גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock
חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

ב־2015 עמדה אוכלוסיית ישראל על 8.412 מיליון איש, ומאז גדלה בכ־20% ל־10.1 מיליון. כיוון שכך, אפשר לצפות לצמיחה במספר הדירות. אולם לאיזו עיר בישראל נוספה הכמות היחסית הרבה ביותר של יחידות דיור, ואילו ערים צמחו במידה המועטה ביותר בעשור האחרון? עיבוד גלובס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מגלה נתונים מרתקים על ההתפתחות של ערי ישראל בשנים האחרונות, לפיהם שיאנית הפיתוח בעשור האחרון עלתה פי 40 במספר הדירות שבה, בעוד שיש ערים שנותרו מאחור עם צמיחה של אחוזים ספורים במספר הדירות החדשות שנוספו להן.

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית
"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

הגידול במספר הדירות הוא תולדה של בנייה למגורים, אך גם של הריסת דירות - למשל במסגרת פרויקט של התחדשות עירונית, ופיצול דירות קיימות, פעולה שמוסיפה יחידות דיור ללא בנייה. המקור לספירה של הלמ"ס הוא הרשויות המקומיות, ושם מתברר, הדברים אינם כה פשוטים ומספר הדירות במספר מקומות גילה "גמישות" עם הזמן, בהתאם לשינויי שיטות ספירה וחישובים.

בבת ים הוחלף הספק שספר את הדירות

כך למשל, ברשויות מקומיות ערביות רבות נוספו בשנים האחרונות הרבה מאוד דירות, ללא קשר לקצב הבנייה בהן. התברר כי בחלקן בוצעו שינויים בהגדרות הנכסים, בחלקן בוצעו ספירות חדשות של דירות ועוד.

בבני ברק נוכו יחידות דיור בשטח שקטן מ־10 מ"ר, ועל כן מספר הדירות בעיר לפני שלוש שנים ירד בכ־1,500 דירות (דבר שיכול להעיד על חלק מתרבות המגורים בעיר); בבת ים הוחלף לפני שש שנים ספק שטיפל בספירת הדירות, שמצא פחות דירות בעיר מקודמו. לכן על אף שמדובר במספרים האמינים ביותר שניתן למצוא על היקפי הדירות בישראל - סביר להניח שהוא קרוב מאוד למציאות, אך לא מדויק לחלוטין.

בין 2015 ל־2025 נוספו לישראל 551 אלף דירות חדשות, ובסוף השנה שעברה מנתה המדינה קצת יותר מ־3 מיליון דירות, 22% יותר ממה שהיה כאן ב־2015, כלומר כמעט רבע.

בעשור הזה נרשמה תוספת ארצית ממוצעת של כ־55 אלף דירות בשנה. יש להניח, כי במחצית השנייה של העשור, נראה תוספת גדולה יותר, שכן התחלות הבנייה בשנים האחרונות רשמו עלייה תלולה.

ואולם הגידול במספר הדירות לא היה אחיד בגודלו ואף לא התפזר בין היישובים באופן שווה יחסית. בעוד ערים מסויימות השתנו כמעט לבלי הכר בעשור האחרון, עקב תוספת גדולה של דירות, ובערים אחרות הבנייה שינתה לחלוטין שכונות שלמות, מתברר כי היו ערים שנותרו מאחור עם קצב התפתחות איטי משמעותית מהממוצע הכללי.

הערים הקטנות שעברו מהפך גדול

כשעיר גדלה ב־50% ויותר תוך 10 שנים - מדובר במהפך אדיר. שכונות חדשות, בתים חדשים ותושבים חדשים מצטרפים לנוף העירוני, ובעקבותיהם גם מוסדות ציבור, חינוך, שטחי מסחר ותעסוקה, והכל במסגרת כלכלית הכרוכה בהשקעה של מיליארדי שקלים - הן מהקופה הציבורית והן מהמגזר הפרטי.

אז מה ניתן לומר על חריש שגדלה פי 38, מ־300 דירות ב־2015 לכמעט 12 אלף כיום? שמדובר בתופעה של ממש שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90. העיר, שיועדה בתחילה לאוכלוסייה חרדית, השתנתה בעקבות מאבקים משפטיים לעיר שמיועדת לציבור הכללי, והיא רשמה זינוק מטאורי, רובו ככולו פרי של התחלות בנייה אינטנסיביות שנרשמו בעיר בין 2014 ל־2019. מי שלא ביקר בעיר כמה שנים כנראה לא יכיר אותה היום, מה שהופך אותה לעיר העשור שלנו - העיר שעברה את השינוי החד ביותר במהלך השנים הללו.

אחריה בדירוג נמצאות באר יעקב וראש העין, שתי ערים שיותר מהכפילו את עצמן. שתי הערים "תפסו גל" על מחיר למשתכן, וזינקו במספר הדירות שלהן. באר יעקב ב־134% ובכ־6,200 דירות, בייחוד בחלקה המערבי, וראש העין ב־108% ובכ־12 אלף דירות, רובן בחלקה הדרום־מזרחי, שהשכונות החדשות שבה אויתו באותיות אנגליות (C,D וכו').

במקום הרביעי בדירוג נמצאת נתיבות, עיר שהוסיפה לעצמה 7,100 דירות והוכפלה בתוך עשור באמצעות בנייה בחלקיה הצפוניים, הדרומיים והמזרחים. גם נתיבות כיכבה בתוכניות הדיור המסובסד של הממשלה.

הערים שהגיעו אחריה - אור עקיבא, שנהנתה מהפשרה מאסיבית של שטחים של החברה לפיתוח קיסריה שהפכו לשכונות אור ים; טירת הכרמל, שנהנתה מהשטחים החקלאיים לשעבר של קיבוץ החותרים בדרום ובמערב; בית שמש, שהממשלה ייעדה שתאכלס זוגות צעירים חרדים שלא יכלו לעמוד במחירי הדירות בירושלים - כולן גדלו ביותר מ־70% בתוך עשור בלבד ועשו מהפך גדול.

הערים הגדולות שגדלו אף יותר

על אף הבנייה האינטנסיבית, שהפכה על פניהן ערים קטנות לגדולות בהרבה, שמינית מהדירות החדשות נוספו בשתי הערים הגדולות ביותר בארץ: ירושלים ותל אביב. עוד 18% מהתוספת הגיעה משמונה ערים גדולות נוספות. כלומר בסך הכל פריסת הבנייה בישראל לא השתנתה בצורה משמעותית בעשור הזה.

ירושלים, העיר הגדולה בישראל, זינקה בעשור האחרון ב־40 אלף דירות שנוספו לה. כדי להמחיש, בעיר כפר סבא יש כ־35 אלף דירות. עדיין מדובר בתוספת של חמישית בלבד לעיר הענק הזו, שבשנה שעברה חצתה את רף הרבע מיליון יחידות דיור.

לתל אביב נוספו 26 אלף דירות חדשות, תוספת של 13% למספר הדירות בעיר שעומד עכשיו על 223 אלף.

אשקלון, עיר שלפני עשר שנים הצטיינה בעתודות בנייה ענקיות, הוסיפה בתקופה הזו כ־18 אלף דירות חדשות וגדלה ב־40%. בית שמש גדלה ביותר מ־70% עם 14 אלף דירות חדשות וראשון לציון גדלה ב־18% עם 14 אלף דירות חדשות.

ערים נוספות בולטות בתוספת הגדולה של דירות לתוכן הן נתניה, רמת גן, פתח תקווה, באר שבע וחיפה, כשלגבי האחרונה עוד נכתוב בפרק הבא. בכל הערים הללו נוספו למעלה מעשרת אלפים דירות בתוך 10 שנים, אך קשה לומר שהן השתנו פלאים.

הערים שצמחו, אבל בקצב נמוך יחסית

כשבעיר מסוימת נוסף שיעור חד־ספרתי של דירות, וזאת בעשור שבו נוספות למדינה דירות בהיקף של רבע מהדירות שהיו כאן לפני 10 שנים, יש מקום לבדוק מה בדיוק קרה שם, שהותיר אותה מאחור.

העיר אותה מצאנו מובילה בקטגוריה הלא מחמיאה הזו היא אלעד, שלה נוספו בסך הכל 2% של דירות מאז 2015. מה קרה בעיר החרדית הזו, שנוספו בה בסך הכל 140 יחידות דיור בתקופה הזו? ככל הנראה עתודות הקרקע והתכנון נגמרו. לפני תשע שנים הפשיר משרד הביטחון את שטח האש שמצוי מזרחית לעיר, וזה כנראה אפיק ההתפתחות העיקרית שלה לשנים הבאות.

במקום השני מצויה העיר בת ים, וזה מפתיע כי לעיר, שמוכרת בזכות הבנייה האינטנסיבית שבה, נוספו בעשור האחרון רק 3,100 דירות - תוספת של 6% לאילו שהיו בה ב־2015. עניין זה אינו נראה לנו סביר, שכן בעשור האחרון הוחל בעיר בהקמת יותר מ־14 אלף דירות.

להערכתנו, הדבר נובע מבעיות בספירת הדירות בעיר, שהחליפה ספק לעניין זה ב־2020. ייתכן גם שחלק מיחידות הדיור הקודמות נהרסו במסגרת פרויקטים של פינוי־בינוי שטרם הושלמו.

בערד מספר הדירות גדל בעשור הנסקר ב־7% בלבד ובקצת פחות מ־600 דירות. בעשור האחרון הייתה ערד נתונה במשבר כבד בתחום הביקושים לדיור ואף לחילופי אוכלוסיות, שעה שהתושבים הוותיקים החילונים נטשו, ואת מקומם תפסו אנשי חסידות גור, שמסתפקים בדיור צנוע וזול במבני השיכון הישנים שבעיר. נראה כי בשנים שעברו לא הייתה סיבה מספקת ליזום במקום מאסה של פרוקטים חדשים שיגדילו את מספר הדירות בעיר.

מתוך יתר הערים שנותרו מאחור ניתן לציין שתיים: גבעתיים וחיפה שהוסיפו רק 9% למספר הדירות שלהן מ־2015. בעוד שבגבעתיים נוספו כ־2,100 דירות, תולדה של מדיניות קשוחה מאוד בנושא יישום פרויקטים של תמ"א 38, בחיפה אמנם נוספו למעלה מעשרת אלפי דירות, אך לעיר שכוללת כמעט 130 אלף דירות - זה ממש לא הרבה. ניתן להסביר זאת בשילוב בין המשבר הכבד שעובר על העיר בעשורים האחרונים, שהשפיע גם על קצב הבנייה, לבין הקשחת המדיניות בנוגע לתמ"א 38 שאפיין את העיר בתחילת העשור הנוכחי.

עוד כתבות

סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-23 ברציפות על רשימת המותגים המובילים בישראל, בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● ארבעה מותגים ישראלים התברגו בעשירייה הפותחת, ומי המותג שממשיך לככב גם אחרי 84 שנה ● מדד המותגים 2026

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מניות השבבים נפלו, שפיר הנדסה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● השקל נחלש מול הדולר במעל 1% ● יצרנית התרופות רפא זינקה במעל 10% ביום הבכורה שלה בבורסה ● שפיר הנדסה קפצה לאחר שזכתה במכרז להארכת כביש 6 ● מניות השבבים הדואליות איבדו גובה, על רקע הלחצים שסופג הסקטור בבורסות בעולם ● מדד ת"א־נפט וגז קפץ על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בדקה ה-90: הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים

הכנסת אישרה במהלך הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים ● המאגר ירכז מידע פיננסי על עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לגופים פיננסיים להעריך את רמת הסיכון של לווים פוטנציאליים ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "מהלך מבני משמעותי לחיזוק התחרות ולהרחבת הנגישות למימון לעסקים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בארה"ב; נטפליקס צללה, מניות הטכנולוגיה והשבבים נפלו

הסנטימנט השלילי במניות השבבים אמש בוול סטריט הגיע לבורסות במזרח, טוקיו צנחה בכ-4% ● מניית סופטבנק נחתכה בכ-9% ● המשקיעים מגיבים גם להסלמה נוספת בתקיפות ארה"ב נגד איראן, מחירי הנפט מטפסים ● מניות השבבים יורדות לאחר שהסטארטאפ הסיני Moonshot AI חשף מודל שפה חדש שלטענתו מצמצם משמעותית את הפער מול OpenAI ואנתרופיק

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

השיווק כפי שהכרנו אותו מת. ולא, זה לא אומר שיפטרו אתכם

גארי סרויס, שותף בקרן הענק אינסייט, הציג בכנס MAD את מפת הדרכים לשרידות בעידן הבינה המלאכותית ● כמו כן, הוא הסביר מדוע מודלים כמו קלוד וצ׳אט ג׳יפיטי מייבשים את האינטרנט מגולשים וניפץ את מיתוס הפיטורים ההמוניים ● וגם: ה־אסטרטגיה שתציל את הארגון שלכם מהעולם החדש והבלתי נודע של ה־AI

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, ומה לגבי הכלכלה?

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● חוק מאגר נתוני אשראי עבר ברגע האחרון במליאה, אך שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● הממשלה מאיצה בעיקר חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בחינות לשכת עורכי הדין: כמה עברו, ואיזו אוניברסיטה נמצאת בראש?

לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות בחינות ההסמכה ממועד יוני 2026 ● שיעור המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 60.86%, ושיעור המעבר הכללי היה כ-42% ● האוניברסיטה העברית שוב מככבת, וגם המכללה למינהל רושמת הישג ● ומה הקשר בין שיעור המעבר לבין מקום ההתמחות?

אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה. בדקנו - איזה אפליקציית מסחר הישראלים מעדיפים?

קטגוריה חדשה: מאחורי הראלי בבורסה בתל אביב עומד דור חדש של משקיעים צעירים ● הכניסה שלהם לשוק הביאה למהפכה, כשהבנקים הולכים ומאבדים את כוחם בתעשיית המסחר בניירות ערך, לטובת בתי ההשקעות ● המגמה הזאת מתבטאת גם במדד המותגים, כשפלטפורמות המסחר של הבנקים נשארו מאחור ● מדד המותגים של גלובס

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מימושים במניות השבבים שלחו את וול סטריט לירידות

ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עלו ● נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, מאותתת שתתמוך בהעלאת ריבית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

בעקבות רפורמת המסלולים, אתם משקיעים בחתול בשק

מה אתם קונים כשאתם בוחרים מסלול ● שיקולים כלכליים באים על חשבון יצורים חיים ● והחוק הכלכלי הכי חשוב לא עבר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה בשורת ההכנסות ומנמיכה תחזיות. המניה נופלת

הכנסות החברה היו 12.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי, הרווח בכסנט אחד מעל הצפי ● הותירה את תחזית 2026 ללא שינוי מהותי אך צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ● יורדת בכ-5% במסחר המאוחר

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

ספינות מלחמה של צבא ארה''ב בקרבת מצר באב אל־מנדב (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Navy

האיום החדש של איראן על הכלכלה העולמית

איראן הורתה לחות'ים להיערך לחסימת מיצר באב אל־מנדב אם ארה"ב תשבית את רשת החשמל שלה ● חסימת המצר תפגע בסחר הימי העולמי, תאריך משמעותית את נתיבי השיט ולשבש שרשראות אספקה ● החות'ים השלימו היערכות לתקיפות כלי שיט באמצעות טילים וכטב"מים וממתינים להנחיות מטהרן

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

יו"ר הפד החדש מחויב להורדת האינפלציה, ולא מפחד להסתכסך עם טראמפ בדרך

בנאום ראשון בקונגרס סימן יו"ר הפד החדש, קווין וורש, את הורדת האינפלציה כמטרה עליונה: "תהפוך לנחלת העבר" ● בדרך הוא מתכנן לשמור על הבנק לא פוליטי ● אבל לפי ממומחים, אינפלציה אינה היעד היחיד שבו ארה"ב צריכה להתרכז

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה

אושר עד הביאה לסופר את כל מה שהוא לא מזון - מאייפונים ועד רכבים. זה השתלם לה בגדול כשהיא קופצת בדירוג על חשבון רמי לוי ● וגם: שופרסל נדחקת מטה 60 מקומות בדירוג הכללי ● מדד המותגים של גלובס

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

בכ-20 מיליארד דולר: תמר תייצא גז למצרים

מזכר הבנות שנחתם בין ישראמקו ומובאדלה האמירתית עשוי להוביל לעסקת היצוא הגדולה בתולדות מאגר תמר, בהיקף של עד 80 BCM ובשווי מוערך של 20 מיליארד דולר ● העסקה עדיין בשלב ראשוני, מחייבת את הצטרפות יתר השותפות וקבלת היתר יצוא ממשרד האנרגיה, שעשוי להציב תנאים דומים לאלו של עסקת לוויתן־מצרים

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

טלה מפורק במסעדת נור / צילום: יח''צ

כדי שכולם ירגישו רצויים: המסעדה הדרוזית בגליל שמגישה אוכל מסורתי חלומי - וכשר

ביקור בכפר ג'וליס סיפק לנו ארבע תחנות מופלאות של טבע וקולינריה ● עם ממלכת בקלאווה וכנאפה, טיול רייזרים ביער ומסעדה שמזכירה שבאוכל אין קיצורי דרך

ראש הממשלה נתניהו ושר השיכון לשעבר גולדקנופף. המחסור בכוח אדם עצום / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

הבחירות נותנות רוח גבית לתחזיות של ירידת מחירי הדיור - וגם להפך המוחלט

שוב מגיע זמן בחירות, שעושה שמות בשוק הדיור: הקונים יושבים על הגדר, ממתינים לשיפור שלפחות לפי ההבטחות יגיע ● במקביל, החודשים בין ההליכה לבחירות לבין הקמת ממשלה מתפקדת מבטיחים קיפאון גם בצד ההיצע