גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi
מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

חסימת מצר הורמוז הייתה הקלף האיראני שארה"ב ככל הנראה הכי התקשתה להתמודד איתו. אחרי יותר מ־40 שנה של איומים, הפעם איראן מימשה את האיום וחסמה את הנתיב מהמפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי - ושלחה את הכלכלה העולמית לטלטלה. מחירי הנפט זינקו ליותר מ־100 דולר לחבית ברנט, נוצרה סכנה למחסור של ממש בגז טבעי והקושי להשיג דשן לענף החקלאות עוד צפוי להתגלגל למחירי המזון. ובאותו הזמן, איראן כמעט והכפילה את הרווחים שלה ממכירת נפט.

ראיון | נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה
מיליארד שקל בכיס: איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק

למרות ההכרזות, נכון למועד כתיבת שורות אלו כ־800 ספינות שממתינות במפרץ חוששות לצאת ומבקשות הבהרות לגבי ההסדר העדכני. חוסר הבהירות נובע מפער משמעותי בין ההצהרות הרשמיות של איראן ושל ארה"ב. בעוד שהנשיא דונלד טראמפ כתב שהושגה "פתיחה מוחלטת, מיידית ובטוחה", על פי 10 הנקודות שפרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של איראן דווקא מדובר על "תיאום עם הכוחות המזוינים של איראן" תוך התחשבות ב"מגבלות הטכניות", ובטווח הארוך הענקת "מעמד מיוחד" לאיראן בהורמוז.

שתי ההצהרות האלה בעלות גוון שונה מאוד, והן לא עונות על שאלה עובדתית פשוטה: באיזה נתיב יוכלו הספינות לצאת (ולהיכנס) דרך הורמוז, והאם הן יצטרכו לשלם כופר לאיראן או שיוכלו לעזוב בחינם?

יצוא הנפט קפץ ורווחי משמרות המהפכה זינקו

פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א מסביר למה סגירת מצר הורמוז, שבו עוברים 20% מתעבורת הנפט והגז העולמית, הייתה כה דרמטית: "זה השפיע על כל אחד בעולם. בהודו, פקיסטן ובנגלדש אמרו לאנשים לכבות מזגנים ולעבוד יותר מהבית. גם החקלאים ברחבי העולם מרגישים את זה, כולל בארה"ב. הייתה בהלה מהזינוק במחיר הנפט ותוצריו". הוא מוסיף כי אמנם גם הנפט האמריקאי התייקר, מה שהוסיף משמעותית לרווחי ארה"ב, "אך זה לא עוזר לצרכנים. בנוסף, למתנגדי המלחמה בארה"ב יש עכשיו טיעון חזק שמדבר לליבו של הנשיא. הסבל האיראני לא משכנע אותו, אבל ההשפעה הכלכלית כן".

אך בזמן שמדינות המפרץ היצואניות סבלו מחסימת המצר וממתקפות על התשתיות הפיזיות שלהן להפקת ויצוא נפט וגז, איראן ייצאה כרגיל. למעשה, היא ייצאה הרבה יותר מכרגיל, שכן במטרה להילחם במחירי הנפט הגואים, מסבירה אלה רוזנברג, עמיתת מחקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ ובטחון (JCFA) וחברת פורום דבורה, "הרגולטור האמריקאי אישר למכור נפט איראני בים, כמו גם נפט רוסי. בזמן שאיראן פושטת רגל, משמרות המהפכה הרוויחו פי כמה מהנפט".

על פי ניתוח של האקונומיסט, הדבר הביא לזינוק של כמעט פי שניים ברווחי הנפט של משמרות המהפכה. זאת לא רק בשל הזינוק במחירים, אלא גם בזכות גידול בכמות המיוצאת (שהרי איראן חסמה את המתחרים במפרץ). יחד, זה הוביל לכך שלמרות שמשמרות המהפכה נפגעו קשות במלחמה - הם הצליחו לקבל פיצויים משמעותיים בדמות רווחי נפט גדולים מהרגיל.

איך נחסם המצר ולמה ארה"ב לא התכוננה

איראן הצליחו לחסום את הורמוז יחסית בקלות, ובלי לירות הרבה: די היה להטביע כמה ספינות כדי לגרום לכל התנועה הימית להיעצר לחלוטין. חברות הביטוח לא היו מוכנות לבטח ספינה שעוברת באזור מוכה טילים, ואפילו כשארה"ב יזמה (באיחור) מתווה ביטוחי עבורן, לא הרבה חברות וצוותי ים אזרחיים הסכימו לסכן את חייהם וסחורתם רק כדי להוביל נפט החוצה מהמפרץ. למעט בודדים, כמו החברה היוונית דינאקום שהגניבה מספר ספינות החוצה, האיום האיראני הספורדי היה מספיק כדי לגרום לאחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם להיסתם לגמרי.

המרחב של הורמוז צר במיוחד, מה שמוביל לקושי רב במעבר של ספינות כשקיים איום על החוף. גם החות'ים, עם משאבים פחותים בהרבה, הצליחו לעצור לתקופה ארוכה את התנועה במצר באב אל־מנדב שמחבר בין הים האדום לאוקיינוס ההודי. הכלים המודרניים, לרבות כטב"מים וכשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים), כמו גם האיום הוותיק של טילי חוף-ים, הפכו את המעבר למאתגר.

באמצע במרץ, בכירים בצי האמריקאי הסבירו לוול סטריט ג'ורנל שזה הופך את הורמוז ל"קופסת הרג" שתקשה מאוד על מעבר של ספינות. טראמפ אמנם זעם ואמר בראיון לפוקס ניוז ש"הספינות האלו צריכות לשוט דרך מצר הורמוז ולגלות קצת אומץ. אין ממה לפחד, אין להם צי, הטבענו את כל הספינות". אך כאמור, הצי האיראני הוא לא האיום היחיד, ואיראן הראתה שבהחלט אפשר לחסום את הורמוז אך ורק מהיבשה.

פתרון, אם יהיה כזה, דורש נוכחות נרחבת וקבועה של ספינות מלחמה ואולי אפילו כוחות יבשתיים. אך בעוד שארה"ב החלה לקדם (בשלב מאוחר יחסית במלחמה) ספינות מתקפה אמפיביות עם אלפי נחתים לעבר המזרח התיכון, היה ברור שתידרש לכך קואליציה בינלאומית מהסוג שפעל נגד החות'ים בשלהי ימי ביידן ובראשית ימי טראמפ. אך טראמפ התקשה מאוד לגייס כזאת, במיוחד לאור היחסים הרעועים שהוא יצר עם אירופה לאחר משבר גרינלנד מספר חודשים קודם לכן.

זה מוביל לשאלה המתבקשת: מדוע ארה"ב לא התכוננה לסגירת הורמוז, שהתברר כאפקטיבי במיוחד? העברת הכוחות האמריקאים הרלוונטים למפרץ החלה רק אחרי שהתחילה המלחמה, וגם הרכבת קואליציה בינלאומית לפתיחת המצר החלה רק בדיעבד, תוך זריקת איומים על שלמות נאט"ו. על פי רוזנברג, "בארה"ב, וגם אצלנו, לא הבינו את גודל הנושא של הורמוז. אנחנו יותר מוכוונים טילים וגרעין. ובאופן טבעי, איראן בחרה לפגוע איפה שהכי כואב".

פרופ' קרסנה מתבטא בצורה חריפה יותר: "הם פשוט לא הקשיבו. הממשל האמריקאי הנוכחי לא מאמין למומחים שלו. יש מומחים בארה"ב, והם בוודאי מודעים לסיכון הזה, אבל מי שמקבל את ההחלטות אלו בעיקר Yes Men. הייתה הדלפה שאמרה שהדברים הוצגו לנשיא, אבל לא הוצגו מספיק 'חזק'. ה־CIA והפנטגון הציגו את זה, ומדברים על זה כבר עשרות שנים. אבל יכול להיות שמי שעשו זאת לא לחצו מספיק בנושא. אף אחד לא רוצה להיות זה שטראמפ צועק עליו.

עוד מוסיף קרסנה שגם מדינות המפרץ כנראה הזהירו מזה, "אבל כשניסחו את זה כטיעון בעד הימנעות מתקיפה - הוא התעלם מהן". בעיניו, הנזק הוא קודם כל עצם סגירת הורמוז, וגם הפגיעה הפיזית במתקני הנפט והגז במפרץ, שתביא לכך שיחלפו שנים עד שמחירי הנפט יחזרו לרמות סבירות. "נוצר מצב שאיראן מצליחה לעמוד בהתקפות האמריקאיות, וקובעת את מחירי הנפט".

איראן הפנימה כמה חזק הכלי שבידה

חשש גדול לא פחות, בעיני פרופ' קרסנה, הוא מה יקרה עכשיו. טראמפ לא שלל את הרעיון שאיראן תגבה "דמי מעבר" על הורמוז כפי שעשתה בזמן המלחמה, דבר שישבור את ההסכמות הבינלאומיות סביב המעבר במצר. "האיראנים איימו שהם יסגרו את הורמוז, אבל אף פעם לא עשו את זה. עכשיו זה באמת קרה, ועכשיו הם למדו שזה כלי חזק כמו שהם חשבו. אם לא משתמשים, לא יודעים כמה זה יחזיק. תקפו סירות אבל לא המון, ותראה מה קרה".

בעיניו, זה תקדים מסוכן: "ברגע שפתחת את תיבת הפנדורה הזאת, אז אינדונזיה תגיד 'אנחנו רוצים לקחת כסף על מצר מלקה' (בין האוקיינוס ההודי למזרח אסיה, ע"א), מרוקו וספרד יגידו אותו דבר על גיברלטר, החות'ים על באב אל־מנדב. טורקיה מבקשת כסף כבר היום, אבל זה כי המעבר צר, וכל ספינה שעוברת צריכה 'פיילוט' שיכווין אותה, ועל השירות הזה הם גובים כסף. גם רוסיה מבקשת כסף על שוברי קרח במעבר הצפוני שלה. אבל יש הבדל בין מישהו שמבקש כסף על שירות לבין גביית דמי מעבר".

אם איראן תצא מהמלחמה עם זכות לגבות דמי מעבר, הוא אומר, זה יהיה הישג משמעותי שלא היה להם לפני המלחמה.

רוזנברג מלינה על הקושי למנוע מאיראן להרוויח ממכירת הנפט, למרות הסנקציות. לדבריה "האמריקאים מצוינים בלהוציא סנקציות, ומאוד לא טובים בלאכוף אותן. אין רגולטור חזק ומסודר לסחר הימי במזרח התיכון". בעיניה, מדינות ערב צריכות לקחת על עצמן את התפקיד הזה, ולהקים גוף כזה יחד עם ישראל במקום לסמוך על האמריקאים. שהרי ברגע שאיראן הכריחה אותן לרדת מהגדר, יש להן אינטרס מובהק למנוע מאיראן מלהרוויח ולשקם את יכולותיה. האם נראה שיתוף פעולה מפתיע כזה בעתיד? עוד מוקדם מכדי לדעת.

בינתיים, הפוקוס מתחיל לעבור לחלופות להורמוז. צינור הנפט מזרח־מערב של ערב הסעודית אמנם מסוגל להעביר רק 5-7 מיליון חביות ביום לים האדום מתוך כ־10 שהסעודים יכולים לייצא דרך הורמוז בימים כתיקונם, ועדיין זה היה הרבה יותר מכל מדינה מפרצית אחרת.

בראיון לגלובס השבוע, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו אף הציע צינור יבשתי שיגיע עד לאילת, ומשם הזרמה של הנפט מערב הסעודית והאמירויות עד למסוף הנפט באשקלון ומשם לעולם הגדול. אך הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה הפקת הגז, כאשר קטאר היא יצואנית הגז נטבעי המונזל השנייה בגודלה בעולם, ומלוא יכולת היצוא שלה נחסמה על ידי איראן. ובניגוד לנפט, שניתן לאחסן לטווח ארוך יחסית, אחסון גז הוא יקר ומורכב יותר, ואילו המלחמה הייתה ממשיכה - זו הייתה עלולה להיות בעיה משמעותית. הפתרון לכך, בעיניו, הוא צינור גז דרך עיראק לטורקיה ואזרבייג'ן, ומשם דרך הצנרת הקיימת לאירופה.

וכך גם חלופות אנרגטיות אחרות לגמרי: עדי לוויתן, מנכ"לית אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה ביותר בבורסה הישראלית, אמרה לגלובס ש"המצב הביטחוני הנוכחי רק מחזק את הצורך באנרגיה מתחדשת ומבוזרת. 20% מהנפט בעולם עובר דרך מצר הורמוז, ועדיין יש לעולם תלות בנפט שמשמש לתחבורה, ספנות ותעופה. וזו לא טלטלת שרשרת האספקה הראשונה בזמן האחרון: היו הקורונה ומלחמת רוסיה־אוקראינה. כל מדינה שרוצה ביטחון אנרגטי צריכה לקצור אנרגיה מתחדשת".

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 הוא עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת-קרקעיים

הילה ויסברג בשיחה עם ארקדי מיל–מן / צילום: INSS

רוסיה שיחקה תפקיד הרבה יותר גדול במלחמה מכפי שאתם חושבים

שיחה עם ארקדי מיל-מן, ראש תחום רוסיה ב–INSS ● על היחסים ההדוקים בין איראן לרוסיה, הסיוע ההדדי בנשק ובמודיעין והסיבוב השלישי שצפוי לישראל "מול משטר קיצוני יותר"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

אויבת ישנה-חדשה של ישראל מגבירה את קצב ייצור הטילים

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט סגרה יום שביעי רצוף של עליות; אמזון ואינטל זינקו ב-5%

מדד S&P 500 ננעל ברצף העליות הארוך ביותר מאז אוקטובר 2025 ● העליות במחירי הנפט התמתנו ● אמזון שוקלת למכור את השבבים שלה לחברות אחרות ● אינטל בשיא של חמש שנים ● מאקרו בארה"ב: מדד ה-PCE ירד כצפוי ל-3%

סגן נשיא ארה''ב ג'יי.די. ואנס כאשר נחת באסלאמאבאד לקראת המו''מ עם איראן. לצידו ראש הצבא הפקיסטני אסים מוניר, משמאל, וסגן ראש ממשלת פקיסטן ושר החוץ מוחמד אסחאק / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ואנס הודיע על כישלון השיחות: "חוזרים לארה"ב בלי עסקה"

סגן נשיא ארה"ב: "הבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - ואיראן בחרה לא לקבל אותם" ● בתום 21 שעות מו"מ אמר ואנס: "היינו די גמישים והבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - אבל איראן בחרה לא לקבל אותם" • מוקדם יותר באיראן הביעו אופטימיות וטענו כי המו"מ יימשך למרות "כמה חילוקי דעות" - עוד היום • במקביל למו"מ בפקיסטן, טראמפ איים על סין: תהיה בצרות גדולות אם תשלח נשק לאיראן ● עדכונים שוטפים

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"מתחת למחיר השוק": בכמה רכש משקיע דירת 3.5 חדרים באשקלון?

הדירה, שנמצאת בשכונת שמשון באשקלון ואין לה ממ"ד וחניה, נמכרה תמורת 950 אלף שקל - כאשר לפני המלחמה דירות דומות נמכרו ביותר ממיליון ● "המשקיע מעריך שהוא יכול להשכיר אותה תמורת כ־3,300 שקל בחודש" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר על ידי מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הוא ירש את הבית שבו התגורר כל חייו ובכל זאת נדרש לפנות אותו

התכתבויות עם נשים זרות הובילו לחיוב בעל בתשלום כתובה של 52 אלף דולר, לאחר שבית הדין קבע כי מדובר בעילה מוצדקת לגירושין ● בית המשפט קבע כי זכויות "בן ממשיך" בנחלה גוברות על הוראות צוואה, והורה לאחיין לפנות בית ● ובטבריה נקבע כי השכרת וילה לטווח קצר אינה נחשבת שימוש למגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma

המומחה שטוען: "אם היינו נלחמים מול צרפת היא הייתה מזמן מודה בכישלון"

הפסקת האש מוצאת את איראן פצועה צבאית - אך שורדת תודעתית ● בעוד ישראל רשמה הישגים חסרי תקדים בעיכוב פרויקט הגרעין והטילים, מומחי ביטחון מזהירים כי ללא מערכה מדינית אגרסיבית שתמנע שיקום, המלחמה לא תביא אותנו למקום טוב יותר

ריגטוני רוזה ב''פיפטי אנד וואן'' / צילום: אסף קרלה

"פיפטי אנד וואן": האיטלקית עם ההייפ ברחוב הכי שוקק בת"א

המסעדה הכשרה בנחלת בנימין מתמקדת באוכל מודרני עם פסטות טובות בעבודת יד, ויודעת לספק את הסחורה. לא פלא שהיא מפוצצת מדי ערב

טל גינדי פרידמן / צילום: רמי זרנגר

טל גינדי הוציאה כבר 180 מיליון שקל על שיפוץ קניון הזהב: "יחזיר את עצמו"

מאז קיבלה את השרביט לקניון הזהב מאביה משה, הוציאה טל גינדי כ–180 מיליון שקל על שיפוץ נכס הדגל של אימפריית הנדל"ן ● בראיון חריג בנוף המשפחתי היא מדברת על הסיכון שבהשקעה, האב שעדיין מגיע לחפש ליקויים והעלייה בהכנסות - בגלל המלחמה: "החג הכי חזק שלנו בשנים האחרונות"

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; השקל מזנק ל-3.05 שקלים

מדד ת"א 35 זינק ב-2.5% לשיא חדש ● אל על ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק טיפסו בחדות ● מניות התוכנה ירדו בחדות ● מדד הביטחוניות הוא היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית ● איום של טראמפ לחדש את הלחימה מעיב על האופטימיות ועל השווקים הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט מטפסים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים