טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ
שם חדש ולא מוכר לציבור הרחב הפך בשנת 2025 לשיאן השכר בבתי ההשקעות בישראל. בגיל צעיר, 45 בלבד, זכה טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, לשכר בעלות של 10.6 מיליון שקל (כ־900 אלף שקל בחודש), שהכניס אותו לרשימת 20 המנהלים הישראלים בעלי השכר הגבוה בבורסה בתל אביב.
● מנכ"ל החברה הביטחונית שכובש לראשונה את צמרת טבלת השכר
● מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק
● המניה שזינקה כ־2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי
בכך עקף דורי את שיאנית השכר של אי.בי.אי (ובתי ההשקעות בכלל) בשנים האחרונות, לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה ופעילות המסחר העצמאי של אי.בי.אי. שכרה של מזרחי ־רינסקי עמד בשנה האחרונה על 9.1 מיליון שקל, כמעט כולו במענקים. ובכל זאת, ב"דרבי" ביניהם היא עדיין מובילה עליו, שכן מאז שהצטרפה לאי.בי.אי בשנת 2018 היא נהנתה משכר בעלות כוללת של קרוב ל־40 מיליון שקל, בעיקר במענקים בגין תוצאות הפעילות, לעומת 34 מיליון שקל שצבר טל דורי באותה תקופה (8 שנים).
מי שממשיכים לככב בצמרת טבלאות השכר של אי.בי.אי הם מנהלי חברת החיתום של בית ההשקעות. עפר גרינבאום, מנכ"ל חברה בת; שי נבו המשנה למנכ"ל החברה הבת; וירון מוזס מנכ"ל אי.בי.אי חיתום, שנהנו יחד בשנה האחרונה משכר מצרפי בעלות של כמעט 18 מיליון שקל. מנכ"ל בית ההשקעות, דייב לובצקי, הסתפק בשכר של 2.3 מיליון שקל "בלבד".
מנהלת אופציות ל־89 אלף עובדים "בתוך הכסף"
אי.בי.אי קפיטל היא אחת משלוש החברות ששולטות בתחום ניהול האופציות של עובדי ההייטק בישראל. או בשם הרשמי יותר, ניהול נאמנויות ותוכניות תגמול הוני, עסקאות מיזוגים ורכישות וניהול עושר. מדובר בחברה החולשת על פי ההערכות על 45% מהשוק ומדובר בהרבה מאוד כסף.
על פי נתוני החברה, בשנת 2025 היא ניהלה סכום של 67 מיליארד שקל ברוטו לפני מס (כ־21 מיליארד דולר) באופציות "בתוך הכסף", כלומר כסף שניתן לממש, עבור כ־89 אלף עובדים. זאת לאחר שעובדי ההייטק שמנהלים את הונם דרך אי.בי.אי קפיטל כבר מימשו באותה שנה אופציות ב־11.5 מיליארד שקל.
דורי הצטרף לאי.בי.אי בשנת 2010, לאחר סיום התואר הראשון שלו בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ומאז הספיק להשלים גם תואר שני במינהל עסקים. הוא החל את דרכו בחברה כסוחר ניירות ערך בחברת ניהול התיקים של בית ההשקעות ובשנת 2016 הקים את אי.בי.אי קפיטל, כשהוא בן 35 בלבד והפך למנכ"ל החברה.
אי.בי.אי זיהו את תחום ניהול האופציות לפני עשור; אי.בי.אי קפיטל מתמקדת בעיקר בעובדים של חברות ישראליות כמו וויז (WIZ), וויקס, מאנדיי, קייטו נטוורקס, צ'ק פוינט, אבל גם אינטל. בסך־הכול, על פי נתוניה, היא מנהלת כסף ל־3,000 חברות עבור יותר מ־160 אלף לקוחות.
בשנים האחרונות הגידול בפעילותה של אי.בי.אי קפיטל בה לידי ביטוי היטב גם בהיקף ההכנסות שלה הנובעות מניהול אופציות לעובדים, ניהול עושר ושירותים פיננסים, שהסתכמו בשנת 2025 בסכום של 276 מיליון שקל - זינוק של 50% לעומת ההכנסות ב־2024 ושל 220% ביחס לשנת 2022. דורי נהנה מכך גם בצורה ישירה - במענקים ומניות חסומות.
כך, בשנת 2025 עלות השכר שלו הורכבה משכר בסיס של 1.25 מיליון שקל, מענק של 4.8 מיליון שקל ותגמול הוני של 4.6 מיליון שקל (מניות חסומות של אי.בי.אי קפיטל בשיעור של 3% מההון המונפק). בשנים הקודמות הורכב התגמול בעיקר ממענקים.
שוק בשווי של 150 מיליארד שקל
בשלהי שנת 2021 סיפר דורי בראיון לגלובס שבשנים הראשונות להקמת החברה "כשהגענו לתיק החזקות (של אופציות לעובדים) במיליארד וחצי דולר היינו אומרים 'וואו', עכשיו זה חוצה את ה־15 מיליארד" וציין ש"ההייטק (הישראלי, נ.א) מפלצתי בגידול שלו. הוא פורח, והוא הופך הרבה מאוד אנשים לאמידים עד עשירים". הוא אף העריך כי זהו רק "קצה הקרחון".
לדברי דורי באותם ימים, "שווי אופציות של עובד נגזרות משני דברים, הראשון הוא כמות האופציות שהוא קיבל, והשני, שווי המניה שעליה קיבל את האופציות. אז כשרואים כל כך הרבה חברות חדשות שהנפיקו בשנה האחרונה בארצות הברית, כמו איירון סורס וריסקיפייד, פירוש הדבר שהצטרפו למשחק אלפי עובדים שיכולים עכשיו לממש את האופציות, כי כאשר החברות האלה היו פרטיות, אלה היו אופציות על הנייר. שנית, בשנתיים האחרונות - בטח מתקופת הקורונה ועד היום - שווי החברות מזנק. השילוב של שני הדברים הללו הפכו את תיק האופציות שהעובדים מחזיקים לגדול מאי־פעם".
מאז, חלק מהחברות החדשות הללו אמנם התרסקו או התמזגו לחברות אחרות, ועדיין הכסף רק המשיך לגדול. עד כמה השוק ענק? להערכת מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, אי.בי.אי קפיטל מחזיקה כאמור בכ־45% מהשוק כולו, כך שלהערכתו היקף השוק כולו עומד על 150 מיליארד שקל. זאת מבלי לקחת בחשבון גם אופציות בחברות פרטיות וגם למרות שהוא עדיין לא כולל את נתוני האקזיטים הגדולים של ישראל - וויז שנמכרה ב־32 מיליארד דולר לגוגל, סייברארק שנמכרה לפאלו אלטו ב־25 מיליארד דולר וארמיס שנמכרה לענקית התוכנה האמריקאית סרוויסנאו ב־7.8 מיליארד דולר.
לפי שפריר, "סכומים אלה צפויים להשפיע באופן ניכר על הכלכלה והשווקים בישראל בשנים הקרובות, בין היתר: לאחר מימוש האופציות, סביר להניח כי מרבית הכסף יזרום, בעת הנוכחית, לשוק ההון המקומי (שוק המניות) וכן לפיקדונות". הוא מוסיף שיש גם "צפי לגידול בהכנסות ממסים בעת מימוש האופציות. המרת האופציות הנקובות (ברובם) בדולר לשקל (לפחות לצורך תשלום המס) תומכת, גם היא בהתחזקות השקל".
מנגד, שפריר מעריך כי "בעוד שהתחזקות השקל תמתן את האינפלציה, העלייה (המשמעותית) ב'אפקט העושר' של עשרות/מאות אלפי עובדים תתמוך בעליית האינפלציה" ומסיים גם בתחזית לשוק הנדל"ן: "עלייה ב'אפקט העושר' תתמוך, להערכתנו, בהמשך גם בהתייצבות מחירי הנדל"ן, בעיקר באזור המרכז, המושפע בעת הנוכחית מגידול במלאי הדירות (היקף הדירות בבנייה)".
המתחרות - הפניקס בית השקעות ואלטשר
החברה השניה ששולטת בתחום ניהול האופציות בישראל, והוותיקה בין השתיים, היא ESOP של הפניקס בית השקעות (אקסלנס), המחזיקה על פי ההערכות בנתח שוק דומה לזה של אי.בי.אי קפיטל. ESOP מתמקדת בחברות הגלובליות בעלות פעילות בישראל, כמו אמזון, מטא, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, סיסקו, אורקל ו-־IBM, וגם פאלו אלטו הדואלית שהצטרפה לאחרונה לבורסה, אבל גם בישראליות כמו אמדוקס, קמטק ואבן קיסר.
לאחרונה רשמו באי.בי.אי "ניצחון" מסוים על המתחרה הגדול, ESOP, כשאחרי שני עשורים אודליה פולק, המייסדת והמנכל"ית של ESOP הצטרפה (לפני כחודשיים) לאי.בי.אי קפיטל כשותפה מנהלת, לאחר תקופת צינון של כשנה.
החברה השלישית בתחום היא altshare (אלטשר) שבבעלות רונן סולומון ולשעבר בשליטת בית ההשקעות אלטשולר שחם, לפי נתוניה, אלטשר מספקת שירותי נאמנות ל-120 אלף עובדים ב-3000 חברות (פרטיות וציבוריות) מתוכן יותר מ-100 קרנות הון סיכון. החברה מטפלת בכ-70% מהחברות בבורסה תל אביב וב-40% מחברות ההייטק הפרטיות.