עו''ד שגית אפיק, יועמ''שית הכנסת / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלחה מכתב ליו"ר הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, בו היא מותחת ביקורת חריפה על אופן ניהול הוועדה ואף קובעת כי הליך החקיקה סובל מפגמים יסודיים המגיעים עד כדי פגיעה בשורש ההליך.
● "קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי
● כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה
● הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?
נזכיר כי ח"כ דיסטל-אטבריאן תקפה השבוע בוועדה את הייעוץ המשפטי לכנסת, שלא מאפשר לה להגשים את מדיניות הממשלה בחקיקה הזו, וטענה כי הייעוץ המשפטי "נעלב" ברגע שלא התקבלו תיקוניו, ולכן מערים קשיים על הוועדה. לטענתה, בייעוץ המשפטי לכנסת פועלים משיקולי אגו ואג'נדה זרה.
הצעת החוק המדוברת היא רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי - חקיקת הדגל שלו שאמורה לאסדר מחדש את כל שוק התקשורת. מדובר על מהלכים שיסגרו את הרגולטורים הקיימים בשוק ויקימו רגולטור אחד שיחלוש על כולו. עם זאת, החקיקה בשלב הנוכחי עוסקת רק בטלוויזיה, ולא באסדרה הכוללת גם את שוק הרדיו.
בחקיקה עלו מספר סוגיות שנמצאות במחלוקת קשה בין הצדדים, ובוועדה המיוחדת מנסים לאשר את החקיקה כבר במושב הכנסת הנוכחי. נזכיר כי הצעת החוק הממשלתית הוגשה ללא קבלת אישור ממשרד המשפטים ומהייעוץ המשפטי לממשלה, מה שיוצר מורכבויות נוספות רבות איתן מתמודדים בוועדה.
עומס חריג ולוח זמנים מואץ
עו"ד אפיק דוחה את האשמות יו"ר הוועדה כלפי הצוות המשפטי, ומבהירה כי מדובר בצוות מקצועי ואובייקטיבי שפעל תחת עומס חריג. נדגיש כי צוות הייעוץ המשפטי בוועדה הוא חריג, שכן הוא כולל שלושה יועצים משפטיים ולא יועץ אחד.
יתרה מכך, נוכח הודעתה של דיסטל-אטבריאן בתחילת ישיבת הוועדה לפני יומיים שהיא לא תאפשר ליועצים המשפטיים לוועדה למסור עמדה ביחס לשאלות שעלו מצד חבריה - עו"ד אפיק הנחתה את הייועצים המשפטיים לוועדה לצאת מהדיון, שכן נמנעה מהן היכולת להבטיח את תקינות ההליך.
לדברי עו"ד אפיק, הדיונים מתנהלים בלוח זמנים מואץ שנועד להקראה בלבד, ללא אפשרות ללמוד באופן מעמיק את הצעת החוק המורכבת. יתרה מכך, במהלך הדיונים התבקשו במשרד המשפטים להציג נתונים כלכליים מלאים העומדים בבסיס הרפורמה, אך נתונים אלה לא הוצגו ואף לא בדיוני החסויים.
בנוסף, הוועדה מתקדמת לסעיפים חדשים, זאת לאחר שדיונים קודמים עולים בחזרה לבחינות מחודשות אך לא חוזרים להכרעה. המשמעות היא שמתקדמים הלאה בסוגיות נוספות לפני שמכריעים בסוגיות מורכבות שעלו. טענה נוספת שעולה מחברי הוועדה היא שמגבילים את זכות הדיבור שלהם ומוציאים אותם באופן תדיר מהדיונים, ללא הצדקה.
בהודעת דוברות הכנסת נכתב: "אפיק מציינת כי בהליך חקיקה בוועדה קבועה כחלק מסמכויות הפיקוח הנתונות לה, הייתה הוועדה תובעת את הנתונים ומכריעה כחלק מדיוניה בסוגיות הצעת החוק. לעומת זאת, בדיוני הוועדה המיוחדת, על אף האצה ניכרת בהקראת הצעת החוק, ולמרות שמוצפות שאלות וסוגיות רבות שדורשות ליבון, לא נעשות הכרעות כלשהן ביחס להצעת החוק, וכן ניכר ויתור מצד יו"ר הוועדה על קבלת ההסברים והנתונים הדרושים להליך חקיקה תקין".
לצד כל זאת, במכתב עולות טענות על מעורבות יתר של שר התקשורת שלמה קרעי, ונטען כי ישנה השפעה חריגה שלו על סדר היום של הוועדה ועל ניסוח הסעיפים. עו"ד אפיק מציינת כי הוועדה מאמצת את עמודת השר כמות שהן, מה שפוגע בתפקיד הפיקוח של הכנסת.
בשלב מסוים עלתה הצעה לפצל את החוק, ולמרות שבשלב הראשוני עו"ד אפיק והצוות המשפטי הסכימו, כעת הם סבורים כי פיצול החוק מעורר קשיים רבים, וכי הפרקים קשורים זה בזה. זאת ועוד, גם לוח הזמנים שהוצע נחשב לבלתי אפשרי עבור הייעוץ המשפטי.
קרעי: "מעילה חמורה בתפקיד"
שר התקשורת קרעי הגיב למכתבה של היועצת המשפטית לכנסת ותקף אותה: "הזדעזעתי לקרוא את מכתבה של שגית אפיק, בו היא מודה באשמה כי היא זו שהורתה ליועצים המשפטיים של הוועדה לצאת החוצה בהפגנתיות ולפגוע בריבונות הכנסת".
קרעי כינה זאת "מעילה חמורה בתפקידה" של עו"ד אפיק, אשר לדבריו מחייבת פעולה אחת: "הדחה מיידית של היועצת המשפטית של הכנסת על-ידי יו"ר הכנסת".
עוד כתב קרעי כי "לצערי, נוכחתי לגלות בחודשים האחרונים כי שגית אפיק הפכה את הייעוץ המשפטי של הכנסת לזרוע הארוכה של גלי בהרב-מיארה ואביטל סומפולינסקי במטרה לסכל חקיקה שלא מוצאת חן בעיניהן. לאור ההליך האנטי-דמוקרטי שמתרחש ברגעים אלה בבג"ץ, בטוחני שיו"ר הכנסת, שעמד על כבודה של הכנסת עד היום, לא יאפשר לייעוץ המשפטי לגנוב לנו גם את הכנסת".
התנגדות בארגוני היוצרים
התנגדות נוספת שנרשמה בימים האחרונים מגיעה מכיוון ארגוני היוצרים - אותם ארגונים שיו"ר הועדה דיסטל-אטבריאן התבטאה מספר פעמים שחייבים לדאוג להם, ושהחקיקה צפויה להתמקד בהם.
במטה היצירה הישראלית שלחו מכתב בו הם התנגדו לנוסח החוק המוצע. המטה כולל בתוכו ארגוני יוצרים כמו איגוד התסריטאים, איגוד הבמאים והבמאיות, איגוד אקט - איגוד עובדי הטלוויזיה, הפורום הדוקומנטרי בישראל, האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, ארגון השחקנים והשחקניות בישראל ועוד.
במכתבם הם מציינים כי יוזמי החוק מדגישים שוב ושוב על העברת החוק כדי לשמור על היצירה הישראלית, ולדבריהם, "בנוסחו הנוכחי של החוקי ומההצהרות של שר התקשורת ויו"ר הוועדה עולים פערים גדולים מאוד ביחס לסך ההשקעה בהפקות המקור אם החוק יעבור, כשהבולט בהם הוא פטור גורף לכל הגופים הבינלאומיים מהשקעה להפקות מקור".
נזכיר כי במסגרת שיחות מול ממשל טראמפ, ענקיות המדיה כמו נטפליקס יוחרגו מהחוק ולא יצטרכו להשקיע בהפקה המקומית. במטה היצירה הישראלית מבקשים שתחול חובת השקעה על הגופים הבינלאומיים בדומה לחובה על הגופים המקומיים, שאחוז ההשקעה של גופי השידור יועלה ל-9% ועוד מספר צעדים.