שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז במהלך החג על הפסקת אש בת שבועיים עם איראן, ושלח את טובי המומחים והפרשנים לסבב ניתוחים וניחושים. האם היא תחזיק? לאילו הסכמות יגיעו בסוף ההפוגה? מה יעלה בגורל מצר הורמוז? ואיפה עומד ארגון הטרור חיזבאללה בכל המשוואות האלו?
● אירופה נגד ארה"ב וישראל: להפסיק מיד את התקיפות בלבנון כחלק מהפסקת האש
● שני אנשים בלבד שמעו מטראמפ מראש על הפסקת האש
בשלב הזה, מטבע הדברים, רב הנסתר על הגלוי וקשה מאוד להעריך איפה נהיה בעוד כשבועיים. ובכל זאת, האירועים האחרונים הם הזדמנות לסיכום ביניים (שעשוי גם להפוך לסיכום כללי), ולניסיון לענות על השאלה - האם המערכה הזו הביאה אותנו למקום טוב יותר?
"ציון גבוה לעורף הישראלי"
"לא החזרנו את איראן לעידן האבן, אבל זה ודאי לא תור הזהב שלהם", פותח ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא מיינד ישראל ולשעבר בכיר במל"ל. "בזירה הצבאית, מדובר בניצחון טוטאלי - החזרנו את תשתיות הגרעין והטילים שנים אחורה, הבסיס התעשייתי נפגע מאוד וגם יכולת השיקום נפגעה. זה נכון שלא השמדנו את כל היכולות, והסיפור של ה־440 ק"ג אורניום מועשר מטריד מאוד. אבל בסך הכל, אנו במצב טוב. צריך לציין, האיראנים לא ניהלו קרב צבאי, זה היה קרב התשה ויש כאן ציון גבוה לעורף הישראלי.
"הבעיה היא שהזירה הצבאית וזירת העורף אמורות לקנות זמן, השאלה עכשיו מה אתה עושה איתו. וכאן אנחנו מגיעים לחזית המדינית - זה השלב שיקבע את תוצאות המלחמה. למעשה, מדובר בחזית היחידה שלא קונה זמן, אלא גם מעצבת מציאות".
ואיפה אנחנו עומדים בחזית הזאת?
"בסימן שאלה גדול. האיראנים חושבים כעת שהם עברו את הגרוע מכל - תקיפה של המעצמה הגדולה בעולם. אנחנו צריכים להוכיח להם שהגרוע עוד לפניהם. יש צורך במערך בינלאומי שלם שימנע מהם להשתקם צבאית וכלכלית ויגביר את הלחץ על המשטר. כשמסתכלים על הפסקת האש הזו - טראמפ איש העסקים ניצח את טראמפ המדינאי. איש העסקים אמר לו לחתור עסקה ולצמצם סיכונים, וזה סימן שצריך להטריד אותנו. הסכם עם המשטר יהיה טעות קריטית".
מה חשוב לישראל במו"מ הזה? איך יוצאים מכאן כשידינו על העליונה?
"מבחינת ישראל, צריך עיניים על הכדור קודם כל בקשר לגרעין, ואני מקווה שהאמריקאים לא יתפשרו בעניין. מעבר לזה, הלחץ על המשטר חייב להימשך. טראמפ מנסה עכשיו למכור נרטיב שהוא ביצע שינוי משטר והוא בודק אם הם חברה טובים - זה מפחיד. אם אחרי כל זה, איראן תקנה את השלוש שנים עד שטראמפ יסיים את הכהונה, ובינתיים תשתקם צבאית ומדינית, זה רע מאוד.
"בנוסף, את האמריקאים מעניינים עוד שני דברים. קודם כל, הורמוז - שכרגע עדיין לא מצאו לו פתרון והמסר כאן בעייתי. מעבר לזה, האיראנים עשו טעות כשהתקיפו את כל המזרח התיכון, ולאמריקאים יש הזדמנות לייצר ברית אזורית ולהראות שהם המעצמה הדומיננטית באזור.
"צריך לזכור שהאמריקאים לא יוצאים למלחמה בשביל לרדד יכולות - הם מחפשים להשמיד אויבים או להציל בנות ברית. ולכן, מבחינתם צריך כאן שינוי גדול. הם מנסים כאמור למכור את שינוי המשטר, אבל זה פחות עובד. אני מקווה שזה יוביל לעיצוב מחדש של המזרח התיכון עם דומיננטיות של האמריקאים. זו יכולה להיות הצדקה מבחינתם למלחמה הזו".
"מכרו לטראמפ מלחמת בוטיק"
"קשה לדבר במונחים של הפסד או ניצחון", ממשיך ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ ב־INSS ומי שבעברו ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל. "מצד אחד, ברור שהחזרנו אותם אחורה בגרעין ובטילים - אבל איראן נמצאת היום בנקודה שהיא יכולה להחזיר לעצמה את היכולות תוך שנים ספורות. בסופו של דבר, במלחמה הזאת איראן משדרת כוח עצום, כשהיא עומדת מול המעצמה הגדולה ביותר בעולם ושורדת. שר המלחמה האמריקאי אמנם מנסה לשדר ניצחון, אבל זה לא המצב".
ארה"ב מצטערת שהיא נכנסה לאירוע?
"מכרו לטראמפ מלחמת בוטיק. הוא חשב שחיסול הבכירים במכת הפתיחה עשוי להחליף את המשטר, אך מרגע שזה לא קרה - היה ברור מהשבוע השני שהוא רוצה הפסקת אש. בכלל, הנשיא לא הבין את החולשה של המפרציות והבטן הרכה שלהן. אם מסתכלים קדימה, אני חושב שמדינות המפרץ ינסו לחזור למדיניות הקודמת שלהן, לפני המלחמה, לגדר סיכונים ולהפסיק את המתיחות עם איראן. זה לא שהן רוצות בזה, אבל איראן נשארה שם ואין להן ברירה. יש כאן גם לקח לכל העולם: לא פשוט להפיל משטר".
בכלל, נראה שבחלק הזה נעוצה טעות אסטרטגית של ישראל וארה"ב: הניסיון לשדר לעולם כאילו הפלת המשטר היא אירוע שעשוי לקרות בקלות. "זו הייתה טעות", מוסיף ד"ר גולוב. "לא מפילים משטרים במלחמה, אלא אם מכניסים כוחות לקרקע. המשטר מרגיש ששרד, ולכן רואה בכך ניצחון".
אתה חושב שהם ניצחו?
"תלוי איך מגדירים ניצחון. אפשר להגיד ששרידות והחזקה בהורמוז זה ניצחון, אבל אני לא חושב שישראל צריכה לבחון את עצמה לפי זה. אנחנו יכולים להגיד שיש לנו הישג צבאי חסר תקדים, אבל בסוף, כמו בעזה ובלבנון - מה שיעשה את ההבדל יהיה הפן המדיני. אם בתוך שלושה שבועות יהיה הסכם בין האמריקאים למשטר, אנחנו נמשיך לספר מור"קים אבל עוד שנתיים נחזור לאותה סיטואציה. מנגד, אם המערכה המדינית תהיה מוצלחת יכול להיות שקנינו זמן רב והגדלנו את הסיכוי שבזמן הזה המשטר האיראני יוחלף".
"במה עוד איראן יכולה לאיים?"
בנוסף למצב בארה"ב ובישראל, אנחנו מנסים להבין איך רואים את הדברים באיראן. "הפסקת האש הרימה את המורל של המשטר", מסביר בני סבטי, מומחה לענייני איראן ב־INSS. "היא נותנת להם זמן להתארגן מחדש, ללקט את הפצעים ולהעריך את הנזק.
"באופן כללי, צריך להגיד שהאיראנים לא מייחסים ערך לכסף, לחיים ולזמן. מבחינתם יש אינסוף זמן וכסף לבנות יכולות. כשאתה חי ככה, אתה בתחושת ניצחון כל הזמן. לכן, המורל במשטר גבוה. עם זאת, אני שומע קולות מתוך השמרניים באיראן שמדברים על כמות ההריסות והאבידות. לא ראיתי ציוצים כאלה מעולם, אפילו הם מבינים עכשיו את הכאב. יש תחושה של מכה קשה מאוד".
וברמה האישית אתה סבור שניצחנו?
"במובן הצבאי אנחנו מנצחים ובגדול. אם היינו נלחמים מול צרפת, לצורך העניין, היא הייתה מזמן מודה בכישלון ויוצאת מזה. אבל במובן התודעתי - העבודה לא הסתיימה, ואנחנו תמיד עוזבים דברים באמצע".
מה היית עושה אחרת עכשיו?
"הייתי ממשיך בחיסולים. אני לא יודע מה קרה בשבועיים האחרונים אבל לא חוסלו בכירים מדיניים. רוב העם האיראני לא מרוצה - אם היו מחסלים עוד כמה בכירים, היינו מגיעים לשכבה שלא הייתה רוצה להיות מחוסלת וזה היה נגמר. אבל משהו קרה והפסקנו עם זה".
אז המערכה הזאת היא פספוס?
"לא פספוס, עיכוב. עשינו חצי עבודה. גרענו יכולות, כמויות של טילים, תעשיית הגרעין נפגעה והכשרנו את הקרקע ליציאת ההמון לרחובות. אבל לא סיימנו את העבודה. לדעתי הסבב הבא יהיה בקרוב, וגם סבב המחאה קרוב. המשטר מתגלה בחולשתו, והבעיות של איראן לא נפתרו - עדיין אין לאזרחים מים בברז".
למרות החולשה האיראנית, הורמוז הוא בן ערובה משמעותי.
"מצב של בן ערובה דווקא מקרב את הסוף. במשך 30 שנה, הורמוז שימש כהרתעה וכקלף משמעותי של האיראנים, אבל הם לא עשו כלום. דווקא ברגע שהם השתמשו בו - אין להם כלום יותר, זה הקלף האחרון. במה עוד איראן יכול לאיים?".