גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דפנסיבי וסולידי - אאוט, השקעה בשרידות - אין: מאזן הכוחות שמייצרת המלחמה

המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר ● במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה ● מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?

השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock
השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

השלכותיה הכלכליות של המלחמה באיראן עלולות להדהד עוד לטווח הארוך, הרבה מעבר למחירי האנרגיה - דווקא במניות ובנכסים הכי סולידיים בשוק ההון.

מראשית הלחימה פגעה איראן בתשתיות הפקת אנרגיה חיוניות במדינות המפרץ, ואף בתשתיות גיבוי ליצוא אנרגיה, כשבמקביל הותקפו כמובן גם תשתיות קריטיות באיראן, כגון תעשיות פטרוכימיות וגשרים. כעת, מתנוסס מעל איראן איום מפורש של ארה"ב להשמיד את תשתיות האנרגיה שלה, בעוד איראן מאיימת בתגובה להחשיך את מדינות המפרץ ולפגוע במתקני ההתפלה החיוניים לקיומן.

התיש את המנוסים שבמשקיעים: תפניות טראמפ והשתקפותן בשווקים
מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק
המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

בעשורים האחרונים נחשבו תחנות כוח, מתקני גז, צינורות הולכה, רשתות חשמל ונמלים כנכסי תשתיות יציבים במיוחד, שזכו לפרמיות סיכון נמוכות והערכות שווי גבוהות באשר לתזרימי המזומנים העתידיים שביכולתם לייצר.

אולם, המלחמה באיראן ובמידה רבה גם האירועים במלחמת רוסיה-אוקראינה, מלמדים שרסן הפגיעה בתשתיות קריטיות הותר. הפיכתן למטרות ישירות ולגיטימיות בסכסוכים צבאיים תכופים, מערערת את התפיסה שהסיכון בהם בעיקרו פיננסי ולא תפעולי או פיזי.

כעת, נדרש תמחור מחודש של סיכונים ביטחוניים, שישקלל יכולת להמשיך לפעול תחת תקיפה, עומס או שיבוש מתמשך, ולא רק לפי הנחות תזרים יציב וזמינות מלאה.

הסיכון גדל במיוחד בתשתיות קריטיות באזורי סיכון, הכוללות נתיב הולכה יחיד, מקור אנרגיה אחד או תלות ברשת חיצונית. מנגד, תשתיות הכוללות קיבולת עודפת, יכולת הולכה חליפית או יכולת מעבר בין מקורות אנרגיה, עשויות להיות פחות יעילות פיננסית אך יציבות יותר.

כתוצאה, השקעות הוניות ביתירות וגיבוי (הכוונה ליכולת להתמודד עם ההשלכות החדשות מהמלחמה באיראן ו"לשרוד" אותן), שנחשבו בעבר כלא יעילות ופוגעות בתשואה, עשויות להפוך לתנאי קריטי לייצור תזרים יציב ופרמיית סיכון סבירה. במקביל, דירוגי אשראי עשויים להתחיל לשקלל חוסן תפעולי ולא רק יחסים פיננסיים.

עקב כך צפויה פגיעה כפולה בשווי הנכסים - מירידה בתזרים הפנוי לצד עלייה בתשואות שיידרשו מהן. המשמעות היא תמחור מחודש אגרסיבי כלפי מטה של תשתיות קריטיות רבות.

יתירות וגיבוי יקרים מפז

החסימה של מצרי הורמוז מייצרת במקביל אי ודאות כלכלית עצומה. טרם המלחמה עברו דרכם כ-20% מהנפט והגז הנוזלי בעולם, וגם הליום, נפטא וגופרית, חומרים קריטיים לתעשיות רבות. השיבוש הזה עלול להימשך עוד זמן ממושך בעצימות משתנה, ולהותיר צלקות ארוכות טווח על ניהול הסיכונים והתפעול של חברות רבות בעולם.

עד כה, מרבית החברות שאפו להגדיל רווחיות באמצעות מקסום יעילות, כגון צמצום מלאים והפחתת שכבות גיבוי, לצד הפעלת שרשראות אספקה רזות וניצולת ייצור מקסימלית, והן תוגמלו בפרמיות משוק ההון.

אך בעולם שבו שרשראות אספקה אסטרטגיות נחסמות בידי גורמים לא צפויים, בעוד שצינורות הולכה קריטיים, נמלים ומתקני אחסון הופכים למטרה אסטרטגית, יעילות יתר עלולה להתברר כמסוכנת לשרידות ויציבות.

כעת, חברות יידרשו להפוך כיוון בחדות ולהגדיל מלאים, להוסיף קיבולת ייצור וקווי גיבוי, ולהשקיע במיגון ובביטוח.

כלומר, חלק מהתזרים הפנוי בחברות אלה לא יופנה למימון צמיחה זולה אלא לשרידות יקרה, בזמן שהיכולת לגלגל את הפגיעה ללקוחות מוגבלת. המשמעות היא שככל שתחום הפעילות או הנכסים פגיעים יותר, יתעצמו ההוצאות החדשות, שבתורן יפחיתו את התזרים הפנוי והרווח הנקי ויובילו לירידה בשווי המניות.

פרמיית סיכון עולה

הנפגעות המיידיות הן חברות האנרגיה, הזיקוק, ספנות, יצרניות שבבים, דשנים, כימיקלים וכמעט כל חברה תעשייתית שתלויה באספקה רציפה של גז, חשמל, חומרי גלם והובלה ימית.

דוגמה קלאסית מהוות חברות הגז הישראליות, שנאלצו להשבית אסדות למשך יותר מחודש כדי לצמצם את סיכון הנזק מפגיעה רקטית בהן, בשל הנזק הגבוה שייגרם מפגיעה באסדה "פעילה" ביחס לאסדה "קרה". התוצאה היא מחיקת הכנסות של מיליוני שקלים מדי יום. במציאות זו, משקיעים צפויים לדרוש פרמיות סיכון גבוהות יותר - לא רק בשל הסיכון הביטחוני המוגבר, אלא בשל סיכוני פגיעה ברווחיות.

קבוצה שנייה היא חברות תשתית בתחומי החשמל, המים וההולכה, שלכאורה דפנסיביות מאוד, אבל עלולות להידרש להשקיע סכומי עתק במיגון, גיבוי ושרידות, וזאת ללא יכולת לגלגל את העלות לצרכן.

קבוצה שלישית היא חברות לוגיסטיקה, נמלים ותובלה ימית שפועלות דרך נתיבי "צוואר בקבוק" כמו הורמוז, הים האדום ואזורים פגיעים אחרים. כל עלייה בביטוח, בסטייה מנתיב, בזמן הפלגה או בהגבלות ביטחוניות, מכרסמת בשולי הרווח של החברות.

המנצחים החדשים

אך לעומתם ישנם לא מעט סקטורים שדווקא ירוויחו באופן לא פרופורציונלי מהביקוש ליתירות תפעולית ויכולות גיבוי. אלה כוללים תחומים כגון רשתות חשמל, פתרונות גיבוי אנרגטי, מערכות אחסון וקירור, ציוד הולכה, הגנה על תשתיות ויכולת תפעול תחת עומס.

כך לדוגמה, Siemens Energy מתחום תשתיות האנרגיה, כמעט שילשה את הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון השנה ביחס לרבעון המקביל ב-2025, וצפויה ליהנות מביקושים מוגדלים לטורבינות גז ולרשתות הולכה.

GE Vernova נכנסה ל-2026 עם תחזית הכנסות גבוהה מהצפוי, ועתידה ליהנות מביקוש חזק לפתרונות ייצור חשמל ושדרוג תחנות כוח. Schneider Electric הכתה את תחזיות הרווח בהובלת ביקוש לחשמל מדאטה-סנטרים וצפויה להרוויח מביקוש מוגבר לתשתיות חשמל. Quanta Services העלתה תחזית רווח ל-2026 בזכות השקעות בתשתיות חשמל, רשת וחיבורי דאטה-סנטרים, וצפויה ליהנות מצורך מוגבר לשדרג תשתיות ולהגן עליהן.

גם בסקטור הביטחוני צפויה מגמה דומה. מעבר להייפ במניות התחום בישראל, בחסות הביצועים החזקים במלחמה בשנים האחרונות וצבר הזמנות עצום, גם חברות ביטחוניות זרות צפויות ליהנות מעלייה ברווחים. כזו היא הענקית הגרמנית Rheinmetall, הצופה צמיחה של 45% במכירות השנה, עם צבר הזמנות חזק וצורך עתידי מוגבר במלאי תחמושת ומערכות לחימה.

לסיכום, במציאות החדשה, המשקיעים ייאלצו להבחין בין מי שמוכר לעולם שכבות שרידות הכרחיות חדשות, לבין מי שנאלץ לקנות אותן ביוקר, רק כדי לשמור על הקיים. כתוצאה, דווקא הנכסים שנחשבו בטוחים, יציבים ודפנסיביים עלולים להתגלות כפגיעים, מתומחרים ביתר וחשופים לירידות חדות.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מדיאר לאחר הניצחון בבחירות, בודפשט / צילום: Reuters, Porzycki Jakub

שחרור 20 מיליארד אירו: תוכנית השיקום של ראש ממשלת הונגריה החדש

אחרי 16 שנות שלטון אורבן, הונגריה נכנסת לעידן של שינוי מבני ● משימתו המרכזית של המנצח פיטר מדיאר היא שחרור כספים שהאיחוד האירופי מעכב בשל פגיעה בדמוקרטיה ● לשם כך הוא יצטרך לפרק את מוקדי הכוח, להילחם בשחיתות ולנתק את התלות ברוסיה

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר: באיזו מניה הוא בחר?

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

הזמנות האונליין של BUYME הוכפלו במערכה האיראנית. ומי עוד בלט?

האתרים הבינלאומיים רשמו החודש ירידה של כ-40% בהזמנות, בעוד המקומיים נהנו מגידול בשיעור דומה ● כ-70% מההזמנות ב-BUYME הן עד 250 שקל ● המדד החודשי של רכישות הישראלים

ספינה של משמרות המהפכה נעה במפרץ הפרסי / צילום: ap, Vahid Salemi

כך הפך טראמפ את מצרי הורמוז לבעיה של היריבה הגדולה שלו

בעוד הבורסות באסיה נאחזו בתקווה לרגיעה, המצור האמריקאי הממוקד על הורמוז טרף את הקלפים ● מחנק הנפט של סין, דרך הפתרונות היצירתיים של יפן ועד המשא ומתן של קוריאה הדרומית בטהרן: היבשת שמניעה את הכלכלה העולמית נמצאת גם היא תחת אש

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי

אילוסטרציה: Shutterstock

הבטיחו פטור ממס וסיבכו את החוסכים: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה

עובד רשות המסים וסוכן ביטוח נעצרו בחשד שניהלו רשת למשיכת כספי פנסיות במרמה תוך התחמקות מתשלום המס ● לפי נתוני רשות שוק ההון, המשיכות המוקדמות של התמלוגים הפכו לתופעה שהולכת ומתרחבת ● מומחים מזהירים: לא רק החיסכון נפגע, אלא גם הכיסוי הביטוחי

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

מניות חברות המזון הפכו ללהיט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הדוחות חושפים: זו חברת המזון הרווחית ביותר בבורסה

הדוחות הכספיים של יצרניות ויבואניות מוצרי מזון וצריכה מלמדים לרוב על עלייה במכירות בענף, הנהנה בדרך-כלל מצמיחה מתונה ● את הרווח הגולמי הגבוה ביותר רשמו סנו, שטראוס, מחלבות גד וויליפוד ● וגם: הירידה ברווחיות התפעולית של דיפלומט והרווח החריג של סוגת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל בשיא היסטורי: החברות שמפסידות, ואלו שמרוויחות בגדול

התחזקות השקל מביאה להורדות מחירים ברשתות השיווק, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה ● לצד המרוויחים, יש גם מי שמפסיד: דוגמה בולטת במיוחד היא הישראלים שחשופים דולרית למדד S&P 500 וגם היצואניות הישראליות שמשלמות את המחיר

תקיפות צה''ל בדרום לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

ישראל נערכת לעצירה: המרוץ נגד השעון של צה"ל בלבנון

בזמן שבוושינגטון מנסים לכונן הסכם בין ישראל ללבנון, בשטח פועל צה"ל כדי למקסם הישגים צבאיים ● השגריר הישראלי לאחר השיחות עם לבנון: "הם הביעו רצון עז לפרק את חיזבאללה מנשקו" ● טראמפ: השיחות עם איראן יכולות לצאת לדרך ביומיים הקרובים • שר הביטחון כ"ץ: "ארה"ב וישראל הגדירו את הוצאת החומר המועשר מאיראן כתנאי סף לסיום המערכה" • שלושה לוחמים נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. סטגפלציה / צילום: Shutterstock

המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך עלול להכניס את הכלכלה למקום שממנו היא תתקשה לצאת • למה עכשיו מדברים על התרחיש הזה, ומה בדיוק ההשפעות שלו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק ברצף של 10 ימי עליות, מדד S&P 500 במרחק נגיעה משיא; מטבעות הקריפטו מזנקים

נאסד"ק עלה ב-2% ● מחיר הנפט נפל ב-7%●  ג'יי.פי.מורגן: "ישנו מערך סיכונים מורכב והולך, כמו מתחים גיאופוליטיים ומלחמות, תנודתיות במחירי האנרגיה" ● ההודעה של אנבידיה שהזניקה את מניות הקוונטים ● תחרות למאסק: אמזון קונה חברת לוויינים ב-12 מיליארד דולר ● קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנה הנוכחית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

פי 8 מהסבב הקודם: כמה עלתה מלחמת שאגת הארי לארה"ב?

לפי דוח שפרסם מכון המחקר CSIS, עלויות המלחמה נאמדו ב־25-30 מיליארד דולר עבור ארה"ב, כולל נזקים רבים לתשתיות, יירוט של 46 כלי טיס ואירועי אש ידידותית ● במקביל, הפנטגון פונה לפיתוח חימושים זולים בהשראת שאהד 136 האיראני, בניגוד למסורת של מערכות יקרות

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה – ופיטרה

בית הדין לעבודה קבע כי שחר בן עמי, מנכ"ל סרוויספרנד שנרכשה ע"י פייסבוק ב-2019, זכאי לפיצויים בגין פגמים בהעסקה ובפיטורים ובגין עוגמת-נפש ● לצד זאת, נדחתה דרישתו של בן עמי למניות חסומות ושכר במיליוני שקלים