דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock
שער הדולר-שקל נמצא ברף היסטורי של 3 שקלים ונמצא פסע מהחלפת קידומת לראשונה מאז שנות ה-90. התחזקות השקל היא חדשות טובות עבור לא מעט ישראלים. היא מביאה להורדות מחירים בסופר, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה. במהלך השנה האחרונה הציג המטבע הישראלי את הביצועים החזקים ביותר מכל המטבעות המרכזיים אל מול הדולר האמריקאי, והתחזק ביותר מ-20%.
● השקל קופץ ונסחר בשיא של 30 שנה: המרוויחים והמפסידים
● הנתונים מגלים: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה באיראן
● התחזקות השקל בולמת גל התייקרויות משמעותי בענף הרכב
לצד המרוויחים, יש גם מי שמפסיד. דוגמה בולטת במיוחד היא הישראלים שחשופים דולרית למדד S&P 500 דרך תיקי ההשקעות או החסכונות השונים. הם הפסידו תשואה דו-ספרתית בשנה האחרונה בשל התחזקות המטבע. גם משקיעי הקריפטו השונים נפגעים ברובם, אלא אם ביצעו גידור להשקעה - מהלך בעל עלות לא מבוטלת.
בנוסף, גם היצואניות הישראליות משלמות את המחיר. חברות תעשייה הנסחרות בבורסה בתל אביב רשמו בשנה החולפת פגיעה שמוערכת במאות מיליוני שקלים. מרבית החברות אינן מציינות את מידת הפגיעה של היחלשות הדולר, אלא מסבירות כי "השפעת שער החליפין של הדולר" או "השפעה שלילית של שער החליפין" עומדות מאחורי השחיקה בהכנסות וברווחים.
בשוק המקומי פועלות לא מעט חברות תעשייה שמוכרות את מרכולתן ברחבי העולם, וכל עלייה בשערו של המטבע המקומי פוגעת בהכנסות שהן מציגות, בשל התרגום שלהם לשקלים בדוחות, אך עוד יותר בשורת הרווח הכוללת את ההוצאות שלהן במטבע המקומי. הסיבה פשוטה: החברות צריכות לשלם שכר והוצאות נלוות כמו ארנונה, שכירות וחשמל בשקלים, ומצד שני, רוב ההכנסות שלהן הן בדולרים. כך שאם שער השקל גבוה, ההוצאות שלהן גדלות באופן יחסי, והרווחיות נשחקת - ולהפך.
לצד היצואניות, מי שעוד עשויות להיפגע מהתחזקות השקל מול שוק המט"ח הן חברות נדל"ן ואנרגיה מתחדשת שמחזיקות נכסים מניבים בחו"ל, דוגמת אלוני חץ , ג'י סיטי שבשליטת חיים כצמן וסאמיט של זוהר לוי. חברות אלה אומנם מממנות את הפרויקטים שלהם במטבע הפעילות (של ארץ היעד), אך אם הן מציגות את תוצאותיהן בשקלים, התחזקות המטבע המקומי גוררת לרוב השפעה שלילית על שווי הנכסים, ההון העצמי ופרמטרים תפעוליים.
הצצה להשפעה של השינויים בשער המטבע על תוצאות החברות, ניתן לקבל מקריאה של דוחות יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס . על אף שרוב מוחלט של מוצריה נמכר מעבר לים (בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה), מפעלי מיטרוניקס ממוקמים בארץ (קיבוץ יזרעאל ומושב דלתון), והיא מעסיקה מעל 700 עובדים בארץ. מה שבאופן טבעי יצר פגיעה משמעותית בתוצאותיה במהלך השנה האחרונה וביתר שאת ברבעון החולף.
בניגוד למרבית עמיתותיה, החברה מקיבוץ יזרעאל ציינה בדוחותיה לרבעון השלישי של 2025 כי השינויים בשערי החליפין של המטבעות הביאו לקיטון של כ־56.8 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 - מה שגם הביא לקיטון של כ־25.2 מיליון שקל ברווח הגולמי, וכ־16.3 מיליון שקל ברווח התפעולי. זאת, בשל התחזקות של השקל מול שלושת המטבעות איתן היא עובדת מעבר לים (דולר אמריקאי, דולר אוסטרלי ואירו).
חברה גדולה נוספת שמתמודדת עם השלכות של שינויים בשערי המטבע היא אל על , שעיקר הכנסותיה בדולרים, ולה הוצאות שקליות לא מבוטלות, בעיקר שכר ותשלומים לספקים מקומיים בארץ. על כן, בחברה מציינים כי להתחזקות של כ־10% בערכו של המטבע המקומי יש השפעה שלילית של כ־105 מיליון דולר על ההוצאות השיקליות שלה (לאחר גידור).
מה החברות יכולות לעשות?
כדי למזער את הפגיעה מהתנודתיות בשערי המטבעות אליהן חשופות, יצואניות כמו שטראוס מגדרות את הכנסותיהן באמצעות שימוש בחוזים פיננסיים. אלה נעזרים במגוון כלים שמאפשרים להן לקבע רכיבים מסוימים בתוצאותיהם (הכנסות/הוצאות, תזרים וכו'), בשער שמוגדר מראש.
עסקאות גידור אלב נעשות על־פי רוב באמצעות חוזי אקדמה (Forward Contract) או עסקת החלף (Swap). בחוזי אקדמה מסכימות החברות לקנות או למכור כמות מסוימת של מטבעות במחיר ובתאריך עתידי קבוע מראש. באופן דומה, בעסקת החלף החברה מחליפה את המטבעות שברשותה במטבעות של גוף אחר, גם כן במחיר ותאריך קבועים מראש, מה שמסייע למתן את התנודתיות בשערי המטבעות ומספק להן יציבות מסוימת. כך החברות מקטינות את החשיפה שלהן לשינויים בערכו של המטבע.
עם זאת, לגידור הפיננסי יש מגבלות רבות, ולעתים הוא גם כרוך בעלויות לא מבוטלות מול הגופים הפיננסיים. "צריך לזכור שההגנה של חוזים היא רק ברמה השנתית, וקשה מאוד להעריך את השינויים מראש. מה גם שבסוף זה לא מספק הגנה על כל ההכנסות", הסביר מנהל של חברה מובילה.
היבואנים שהרוויחו בגדול
בזמן שהיצואנים סובלים מהעלייה החדה בערכו של השקל בשנה האחרונה, יש גם מי שנהנים מהייסוף של המטבע המקומי. בראשם נמצאים היבואנים, שמהווים תמונת מראה ליצואנים עם הוצאות גדולות במט"ח והכנסות בשקלים.
אחת מאותן חברות היא חברת מוצרי המזון נטו מלינדה , שהיבוא הוא מרכיב משמעותי בפעילותה. החברה אומנם לא מפרסמת באופן רשמי את ההשפעות של המט"ח על ביצועיה, אך לפי הערכות לא רשמיות, שפורסמו לפני מספר שבועות בגלובס, כל התחזקות של 1% בשער המטבע המקומי מוסיפה כ־17 מיליון שקל לשורה התחתונה.
דוגמאות נוספות שניתן למנות בצד המרוויח: יבואנית המזון ויליפוד שבשליטת האחים צבי ויוסי ויליגר; חברת חנויות אופנת הספורט ריטיילורס , זכיינית המותגים נייקי ופוט לוקר, שנהנתה מגידול בהכנסותיה, בין היתר הודות לשיפור בערכו של המטבע המקומי; ורשת הדיסקאונט מקס סטוק .
גם היבואניות מבצעות גידורים שונים כדי לנטרל חלק משמעותי מההשפעות של שינויים בשערי מטבע על תוצאותיהן, לטוב ולרע. לכך צריך לצרף את העובדה שלא כל ההוצאות של היבואניות נעשות בדולרים (שכר, שכירות וכו'). בנוסף, חלק מהחברות מדגישות כי התחזקות השקל עלולה לתרום להגברת התחרות מול יבואניות אחרות.