כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
1 "מוג'תבא חמינאי הוא הדבר הכי מסוכן לאזור"
"המתקפה האמריקאית־ישראלית האיצה את עלייתם של קיצונים ומאמינים דתיים אפוקליפטיים, ומעלה ספקות לגבי שלום יציב", פורסם בוול סטריט ג'ורנל בכתבה שעוקבת אחר עלייתם של כוחות קיצוניים ונוקשים יותר בטהרן.
כעת, לאחר שישראל וארה"ב חיסלו את עלי חמינאי, הבן שלו מוג'תבא בן ה-56 הוא "מנהיג צעיר ונוקשה יותר", ומשמרות המהפכה ממלאות "תפקיד דומיננטי עוד יותר" באיראן.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, במקום להחליף את המשטר ולהפילו ישראל וארה"ב "ייצרו תנאים לעלייתם של "מנהיגים רדיקליים חדשים שהפגינו עניין מועט בפשרה פוליטית בבית או מחוצה לו".
דני ציטרינוביץ', בכיר לשעבר במודיעין אמר לג'ורנל כי "המלחמה שינתה את המשטר ולא לטובה. יצרנו מציאות שהיא גרועה יותר ממה שהאיראנים התמודדו איתו לפני המלחמה".
לפי הג'ורנל, מוג'תבא מחזק את השפעתם של הקיצונים באיראן. "כעת הם שולטים בהנהגה הפוליטית והצבאית של איראן, מונעים בידי מלחמה שרבים מהם מאמינים כי מבשרת את שובו של משיח שיעי".
"במקום לחפש סיום מהיר לעימות, השלטון הקיצוני החדש פתח במתקפות חוזרות על שכניהם הערבים", נכתב. והקיצונים "מצאו מנוף כוח חדש בשליטתם בפועל במצר הורמוז".
גם המשלחת האיראנית שנשלחה לאסלאמאבאד לשיחות הכושלות עם ארה"ב כללה את יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, "שמרן פרגמטי", לצד עלי באקרי קאני, "הידוע בהתנגדותו החריפה לדיאלוג עם המערב בעבר".
ההנהגה החדשה באיראן "הוכיחה עמידות ויכולת הסתגלות, ויצאה מחמשת השבועות הראשונים של המלחמה כשהפיקוד והשליטה שלה שלמים. גישתה הקשוחה ניכרת במינויים שלה. ביניהם ראש המועצה לביטחון לאומי החדש של איראן, מוחמד באקר זולקדר, מפקד לשעבר במשמרות המהפכה בעל עבר אלים".
מתווכים אומרים כי זולקדר הקיצוני משפיע מאוד בשיחות עם ארה"ב קודמו, לאריג'אני, שחוסל בחודש שעבר, "לא היה יונה. אך הוא היה שחקן פוליטי שלמד את כתביו של עמנואל קאנט ובנה לעצמו מוניטין כמתווך פרגמטי בשיחות הגרעין"
סעיד גולקר, מומחה לשירותי הביטחון של איראן באוניברסיטת טנסי אמר לג'ורנל כי כעת "הקבוצה הקיצונית יותר במשמרות המהפכה תופסת את השליטה, זה הופך את התמשכות הסכסוך לסבירה יותר".
ג'אבר רג'אבי, ששירת במשמרות המהפכה ולמד עם חמינאי הבן הזהיר את השכנות הערביות לפני עלייתו לשלטון ואמר כי הוא "קיצוני שיעי הרואה לא רק בישראל אויב אלא גם, פוטנציאלית, בערבים סונים" לדבריו "אם מישהו ישאל: מהו הדבר המסוכן ביותר שיכול לקרות לאיראן ולאזור? התשובה היא: מוג'תבא חמינאי".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת מרגריטה סטנקאטי, בנואה פוקון והנא מוסאווי. לקריאת הכתבה המלאה.
2 כמה ספינות באמת עוברות בהורמוז?
מצר הורמוז הפך למוקד מרכזי בעימות האזורי, לאחר שטהרן חנקה את אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם וגרמה למשבר אנרגיה עולמי. השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החל במצור אמריקאי על הורמוז והזהיר כי "הצי האמריקאי יחריב כל איראני שיתקוף אותו ויפעל נגד כל ספינה שתימצא משלמת אגרות מעבר לאיראן".
אז כמה ספינות באמת מצליחות לחצות את הורמוז? ב-BBC עקבו אחר תמונות לוויין המציגות "מאות כלי שיט מצטופפים וממתינים למעבר".
ברשת הבריטית עקבו אחרי "18 כלי שיט שחצו את מצר הורמוז בין קריסת שיחות הפסקת האש להכרזת המצור של טראמפ ביום ראשון בערב".
ב-BBC נכתב כי "לפחות 16 מהם נראו כבעלי קשרים לאיראן. חלקם נשאו דגל איראני, וחלקם עגנו גם בנמלים איראניים". בנוסף, לפי מרכז המידע הימי, "בממוצע עברו במצר 138 ספינות ביום לפני תחילת העימות ב־28 בפברואר".
ב-BBC נכתב כי לפי נתוני מעקב אחר ספינות למרות תחילתו של המצור האמריקאי "ארבעה כלי שיט בעלי קשרים לאיראן חצו את הורמוז".
אולם, פיקוד המרכז של ארה״ב מסר השבוע כי "שש ספינות נענו להוראות האמריקאיות להסתובב וכי 'אף ספינה מנמלים איראניים לא הצליחה לעבור את המצור'".
בנוסף, ברשת הבריטית נכתב כי אוניות מטען וספינות רבות ניסו לעבור דרך המצר אך שינו כיוון בדרך. למשל, "נתוני MarineTraffic מראים כי אוניית המטען Christianna, שהפליגה מזרחה דרך הנתיב ביום שני לאחר שעגנה בבנדר אימאם ח'ומייני באיראן, הסתובבה וחזרה לאחור".
יאקוב לארסן מהמועצה הבלטית והבינלאומית לספנות אמר לרשת הבריטית כי הוא מודאג מ"סיכון להסלמה נוספת שתכלול תקיפות ישירות על ספינות בעקבות המצור האמריקאי".
ב-BBC מציינים כי "הבנת מיקומן של ספינות באזור מורכבת מכך שחלקן עשויות 'לזייף' את אותות המיקום שלהן או למסור נתונים חלקיים או לא למסור נתונים כלל".
לצד כלי השיט שהצליחו לחצות את המצר יש עדיין 800 ספינות תקועות שיקבלו עדיפות למעבר. ריצ'רד מיד, העורך הראשי של Lloyd’s List אחד מעיתוני הספנות המרכזיים בעולם אמר לרשת כי "יש לך כמעט 800 ספינות שנתקעו שם במשך כמה שבועות. רובן כבר עמוסות מטען ולכן העדיפות תהיה להוציא אותן משם".
מתוך ה-BBC, מאת ג'ושוע צ'יטהאם, אלכס מארי ותומאס קופלנד. לקריאת הכתבה המלאה.
3"לא זולים, אבל קטלניים": סרביה וישראל בדרך לפיתוח רחפנים יחד
"סרביה תייצר במשותף רחפני קרב עם ישראל, כאשר המדינה הבלקנית מבקשת לחזק את צבאה ואת ייצור אמצעי הלחימה שלה", פורסם ב-AP.
הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' אמר השבוע כי "יהיו לנו הרחפנים הטובים ביותר באזור הזה של העולם" הוא הוסיף כי "הרחפנים לא יהיו זולים, אך יהיו יעילים מאוד בהשמדת כלי רכב משוריינים".
ב-AP מצויין כי ווצ'יץ' לא פירט את פרטי הייצור העתידי.
הנשיא הודה כי מדינתו לא יודעת "לייצר רחפנים כמו שישראל יודעת" והוסיף "אני גאה בתוכנית המשותפת נעשה זאת יחד זה יהיה חצי-חצי, 50-50".
לדבריו, סרביה "תקבל חדשנות ותחנך את האנשים שלנו, שיוכלו לעשות זאת גם בעתיד".
לפי שירות החדשות הסרבי ,BIRN יצרנית הנשק הממשלתית של סרביה, Yugoimport SDPR, תקים מפעל רחפנים יחד עם אלביט מערכות לפי הדיווח, "החברה הישראלית תחזיק ב־51% מהמפעל העתידי".
מתוך AP. לקריאת הכתבה המלאה.