גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם סרטון ואלפי תגובות ברשת: הוויכוח על גרמי המדרגות לא נשאר בגבולות הכנסת

כבאות והצלה פרסמו סרטון נגד החלטה של מנהל התכנון להקל על הדרישה לשני חדרי מדרגות בבניינים גבוהים ● במנהל התכנון טוענים מנגד: סכנת החיים האמיתית היא לעכב התחדשות עירונית של בניינים ישנים ופגיעים הרבה יותר

צילום מסך מתוך הסרטון המדובר
צילום מסך מתוך הסרטון המדובר

דיון על רגולציית בנייה יצא מגבולות הכנסת והממשלה, כשכבאות והצלה פרסמו סרטון נגד החלטה של מנהל התכנון להקל על הדרישה לשני חדרי מדרגות בבניינים גבוהים - במקום החל מ-10 קומות כיום, הם רצו להגביה את הדרישה ל-14 קומות, כלומר 42 מטרים. על פי הסרטון, "חדר מדרגות אחד בבניין גבוה זו סכנת חיים".

אך במנהל התכנון טוענים: סכנת החיים האמיתית היא לעכב התחדשות עירונית של בניינים ישנים ופגיעים הרבה יותר. הסרטון זכה לתפוצה נרחבת, כאשר רק ב- X הוא מתקרב כבר ל-100 אלף צפיות. איך קרה שדיון מקצועי כזה גולש לזירה הציבורית, עם רשות ממשלתית שתוקפת בפומבי רשות ממשלתית אחרת?

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"
בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

מרכז הדיון הוא על רגולציה שמחייבת הוספת גרם מדרגות שני לבניינים גבוהים. מטה התכנון הלאומי, שאמון לקדם מדיניות שתאפשר בנייה נרחבת יותר שתקל על משבר הדיור, רוצים לאפשר בנייה של 13-10 קומות ללא גרם מדרגות נוסף, מה שמוסיף עלויות נרחבות על הבנייה והופך בניה גבוהה בפריפריה ללא משתלמת.

בעוד הכבאות מעוניינים להשאיר את המצב כמו שהוא, בו הדרישה מתחילה כבר מ-10 קומות. על פי הסרטון שפרסמו כבאות והצלה "ברגע שתפרוץ שריפה, והחלל הזה מתמלא בעשן, ומצד אחד לוחמי האש עולים לחלץ את האזרחים, ומצד שני הם יורדים באותו גרם מדרגות, עלולה להיווצר לנו מלכודת מוות".

אלא שעל פי גורמים בממשלה, אין היגיון מיוחד בדרישה הזאת: "אין גרם מדרגות שמיועד לעלייה וגרם מדרגות שמיועד לירידה. בכל מקרה תהיה התנגשות. הכבאות גם לא הציגו כמה ספיקת אנשים נדרשת בחדר המדרגות. ברגע שפורטים את זה, מבינים שאין בדרישה שלהם היגיון מארגן, זה סתם סיסמאות. ובכלל, את אותה טענה אפשר להביא גם על מבנים מתחת ל-10 קומות".

מנהל התכנון נשענו על סקירה של חברת "אלייט" בראשות נציב הכבאות וההצלה לשעבר דדי שמחי. הם בחנו את הרגולציה בישראל ובעולם, וספציפית מול היכולות של הכבאות בישראל. לדבריהם, "סף המעבר ל'רב־קומות' נקבע כיום על 29 מטר, בעוד שצי כבאיות הסולם וכבאיות המנוף בשירותי הכבאות הינו בעל יכולת פעולה של 42 מטר. פער זה יוצר אי-הלימה בין היכולת המבצעית בפועל של מערך הכבאות לבין ההסדרה הרגולטורית ש מצדיקה בחינה מחודשת של סף ההגדרה".

הרגולציה האמריקאית

הכבאות מביאים השוואה בינלאומית שמראה שבארה"ב, ממנה נלקחת מרבית רגולציית הכבאות בישראל, אכן יש דרישה דומה לגרם מדרגות שני מעל 22 מטרים. אלא שהדבר נובע מנסיבות אחרות לגמרי: קודם כל, בנייני המגורים הנפוצים בארה"ב הם רחבים בהרבה, וכמות הדיירים בכל קומה גדולה יותר. בנוסף, הסולמות בכבאיות הנפוצות בארה"ב מגיעות ל-23 מטרים, ומכאן נובעת הרגולציה. זאת בזמן שהכבאיות הנפוצות בישראל מגיעות ל-42 מטרים.

וחשוב עוד יותר: על פי הדוח של "אלייט", בישראל יש רשימה ארוכה של אמצעי בטיחות נוספים, שלא נדרשים בארה"ב, ולדבריהם הם אפקטיביים בהרבה מכל גרם מדרגות נוסף. אלו כוללים למשל מערכות שחרור עשן, מעלית כבאים, גלגלון כיבוי, מאגר מים סמוך, חלון חילוץ בדירות, רחבת היערכות לכבאות, ודלתות אש שמונעות התפשטות בין מרחבים שונים בבניין. דווקא חלק מהדרישות האלה, כמו הדרישה שהקירות יהיו חסיני אש במשך שעתיים (ולא רק במשך שעה) הכבאות מציעה להסיר במקום גרם המדרגות הנוסף. לדבריהם, התוצאה תהיה גם זולה יותר וגם בטיחות יותר.

על פי הדוח של "אלייט", במדינות אירופאיות רבות, ישנה דרישה לגרם מדרגות נוסף בבניינים גבוהים (אפילו מעל 42 מטרים), אך רק אם לא מותקנים בו אמצעי בטיחות נוספים מהסוג שנהוג כבר בישראל. הם אף מדגישים שבישראל ישנם אמצעי בטיחות כמו חלוקה לאגפים ומערכות שחרור עשן שלא נדרשות גם במדינות אירופאיות שמאפשרות גרם מדרגות יחיד.

מצד שני, טפסר משנה ספי שמיר, ראש מחלקת חקירה ורגולציה בכבאות והצלה, אומר ש"גרם המדרגות הוא הכרחי כדי לאפשר לאנשים להימלט מהדליקה. במדינות כמו גרמניה אכן יש אמצעי בטיחות חליפיים לגרם מדרגות נוסף, אבל שונים ויקרים מאלו שיש בישראל, כמו לובי קומתי ומערכות ניהול עשן נפרדת, ושההגעה לחדר המדרגות תהיה דרך מרפסת פתוחה. אם רוצים לאמץ את הדירקטיבה הגרמנית, שיאמצו אותה עד הסוף".

"מדובר בהצלת חיי אדם"

על פי נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי "אין שריפה שקרתה בבניין מגורים גבוה שנבנה ב-30 שנה האחרונות, שיצאה מחוץ לדירה, והיו הרוגים". כלומר, תרחיש הייחוס שלשמו נועדה הרגולציה פשוט לא מתקיים. זה משום שבבניינים החדשים יש כאמור שלל אמצעי בטיחות נוספים שמונעים התפשטות של האש. לדברי נתן אלנתן "אנחנו משאירים את החובה הזאת, שהיא זולה עבור היזמים ואפקטיבית בהתמודדות עם שריפות". לדבריו, הם ביקשו מהכבאות נתונים, ולא נענו.

ואכן, בשיחה עם הכבאות, הם מודים שאין להם נתונים כאלה, ושהם לא אוספים אותם. לדבריהם, האחראים על נתוני הנפגעים הם משרד הבריאות, והם מסווגים את סיבת המוות לפי הסיבוך הבריאותי הסופי, בלי קשר לשריפה שהייתה. אך אלנתן אומר ש"ההרוגים בשריפות הם רק בבניינים ישנים" בהם אין אמצעי בטיחות כאמור. אלו גם פעמים רבות נבנים מחומרים בעייתיים יותר, והיכולת שלהם להתמודד עם שריפות חלשה יותר.

לכן, סכנת החיים האמיתית בעיניו היא להשאיר את המצב כמו שהוא, מה שיעכב התחדשות עירונית בפריפריה, וישאיר תושבים רבים בבניינים ישנים ופגיעים בהרבה". זאת מכיוון שהחל מגובה 10 קומות ומעלה, דרישות הכבאות מזנקות משמעותית, מה שהופך את הבניה ללא משתלמת במקומות מועטי ביקוש.

הסרת הרגולציה היקרה ביותר, גרם המדרגות הנוסף, אמורה לפתור זאת ולהפוך לכלכלית את הבניה חדשה והבטיחותית יותר. "ככה גם בפריפריה יהיו מבנים חדשים, כולל ממ"ד, ויכולת עמידה בשריפות. זו הצורה להפחית את מספר ההרוגים" אומר אלנתן.

גם טפסר משנה שמיר מסכים איתו ש"אין ספק שבניין חדש הוא טוב יותר עבור האזרח, אבל להציג את זה כאילו כל האירוע שמונע את זה הוא חדר המדרגות - זה לא נכון".

הוויכוח המקצועי, שמתנהל בדרך כלל במסדרונות הממשלה ובוועדות הכנסת, יצא הפעם לקמפיין נדיר של רשות ממשלתית אחת נגד אחרת. על פי הכבאות, הסיבה לכך ש"הכבאות נעמדה על הרגליים האחוריות, היא כי היא כי חשוב להילחם בזה. מדובר על חיי אדם, שזה המנדט שלנו ועלינו לשמור עליו".

עוד כתבות

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

מתרחב בבנקאות? ניר צוק קונה בנק קטן בקליפורניה

טייקון הסייבר הישראלי הודיע על כוונתו לרכוש את ליברטי בנק מקליפורניה, כחלק ממהלך של הפיכתו לבנק המבוסס על בינה מלאכותית ● במקביל מתכוון צוק למנות את בכירי בנק אש לדירקטורים בחברת ההחזקות של בנק ליברטי - בהם יובל אלוני ונדין בודו-טרכטנברג

תחנת כוח / אילוסטרציה: AP PRO

המרוץ לתחנת הכוח מתלהט: ריינדיר של פאוורג'ן קנתה טורבינת חשמל

בכך מתקדמת פאוורג'ן צעד נוסף לעבר הקמת תחנת כוח קרובה לאזור המרכז, תחת מכסה מוגבלת שקבעה רשות החשמל ● מתחרות בה OPC חדרה, שרכשה טורבינה, ודוראד, שהודיעה לאחרונה כי שריינה מקום בתור להשגת טורבינה ● מי התחנה שתיפול בין הכיסאות?

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

הזמנות האונליין של BUYME הוכפלו במערכה האיראנית. ומי עוד בלט?

האתרים הבינלאומיים רשמו החודש ירידה של כ-40% בהזמנות, בעוד המקומיים נהנו מגידול בשיעור דומה ● כ-70% מההזמנות ב-BUYME הן עד 250 שקל ● המדד החודשי של רכישות הישראלים

הדמיה של 845 Third Avenue. בעיגול: עידן עופר / צילום: סיון פרג'

ההשקעה החדשה של הישראלי העשיר בעולם

בסכום המוערך בכ-350 מיליון דולר ועם הלוואה מבנק הפועלים, עידן עופר מתקדם לרכישת מגדל משרדים בניו יורק שיוסב ל־529 דירות להשכרה ● משרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ממזג לתוכו משרד בוטיק ומקים מחלקת תקשורת וקניין רוחני ● וגם: חברת ההדפסה הדיגיטלית לופה רוכבת על משימת Artemis 2 בקמפיין על מגדלי עזריאלי ● אירועים ומינויים

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

מנכ''לי ''שבע המופלאות'' שחלקן ידווחו השבוע / צילום: צילומים: AP- David Zalubowski, Jae C. Hong, Rod Lamkey, Mary Altaffer

מיקרוסופט צללה, טסלה נפלה: האם זה הזמן לקנות את "שבע המופלאות" בהנחה?

בגולדמן זאקס סבורים כי זהו זמן נכון להשקעה במניות שבע ענקיות הטק, אותן כינו "הזדמנות ערך", לנוכח הגידול ברווחים העתידיים ● אבל יש גופים בוול סטריט ובישראל שסבורים כי צריך להפסיק להתייחס אליהן כמקשה אחת, ומבחינים בין המוצלחות יותר למתקשות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

50 אלף חיילים, בלי צוללות: איך ייראה המצור של טראמפ על הורמוז?

המצור שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מצר הורמוז צפוי להתחיל היום אחה"צ ● מדובר באירוע בעל משמעויות אדירות לכלכלה העולמית, כשהדאגה בשווקים כבר ניכרת עם ירידות שערים והחשש מהתחדשות הלחימה ● כיצד יתבצע המצור, מה חשיבותו לסחר העולמי, וכיצד ישפיע על מחירי הנפט? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

באירופה וארה"ב כבר נערכים לאיומי הסייבר החדשים שמציגה אנתרופיק

בארה"ב עודדו גופים פיננסים ללמוד ממודל ה־AI החדש ● בבריטניה התקיימו פגישות דחופות עם הבנקים הגדולים כדי להעריך את הסיכונים ● גורמים בישראל: "אין לקוח שלא חושב על האיומים"

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

כבר מכרה כרטיסים והתחרטה: ענקית התעופה שוב דוחה את חזרתה לישראל

חברת התעופה ההונגרית וויזאייר, שתכננה לחזור לפעילות בישראל כבר ב-25 באפריל, הודיעה על הארכת הביטולים עד 4 במאי ● איתיחאד איירווייז ואתיופיאן איירליינס מתכננות לשוב לפעילות כבר בימים הקרובים ● ביטול משמעותי נוסף נרשם בקו לארה"ב, לאחר שחברת התעופה אמריקן אירליינס הודיעה כי לא תשוב לפעילות בישראל לפחות עד ה-8 בספטמבר

כותרות העיתונים בעולם

נשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים, ומסרב להתנצל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בחיזבאללה מפעילים לחץ על ממשלת לבנון רגע לפני שיחות השלום, משבר האנרגיה במזרח התיכון מחריף עם עשרות מתקנים שנפגעו, ונשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים ועורר סערה ● כותרות העיתונים בעולם

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא בחר מניית תוכנה

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

58% בתשעה ימים: רצף כזה אינטל לא ראתה כבר שנים

עם רוח גבית משיתופי־פעולה עם גוגל ואילון מאסק, יצרנית השבבים אינטל רשמה ראלי מדהים ועלתה לשיא של חמש שנים ● לפי CNBC, מניית אינטל בדרך לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות ה־70

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי