עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן
"דברים שהיינו מורגלים אליהם מאז מלחמת העולם השנייה, כבר לא קיימים. המעמד של נאט"ו והאו"ם מעורערים, ואנחנו בעיצומו של תהליך שבעוד כמה שנים אולי נגיד שהתהווה סדר עולמי חדש" - כך קובע עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא־קלאריטי בית השקעות, בהתייחסו למלחמה מול איראן וכן למאבק בין ארה"ב לסין.
● המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי
● המומחים טוענים: אלה הסיבות שלא ניכרת פאניקה בשווקים
● הכלכלה שעקפה את שווייץ, והתחקיר שמסעיר את עולם ה-AI
"השאלה היא האם ארה"ב תמשיך לשלוט או שסין ושלוחותיה. מבחינתי גם הסיטואציה מול איראן היא עוד רכיב בתוך המערכה הזאת של המאבק על ההגמוניה העולמית. אם בסוף המלחמה הזו ארה"ב תיתפס כמי שיצאה חלשה, יהיו לכך השלכות. לכן יש פה מאבק עוצמתי בצורה בלתי רגילה שמכריח הרבה מאוד מדינות ברחבי העולם לשנות את האופן שבו הן חושבות".
"הכול ניחושים כעת"
אזולאי מודה בכנות שהרבה יותר קשה לכלכלנים לנתח היום את המצב בשווקים. "השימוש בכלים קונבנציונליים לשם כך לא רלוונטי. בניתוחי מאקרו בעבר דיברנו על האינפלציה, על הפעילות הכלכלית, וגזרנו מכך מה תהיה הריבית. כעת יכולים להשפיע עליה מגוון גורמים גלובליים שהם לא כלכליים. למשל, בעוד שכולם חשבו לפני המלחמה שהריבית תמשיך במגמת ירידה, עכשיו מתחילים לחשוב שהיא תעלה בשל עליית מחירי האנרגיה", הוא אומר.
"כל תחזיות האינפלציה שהיו בעולם עד לפני חודשיים כבר לא רלוונטיות. הנפט שזינק ליותר מ־100 דולר לחבית שינה את התמונה לחלוטין". אבל אפילו זה לא מאפשר לחזות קדימה, שכן "תאר לך שהמשטר באיראן קורס והנפט חוזר ל־75 דולר, אז שוב צריך לשנות הכול. היכולת לחזות דברים לטווח ארוך לא קיימת, וצריך לומר בכנות שהכול ניחושים כעת".
ובכל זאת, לזכותם של שוקי המניות בעולם, ההשפעה של הנפט כיום, לדברי אזולאי, היא כבר לא מה שהיה בשנות ה־70 וה־80. "היום העולם כן מסוגל להתמודד עם זה. לפני 50 שנה קפיצה בנפט הפילה את השווקים, היום השוק האמריקאי בקושי ירד במלחמה, והישראלי סיים אותה בעלייה.
"אבל ברור שככל שזה יימשך ההשפעה על השווקים תגדל. מצד שני המצב מייצר טריגר לפיתוח תחומים אחרים, כמו אנרגיה חלופית (מתחדשת), כי אנשים מבינים שצריך למצוא חלופה לנפט. לכן תחום האנרגיות המתחדשות יקבל דחיפה מאוד משמעותית בשנים הקרובות.
"עד היום העולם היה תלוי במדינות עם שלטון מטורף (מדינות הנפט, נ"א), ואי אפשר להישאר תלויים בהן, צריך לחפש עצמאות אנרגטית. לארה"ב יש עצמאות אנרגטית, אבל היא לא לבד בעולם".
"צריך פיצוי על הסיכון"
המשמעות של כל זה, לתפיסת אזולאי, היא ש"אני כמשקיע רוצה פרמיית סיכון גבוהה יותר על מניות ועל שוק האג"ח (כלומר ריבית גבוהה יותר על האג"ח, נ"א). צריך להיות פיצוי על הסיכון. אני לא בטוח שבתשואות הנוכחיות (כ־4%) צריך להאריך מח"מ (משך חיים ממוצע). התשואות נמוכות מדי ביחס לתנודתיות ורמת האי ודאות".
"קח למשל את עקום התשואה בשוק הישראלי (ההבדל בין תשואת האג"ח הממשלתיות לטווח קצר לעומת הארוך) - מתחילת המלחמה העקום השתטח בעיקר כי התשואות הקצרות עלו, מאחר שהציפיות להפחתת ריבית ירדו. על הארכה של המח"מ ב־8 שנים באג"ח ממשלת ישראל אתה מקבל פיצוי של רק רבע אחוז. זה לא סביר. ואם הלחימה תימשך ותצריך עוד להגדיל את תקציב הביטחון, יש לזה עלויות. ונזכיר שגם ככה הגירעון עולה".
אזולאי גוזר גם השלכה מכך על ניהול תיק ההשקעות: "בחודשים הקרובים מדדי המחירים (האינפלציה) ימשיכו לעלות מעבר למה שצפו, ולכן צריך להגדיל את הרכיב הצמוד בתיק".
"יש יהלומים אמיתיים"
למשקיע סולידי אזולאי מציע חשיפה של 10% למניות בארץ ו־20% למניות בחו"ל, וברכיב האג"חי: 10% איגרות קונצרניות שקליות בישראל, 10% קונצרניות צמודות בישראל, 20% אג"ח ממשלת ישראל שקלית ו־30% ממשלתית צמודה. המח"מ בתיק ההשקעות המוצע עומד על "עד 4 שנים".
עבור משקיע אגרסיבי, הוא מציע תיק שבנוי ממניות בלבד: 35% מניות בארץ, 50% מניות בארה"ב ו־15% מניות באירופה ושווקים מתעוררים.
כשאנחנו מבקשים מאזולאי להתייחס למניות ולסקטורים שצפויים לצלוח את המצב הגאו־פוליטי הנוכחי, הוא מציע קודם כל את מניות התעשיות הביטחוניות. "תקציב הביטחון של ארה"ב יעלה לטריליון וחצי דולר לשנה, לעומת טריליון כיום. חברות נאט"ו מחויבות להגדיל את תקציב הביטחון ל־5% מהתמ"ג שלהן - אלה מספרים שהעולם לא מכיר", הוא אומר.
אזולאי מציע להמשיך ולהשקיע בישראליות - אלביט מערכות ויצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן . "אלה היהלומים האמיתיים. בוודאי שהחברות האלה יקרות (לאחר שמניותיהן עלו במאות אחוזים בשנים האחרונות, נ"א), וברור לי שתוחלת התשואה במחיר הנוכחי היא לא כשהייתה לפני שנתיים. אבל החברות האלה מעניקות חשיפה לתחום שהוא אחד הכי חמים היום בעולם".
הוא מדגים עם מניית אלביט: "ברור שהיא יקרה, אבל אם הייתי אומר לפני 3 שנים שאלביט תצמח באופן עקבי דו־ספרתי, היו אומרים שזה לא יכול להיות, כי הורגלנו שהיא צומחת ב־3%-5%. פתאום היא צומחת ב־14%-16% בשנה והצבר שלה רק גדל".
תחום נוסף שאזולאי ממליץ עליו הוא אנרגיה מתחדשת: "לפני המלחמה דיברנו על צורך בהגדלת קיבולת החשמל בעולם, בגלל דאטה סנטרים וכל מה שקשור בכך. זה עדיין נכון. בין שאלה תשתיות תחבורה, סייבר, מים או כל דבר אחר - יש צורך בחידוש שלהן באופן ניכר". מבין החברות הישראליות בתחום, הוא מציע להיחשף לאנלייט אנרגיה , או.פי.סי ודוראל אנרגיה .
אזולאי גם מציע להיחשף לתחום השבבים, וכן למניית חברת התרופות טבע , אשר הן "חברות גלובליות לכל דבר ועניין". העיקרון שמנחה אותו הוא ש"אני מעדיף ללכת עם הווינרים מאשר עם הלוזרים", כלומר עם החברות הטובות שמצליחות, גם אם הן כבר נחשבות יקרות יותר.
לחשיפה לסקטורים הללו הוא מציין שלוש תעודות סל: GRID לתחום התשתיות הכללי, ZAP לתשתיות חשמל ו־PICK לסחורות תעשייתיות. "הכסף כבר לא נמצא על הרצפה, עכשיו צריך לחפור עמוק", הוא מסכם.