גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדירות נהרסו מטיל איראני, וערכן יעלה במאות אלפי שקלים

חוק השיקום מעמיד את בעלי הדירות שנפגעו במלחמה בפני דילמה כלכלית: מכירה מיידית ליזם בתוספת "מענק יציאה" או המתנה לדירה חדשה במסלול מואץ ● ניתוח שמאות חושף פערים של מאות אלפי שקלים וזינוק של עד 50% בשווי הנכס באזורי הפריפריה

בניין שנפגע מטיל איראני בערד. הפער הגבוה ביותר שנמצא בבדיקה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בניין שנפגע מטיל איראני בערד. הפער הגבוה ביותר שנמצא בבדיקה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ההרס הנרחב שנגרם בשני סבבי הלחימה מול איראן וחיזבאללה הוביל בסוף חודש מרץ לאישורו של "חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית", שנועד לתת מענה לשיקום מתחמים שלמים של בנייני מגורים שנפגעו בעורף. החידוש המרכזי בחוק מאפשר לבעלי הדירות לבחור בין קבלת תמורה כספית מיידית תמורת מכירת זכויותיהם ליזם שייבחר לשיקום המתחם, או כניסה למסלול התחדשות עירונית מואץ שבסופו יקבלו דירה חדשה במתחם המשוקם.

ענף הבנייה לא יוצא מהמשבר. איך הממשלה מתמודדת איתו?
איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

מטבע הדברים, בית שנהרס במפתיע על כל תכולתו והזיכרונות שבו, פוגע עמוקות בחיים של משפחה. אולם מעבר להתמודדות הלוגיסטית והרגשית, בעלי הדירות יצטרכו כעת לעמוד בפנים החלטה שמהווה עניין כלכלי מהותי.

על פי ניתוח שערך שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים של חברת אס.קי (S.K) שמאות מקרקעין, המהלך עשוי להוביל לעלייה חדה בשווי הדירות במתחמים שנפגעו, שעשויה להגיע לפוטנציאל השבחה של עשרות אחוזים בהתאם למיקום המתחם.

האם עדיף לבעלי הדירות לממש את הזכויות ולקבל תמורה כספית מיידית, או להמתין לדירה חדשה במסגרת פרויקט השיקום? באילו אזורים פוטנציאל ההשבחה כבר מתקרב לרמות של עד כ־50%, ומה חשוב להביא בחשבון לפני שמקבלים החלטה בין שתי החלופות שמעמיד החוק בפני בעלי הדירות שנפגעו?

"שווי דירת תמורה בערד עשוי לעלות בכ־50%"

"עד היום האפשרות של בעל דירה למכור את זכויותיו ליזם ולצאת מפרויקט עוד לפני קבלת היתר בנייה הייתה חריגה יחסית, ונשענה בעיקר על מקרים נקודתיים, לרוב של דיירים קשישים", מסביר כהן. "חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית למעשה מאפשר גם לבעלי דירות, שביתם נפגע כחלק ממתחם שמוכרז כמתחם שיקום באמצעות פינוי־בינוי בעקבות המלחמה, לבחור במכירת הדירה ליזם".

חידוש מרכזי נוסף לדברי כהן, נוגע לאפשרות לכלול במסגרת מתחמי ההתחדשות גם מבנים סמוכים שלא ניזוקו במהלך הלחימה, זאת במטרה לאפשר תכנון רציף, יעיל ומהיר יותר של המתחם כולו. בנוסף, צומצמה באופן משמעותי דרישת ההסכמה מצד בעלי הדירות, כך שכדי לקדם פרויקט ניתן להסתפק כיום בכ־50% חתימות בלבד, ובמקביל נקבעו לוחות זמנים קצרים יותר לקידום התחדשות המתחם שנקבע.

על מנת לאמוד את פוטנציאל ההשבחה של שווי הדירות שנפגעו, ביצע כהן ניתוח כלכלי המבוסס על מספר מתחמים שנפגעו קשות בשתי המלחמות האחרונות מול איראן, אשר עשויים להיכלל במסלול השיקום במסגרת החוק החדש.

כהן בחן עסקאות קיימות ושוויי שוק בשישה מתחמים וביניהם - רחוב בן יוסף בבת ים, רחובות טלר וביל"ו ברחובות, רחוב תרצה ושדרות ירושלים ברמת גן, שכונת רמת לח"י בבית שמש, שכונת טללים בערד ורחוב האר"י הקדוש בפתח תקווה.

כהן הבחין בין שתי האלטרנטיבות העומדות בפני בעלי הדירות שנפגעו: "באלטרנטיבה הראשונה, שבה בעלי דירות אינם מעוניינים להמתין לבנייה חדשה ומעדיפים למכור את זכויותיהם ליזם, גובה התמורה במכירה מיידית נקבע על ידי השמאי הממשלתי, בהתאם לשווי דירה חדשה דומה באזור נכון למועד הבדיקה, ובתוספת רכיב המכונה בשוק 'מענק יציאה'".

לדבריו, "בפועל מדובר בחלק מהתמורה במסגרת הסכם יציאה (Buy־Out), אשר עומד על שליש ממדיניות התמורות המקובלת ברשות המקומית, או לחלופין תוספת של כ־4 מ"ר".

בכל הנוגע לתרחיש השני - המתנה להשלמת הפרויקט וקבלת דירה חדשה וגדולה יותר - בחן כהן תוספת מינימלית של 12 מ"ר, וזאת לדבריו "אף שבפועל לא מעט ועדות מקומיות מאפשרות תמורות גבוהות יותר בהתאם לכדאיות הכלכלית הספציפית במתחם".

כך, בשתי האלטרנטיבות כהן הביא בחשבון דירות ממוצעות במצב הקיים של 80 מ"ר כך שבתרחיש הפיצוי הובאו בחשבון שווי דירות חדשות בשטח של 84 מ"ר ואילו בתרחיש של קבלת דירות חדשות הובא בחשבון דירות חדשות בשטח מינימלי של 92 מ"ר.

מה עולה מהניתוח? כהן מצא כי שווי דירה קיימת טיפוסית בשטח 80 מ"ר בערד לדוגמה, עומד כיום סביב 800 אלף שקל, כך שאם בעלי דירות יבחרו במכירת הדירה ליזם המשקם, שווי דירה חדשה ללא המתנה לבנייה, לפי שווי דירה זהה באזור בתוספת "מענק יציאה" מינימלי של כ־4 מ"ר והטבות המס, יהיה גבוה בכ־300 אלף שקל משוויה כיום - עלייה של כ־41% בשווי הנכס כבר ביום העסקה.

אם בעלי הדירות יבחרו באלטרנטיבה השנייה וימתינו לקבלת דירה חדשה, הפערים בשווי הדירה יהיו אף גבוהים יותר, ויכולים להגיע לעלייה של כ־50% בשווי הנכס: מ־800 אלף שקל ל־1.196 מיליון שקל - הפער הגבוה ביותר שנמצא בבדיקה.

בבת ים שווי דירה קיימת מוערך בכ־2.24 מיליון שקל, בעוד שווי דירת התמורה החדשה למי שיחליט להמתין מגיע לכ־2.76 מיליון שקל - פער של כ־520 אלף שקל, שהם כ־23% תוספת ערך. ברחובות הפער כבר מטפס לכ־864 אלף שקל (עלייה של כ־41.5%), וברמת גן לכ־752 אלף שקל ( עלייה של כ־29.4%).

מנכ''ל ובעלים של חברת אס.קי (S.K) / צילום: דובי שמחי

השאלה הגדולה: איזו אלטרנטיבה עדיפה?

על פניו, כשמשווים את עליית ערך הדירות שנפגעו בין שתי האלטרנטיבות, קבלת דירה בתמורה מעלה את ערך הדירה בכ־200 אלף שקל בממוצע לעומת האלטרנטיבה הראשונה, שבה בעל הדירה מוכר את הדירה ליזם.

עם זאת, כהן מסביר כי הפער בין המחירים נובע מכך שבמסלול ההמתנה מתקבלת דירה חדשה וגדולה יותר, לרוב סביב 92 מ"ר לעומת דירה קיימת של כ־80 מ"ר, כלומר תוספת מינימלית של כ־12 מ"ר, המשפיעה על השווי הכולל. לעומת זאת, במסלול המימוש המיידי מתקבל לרוב שווי המתייחס לדירה קטנה יותר, סביב 84 מ"ר, ולכן נוצר הפרש של מאות אלפי שקלים.

"ברמה השמאית, ההכרעה בין החלופות אינה בהכרח דרמטית, ולעתים היא אף מצטמצמת לפערים שאינם מצדיקים שינוי מהותי בהחלטה עבור בעל הדירה", אומר כהן. עוד הוא מסביר כי להערכתו בסוף מדובר בהחלטה שמושפעת לא רק מנתונים כלכליים, אלא גם מהעדפה אישית וסנטימנטלית: "האם להמתין מספר שנים לדירה חדשה ולהרוויח עוד 200 אלף שקל, גם אם המשמעות היא תקופת מעבר של מגורים בשכירות, או לבחור במימוש מיידי של הזכויות ולמצוא דירה חדשה בלי להמתין".

לצד הניתוח שערך, כהן מבקש להדגיש כי אף שהמהלך מבורך, על בעלי הדירות להיות ערניים למספר נקודות קריטיות העלולות להשפיע עליהם בעשרות ואף מאות אלפי שקלים: "על פי החוק, מי שקובע את שווי הדירות החדשות הוא שמאי ממשלתי המשמש כשמאי בורר/מוסכם. לכן חשוב ששמאי מטעם הבעלים יבחן את השומה ויכין השגות בהתאם וזוהי זכות המותרת בחוק".

עוד כתבות

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

תוך שש שנים בלבד: בני הדודים המפורסמים יוצאים להנפקה גדולה

קרן ההשקעות פימי בדרך לרשום אקזיט משמעותי נוסף באמצעות הנפקת חברת התרופות הוותיקה מירושלים לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, שתציף עבורה רווח מוערך של מעל 1 מיליארד שקל ● אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום לשעבר המשמש כיום כיו"ר רפא וגם בן דודו של יו"ר פימי ישי דוידי, יהנה מאופציות בשווי 80 מיליון שקל

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

אבי לוי מנכל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל דיסקונט: "600 מעובדי הבנק צפויים לעזוב השנה"

התשואה להון של בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי, נשחקה ל-10.9% ברבעון הראשון של השנה, זאת למול תשואה להון של 13% בתקופה המקבילה ● הרווח הנקי של הבנק נשחק ב-10% ל-930 מיליון שקל, והדירקטוריון החליט כי מחציתו יחולק כדיבידנד

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קנדה החליטה לייצא נפט לאסיה, על חשבון ארה"ב

קנדה מקדמת צינור נפט חדש לאוקיינוס השקט שיאפשר לה לייצא עד כמיליון חביות ביום לשווקי אסיה, בניסיון להפחית את התלות בארה"ב על רקע החרפת יחסי הסחר עם ממשל טראמפ ● ההסכם בין רה"מ מארק קרני למושלת אלברטה דניאל סמית' משלב בין אינטרסים כלכליים, שיקולי אנרגיה עולמיים והמאבק הפוליטי־סביבתי בתוך קנדה ● הבנייה צפויה להתחיל ב-2027

ניתוח חברה / צילום: גל צלמים

זו הייתה חברת אנרגיה במשבר, עד שהיזם והבעלים זיהו תחום שהשוק פספס

מניית פריים אנרג'י זינקה מתחילת השנה ב–240%, אחרי שהחברה החליטה להתמקד באגירה והקמת מרכזי אנרגיה ● ההשקעה של להב אל.אר והשליטה המשותפת הובילו לצבר מרשים, אך מולו יעמדו אתגרים לוגיסטיים, ביצועיים וניהוליים, ותלות בתעריפי החשמל ● ניתוח חברה, מדור חדש

צביקה שווימר וספיר אביר / צילום: תמונה פרטית

תגידו מזל טוב: צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה הציע נישואים לבת זוגו

מנכ”ל אלקטרה מוצרי צריכה ויו”ר קרפור ישראל צביקה שווימר הציע נישואים לבת זוגו ספיר אביר במהלך אירוע משפחתי בסביון ● במקביל, שיבא חנך מרכז חדש לרפואה היפרברית בהשקעה של 22 מיליון שקל, ושופרסל השיקה מיתוג מחדש למועדון כרטיס האשראי שלה כחלק מהרחבת הפעילות הפיננסית ● אירועים ומינויים

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?

לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה

שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?

אנחנו מכירים את שירות התעסוקה משלבי חיפוש העבודה, אבל מתברר שהוא חולש על נתונים חשובים ● לאילו מספרים הציבור יכול להיחשף, ומה אפשר ללמוד מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח המפקח על הבנקים: ריכוזיים כמו שהיו, רווחיים יותר ומוטרדים ממתקפות סייבר

על פי הדוח של המפקח על הבנקים, הבנקים הציגו רווחי שיא בשנה החולפת ● עוד עולה בדוח כי הריכוזיות בבנקים כמעט ולא השתנתה, וכי סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל עמד על 3 טריליון שקל ● בשוק הנדל"ן נמצא ממצא מטריד והוא זינוק חד של 40% בהלוואות שקיבלו הקבלנים לממן את פרוייקטי הבנייה שלהם

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

העליון חייב את המבקשים לשלם מיליון שקל לפני הערעור / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני שמיעת הערעור

בית המשפט העליון דחה בקשה לעכב תשלום של מיליון שקל הוצאות שהוטלו על מגישי תביעה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה בגין זיהום אוויר בחיפה ● ההחלטה משתלבת במגמה המסתמנת בפסיקה להחמיר בהוצאות בתביעות ייצוגיות שנדחות, במיוחד במקרים של תשתית עובדתית חסרה או בקשות סרק ● האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תובעים ייצוגיים?

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

רציו תיקח רישיון חיפוש גז בעוד כשבועיים עם מפעיל בינ"ל חדש

רציו צפויה ליטול רשמית את רישיון חיפוש הגז עד תחילת יוני, לאחר שהממונה על הנפט דחה את ביטול הזכייה בעקבות פרישת ENI האיטלקית מהמהלך בשל המלחמה ● בחברה מנהלים מגעים עם חברת אנרגיה בינ”ל חדשה, שטרם פעלה בישראל, בתקווה לאפשר את המשך החיפושים בים התיכון כבר ב־2027 ● אם ההסכם לא ייחתם בזמן, הזכייה בהליך עלולה להתבטל סופית

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים

יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, מייסדי AI21 / צילום: איל יצהר

חברת הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מפטרת כ-60% מהעובדים

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע מודיעה על שינוי ארגוני רחב היקף במסגרתו יפוטרו 110 מתוך 180 עובדים ● "בצער רב אנו נפרדים מקבוצה של עובדים מצוינים שתרמו משמעותית לציוני הדרך המרכזיים של החברה"

כותרות העיתונים בעולם

מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן תוביל לשינויים גדולים במזרח התיכון, הימור על האם הפסקת האש כוללת את חיזבאללה סיבך את פולימרקט, ושדה הקרב הקשה של ישראל בתקשורת העולמית • כותרות העיתונים בעולם 

חברת אונדס / צילום: אונדס

אונדס האמריקאית רוכשת חברה ביטחונית ישראלית ב-200 מיליון דולר

אומניסיס הישראלית נרכשה בסכום של 200 מיליון דולר על ידי חברה ביטחונית אמריקאית ● החברה פיתחה מערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, המאגדת מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המסחר בת"א ננעל בירידות: מניות האנרגיה נפלו, הבנקים זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.6%, ת"א 90 איבד מערכו כ-1% ● האירו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל ● IBI מוריד את מחיר היעד של הבנק הבינלאומי ● קרן פימי פרסמה תשקיף להנפקת חברת התרופות רפא בת"א ● קבוצת אירודרום הודיעה על שינויים בהנהלה, המניה מזנקת ● בנק אוף אמריקה: אם לא מכרתם במאי, תמכרו ביוני