הסיבה שספינות מסחר לא ימהרו לחזור למצר הורמוז, גם כשיכריזו על פתיחתו

"בעקבות הפסקת האש בלבנון", הכריזה איראן בסוף השבוע, "מצר הורמוז פתוח לחלוטין". עם זאת, בתוך כיממה איראן כבר נסוגה מההחלטה - והאשימה את המצור האמריקאי בהחלטה מחודשת לסגירת המצר.

למרות ההודעות על פתיחה של המצר, מהמידע באתר "מארין טראפיק" שמנטר את התנועה הימית, עולה שנכון ליום ראשון בבוקר רק ספינות מעטות המשיכו לחצות בנתיב השיט. המשמעות היא שעדיין אין זרימה של מכליות נפט, שמחירו זינק לגבהים חדשים ומטלטל את הכלכלה העולמית מאז תחילת המלחמה באיראן.

● "אימפולסיבי ורברבן": הפחדים עימם מתמודד טראמפ
● ארה"ב בצומת היסטורי: אם תפעיל את מלוא עוצמתה, היא עלולה לרסק את כלכלתה

השיט המועט במצר נמשך על אף שביום שבת התרחש אירוע חריג במיוחד, שבו, על פי דיווחים, משמרות המהפכה פתחו בירי לעבר מכליות שחצו את הורמוז - לפחות שתיים מהן הודיות. לאחר מכן, סגן יו"ר הפרלמנט בטהרן אמר באירוע של תומכי משטר האייתוללות שחברי פרלמנט מקומיים הקימו צוות שעוסק בלוחמה בהורמוז, והם, לדבריו, מוכנים "לאחוז בנשק" מול ארה"ב. ביום ראשון סוכנות "תסנים" האיראנית אף דיווחה כי שתי מכליות נפט בעלות דגלי אנגולה ובוטסואנה לא הורשו לעבור בהורמוז.

אין קו אחיד באיראן

בני סבטי, חוקר איראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי באופן חריג - אף אחד לא יודע מי נתן את ההוראה לתקוף את המכליות. מפקדת החירום, חאתם אל־ענבייה, לא סיפקה שום הודעה שנוגעת לאירוע. "זו הפכה למלחמת פיראטים לא רק בים, אלא גם בין האיראנים לבין עצמם", אומר סבטי, "הסיטואציה הנוכחית ממחישה את חולשת המשטר. מי שאומר כי המשטר התחזק, טועה. הם רבים פנימה, וגם אין אסטרטגיית חוץ. ייתכן שהם משיגים ניצחונות קטנים, אך דרך המשטר אינה סלולה. הם נמצאים כעת בתחרות מי מדבר באופן קיצוני יותר, וגורם לנזק רב יותר".

לדבריו, ניכר מההתנהלות כי הקו בהנהגת הרפובליקה האסלאמית אינו אחיד. סוכנות הידיעות הממשלתית "מהר" תקפה את שר החוץ עבאס אראקצ'י, על רקע ניהול המשא־ומתן מול ארה"ב. בתחילה, אראקצ'י צייץ ברשת החברתית X כי "בהמשך להפסקת האש בלבנון, המעבר לכל אוניות הסוחר דרך מצר הורמוז פתוח לחלוטין". לאחר מכן, בסוכנות "מהר" מיהרו לבקר: "זה ברור שהמגעים שנוגעים להפסקת אש לא מנוהלים לחלוטין על ידי משרד החוץ".

"בעבר היו אירועים שבהם המסרים ממשטר האייתוללות היו מאתגרים האחד את השני, כפי שקרה בתקופת הסכם הגרעין, אבל הם לא היו סותרים זה את זה", אומר סבטי. "בזמן הסכם הגרעין היינו שומעים לכל היותר מסרים ממשמרות המהפכה שהם רוחביים, כמו 'נשמור על האינטרסים של איראן'. המסרים הסותרים משקפים בלאגן גדול במשטר, שהוא חלש משמעותית. אין בעל בית אחד, ויש חבורת גנרלים שבלית ברירה הציבו אותם יחד".

המסרים הסותרים, בין אם במכוון ובין אם לאו, מרעידים שוב ושוב את שוק האנרגיה העולמי. עד המשבר, כ־21 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט היו עוברים מדי יום במצר - כ־20% מצריכת הנפט העולמית וכ־25% מתנועת הנפט הימית.

אם הפסקת האש תקרוס, ההשפעה המיידית צפויה להגיע שוב מהנפט. ההכרזה האיראנית על פתיחת המצר הביאה לצניחה במחירי הנפט של 13%, ולפי שעה הם התייצבו על כ־90 דולר לחבית ברנט - נמוך משמעותית משיא של כ־111 דולר לחבית לפני כחודש. בהיעדר פתרון ארוך־טווח או הארכת הפסקת אש, חזרה לרמות המחיר מפברואר (כ־65 דולר לחבית ברנט) נראית כמו תרחיש לא סביר בעת הקרובה.

בניגוד למחירי הנפט, תחום שלא הושפע כלל מפתיחת הורמוז הוא הביטחון. אנליסטים בתחום מעריכים שהפרמיות שזינקו בכ־50% בעקבות המשבר וייקרו השיט במרחב, יישארו גבוהות עוד זמן רב. בד בבד, תנועת המכליות הנרחבת השגרתית למפרץ הפרסי לא תהיה דומה בהיקפה לזו שהתרגלו אליה במשך עשרות שנים, הן בשל החששות והן בשל הקושי "לאפס" מחדש שרשראות אספקה. בדיוק כפי שקרה כתוצאה ממתקפות החות'ים בים האדום, ומעבר ספינות שנעות מהמזרח הרחוק לאירופה ולהיפך, אל כף התקווה הטובה. נתיב ארוך יותר, אבל בטוח יותר.

הנפגעות העיקריות

לפי "איראן אינטרנשיונל", כ־89% מיצוא הנפט ומוצריו מהמפרץ במחצית הראשונה של 2025 היה למזרח הרחוק, בעוד שיבשת אירופה צרכה כ־3.8% וארה"ב כ־2.5% בלבד מהיצוא מהמפרץ. סין הובילה עם 37.7%, ואחריה הודו (14.7%), דרום קוריאה (12%) ויפן (10.9%).

בעקבות זאת, שחקניות מהאזור ובמיוחד סין, מנסות לעודד את וושינגטון וטהרן לכל הפחות להאריך את הפסקת האש בת השבועיים שהחלה ב־7 באפריל, ולחזור לשולחן המשא־ומתן בפקיסטן. זה השתקף היטב כשנשיא ארה"ב הודיע ברביעי על "פתיחת מצר הורמוז", וזאת "בשביל סין והעולם כולו".

אולם, כמובן, המצר לא באמת נפתח, וניכר שהרפובליקה האסלאמית לא מתכוונת להירתם לדרישות של וושינגטון בנושא הוצאת האורניום המועשר והגבלת ההעשרה בתוך איראן. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר בראשון, כי לטראמפ "אין זכות למנוע מאיראן את זכויותיה הגרעיניות".

בה בעת, יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באכר קליבאף, אמר לאחד מערוצי הטלוויזיה המקומית כי התרחש "תהליך" במגעים מול הממשל האמריקאי, "אבל נותרו הרבה פערים ונקודות משמעותיות". לדבריו, "אנחנו רחוקים מהחלטה סופית".

הדברים נאמרו בזמן שנושאת המטוסים ג'רלד פורד חצתה את תעלת סואץ והתמקמה בים האדום. מדובר בספינת המלחמה היקרה ביותר אי פעם (כ־13.3 מיליארד דולר), הנושאת כ־4,500 עובדים וכ־75 כלי טיס - בהם מטוסי F-18 ומסוקים.