כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה
● במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן
121 שעות של משא-ומתן, אפס תוצאות: מה קורה עכשיו?
"סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס נכשל להשיג את הוויתורים שארה"ב ביקשה מאיראן". כעת, היעדר פריצת הדרך "מותיר את ממשל טראמפ מול כמה אפשרויות לא נעימות: משא-ומתן ממושך עם טהרן על עתיד תוכנית הגרעין שלה, או חידוש של מלחמה שכבר יצרה את שיבוש האנרגיה הגדול ביותר בעת המודרנית, לצד הסיכוי למאבק ממושך על השליטה במצר הורמוז", פורסם בניו יורק טיימס.
סגן הנשיא "אמר מעט מאוד על מה שהתרחש במהלך יותר מ-21 שעות של משא-ומתן, ורמז כי הציג לאיראנים הצעה בסגנון 'קחו או עזבו' לסיום מוחלט של תוכנית הגרעין שלהם, והם דחו אותה", נכתב.
בהצהרה לתקשורת אמר ואנס: "הבהרנו בצורה מאוד ברורה מהם הקווים האדומים שלנו ועל אילו דברים אנחנו מוכנים להתגמש. הם בחרו שלא לקבל את התנאים שלנו".
בניו יורק טיימס כתבו כי "נראה שהמשא-ומתן הזה לא היה שונה בהרבה מזה שהסתיים במבוי סתום בז'נבה בסוף פברואר, ואשר הוביל את טראמפ להורות על מה שהפך ל-38 ימים של מתקפות טילים והפצצות ברחבי איראן, שנועדו לפגוע במאגרי הטילים שלה, בבסיסיה הצבאיים ובתשתית התעשייתית המייצרת נשק חדש".
אז מה הלאה? גורמים בבית הלבן ממתינים להחלטת הנשיא כדי להכריז על הצעד הבא. אולם, כל אחת מהאפשרויות על השולחן "טומנת בחובה חסרון אסטרטגי ופוליטי משמעותי".
"כעת, מנוף הלחץ המרכזי של טראמפ הוא יכולתו לאיים בחידוש הלחימה. אחרי הכול, הפסקת האש השברירית בת השבועיים מסתיימת ב-21 באפריל. אך אף שהאיום בחידוש הקרבות עשוי לעלות בימים הקרובים, אין מדובר באפשרות פוליטית ישימה במיוחד עבור טראמפ והאיראנים יודעים זאת", נכתב.
הסוגיה הדחופה ביותר עבור ארה"ב הוא "פתיחתו מחדש של מצר הורמוז". אולם, האיראנים, הציבו את השליטה במצר הורמוז בראש הדרישות שלהם, לצד "סוגיית הגרעין, פיצויי מלחמה, הסרת סנקציות וסיום מלא של המלחמה נגד איראן".
בניו יורק טיימס מסכמים כי "מה שביקורו של ואנס הבהיר הוא ששני הצדדים משוכנעים שיצאו כמנצחים מהסבב הראשון: ארה"ב - בשל היקף התקיפות, ואיראן - בשל עצם הישרדותה. אף אחד מהם לא נראה כרגע במצב רוח לפשרות".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת טיילר פייג'ר ודיוויד א' סנגר. לקריאת הכתבה המלאה.
2התקיפות הישראליות פגעו בתשתיות, אך לא עצרו את תוכנית הגרעין האיראנית
לאחר שבועות של מלחמה, טהרן יצאה מהעימות "כאשר רוב הכלים הדרושים לה לייצור פצצה גרעינית נותרו שלמים - מה שמעניק לנציגיה מנוף לחץ נוסף במגעים מול וושינגטון", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
סיכול השאיפות הגרעיניות של איראן היה אחד הנימוקים המרכזיים של וושינגטון ליציאה למלחמה. אולם כעת, נראה ששאיפות אלה לא התתמשו.
התקיפות האמריקאיות והישראליות "הרסו מעבדות ומתקני מחקר שלטענתן שימשו את איראן לפעילות הקשורה לפיתוח נשק גרעיני ופגעו עוד בתוכנית ההעשרה שלה". למרות זאת לפי הג'ורנל מומחים מעריכים כי "לאיראן עדיין יש צנטריפוגות ואתר תת-קרקעי שבו היא עשויה להמשיך להעשיר אורניום. חשוב מכך, היא שמרה על מלאי של כמעט כ-454 קילוגרם אורניום מועשר לרמה הקרובה לדרגת נשק".
בנוסף, "לפי הערכות, המנהרות באיספהאן כוללות גם אתר העשרה שאיראן הכריזה עליו ביוני האחרון אך טרם נבדק. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעריכה כי האתר אינו בהכרח פעיל. בנוסף, לאיראן קומפלקס מנהרות מבוצר במיוחד סמוך לנתנז, שבו ייתכן שתוכל לבצע פעילות גרעינית מחוץ להישג ידו של אפילו הנשק האמריקאי החזק ביותר".
במהלך חמשת השבועות האחרונים של הלחימה, "התמקדה ארה"ב בתקיפת מאגרי הטילים והמשגרים של איראן ונכסים צבאיים קונבנציונליים נוספים, שלטענתה הפכו את התקיפה העתידית של תוכנית הגרעין ליקרה יותר. ישראל, מצדה, התמקדה בתוכנית הגרעין עצמה".
סוגיית העשרת האורניום נותרה נושא מרכזי במשא-ומתן השברירי בעוד ש"איראן סירבה בעבר לוותר על תוכנית ההעשרה שלה, וטוענת כי פעילותה הגרעינית היא למטרות שלום". ארה"ב טוענת כי טהרן "יכולה להוכיח זאת אם תפסיק את ההעשרה בשטחה ותסכים לקבל אורניום מועשר ממקורות חיצוניים". רק בימים האחרונים חזר טראמפ "על דרישתו לאפס העשרה".
דייוויד אולברייט, לשעבר מפקח נשק ונשיא המכון למדע וביטחון בינלאומי, אמר לג'ורנל כי ייתכן שעקב תקיפות ישראליות תוכנית הגרעין "נפגעה משמעותית". "בצד ההפיכה לנשק, נראה שהנזק דומה לניקוב חורים, יצירת צווארי בקבוק בתהליך רב-שלבי וארוך של ייצור נשק גרעיני שהנזק משמעותי".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת לורנס נורמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3האיש שמעצב את תפיסת וושינגטון לגבי המזרח התיכון
"למרות שאינו מוכר במיוחד מחוץ למעגלי קביעת המדיניות", ברט מקגורק, משקיע הון סיכון ופרשן CNN, שימש כיועץ מרכזי לענייני המזרח התיכון עבור ארבעה נשיאים אמריקאים. בפורן פוליסי תוהים מה עומד מאחורי מטרותיו של האיש ש"מילא תפקיד יוצא דופן ומתמשך במדיניות החוץ של ארה"ב במשך שני עשורים" וכיצד עיצב את התנאים שאפשרו למלחמה האזורית להתפתח.
בתקופה של שינויים קיצוניים בארה"ב ושינוי מסיבי בכוח-האדם שרד מקגורק בן ה-52 "הן בנשיאויות רפובליקאיות והן בדמוקרטיות". מקגורק "לקח על עצמו נתח הולך וגדל של אחריות למדיניות המזרח התיכון של וושינגטון, החל מנשיאות ג'ורג' וו. בוש, דרך שנות ברק אובמה, הטלטלה של כהונתו הראשונה של טראמפ, ולבסוף ממשל ג'ו ביידן".
בפורן פוליסי כותבים כי יש לראות את "מכלול עבודתו של מקגורק כמבחן רורשאך לשאלה האם מדיניות ארה"ב במזרח התיכון במאה הזו הייתה הצלחה או כישלון".
לפני ה-7 באוקטובר המדיניות של מקגורק במזרח התיכון הייתה "לחתור לאסטרטגיה שקולה, קביעת יעדים ומטרות רק לאחר בחינה זהירה של העובדות בשטח והתייעצות עם חברינו ושותפינו". אולם שאיפותיו "התנפצו" לאחר מתקפת חמאס. "מקגורק עזב את הבית הלבן בינואר האחרון כשהוא ניצב מול מפגינים בקמפוסים של מכללות שכינו אותו פושע מלחמה". מבקריו רואים בו "אדם שמעדיף פתרונות מהירים וקצרי-טווח כדי להתמודד עם בעיות ארוכות-טווח שמבעבעות באזור שלא מתאים לפתרונות קצרי-טווח".
בעת עבודו בממשל ביידן לאחר ה-7 באוקטובר "גורמים שעבדו עם מקגורק הטילו ספק בשיקול-דעתו ואמרו כי בכל הנוגע למלחמת ישראל-חמאס, יועץ הבית הלבן אימץ באופן עקבי את נקודת המבט הישראלית, המעיט בחשיבות העקשנות הישראלית במשא-ומתן, והטיל את רוב האשמה לכישלון סיום המלחמה על חמאס".
בעיני מקגורק, "השגת הישגים הדרגתיים במזרח התיכון עדיפה על פני רדיפה אחר מטרות יהירות ולעיתים קרובות לא מציאותיות באזור מורכב". מקגורק אף אמר בסדרת ראיונות נדירים לפורן פוליסי כי "זו טעות נפוצה במדיניות חוץ להצהיר על מטרות מקסימליסטיות ואז לחשוב כיצד להשיג אותן. מטרות קרובות, התקדמות הדרגתית, התאמה זהירה בין מטרות, דרכים ואמצעים - זו הגישה הטובה יותר מניסיוני".
ג'יימס ג'פרי, דיפלומט ותיק מוושינגטון שהתעמת עם מקגורק על החלטות שונות במדיניות המזרח התיכון כאשר עבדו יחד תחת הנשיאים ברק אובמה וטראמפ, "שיבח את עמיתו לשעבר כאחד הדיפלומטים המיומנים ביותר בדורו".
בפורן פוליסי כותבים כי המורשת של עבודתו ממשיכה להדהד גם כעת. "בזמן שממשל טראמפ מנהל את מלחמתו נגד איראן ומתמודד עם מהלכים שנויים במחלוקת שמקגורק עשה במקומות אחרים באזור".
לפי הפורן פוליסי במשך שנים המדיניות של מקגורק הובילה קו של ניהול זהיר והדרגתי במקום מהלכים דרמטיים, מה שאפשר בפועל לאיראן ולשלוחותיה כמו המורדים החות'ים להתחזק. "צעדים כמו עצירת נשק לסעודיה אומנם קידמו הפסקות אש, אך גם פתחו מרחב להשפעה איראנית אזורית".
מתוך הפורן פוליסי, מאת דיון ניסנבאום. לקריאת הכתבה המלאה.