ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי
הכותב הוא מומחה לגיאופוליטיקה וליחסי ישראל-ארה"ב של חדר המסחר של בנק הפועלים
1יש קריאת כיוון: מסגרת ה־AI של הבית הלבן
בסוף חודש מרץ פרסם הבית הלבן את ה־AI National Legislative Framework, מסמך עקרונות שנועד להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה לתחום הבינה המלאכותית.
● תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי
● השורטיסט שעשוי לשבת בכלא: "מעולם לא שיקרתי לגבי חברה"
לא מדובר בחקיקה מחייבת אלא במסגרת רעיונית שמגדירה את גבולות הגזרה: האצת פריסה ואימוץ של AI בכלכלה האמריקאית, לצד שמירה על מספר עקרונות יסוד ובהם הגנה על ילדים ושליטה הורית בשימוש בטכנולוגיה, מניעת זינוק בעלויות אנרגיה סביב דאטה סנטרים באמצעות העברת העלויות לחברות עצמן, שמירה על זכויות קניין רוחני תוך הותרת ההכרעה לבתי המשפט, הגנה על חופש הביטוי ומניעת הטיות אלגוריתמיות, ופיתוח כוח אדם מיומן שיתמוך בהתרחבות המהירה של התחום.
אלא שמעבר לרשימת העקרונות, המסמך משקף תפיסה רחבה יותר: רגולציה אינה נתפסת ככלי בלימה אלא כמנוף תחרותי בזירה הגיאו־פוליטית, כאשר הדגש הוא על מהירות, סקייל ודומיננטיות אמריקאית מול סין. בתוך כך, ניכרת בחירה מודעת להימנע מהכרעה בסוגיות מורכבות ולהעביר חלק ניכר מהאכיפה לזירה השיפוטית, לצד ניסיון לצמצם פיצול רגולטורי בין מדינות באמצעות לחץ פדרלי ישיר ועקיף. התוצאה היא מסגרת שמצד אחד מייצרת גמישות ומהירות פעולה, אך מצד שני משאירה את עיקר אי־הוודאות שלב החקיקה למערכת בתי המשפט.
מבט למשקיע: המסגרת ממצבת את ארה"ב כאלטרנטיבה רגולטורית לאיחוד האירופי, עם דגש על מהירות, גמישות וסקייל במקום רגולציה כבדה ומגבילה. במקביל, היא מאותתת על כוונה לצמצם רגולציה מדינתית מפוצלת בתוך ארה"ב עצמה, מתוך הבנה שפיצול כזה מהווה סיכון ישיר לתחרותיות הגלובלית של החברות האמריקניות.
2מחזור ה־Longevity: מהמעבדה לשוק
תחום ה־,Longevity העוסק בהארכת תוחלת החיים הבריאה באמצעות התערבויות ביולוגיות, תאיות ותרופתיות, עובר בשנים האחרונות מעבר ממחקר תיאורטי לניסויים קליניים וכעת מתחיל לגלוש לשוק פעיל. רק בימים האחרונים תואר התהליך כהאצה לעבר "עקומת S" של התחום, עם בניית תשתיות AI וביולוגיה חישובית שמטרתן להפוך טיפולים ניסיוניים למוצר צרכני רחב. בתוך ההקשר הזה, מתחילה להתבהר בארה"ב דינמיקה רגולטורית משלימה: מעבר הדרגתי ממסגרת מחקרית סגורה לשוק פעיל, כאשר המנוע המרכזי אינו פריצת דרך מדעית אלא שינוי רגולטורי. ל
צד פיקוח פדרלי מחמיר של ה־FDA על טיפולים תאיים, מתפתח במקביל מסלול מדינתי שמאפשר גישה רחבה יותר לטיפולים ניסיוניים, לעיתים גם ללא אישור מלא. כך, מדינות כמו פלורידה, יוטה ומונטנה כבר מאפשרות שימוש בטיפולי תאי גזע בהקשרים רפואיים מוגדרים גם מחוץ למסגרת ניסויים קליניים קלאסיים, בעוד חקיקה המבוססת על עקרונות "Right-to-Try" מרחיבה את הגישה להתערבויות ניסיוניות עבור חולים.
במקביל, מדינות נוספות פועלות ליצירת מסגרות רישוי ייעודיות למרכזים שמציעים טיפולים בשלבים מוקדמים של ניסוי, מה שמייצר בפועל שוק שירותים רפואיים חדש לפני אישור רגולטורי מלא. התוצאה היא פיצול רגולטורי מובנה: בעוד הרמה הפדרלית ממשיכה לדרוש סטנדרטים מחמירים, הרמה המדינתית מאפשרת בפועל ניסוי שוק בזמן אמת, תוך משיכת הון פרטי, הקמת קליניקות ייעודיות והאצת ביקוש צרכני לטיפולים אנטי־אייג’ינג גם בהיעדר ולידציה מלאה.
מבט למשקיע: החיבור בין תשתיות AI לביולוגיה יוצר תנאים להאצה לאורך עקומת S של תחום ה־Longevity, כאשר הרגולציה המדינתית בארה"ב מאפשרת בפועל שלב מוקדם של מסחור לפני אישור פדרלי. במקביל, הפער בין רגולציה פדרלית למדינתית מייצר הזדמנויות לצד סיכון משפטי ומוניטיני גבוה, במיוחד עבור חברות הפועלות בקצה שבין רפואה, ביוטכנולוגיה ושירותי צרכן.
3ה־School Choice: מהמערכת לשוק
תחום ה־School Choice, המאפשר להורים לנתב תקציבי חינוך ציבוריים למסגרות פרטיות, היברידיות או ביתיות, עובר בארה"ב שינוי מבני מואץ והופך ממדיניות חינוכית לשוק כלכלי. רק בימים האחרונים סיפקה קנטאקי דוגמה חדה למגמה הזו, כאשר המחוקקים עקפו וטו של המושל והצטרפו לתוכנית פדרלית שמאפשרת הפניית כספי מס למימון מלגות חינוך פרטיות.
מדובר בחלק מתהליך רחב יותר: מאז חקיקת התוכנית הפדרלית ב־2025, מדינות רבות בוחרות אם וכיצד להצטרף, ובכך למעשה קובעות את מבנה השוק החדש של החינוך בארה"ב במקביל, מדינות מובילות כמו טקסס ופלורידה כבר הרחיבו מודלים של שוברים, חשבונות חינוך ותמריצי מס, כך שכסף ציבורי זורם באופן ישיר למערכות חינוך לא־ציבוריות. התוצאה אינה רק הגדלת "בחירה" אלא יצירת שוק מבוזר שבו המדינה מממנת אך אינה מפעילה, והשליטה עוברת בהדרגה מהמערכת הציבורית לצרכן.
בתוך כך, מוקד הערך מתחיל לזוז: לא עוד בתי ספר כיחידת הבסיס, אלא שכבת תשתיות של פלטפורמות, תוכן, שירותים חינוכיים, מימון ולוגיסטיקה שמעליהם.
מבט למשקיע: המעבר ל־School Choice יוצר שוק חינוך חדש שבו הערך אינו במוסדות עצמם אלא בתשתיות שמתווכות ביניהם, כולל פלטפורמות למידה, שירותי ניהול, מימון ותוכן. במקביל, הפיצול הרגולטורי בין מדינות מייצר שווקים מקומיים שונים, אך גם פוטנציאל לסקייל מהיר עבור שחקנים שידעו לפעול מעליהם ברמה הארצית.
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם