איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

מצאתם עבודה שמכניסה לכם שכר גבוה במיוחד, ירשתם סכום גדול, או שהחברה שלכם עשתה אקזיט מרשים ואתם חלק מהחגיגה? ברכות מקרב לב. אך האם הגעתם ל"עצמאות כלכלית"?

● השמאים מעריכים: אלו תחנות המטרו שהכי כדאי לרכוש נכסים לידן
● משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מסמנים את העצמאות או את החופש הכלכלי כיעד ריאלי. עבורם התוכנית לצאת לפנסיה בגילאי הפרישה, 67 לגברים ובין 62 ל־65 לנשים, היא לא סבירה, והם יעשו הכל כדי להוריד קצב הרבה קודם. כמה מוקדם? המתכנן הפיננסי עידו נוימן התארח ב"כסף בקיר", פודקאסט הנדל"ן וההשקעות של גלובס, בפרק מיוחד לרגל יום העצמאות ה־78 של מדינת ישראל, שבו ביקשנו לשרטט את הדרך למנוחה ולנחלה. עבור צעירים רבים, היעד קרוב במיוחד.

"כשאתה מדבר כיום עם צעירים, הם מבינים שהם צריכים להשקיע עכשיו עבור העתיד שלהם, והם שואפים שהחופש הכלכלי שלהם יגיע לפני גיל 50. חלק מהם רוצים להגיע לחופש כלכלי בגילאי 30, 35 או 40, ומבחינתם 50 זה ממש אוטוטו ולכן הם צריכים לתת פול גז", הוא מסביר.

מה זה בעצם עצמאות כלכלית? חופש כלכלי?
"עצמאות כלכלית היא מצב שבו אני אחראי לייצר לעצמי את ההכנסה או ההכנסות, בניגוד לשכיר שיש לו מקור הכנסה אחד. חופש כלכלי זה אומר שאתה יכול לבחור אם לייצר את ההכנסה.

"אפשר להגיד שבסוף זה מצב שבו יש לי בחירה. אני קם בבוקר ומחליט אם ללכת לעבודה או ללכת לים, וכמובן שזה מתקשר לנו בראש לפנסיה, כשאז אנחנו אמורים לחיות בלי לעבוד. רק שפה נכנס הרצון להגיע לשם מוקדם יותר.

"אני עוסק בתכנון פיננסי מאז 2019, ואז גם הקמנו קבוצת פייסבוק שעוסקת בין היתר בתחום. הנושא הזה נמצא כיום הרבה יותר במודעות. אנשים מכוונים לשם, לפחות ברמת התודעה. רבים מבינים שכנראה משהו במשוואה שעליה הם גדלו או קיבלו חינוך מההורים שלהם, של לימודים־תואר־עבודה ובסוף 'יהיה בסדר', נשבר לאורך הדרך. אנשים מחפשים משהו אחר".

"יש יותר צעירים שיש להם כסף גדול"

ייתכן שהשיח המתעורר בנושא נובע מהעובדה שכיום יותר צעירים מבעבר מחזיקים בכסף גדול. "אנחנו חיים בעידן שיש הרבה צעירים עם הרבה יותר כסף ממה שאנחנו היינו צעירים", מסביר נוימן. הוא מתייחס בראש ובראשונה לאנשי הייטק, אך גם לצעירים שעוסקים במסחר בשוק ההון.

"יש לי לקוח שמתעסק במסחר בבורסה שעה־שעתיים ביום גג. הוא סוחר עצמאי, ומכניס בין 25 ל־35 אלף שקל בחודש. כשאתה אומר לילד כזה שהוא 'שבר את המטריקס', הוא לא תמיד מבין בכלל את המשמעויות", אומר נוימן.

האם זה מספיק? כנראה שלא, היות שעם השנים ההוצאות הולכות וגדלות (משפחה, חינוך, בריאות ועוד). לדברי נוימן, חלום החופש הכלכלי דורש התמדה ותכנון. התוכנית שהוא מציע כוללת ארבעה צעדים.

"נתחיל מהבסיס. אתה אמור לחסוך סכום מסוים שכלל ברזל הוא שאתה לא נוגע בו, לא משנה מה קורה".

מה זה אומר? 20%־30% מההכנסה החודשית?
"כדי להגיע לעצמאות כלכלית צריך לחסוך לפחות 20% מההכנסות שלך. זה כסף שהוא מחוץ לתחום. בלי זה לא יכולה להיות לך באמת ריבית דריבית אפקטיבית על הכסף".

נוימן מזכיר שככל שמתחילים לחסוך מוקדם, כך הרווח יגדל בצורה משמעותית יותר בשנים שלאחר מכן.

צעד נוסף בתוכנית של נוימן נוגע לכספים שהצטברו מהחסכונות, וכאן הוא מגיע גם לנדל"ן.

לדבריו, "ברגע שכבר נצבר סכום מסוים, אתה יכול לשלב גם מינוף או לקחת הלוואה כדי להשקיע בהשקעות שהמטרה שלהן היא להגדיל את ההון, למשל לקנות דירה באזור התחדשות עירונית, או לקנות קרקע במכרזי רמ"י. ואז, בקפיצות של חמש־שבע שנים אתה עושה קפיצות של הגדלת הון. אם עושים את זה בשניים או שלושה סייקלים אפשר ב־13 שנה לייצר הון משמעותי".

לשני הצעדים הנוספים שעליהם הוא ממליץ בדרך לחופש הכלכלי, יש מכנה משותף: שניהם יזמיים באופיים, ולכן לא מתאימים לכל אחד. אבל גם להצליח להגיע לחופש כלכלי זה לא דבר שכל אחד יכול להצליח בו.

"אם אתה יוצא מאזור הנוחות שלך, של העבודה, ומתחיל לייצר לעצמך עוד מקורות הכנסה שונים, אתה גם מגדיל לעצמך את האפשרויות של הגדלת הכסף שמופנה להשקעה. אתה גם מייצר לעצמך הזדמנויות להיות שותף בהשקעות אחרות עם הון עצמי הרבה יותר נמוך, עד כדי אפס", הוא אומר.

ויש צעד אופציונלי נוסף, שיש בצידו רגישויות אחרות. "יכול להיות שיש במשפחה נכסים, נגיד להורים. זה כבר תלוי תכנון פיננסי מדויק, אבל במקרים כאלה אפשר למנף את הנכס הקיים, ולהתחיל להשקיע אותו בעסקאות אחרות, כשהמטרה היא להגדיל את ההון. וכך נניח בשלוש או בחמש השנים הבאות מגדילים הון, ואז ניתן להחזיר או להתחלק בכסף".

בשורה התחתונה, הוא מבהיר, "אם אתה יושב רגל על רגל ורק חוסך מהמשכורת שלך, לא תוכל להגיע לחופש כלכלי. תחכה 30 ו־40 שנה לפנסיה וזה גם בסדר. אבל אם אתה רוצה להגיע לשם קודם, אתה חייב לצאת מאיזור הנוחות ולהיכנס למגרש הזה", אומר נוימן.

מחיר החופש: "לפחות 5 מיליון שקל פנויים"

אחרי ששרטטנו בקווים כלליים את ה"חלום" והצבענו על כלים פרקטיים להגשמתו, ניסינו להבין כמה כסף צריך תא משפחתי ממוצע של זוג הורים עם שלושה ילדים כדי להתחיל לחשוב על חופש.

"בגדול, משפחה כזו צריכה לפחות 5 מיליון שקל. פנויים. כסף שלא ניתן לגעת בו"

מה זאת אומרת שאסור לגעת בו?
"זה כסף שחיים מהריבית שלו. הכסף אמור לשבת במקום שמייצר ריבית שנתית או תקופתית שממנה אני חי. תשואה של 5% על סכום כזה מייצרת לי הכנסה חודשית של כ־20 אלף שקל (אחרי מיסוי - ג.ל)".

נוימן מזכיר שזה סכום שמגרד מלמטה את ההוצאות החודשיות של משפחה כזו.

זו למעשה המשכורת שלי. או הכנסה שמקבילה לשכירות מנכס.
"נכון. רק צריך לשים לב ליישום של התוכנית. לא כולם יכולים להתמיד. פתאום מגלים שאנחנו רוצים דברים אחרים, ויש מצבים פחות נעימים כמו גירושים".

לסיום, כמה אנשים עושים את זה?
"יש אנשים שעושים את זה. זה לא קל, המפתח הוא ההתמדה".