גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock
חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

ב־2015 עמדה אוכלוסיית ישראל על 8.412 מיליון איש, ומאז גדלה בכ־20% ל־10.1 מיליון. כיוון שכך, אפשר לצפות לצמיחה במספר הדירות. אולם לאיזו עיר בישראל נוספה הכמות היחסית הרבה ביותר של יחידות דיור, ואילו ערים צמחו במידה המועטה ביותר בעשור האחרון? עיבוד גלובס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מגלה נתונים מרתקים על ההתפתחות של ערי ישראל בשנים האחרונות, לפיהם שיאנית הפיתוח בעשור האחרון עלתה פי 40 במספר הדירות שבה, בעוד שיש ערים שנותרו מאחור עם צמיחה של אחוזים ספורים במספר הדירות החדשות שנוספו להן.

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית
"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

הגידול במספר הדירות הוא תולדה של בנייה למגורים, אך גם של הריסת דירות - למשל במסגרת פרויקט של התחדשות עירונית, ופיצול דירות קיימות, פעולה שמוסיפה יחידות דיור ללא בנייה. המקור לספירה של הלמ"ס הוא הרשויות המקומיות, ושם מתברר, הדברים אינם כה פשוטים ומספר הדירות במספר מקומות גילה "גמישות" עם הזמן, בהתאם לשינויי שיטות ספירה וחישובים.

בבת ים הוחלף הספק שספר את הדירות

כך למשל, ברשויות מקומיות ערביות רבות נוספו בשנים האחרונות הרבה מאוד דירות, ללא קשר לקצב הבנייה בהן. התברר כי בחלקן בוצעו שינויים בהגדרות הנכסים, בחלקן בוצעו ספירות חדשות של דירות ועוד.

בבני ברק נוכו יחידות דיור בשטח שקטן מ־10 מ"ר, ועל כן מספר הדירות בעיר לפני שלוש שנים ירד בכ־1,500 דירות (דבר שיכול להעיד על חלק מתרבות המגורים בעיר); בבת ים הוחלף לפני שש שנים ספק שטיפל בספירת הדירות, שמצא פחות דירות בעיר מקודמו. לכן על אף שמדובר במספרים האמינים ביותר שניתן למצוא על היקפי הדירות בישראל - סביר להניח שהוא קרוב מאוד למציאות, אך לא מדויק לחלוטין.

בין 2015 ל־2025 נוספו לישראל 551 אלף דירות חדשות, ובסוף השנה שעברה מנתה המדינה קצת יותר מ־3 מיליון דירות, 22% יותר ממה שהיה כאן ב־2015, כלומר כמעט רבע.

בעשור הזה נרשמה תוספת ארצית ממוצעת של כ־55 אלף דירות בשנה. יש להניח, כי במחצית השנייה של העשור, נראה תוספת גדולה יותר, שכן התחלות הבנייה בשנים האחרונות רשמו עלייה תלולה.

ואולם הגידול במספר הדירות לא היה אחיד בגודלו ואף לא התפזר בין היישובים באופן שווה יחסית. בעוד ערים מסויימות השתנו כמעט לבלי הכר בעשור האחרון, עקב תוספת גדולה של דירות, ובערים אחרות הבנייה שינתה לחלוטין שכונות שלמות, מתברר כי היו ערים שנותרו מאחור עם קצב התפתחות איטי משמעותית מהממוצע הכללי.

הערים הקטנות שעברו מהפך גדול

כשעיר גדלה ב־50% ויותר תוך 10 שנים - מדובר במהפך אדיר. שכונות חדשות, בתים חדשים ותושבים חדשים מצטרפים לנוף העירוני, ובעקבותיהם גם מוסדות ציבור, חינוך, שטחי מסחר ותעסוקה, והכל במסגרת כלכלית הכרוכה בהשקעה של מיליארדי שקלים - הן מהקופה הציבורית והן מהמגזר הפרטי.

אז מה ניתן לומר על חריש שגדלה פי 38, מ־300 דירות ב־2015 לכמעט 12 אלף כיום? שמדובר בתופעה של ממש שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90. העיר, שיועדה בתחילה לאוכלוסייה חרדית, השתנתה בעקבות מאבקים משפטיים לעיר שמיועדת לציבור הכללי, והיא רשמה זינוק מטאורי, רובו ככולו פרי של התחלות בנייה אינטנסיביות שנרשמו בעיר בין 2014 ל־2019. מי שלא ביקר בעיר כמה שנים כנראה לא יכיר אותה היום, מה שהופך אותה לעיר העשור שלנו - העיר שעברה את השינוי החד ביותר במהלך השנים הללו.

אחריה בדירוג נמצאות באר יעקב וראש העין, שתי ערים שיותר מהכפילו את עצמן. שתי הערים "תפסו גל" על מחיר למשתכן, וזינקו במספר הדירות שלהן. באר יעקב ב־134% ובכ־6,200 דירות, בייחוד בחלקה המערבי, וראש העין ב־108% ובכ־12 אלף דירות, רובן בחלקה הדרום־מזרחי, שהשכונות החדשות שבה אויתו באותיות אנגליות (C,D וכו').

במקום הרביעי בדירוג נמצאת נתיבות, עיר שהוסיפה לעצמה 7,100 דירות והוכפלה בתוך עשור באמצעות בנייה בחלקיה הצפוניים, הדרומיים והמזרחים. גם נתיבות כיכבה בתוכניות הדיור המסובסד של הממשלה.

הערים שהגיעו אחריה - אור עקיבא, שנהנתה מהפשרה מאסיבית של שטחים של החברה לפיתוח קיסריה שהפכו לשכונות אור ים; טירת הכרמל, שנהנתה מהשטחים החקלאיים לשעבר של קיבוץ החותרים בדרום ובמערב; בית שמש, שהממשלה ייעדה שתאכלס זוגות צעירים חרדים שלא יכלו לעמוד במחירי הדירות בירושלים - כולן גדלו ביותר מ־70% בתוך עשור בלבד ועשו מהפך גדול.

הערים הגדולות שגדלו אף יותר

על אף הבנייה האינטנסיבית, שהפכה על פניהן ערים קטנות לגדולות בהרבה, שמינית מהדירות החדשות נוספו בשתי הערים הגדולות ביותר בארץ: ירושלים ותל אביב. עוד 18% מהתוספת הגיעה משמונה ערים גדולות נוספות. כלומר בסך הכל פריסת הבנייה בישראל לא השתנתה בצורה משמעותית בעשור הזה.

ירושלים, העיר הגדולה בישראל, זינקה בעשור האחרון ב־40 אלף דירות שנוספו לה. כדי להמחיש, בעיר כפר סבא יש כ־35 אלף דירות. עדיין מדובר בתוספת של חמישית בלבד לעיר הענק הזו, שבשנה שעברה חצתה את רף הרבע מיליון יחידות דיור.

לתל אביב נוספו 26 אלף דירות חדשות, תוספת של 13% למספר הדירות בעיר שעומד עכשיו על 223 אלף.

אשקלון, עיר שלפני עשר שנים הצטיינה בעתודות בנייה ענקיות, הוסיפה בתקופה הזו כ־18 אלף דירות חדשות וגדלה ב־40%. בית שמש גדלה ביותר מ־70% עם 14 אלף דירות חדשות וראשון לציון גדלה ב־18% עם 14 אלף דירות חדשות.

ערים נוספות בולטות בתוספת הגדולה של דירות לתוכן הן נתניה, רמת גן, פתח תקווה, באר שבע וחיפה, כשלגבי האחרונה עוד נכתוב בפרק הבא. בכל הערים הללו נוספו למעלה מעשרת אלפים דירות בתוך 10 שנים, אך קשה לומר שהן השתנו פלאים.

הערים שצמחו, אבל בקצב נמוך יחסית

כשבעיר מסוימת נוסף שיעור חד־ספרתי של דירות, וזאת בעשור שבו נוספות למדינה דירות בהיקף של רבע מהדירות שהיו כאן לפני 10 שנים, יש מקום לבדוק מה בדיוק קרה שם, שהותיר אותה מאחור.

העיר אותה מצאנו מובילה בקטגוריה הלא מחמיאה הזו היא אלעד, שלה נוספו בסך הכל 2% של דירות מאז 2015. מה קרה בעיר החרדית הזו, שנוספו בה בסך הכל 140 יחידות דיור בתקופה הזו? ככל הנראה עתודות הקרקע והתכנון נגמרו. לפני תשע שנים הפשיר משרד הביטחון את שטח האש שמצוי מזרחית לעיר, וזה כנראה אפיק ההתפתחות העיקרית שלה לשנים הבאות.

במקום השני מצויה העיר בת ים, וזה מפתיע כי לעיר, שמוכרת בזכות הבנייה האינטנסיבית שבה, נוספו בעשור האחרון רק 3,100 דירות - תוספת של 6% לאילו שהיו בה ב־2015. עניין זה אינו נראה לנו סביר, שכן בעשור האחרון הוחל בעיר בהקמת יותר מ־14 אלף דירות.

להערכתנו, הדבר נובע מבעיות בספירת הדירות בעיר, שהחליפה ספק לעניין זה ב־2020. ייתכן גם שחלק מיחידות הדיור הקודמות נהרסו במסגרת פרויקטים של פינוי־בינוי שטרם הושלמו.

בערד מספר הדירות גדל בעשור הנסקר ב־7% בלבד ובקצת פחות מ־600 דירות. בעשור האחרון הייתה ערד נתונה במשבר כבד בתחום הביקושים לדיור ואף לחילופי אוכלוסיות, שעה שהתושבים הוותיקים החילונים נטשו, ואת מקומם תפסו אנשי חסידות גור, שמסתפקים בדיור צנוע וזול במבני השיכון הישנים שבעיר. נראה כי בשנים שעברו לא הייתה סיבה מספקת ליזום במקום מאסה של פרוקטים חדשים שיגדילו את מספר הדירות בעיר.

מתוך יתר הערים שנותרו מאחור ניתן לציין שתיים: גבעתיים וחיפה שהוסיפו רק 9% למספר הדירות שלהן מ־2015. בעוד שבגבעתיים נוספו כ־2,100 דירות, תולדה של מדיניות קשוחה מאוד בנושא יישום פרויקטים של תמ"א 38, בחיפה אמנם נוספו למעלה מעשרת אלפי דירות, אך לעיר שכוללת כמעט 130 אלף דירות - זה ממש לא הרבה. ניתן להסביר זאת בשילוב בין המשבר הכבד שעובר על העיר בעשורים האחרונים, שהשפיע גם על קצב הבנייה, לבין הקשחת המדיניות בנוגע לתמ"א 38 שאפיין את העיר בתחילת העשור הנוכחי.

עוד כתבות

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, מייסדי AI21 / צילום: איל יצהר

חברת הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מפטרת כ-60% מהעובדים

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע מודיעה על שינוי ארגוני רחב היקף במסגרתו יפוטרו 110 מתוך 180 עובדים ● "בצער רב אנו נפרדים מקבוצה של עובדים מצוינים שתרמו משמעותית לציוני הדרך המרכזיים של החברה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המסחר בת"א ננעל בירידות: מניות האנרגיה נפלו, הבנקים זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.6%, ת"א 90 איבד מערכו כ-1% ● האירו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל ● IBI מוריד את מחיר היעד של הבנק הבינלאומי ● קרן פימי פרסמה תשקיף להנפקת חברת התרופות רפא בת"א ● קבוצת אירודרום הודיעה על שינויים בהנהלה, המניה מזנקת ● בנק אוף אמריקה: אם לא מכרתם במאי, תמכרו ביוני

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה

שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?

אנחנו מכירים את שירות התעסוקה משלבי חיפוש העבודה, אבל מתברר שהוא חולש על נתונים חשובים ● לאילו מספרים הציבור יכול להיחשף, ומה אפשר ללמוד מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין / צילום: דודי ועקנין

חברת הביטקוין של רובי ריבלין ויוחנן דנינו מצאה מיזוג חדש ותיכנס לבורסה בשווי של 85 מיליון שקל

לאחר שהמיזוג עם השלד פליינג ספארק נכשל, ביטקור קפיטל תתמזג עם איירטאצ' ● החברה עוד לא התחילה פעילות ואין לה לקוחות והכנסות ● בין השמות הנוצצים בחברה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו והשר לשעבר יזהר שי

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר

הסטארט-אפ הישראלי דקארט מגייס 300 מיליון דולר נוספים פחות משנה לאחר סבב הגיוס הקודם ● הגיוס מגיע לאחר חתימה על שותפויות אסטרטגית עם אמזון ועם אנבידיה כמשקיעה ושותפה עסקית, במהלך שנחשף לראשונה בגלובס ● כך, סך הגיוסים של החברה מגיע ל-450 מיליון דולר

וורן באפט, ביל גייטס, קת'י ווד, ביל אקמן / צילום: AP

השינויים שעשו משקיעי העל בתיקים שלהם. ומי מהמר על מניות ישראליות?

דיווחי הקרנות הגדולות בעולם, כמדי רבעון, חושפים לציבור איך השתנה תיק ההשקעות של הקרן שניהל וורן באפט עד לאחרונה, מה בחר לעשות מחליפו הטרי, ואילו שינויים חלו בתיק "הישראלי" של קת'י ווד ● וגם מי המשקיע שבחר לקנות מניות מיקרוסופט נגד הזרם?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

חברת טבע. שרדה בצמרת / צילום: סיון פרג'

לראשונה זה עשור: דירוג השקעה לחוב של טבע

סוכנות הדירוג Fitch העלתה את דירוג ההשקעה של טבע ל-BBB מינוס ● בדוח מציינת הסוכנות את ההתקדמות המתמשכת של החברה בביסוס הגמישות הפיננסית שלה, וכן את המעבר ההדרגתי לצבר מוצרים בעל רווח שולי גבוה יותר ● בשלב זה, סוכנויות הדירוג האחרות עדיין מדרגות את האג"ח של טבע בדירוג נמוך יותר

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

העליון חייב את המבקשים לשלם מיליון שקל לפני הערעור / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני שמיעת הערעור

בית המשפט העליון דחה בקשה לעכב תשלום של מיליון שקל הוצאות שהוטלו על מגישי תביעה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה בגין זיהום אוויר בחיפה ● ההחלטה משתלבת במגמה המסתמנת בפסיקה להחמיר בהוצאות בתביעות ייצוגיות שנדחות, במיוחד במקרים של תשתית עובדתית חסרה או בקשות סרק ● האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תובעים ייצוגיים?

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

התשקיף של תדהר חושף: תגמולים אדירים למנכ״ל אורי לוין

החברה מתכננת להנפיק לפי שווי של 7.5 מיליארד שקל (לפני הכסף) ● הכנסות קבוצת תדהר הסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 8% בתוך שנה ● אורי לוין, בעברו הלא רחוק מנכ"ל בנק דיסקונט, נהנה מעלות שכר של כ-45 מיליון שקל בשנתיים האחרונות

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

צילומים: יח''צ

15 דגמים סיניים חדשים בדרך לישראל והמחיר עומד להיות זול מתמיד

שוק הרכב המקומי נתקע לפני כעשור במחסום מכירות, אולם מתרבים הסימנים שהשנה עשויה להירשם פריצת דרך דרמטית - בעיקר בחסות הדגמים הסיניים המוזלים ● השאלה הגדולה היא האם תשתית הכבישים מסוגלת לתמוך בזינוק כזה, והאם הפקקים יהפכו לחסם מוחלט

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?

חברת אונדס / צילום: אונדס

אונדס האמריקאית רוכשת חברה ביטחונית ישראלית ב-200 מיליון דולר

אומניסיס הישראלית נרכשה בסכום של 200 מיליון דולר על ידי חברה ביטחונית אמריקאית ● החברה פיתחה מערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, המאגדת מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות

אנדרו פלדמן, מייסד ומנכ''ל סרבראס, בהנפקה בנאסד''ק / צילום: Reuters

הנפקת ענק הגיעה לוול סטריט, וקיבוצניק לשעבר מחזיק מניות בכ־4 מיליארד דולר

זינוק של כ־50% במניית חברת השבבים סרבראס לאחר הנפקתה בוול סטריט, הקפיץ את שווי החזקותיה של קרן אקליפס שהקים ליאור סוסן, 42, שגדל בקיבוץ אשדות יעקב, מהמשקיעים הראשונים בחברה ● משקיע נוסף בסרבראס הוא דדי פרלמוטר, הבכיר הישראלי אי פעם באינטל

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?