דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום (ג') כדי לדון במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי שנגרם להם במהלך ימי מבצע "שאגת הארי".
בוועדה, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, ביניהם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי; נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן; ונשיא להב, עו"ד רועי כהן. השלושה הביעו את זעמם על היעדר החקיקה שתהווה בסיס להעברת תשלומי הפיצויים לאלפי עסקים בישראל שהושבתו במשך ימים ארוכים בחודשים מרץ ואפריל השנה. הדיון עסק גם במצב העסקים בצפון.
● האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה
● בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ
● המוניטור | מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?
הדיון נדחה למועד הנוכחי, וזאת על אף הצורך המיידי והדחוף בהזרמת כספים לסקטור הפרטי שלא קיבל את מרב המשכורת על ימי החל"ת הראשונים שהוחלו כפורס מאג'ור עם תחילת המלחמה.
נזכיר כי לקראת הדיון בוועדת הכספים, משרד האוצר הודיע מוקדם יותר היום כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי".
"המציאות השתנתה - והאוצר בוחר להתעלם"
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי (נובו), אמר היום בוועדה כי לא מדובר בתוכנית סיוע אלא תוכנית קיצוץ ונטישה. "אי־אפשר לנהל משבר כלכלי של מעל חודש עם מתווה שנבנה לאירוע קצר של 12 ימים. המציאות השתנתה, והאוצר בוחר להתעלם ממנה".
לדבריו, למרות שהתעשייה ממשיכה לפעול, "זה נס גדול - בעיקר כששער הדולר גורם לחברות להדיר רגליהן, ובממשלה בוחרים להתעלם מהנושא".
נובוגרוצקי מתח ביקורת על מתווה הפיצויים וציין כי בפועל מדובר בקיצוץ של יותר ממחצית הפיצוי: "תקרת הפיצוי נשארת 600 אלף שקל גם כשהתקופה הוכפלה. במקום לשמר פיצוי יומי ולתת ודאות, מקבעים תקרה שמרוקנת את הסיוע מתוכן".
לאור הדברים פנה יו"ר הוועדה לאוצר והדגיש כי יעמוד על כך שעסק שמפוצה יתחייב לשלם לעובדים שנעדרו נוכח המלחמה: "לא יכול להיות שמשלמים פיצויים, וזה לא מגיע לעובדים, הם צריכים לקבל את הכסף".
חשוב לציין כי הדיון נחתם ללא מסקנות אופרטיביות, ובהמשך, בעוד כשבועיים, ימשיכו להכין את חוק מתווה הפיצויים לקריאות שנייה ושלישית.
"לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב'"
"הסקטור הציבורי הוא הבטרייה, אבל המגזר הפרטי הוא הגנרטור שמחולל את הזרם - בלי המגזר הפרטי אין תוחלת לבטרייה", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן. "הוא זה שמייצר צמיחה, מקומות עבודה והכנסות ממסים שמממנות חינוך, בריאות וביטחון. לכן זה לא מתווה סיוע, זה מתווה השקעה. המדינה צריכה להשקיע במגזר הפרטי כי זו השקעה שמחזירה את עצמה פי כמה וכמה.
"לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'. במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה. עובד במגזר הציבורי שנתקע בחו"ל יקבל 80% משכרו, בעוד שעובד במגזר הפרטי יקבל 0% על אותם ימי היעדרות. זה מצב שלא מתקבל על הדעת. אני קורא ליו"ר הוועדה שלא לאפשר למתווה החל"ת לעבור כפי שהוא. עובדי המגזר הפרטי צריכים לקבל ימי חל"ת מהיום הראשון".
"הפיצויים נועדו לייצר המשכיות עסקית", הוסיף תורג'מן. "בשנת 2025 נסגרו או פשטו את הרגל 65 אלף עסקים, ובשנת 2024 נסגרו 61 אלף עסקים. אנחנו במאזן שלילי של יותר מ-20 אלף עסקים בשנתיים האחרונות, ונשבור שיא אם לא יתוקן המתווה.
"המגזר הפרטי אינו סעיף הוצאה אלא סעיף השקעה. צריך לעדכן את מתווה 'עם כלביא' גם בתקרות וגם במקדמים, ולבנות מענה ייעודי לענפים שנפגעים ראשונים ומתאוששים אחרונים כמו תיירות ואירועים. תשקיעו במגזר הפרטי ותקבלו תשואה אמיתית למשק הישראלי".
מצוקת יישובי הצפון
בתגובה לדבריו של נשיא להב רועי כהן, המייצג את העסקים העצמאים בתחומים מגוונים לרבות תחום התרבות והבמה, אמר יו"ר הוועדה מילביצקי כי הפעם המתווה יהפוך לקבוע, ולא יהיה צורך לאשר אותו כתקנה בכל פעם מחדש.
גם ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, השתתף בדיון. נבעה ציין את הציפייה של העסקים לחזור לשגרה לקראת עונת התיירות ואת הדרישה שלו מהמדינה: "חיכינו, ציפינו וקיווינו שהעסקים יתאוששו עכשיו, ואז הגיע המבצע הזה. אני מסתכל על העסקים שלי בעיר - אף אחד לא נמצא מולם, אלא רק אני. אנשים סוגרים את העסקים שלהם, אנשים לא יכולים לחיות. בעלי בתי מלון כבר גמורים, וזה לא נעים. אני מבקש שאזור טבריה וסובב כנרת ייכללו בפיצוי המחזורי של יישובי קו העימות (0 עד 9 קילומטרים) או כיישוב ספר".
בפתח הדיון אמר ח"כ מילביצקי כי "ברור מטבע הדברים שזה הולך להיות דיון יצרי", והדגיש כי מטרת הדיון היא לעסוק במתווה פיצויים כלל-ארצי, ולא המתווה פיצויים ייעודי לצפון הארץ.
יו"ר הוועדה הדגיש כי לא יתאפשר מצב בו כספי הפיצויים ייעצרו אצל המעסיקים, ויש להבטיח מנגנון שיבטיח כי הסיוע יגיע ישירות לעובדים שפרנסתם נפגעה. "לא יכול להיות שמשלמים פיצויי וזה לא מגיע לעובדים, הם צריכים לקבל את הכסף".