מימין: מוטי גוטמן, איציק עוז, בצלאל מכליס / צילום: עידן גרוס, עומר עוז, שלומי יוסף
בשנת 2025 הבורסה בת"א המשיכה לזנק לשמיים, וסיפקה את אחת התשואות הטובות שלה מעולם. לצד בעלי עניין ומשקיעים בחברות הנסחרות, שזכו לתשואות יוצאות דופן גם בהשוואה עולמית, נהנו מכך גם המנהלים הבכירים של החברות, שחלקם ביצעו מימושים גדולים של מניות שהחזיקו, לצד התגמולים להם זכו עבור תפקידם אשתקד.
● ראיון | הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים
● הסקטור ש"לא נראה טוב" ומי המניות הצפויות לזנק בעקבות הפסקת האש?
בדיקת גלובס את אותם תגמולים מעלה שגם בגזרת השכר החגיגה בעיצומה. מאות מנהלים בחברות הנסחרות בת"א מרוויחים שכר בעלות של מיליוני שקלים בשנה, אך כדי להיכנס לרשימה היוקרתית של 20 השיאנים הישראלים נדרש כיום רף תגמול שנתי של קרוב ל־11 מיליון שקל - עלייה של חצי מיליון שקל תוך שנה. השכר הממוצע של אותם בכירים עמד אשתקד על כמעט 16 מיליון שקל - יותר מ־1.3 מיליון שקל בחודש.
בסך הכול עמד התגמול המצרפי ל־20 השיאנים הישראלים על 320 מיליון שקל ב־2025. מדובר אמנם בירידה של יותר מ־11% לעומת השנה שעברה, אך הסיבה העיקרית לכך היא היעדרו של ברק עילם, מנכ"ל נייס היוצא ושיאן השנה שעברה, מהרשימה.
בשנת 2024 עמדה עלות העסקתו של עילם על יותר מ־87 מיליון שקל (כמעט כולה בתגמול הוני), מה שהקפיץ את הממוצע כולו.
כשמפלחים את רכיבי השכר של 20 השיאנים הישראלים מתברר כי רכיב המזומן (שכר ומענקים) עמד בסך הכול על 204 מיליון שקל (64%), והיתרה ניתנה בתגמול הוני (אופציות ומניות).
עוד עולה מבדיקת גלובס כי הגיל הממוצע של שיאני השכר עמד אשתקד על 59, כאשר שני המבוגרים ביותר הם בני 74 ושניים מהם מתחת לגיל 50. בדרך כלל שיאני השכר הם בעלי תארים אקדמיים בכלכלה, משפטים, חשבונאות/ראיית חשבון או מנהל עסקים. מחציתם בעלי תואר שני, 8 בעלי תואר ראשון, ושני שיאני שכר הם ללא השכלה פורמלית כלל.
בדומה לשנים קודמות, גם ב־2025 לא נכללת ולו מנהלת אחת ברשימת שיאני השכר. הבכירה הישראלית בעלת השכר הגבוה ביותר בת"א היא דנה עזריאלי, המנכ"לית ובעלת השליטה בענקית הנדל"ן עזריאלי, שעלות שכרה אשתקד (9.2 מיליון שקל) הכניסה אותה לעשירייה השלישית בלבד (מקום 25) של השיאנים המקומיים.
השיאן - מנכ"ל אלביט
כשמרחיבים את הפריזמה ל־30 שיאני השכר וכוללים בה גם מנהלים זרים, הרי שהמספר גדל בצורה משמעותית לכמעט 600 מיליון שקל במצטבר (בממוצע כ־20 מיליון שקל לבכיר) - בדומה לשנת 2024, כשקצת יותר ממחצית הסכום התחלק בין אותם מנהלים זרים (ראו מסגרת).
כאשר "מנקים" את אותם זרים מרשימת השיאנים, הישראלי שקופץ בשנה האחרונה למקום הראשון בטבלת השכר הוא בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל החברה הביטחונית אלביט מערכות. הוא נהנה בשנה האחרונה משכר בעלות של 35.2 מיליון שקל, זינוק של 76% לעומת השנה הקודמת.
חלק משמעותי מעליית התגמול נבעה מהזינוק במניית אלביט בשנה האחרונה, כאשר אלביט כמעט הכפילה את שוויה והפכה לאחרונה לחברה הגדולה במדדי הבורסה (תוך שהיא עוקפת את הבנקים לאומי והפועלים ואת טבע) עם שווי שוק של 135 מיליארד שקל. זאת לאחר שהניבה תשואה של 540% למשקיעים במהלך חמש השנים האחרונות.
את המקום השני מבין הישראלים תופס סוכן הביטוח איציק עוז, יו"ר הפניקס סוכנויות (לשעבר אגם לידרים), שנהנה משכר בעלות של 28.3 מיליון שקל, זינוק של 76% גם כן. עוז הוא דייר קבוע ברשימת שיאני השכר אך השנה עלות שכרו זינקה, לאחר שחברת הביטוח הפניקס רכשה ביולי האחרון את יתרת החזקותיו בסוכנות שהחזיק (17%) תמורת 763 מיליון שקל, ושילמה לו גם במניות הפניקס. מניית הפניקס זינקה בשנה שעברה ב־165%.
במקום השלישי ברשימת הישראלים נמצא אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של טבע. עלות שכרו הסתכמה בשנה האחרונה ב־24 מיליון שקל, בזמן שמניית טבע עלתה ב־25%.
למרות קריסת המניה
המקום הבא, הרביעי, מפתיע במיוחד. מי שתופס אותו הוא טל יעקובסון, מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי פריון, עם שכר בעלות של 19.4 מיליון שקל (כמעט 70% ממנו הוני), הכפול מבשנה הקודמת. בניגוד לשכניו לצמרת יעקובסון משקף סיפור עגום עבור המשקיעים, שכן מאז נכנס לתפקידו התרסקה מניית פריון בכמעט 80%, כאשר מיקרוסופט החליטה לשנות את תנאי ההתקשרות עימה והובילה לקריסה גם בהכנסות החברה. בעקבות כך פריון גם איבדה את מקומה במדד ת"א 125. יעקובסון, אגב, הוא אחד משני היחידים ברשימת השיאנים שאין לו תואר אקדמי. השני הוא הראל ויזל, המנכ"ל ומבעלי השליטה באימפריית האופנה פוקס.
במקום החמישי מבין השיאנים הישראלים נמצא פרצוף חדש: אלעד אהרונסון, המנכ"ל החדש של איי.סי.אל. הוא קיבל בשנה האחרונה שכר בעלות של 19 מיליון שקל (מחציתו הוני), כשהוא עוקף את שכרו של המנכ"ל הקודם רביב צולר בשנת 2024.
שיאני שכר נוספים ששכרם השתדרג אשתקד הם איציק וייץ, מנכ"ל יבואנית הרכב קרסו מוטורס, עם שכר של יותר מ־18 מיליון שקל, כשהוא נהנה ממענק גבוה במיוחד של 11 מיליון שקל בעקבות הזינוק בתוצאות החברה. גם יואב דופלט, מנכ"ל החברה לישראל של עידן עופר, ששולטת באיי.סי.אל, חזר לרשימה אחרי שנעדר ממנה ב־2024. הוא הרוויח שכר בעלות של 14.6 מיליון שקל.
מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי מניף, מאור דואק, ממשיך להשתדרג ולהשקיף מלמעלה על בכירי המערכת הפיננסית בישראל - מהבנקים וחברות הביטוח (ששכרם מוגבל בחוק), ונהנה משכר של 12.8 מיליון שקל. מנכ"ל שיכון ובינוי החדש עמית בירמן התברג לרשימה עם שכר בעלות שנתית של 12.9 מיליון שקל.
קיבלו המון, אבל פחות
מנגד, מספר שיאני שכר קבועים קיבלו בשנה האחרונה פחות כסף. בין אלה, מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת התוכנה מטריקס, שנהנה משכר של 18.2 מיליון שקל (לעומת 23 מיליון שקל קודם לכן), ואייל חנקין שעבר בתוך חברת עזריאלי ממנכ"ל הקבוצה למנכ"ל החברה הבת גרין מאונטיין בתחום חוות השרתים, עם שכר בעלות של 13.2 מיליון שקל (לעומת 22.4 מיליון שקל).
גם עלות שכרו של איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת התשתיות אלקטרה, ירדה אשתקד ל־15.2 מיליון שקל (לעומת 17.7 מיליון ב־2024), וכך גם שכרם של יו"ר חברת הקניונים ביג, איתן בן זאב (11.7 מיליון שקל כעת לעומת 13 מיליון קודם) והראל ויזל (11.1 מיליון שקל כעת לעומת 14.1 מיליון לפני כן).
לרשימה נכנסו גם שלושה מנהלים מקבוצת הרכב והביטוח שלמה של משפחת שמלצר. המנכ"ל אייל גור והסמנכ"ל אייל בן יוסף נהנו כל אחד משכר בעלות של יותר מ־11 מיליון שקל. אסי שמלצר, יו"ר ומבעלי השליטה, זכה אשתקד לתגמול בעלות של 10.8 מיליון שקל.
חברים קבועים ברשימת ה־20 הם אורן אלעזרא, משנה למנכ"ל קרסו מוטורס, הצעיר בחבורה (בן 42 בסך הכול), עם שכר בעלות של 11 מיליון שקל, וגם דוד פתאל, הבעלים של אימפריית המלונאות, עם שכר בעלות של 10.6 מיליון שקל. מצטרף נוסף לרשימה השנה הוא טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, שמנהלת את האופרציה לעובדים עשירים ומחזיקה את הכסף שלהם בנאמנות. הוא נהנה גם כן משכר של 10.6 מיליון שקל, בגיל 45.
פי 30 מעובד ממוצע
"שכר הבכירים בישראל נמצא בשנים האחרונות בעלייה מתמדת", מסבירה מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של פירמת הייעוץ Tefen. לדבריה העלייה נעה בממוצע בין 7% ל־10% בשנים האחרונות, ויש מקומות שבהם אף עמדה על 25%.
ביצור פרנס מוסיפה כי שכרו של מנכ"ל יכול להיות גם פי 15 עד 30 ואפילו יותר, משכרו של עובד רגיל בעל שכר ממוצע באותו ארגון. "זה נובע משינוי מודל ההעסקה של מנכ"לים רבים במגזר העסקי, שכולל עולם של בונוסים, יעדי מכירות, אופציות ושלל דברים שגורמים לשכר שלהם להאמיר ולגדול".
אם לפני עשור ויותר עלות השכר של מנכ"ל בחברה ציבורית ממוצעת עמדה על 2-2.5 מיליון שקל בשנה, היום יש מנכ"לים שאינם נכללים ברשימת השיאנים, שמרוויחים 7 מיליון שקל.
עוד מציינת ביצור פרנס כי כשמחיר המניה עולה, התגמול בפועל למנכ"ל יכול להיות גבוה באופן משמעותי ממה שנרשם בדוחות, וכך גם של יתר הבכירים בארגון הנהנים מתגמול הוני.
הזינוק במניה, היא מוסיפה, "כמעט לא ישפיע על שאר העובדים, כך שהפער בין העובדים 'הפשוטים' בארגון לבכירים הולך ומעמיק עם השנים בישראל. צריך לציין כי חוץ מהמנהלים המוכרים שהם שיאני השכר, יש בחברות הגדולות גם סמנכ"לים ומנכ"לי חברות בנות שמרוויחים הרבה מאוד".
נעדרים מהרשימה
מתדפקים על דלתות רשימת השיאנים הישראלים, אך נותרו מחוץ לה בשנה שעברה הם: ליאור רביב, מנכ"ל חברת המלונאות ישרוטל, עם שכר של 10.4 מיליון שקל; בני גבאי, יו"ר חברת הביטוח הפניקס ומנכ"ל משותף ביבואנית הרכב יוניברסל מוטורס, עם שכר כולל של 10.3 מיליון שקל; מיכאל גרוסמן, מנכ"ל נקסט ויז'ן - עם כמעט 10 מיליון שקל, וארז יוסף, מנכ"ל חברת האשראי הפניקס גמא, עם שכר של 9.5 מיליון שקל.
ועדיין, צריך לציין שהרשימה הנוכחית אינה מלאה, מאחר שחלק מהחברות הדואליות (שנסחרות גם בוול סטריט) טרם פרסמו את נתוני התגמול שלהן. כך, ראסל אלוונגר, מנכ"ל חברת השבבים טאואר, שהשתכר כמעט 46 מיליון שקל בשנת 2024; גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת התוכנה פורמולה מערכות, שקיבל באותה שנה שכר בעלות של יותר מ־39 מיליון שקל; ודורון בלשר, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אורמת, שנהנה בשנה קודמת משכר של יותר מ־14 מיליון שקל.