אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock
בחודשים האחרונים ישראל התמודדה עם איומים אוויריים נרחבים, אשר הצריכו הפעלת מגוון יכולות טכנולוגיות להגנת העורף. אחת היכולות המוכרות ביותר היא שיבוש מערכות ה־GPS, שנועד לפגוע ביכולת הניווט של איומים דוגמת כטב"מים. במקום שהאיום יגיע ליעדו המתוכנן, מופעלים אמצעים "המבלבלים" את מערכות הניווט שלו ומונעים ממנו להשלים את משימתו.
● שאלת השעה | הכאוס בנתב"ג לא נגמר: מה כדאי לדעת לפני שמזמינים טיסה
● שאלת השעה | איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?
שיבושים אלה הם הסיבה לכך שישראלים רבים נתקלו בתקלות באפליקציות מבוססות מיקום דוגמת ווייז, מוביט או וולט. דרך היישומים הללו ניתן לראות כיצד המיקום המדווח של המשתמשים "קופץ" לירדן, ללבנון או למדינות אחרות באזור, מהלך שנועד להטעות מערכות ניווט עוינות. אולם השאלה המרכזית שעולה דווקא עכשיו היא: מדוע השיבושים נמשכים בעוצמה דומה על אף הפסקת האש?
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר לגלובס כי קיימים הבדלים משמעותיים באופן שבו טילים וכטב"מים מוצאים את דרכם ליעד. לדבריו, חלק מהאיומים הללו משתמשים ב"מערכות ניווט אינרציאליות", שהן למעשה מכשיר ניווט פנימי המסתמך על חיישני תנועה ומחשב כדי לחשב את המיקום ללא עזרה חיצונית. לעומתם, איומים אחרים נשענים על מערכות GPS המבוססות על אותות לוויין.
קליסקי מדגיש כי זו הסיבה שעל־מנת למנוע פגיעה מדויקת באתרים אסטרטגיים, מערכת הביטחון נדרשת לשבש את אותות ה־GPS ובכך "לעוור" את האיומים המסתמכים עליהם.
איך זה עובד?
ד"ר קליסקי מסביר כי "אותות ה־GPS הם גלי מיקרו חלשים מאוד, ולכן קל לחסום אותם, לשבש אותם או לשגר אותות מוטעים במקומם". לדבריו, הפעולות הללו אינן מהוות אתגר טכנולוגי משמעותי, וזהו המענה ההגיוני שנוקט צה"ל, כפי שראינו לאורך מלחמת "חרבות ברזל" ובסבבי תקיפה קודמים שבהם היו השיבושים נרחבים אף יותר.
לשאלה למה עדיין חווים את השיבושים, עונה קליסקי כי "דובר צה"ל דיבר על כך שצה"ל בכוננות לתקיפה איראנית. ולכן, גם אם אנחנו בימי הפסקת אש עם המדינה האסלאמית, הגיוני שימשיכו עם השיבושים, במיוחד אם יש חשש למתקפת פתע מצד האיראנים".
כיצד תתגברו על השיבושים?
מערך הסייבר הלאומי פרסם שורה של המלצות להתמודדות עם השיבושים באפליקציות מבוססות מיקום, ובהן האפשרות להוריד מפות לשימוש במצב אופליין עבור יישומי ניווט.
בנוגע לשירותי הזמנת מזון, ניתן להזין את הכתובת הרצויה באופן ידני בשדה המיועד לכך במקום להסתמך על זיהוי המיקום הנוכחי.
כמו כן, עבור המשתמשים בתחבורה ציבורית, ממליצים במערך לתכנן את מסלול הנסיעה באמצעות האתר הרשמי של משרד התחבורה או להיעזר במוקדי השירות הטלפוניים.