדמות חברות קש, הברחות, סחר בנשק ואף מטבעות קריפטו - כלים המאפשרים למשמרות המהפכה להמשיך ולממן את המלחמה גגם כשהעולם מנסה "לחנוק" אותם כלכלית.

עד כמה התופעה משמעותית? אף שלא פורסם נתון רשמי, הערכות מצביעות על כך שהיקף "כלכלת הצללים" באיראן נע בין 20% ל־30% מהתמ"ג, כשחלק מהחוקרים מעריכים כי מדובר אף בכשליש מהפעילות הכלכלית הכוללת.

בנקים וחברות קש

כשמדברים על מימון מכונת המלחמה האיראנית, חשוב להפריד בין שני גופים שנוטים לעיתים לערבב ביניהם. מדינת איראן ומשמרות המהפכה אינם ישות אחת, ולכל אחד מהם תקציבים ומקורות הכנסה נפרדים. למעשה, למשמרות המהפכה יש מגוון ערוצים להזרמת הון העוקפים את הכנסות הנפט - החל מרשתות בנקאיות פנימיות, כמו בנק ספ'א (Sepah), המזרים מיליארדי דולרים לממשלה באופן לא רשמי, ועד להפעלת חברות קש.

המודל של חברות הקש הוא פשוט: מדובר בחברות פיקטיביות הפועלות לרוב במדינות עם רגולציה פיננסית חלשה יחסית, כמו איחוד האמירויות או סין. הן נרשמות תחת שם ניטרלי ובבעלות של אנשי קש שאינם מוכרים, ומתחילות לפעול באופן לגיטימי לכאורה. אותן חברות מציעות מוצרים שונים - מאלקטרוניקה וחומרי גלם ועד ציוד תעשייתי ואפילו בנקאות אלטרנטיבית בדמות בנקים פרטיים קטנים. על הנייר הן מנהלות עסקים כשרים לחלוטין, חותמות על חוזים ופותחות חשבונות בנק המאפשרים להן לפעול בחופשיות.

אלא שבפועל הן משמשות צינור למכירת מוצרים ופיתוחים איראניים - נפט, מוצרים פטרוכימיים ומתכות - בלי שאף רגולטור יוכל לאתר את מקורם האמיתי. ברגע שרשות אמריקאית מזהה חברה כזו ומטילה עליה סנקציות, היא לרוב כבר נסגרה ונפתחה מחדש תחת שם וכתובת אחרים, עם בעלים חדשים - והמעגל מתחיל מהתחלה.

"כך, בין השאר, איראן עוקפת את הסנקציות שהטיל עליה המערב", מסבירה סימה שיין, חוקרת בכירה ולשעבר מנהלת תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "באמצעות אותן חברות קש הן גם רוכשות פיתוחים מערביים, כמו חלקים וטכנולוגיות המשמשים לייצור כטב"מים".

חוזים ממשלתיים

שיטה נוספת שבאמצעותה מממנים משמרות המהפכה את פעילותם היא השתלטות על חוזים ממשלתיים ענקיים דרך חברות שבשליטתם, גם אם לא במישרין. "המשטר האיראני משתלט על חוזים ויוצר לעצמו מונופול בתוך איראן בתחומי הבנייה והתשתיות", מסבירה אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלת איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) וחברה בפורום דבורה. "במקרים רבים, אותן חברות מקבלות תשלום על החוזים הללו אך הפרויקטים אינם יוצאים לפועל, ובקצה השרשרת קופת המשטר מתעשרת. כך קרה בחורף האחרון, כאשר תשתיות החשמל לא טופלו כראוי".

תאגיד "ח'אתם אל־אנביה" הוא דוגמה מובהקת לאחת הזרועות הכלכליות הללו. החברה, שהוקמה לאחר המהפכה ופועלת כזרוע ההנדסית והביצועית המרכזית של המשטר, משמשת ארגון גג לרשת של מאות חברות־בת הפועלות בתחומים אזרחיים לכאורה - מחקלאות ותחבורה ועד נדל"ן, תרופות ואנרגיה. סוכנות הידיעות האיראנית ISNA דיווחה בספטמבר 2024 כי התאגיד היה אחראי לפיתוח מספר בתי זיקוק לנפט וגז, ובהם שדה הגז "דרום פארס" במפרץ.

ח'אתם אל־אנביה, בדומה למקבילותיה, פועלת במסווה אזרחי אך עוסקת במקביל בתחומים צבאיים רגישים. בין היתר היא מעורבת בפרויקט הגרעין, בתוכנית הטילים, בהקמת מפעלי נשק ובניית בסיסים ותשתיות צבאיות, לצד הפעלת מכוני מחקר. אף שבסיסה באיראן, פעילותה חוצה גבולות וכך היא מסייעת בעקיפת הסנקציות.

החברה פועלת במגוון פרויקטים ברחבי המזרח התיכון, אפריקה, אסיה ומרכז ודרום אמריקה. במדינות שבהן המעורבות האיראנית עמוקה במיוחד - ובהן עיראק, סוריה, לבנון ותימן - התאגיד מעורב בבניית בסיסים, מסילות רכבת, כבישים ומנהרות, וכן בפרויקטים חקלאיים ומיזמי מגורים. בסוריה, לדוגמה, חלק ניכר מהבסיסים הצבאיים שהוקמו במזרח המדינה תחת משטר אסד נבנו בסיוע ישיר של ח'אתם אל־אנביה.

ועד כמה ענפה פעילות החברה? לפי נתוני מכון המחקר "עלמא", המתמחה באתגרי הביטחון בצפון, ח'אתם אל־אנביה מעסיקה בין 30 ל־40 אלף עובדים, והונה הכולל נאמד בשנים האחרונות בכ־250 מיליארד דולר.

"קרנות צדקה"

מקור מימון מרכזי נוסף של המשטר הוא הבוניאדים (Bonyads) - קרנות צדקה לכאורה, שהתפתחו עם השנים לאימפריות כלכליות. מוסדות אלו הוקמו בסוף שנות ה־70, לאחר המהפכה האסלאמית, כדי לנהל נכסים שהוחרמו מהמשטר הקודם ולתמוך בשכבות חלשות, אך בפועל הם פועלים כמוסדות פרו־ממשלתיים בעלי פעילות עסקית ענפה ופיקוח מינימלי. "קרנות אלו פטורות מתשלום מס ומהוות אמצעי יעיל להלבנת כספים", מסבירה רוזנברג.

הבוניאדים מעורבים ישירות בפרויקטים כלכליים מרכזיים באיראן ומחוצה לה. הם בונים תשתיות, מפעילים מפעלי ייצור, מנהלים חברות לוגיסטיקה ומשקיעים בנדל"ן, בחקלאות ובתיירות. כך למשל, חברת בת של קרן "מוסטזאפן" חולשת על תחומי הבנייה והמזון ומעורבת במיזמי פיתוח רחבי היקף. מסקירה של מכון המחקר ג'יינס, המתמחה במודיעין וביטחון, עולה כי איחוד האמירויות אף חתמה עם הקרן על חוזה בשווי 30 מיליון דולר לסלילת כביש בהרי חג'ר שבמזרח המדינה. קרנות אחרות מנהלות בתי מלון, חברות שילוח וגופים פיננסיים.

בגזרת הסנקציות התמונה מורכבת יותר. על חלק מהבוניאדים - במיוחד אלו הקשורים ישירות ללשכת המנהיג העליון - הוטלו סנקציות מערביות, אך ההערכה היא שרשת החברות המסועפת שלהן אינה מכוסה באופן מלא או עקבי. המבנה המבוזר, השימוש בחברות בת והפעילות תחת כסות אזרחית או הומניטרית, מקשים על אכיפה אפקטיבית.

נשק, סמים ועוד

מלבד שליטה בחברות וקרנות צדקה, פיתחו משמרות המהפכה לאורך השנים מערך הכנסות מקביל ובלתי חוקי, המבוסס על הברחות, סחר אפור ומנגנוני עקיפה פיננסיים. פעילות זו נחשבת לאחד ממקורות המימון הגמישים והקשים ביותר למעקב של הארגון.

לפי הערכות שפורסמו שנת 2021 על ידי המועצה הלאומית להתנגדות באיראן (NCRI), ארגון אופוזיציה שבסיסו באירופה, משמרות המהפכה מעורבים בהברחה ובסחר במוצרים כמו אלכוהול, טבק, סמים ונשק - לתוך איראן וממנה. לפי הדיווחים, שולי הרווח מפעילות זו עשויים להגיע ל־200% עד 300%, עם היקף הכנסות שנתי הנאמד במיליארדי דולרים.

חלק משמעותי מהפעילות כולל מכירת נשק ותמיכה לוגיסטית לשחקנים המזוהים עם "ציר ההתנגדות", כמו חמאס, חיזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק. "האיראנים מוכרים כטב"מים וטילים למדינות שונות, כמו סודאן ורוסיה, ובעבר גם לוונצואלה", מוסיפה שיין.

"בנושא זה, נקודה שפחות מדברים עליה היא סחר בבני אדם, לעיתים קטינים בני 15 עד 18 בלבד", מציינת רוזנברג. "מדובר בחטיפת צעירים ממדינות כמו פקיסטן ואפגניסטן לצרכי עבדות. בחלק מהמקרים איראן משמשת כמעין קבלן משנה עבור לקוחות חיצוניים ומקבלת על כך תשלום".

קריפטו

אפיק נוסף שאליו פונה איראן בשנים האחרונות הוא עולם המטבעות הקריפטוגרפיים - כלי המאפשר פעילות פיננסית שקשה לעקוב אחריה. לפי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), הרשויות האיראניות נעזרות במטבעות מבוזרים לצורך רכש ציוד, מימון שלוחים ותשלום לסוכנים מחוץ למדינה. בספטמבר האחרון הודיע המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) על זיהוין של 187 כתובות ארנקי USDT שסומנו כשייכות למשמרות המהפכה. חברת ניתוח הבלוקצ'יין אליפטיק (Elliptic) הצביעה על כך שארנקים אלו לבדם ריכזו פעילות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.

בנוסף, לפי דיווחים, איראן פיתחה תעשיית כריית ביטקוין ענפה. עד 2023, כ־100 אלף מתוך 180 אלף שרתי הכרייה במדינה היו בבעלות גורמי ממשל או משמרות המהפכה. "הרבה מהאנרגיה של המשטר מופנית לעולם הקריפטו", אומרת שיין. "הם סוחרים ומשלמים במטבעות מבוזרים כדרך נוספת לעקיפת הסנקציות. מדובר בתחום אפור יחסית, אך הוא הולך ומתרחב באיראן".

בורסת הקריפטו הבולטת באיראן היא נוביטקס (Nobitex). היא הוקמה ב־2018 ואחראית, לפי הערכות, על כ־90% מכלל העסקאות במטבעות מבוזרים במדינה. לפי דוחות של חברת צ'יינאליסיס (Chainalysis), מאז הקמתה ועד 2025 הועברו דרכה למעלה מ־11 מיליארד דולר.

פעילותה של נוביטקס זכתה לתשומת לב בינלאומית בשל מעורבות אפשרית בעקיפת הסנקציות של משטר האייתוללות. דוח של חברת האנליטיקה TRM מצביע על קשרים בין הבורסה לבין החות'ים, רוסיה והג'יהאד האסלאמי, וכן ערוצי טלגרם המזוהים עם חמאס. עם זאת, ניתוח של TRM מאוגוסט 2025 מעלה כי פעילות פלילית או כזו העוקפת סנקציות מהווה רק 0.9% מסך העסקאות בבורסה - נתון המעיד כי רוב המסחר מתבצע על ידי לקוחות פרטיים באיראן.

עם פרוץ המלחמה זינקה זרימת נכסי הקריפטו מנוביטקס ב־700%. לצד השקעות פרטיות, ייתכן שהרשויות האיראניות פעלו להוציא נכסי מדינה מהבורסה המקומית כדי להגן עליהם מפני פגיעה, הקפאה או סנקציות חדשות. בחודשים שקדמו למתקפה השמידה קבוצת ההאקרים "הדרור הטורף" מטבעות קריפטו בשווי 90 מיליון דולר מנוביטקס, כשרוב הכספים הועברו לכתובות בלתי ניתנות לשחזור.

בסופו של דבר, בין אם באמצעות חברות קש, בוניאדים או ביטקוין, האיראנים מצאו את הדרכים לעקוף את הסנקציות המערביות. "במקרה הטוב, רק 5% מהסנקציות בעולם נאכפות בפועל", מסכמת רוזנברג.

עוד כתבות

תחנת ארלוזורוב של הרכבת הקלה בתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקו האדום של הרכבת הקלה יחזור הבוקר לפעילות מלאה

בעקבות הפסקת האש ואישור גורמי הביטחון, הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ישוב הבוקר לפעילות מלאה ● הכוונה היא להרחיב את שעות הפעילות ככל האפשר עד לשעות הלילה, בדומה למתכונת השגרה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; אינטל בשיא של חמש שנים, פלנטיר נופלת

נעילה שלילית באירופה ● העליות במחירי הנפט מתמתנות ●  אמזון שוקלת למכור את השבבים שלה לחברות אחרות ● מאקרו בארה"ב: מדד ה-PCE ירד כצפוי ל-3%

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הכלכלן שמעריך: אלה המניות שירוויחו מהפסקת האש

הכרזת טראמפ על הפסקת אש של שבועיים סוחפת את השווקים מסביב לעולם לעליות שערים חדות ● הכלכלן רונן מנחם מנתח: מה יקרה למחיר הנפט ולריבית, אילו סקטורים ירוויחו, ומה סימן השאלה שמרחף מעל הבורסה בישראל

בכירי האוצר בהצגת המתווה, 11 במרץ / צילום: אלעד זגמן, לע''מ

מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: משרד האוצר בזמן חירום ● למרות שני עשורים של מצבי חירום, הליקויים המשמעותיים עדיין כאן

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

אחרי ההכרזה על הפסקת האש, זו השאלה שמטרידה את העולם

בעוד שההצהרות של נשיא ארה"ב בנוגע להפסקת האש מדברות על פתיחה מלאה ומיידית של מצר הורמוז, ההצהרות של האיראניים שונות בתכלית ● בינתיים הספינות שתקועות כבר 40 יום במפרץ הפרסי לא זזות

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסכם עם מצרים: הדיווח שהקפיץ בחדות את מניית ניו-מד

קפריסין תמכור את כל הגז ממאגר "אפרודיטה" למצרים, בהיקף של כ-100 BCM ● עפ"י הודעת ניו-מד, תוקף ההסכם הוא למשך 15 שנה או עד לסיום ההפקה המסחרית מהמאגר

לקסוס e500 RZ חשמלית / צילום: יח''צ

הרכב שמגיע עם עיצוב ייחודי, ביצועים נמרצים והנחה של 30 אלף שקל

הקרוס־אובר היוקרתי של לקסוס RZ 500e מציע הנעה חשמלית משודרגת, עיצוב ייחודי, ביצועים נמרצים, תא נוסעים מרשים, איכויות דינמיות טובות, טווח סביר ומחיר נגיש ● בנוסף יש בו גימיקים טכנולוגיים שקורצים לגיימרים

תשתית אינטרנט של בזק / צילום: אייל מרגולין

כשהבית הופך למשרד, בית ספר וקולנוע: זינוק בצריכת האינטרנט במהלך המלחמה

במהלך מבצע "שאגת הארי" היקף הגלישה היומי עלה ב-30% לפי בזק, לצד קפיצה של 60% בשיחות מהטלפון הביתי ועלייה במתקפות הסייבר הישירות על נתבי בתים ● עינת שרוף חגגה מימונה עם לוחמים בבסיסי צה"ל ביוזמת שופרסל ● וגם: רקפת רוסק עמינח ודין לייטרסדורף השתתפו בכנס AI יוקרתי בסן פרנסיסקו ● אירועים ומינויים

שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma

המומחה שטוען: "אם היינו נלחמים מול צרפת היא הייתה מזמן מודה בכישלון"

הפסקת האש מוצאת את איראן פצועה צבאית - אך שורדת תודעתית ● בעוד ישראל רשמה הישגים חסרי תקדים בעיכוב פרויקט הגרעין והטילים, מומחי ביטחון מזהירים כי ללא מערכה מדינית אגרסיבית שתמנע שיקום, המלחמה לא תביא אותנו למקום טוב יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"טראמפ ירד מהסולם": כך רואים באירופה את סוף המלחמה נכון לעכשיו

בזמן שמנהיגי אירופה בירכו על ההפסקה המיידית של המלחמה, כלי התקשורת ביבשת ניסו להעריך איזה צד ניצח במלחמה ● בניגוד למנהיגים, הניתוחים של כלי התקשורת לא נקטו לשון דיפלומטית וקבעו כי נשיא ארה"ב נסוג

מצב המדע / צילום: כפיר זיו

נתונים חדשים מציגים פגיעה מתמשכת במדע בישראל. איך משנים את התמונה?

בקרוב צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם דוח מעודכן על מצב המדע בשנות המלחמה ● הנתונים שעולים ממנו ומדוחות קודמים מציירים פגיעה מתמשכת ● איך משנים את המגמה, ואיפה בכל זאת יש נקודת אור?

''המלאכיות'' המקוריות קייט ג'קסון, פארה פוסט וג'קלין סמית'. שיעור חשוב / צילום: Reuters, mptvimages

50 שנה ל"מלאכיות של צ'ארלי": המודל העסקי שעושה קופה עד היום

חמישים שנה אחרי שעלו למסך, "המלאכיות של צ'רלי" מתבררות לא רק כתופעת פופ, אלא כרגע שבו הוליווד גילתה איך למכור העצמה נשית והחפצה ● כך סדרת האקשן יצרה מודל עסקי חדש שבו סקס־אפיל הפך למנוע משומן ורווחי

פסל לכבודו של היוצר האנונימי של המטבע הדיגיטלי ביטקוין בפארק ליד נהר הדנובה בבודפשט, ניצב על בסיס אבן ועליו חרוט שמו של סאטושי נקמוטו / צילום: ap, Bela Szandelszky

החידה הגדולה בעולם הקריפטו נפתרה? התחקיר המקיף על מייסד הביטקוין

מיהו סאטושי נאקאמוטו? לפי תחקיר שמבוסס בין היתר על ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, מדובר בבריטי בשם אדם באק, בן 55 ● ב"ניו יורק טיימס" אומרים שעמלו על התחקיר שנה שלמה וניתחו אלפי עדויות וכתבים בני עשרות שנים ● באק, מצידו, מכחיש

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט זינקה בחדות בעקבות הפסקת האש; מחיר הנפט בצלילה דו-ספרתית

ההודעה הלילית על הפסקת אש של שבועיים שלחה את השווקים לעליות חדות ● בורסות אירופה זינקו, דאקס קפץ בכ-5% ● באסיה הניקיי עלה ביותר מ-5%, קוספי טס בכ-7% ● הבורסה בדובאי רשמה זינוק של 8.5% ● הנפט מתחת ל-100 דולר לחבית

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

דיווח: AI21 של אמנון שעשוע במו"מ על רכישתה בידי נביוס של ארקדי וולוז'

חברת הבינה המלאכותית הישראלית מקיימת מגעים למכירתה לספקית הענן נביוס ● AI21 מחפשת דרך לאקזיט לאחר שלא הצליחה לחדור לשוק עם מודלי השפה שלה ● ב-2023 קיבלה AI21 תג מחיר של 1.4 מיליארד דולר, והמשקיעים בחברה - בהם פיטנגו, אינטל קפיטל, גוגל ואנבידיה - מקווים למכור אותה בכמה מיליארדי דולרים

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

יו''ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

יו"ר הפרלמנט האיראני: הפסקת האש הופרה עוד לפני המו"מ

סמ"ר טובאל יוסף ליפשיץ, לוחם בגדוד 13 בן 20 מבית שאן, נפל בקרב בדרום לבנון ● פיקוד העורף: חזרה למסגרות חינוכיות - ממחר בבוקר ● הבית הלבן: לבנון אינה חלק מהסכם הפסקת האש ● צה"ל: ביצענו את התקיפה הגדולה ביותר בלבנון מאז תחילת המבצע ● משרד החוץ של איחוד האמירויות: על איראן לשלם פיצויים על הנזקים ● שר המלחמה האמריקאי הגסת': "ניצחנו באופן מוחץ, איראן התחננה להפסקת האש הזו" • עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ שולף נשק ישן כדי לבצר את ההישגים באיראן

נשיא ארה"ב הודיע כי יטיל מכס של 50% על כל מדינה שתספק נשק צבאי לאיראן - "ללא חריגים או פטורים"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; השקל מזנק ל-3.05 שקלים

מדד ת"א 35 זינק ב-2.5% לשיא חדש ● אל על ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק טיפסו בחדות ● מניות התוכנה ירדו בחדות ● מדד הביטחוניות הוא היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית ● איום של טראמפ לחדש את הלחימה מעיב על האופטימיות ועל השווקים הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט מטפסים