גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצוקי החוף בסכנת קריסה: "התרחיש שאדם ייפול קיים תמיד"

קריסות מצוקים שאירעו לאחרונה בנתניה ובהרצליה מזכירות שרבע מקו החוף של ישראל מצוי בסכנה להידרדרות ● הרשויות המקומיות אחראיות לפתרונות הגנה על המצוק, אך אין להן תקציב ייעודי לכך

בתים על שפת המצוק בארסוף / צילום: איל יצהר
בתים על שפת המצוק בארסוף / צילום: איל יצהר

בערב חג שני של פסח קרס מקטע משמעותי ממצוק הכורכר בשכונת קריית צאנז בנתניה אל תוך הים, וגרר עמו את מדרגות הגישה לחוף. האירוע הביא לסגירה מיידית של חוף צאנז לרחצה ולשהייה. כחודש קודם לכן קרס מקטע אחר בחוף סידנא עלי בהרצליה.

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": מעגן מיכאל עולה לגובה
פיצול בנת"ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

שתי אלה הן מצטרפות לשורה של קריסות לאורך המצוק החופי של ישראל - והן לבטח לא האחרונות.

הסכנות

"התרחיש שאדם ייפול וימות קיים תמיד"

כ־45 קילומטרים מחופי ישראל (כרבע מרצועת החוף) נמצאים בסכנת קריסה. שילוב של עליית מפלס הים, התחזקות עוצמת הגלים ב־10%־20% ותדירות הולכת וגוברת של סערות, יוצר לחץ אדיר על מצוקי החוף.

מעבר לכך, הקצנת המשקעים גורמת לכך שמי הגשמים בערי החוף מתנקזים בעוצמה לכיוון המצוק, שוחקים אותו מבפנים ומערערים את יציבותו.

גורמים בתחום מסבירים כי ישראל נמצאת ב"מדרון מסוכן" גם של הצטמצמות החופים. "אספקת החול הטבעית מהנילוס נחסמה כמעט לחלוטין בגלל סכר אסואן והרחבת נמל אל־עריש במצרים. גם אצלנו המצב לא טוב - העמקת נמל אשדוד חסמה את תנועת החול צפונה, וחברת נמלי ישראל לא עומדת בהתחייבויותיה להעברת החול שנגרע", אומר פרופ' דב צביאלי מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין. התוצאה היא שהחופים הופכים צרים וסלעיים יותר, ובחורף רצועת החוף פשוט נמחקת.

לדבריו, "מצוקים בכל העולם נסוגים. לא רק אצלנו. אבל בישראל המצוק מאוד רך מלכתחילה, ואם משלבים בכך עומס על המצוק, הכנסת יסודות קשים למצוק הרך, בניית מלונות ענק או בניינים רבי קומות, חפירת חניונים - זה בטוח מתפרק. אבל זה לא אומר שאם לא בנית זה לא יקרה.

"אנחנו מודאגים מאוד מערים שיש להן בנייה רבה על המצוק, כמו נתניה, הרצליה, חלקים מסוימים מתל אביב, אשקלון, אבל גם ממקומות שעליהם בנייה נמוכה כמו בית ינאי וארסוף, שם הבנייה ממש צמודה למצוק".

מודאגים מאיזה תרחיש?
"ישנם בתים בהרצליה פיתוח, או מלונות בנתניה שכבר איבדו גדר או חלק מחצר. התרחיש שבו אדם ילך על מצוק וייפול למותו קיים תמיד. לצערנו, זה לא מה שיעיר את המדינה.

"רוב הבנייה נמצאת לפחות 20 מטר מהים ומצוק כזה לא מתמוטט בבת אחת כולו, אלא מטר שניים בלבד, כך שיש אזהרה מקדימה, ואחר כך למשך כמה שנים החומר שנפל מגן על המצוק שנשאר.

"אז אם לא יהיו רעידת אדמה גדולה או צונאמי, עוד לא תהיה התעוררות.

"בעוד 50 שנה, אם הים יעלה כמו שמעריכים, ובהנחה שלא יעשו כלום, אז נתחיל לראות אירוע גדול רודף אירוע גדול. אז כל מה שעושים בינתיים זה ביטוח, רפואה מונעת. והאם בישראל מישהו עושה ביטוח או רפואה מונעת בלי שמכריחים אותו? לא".

המדיניות

"שטיילת עם מסעדות תממן את החיזוק"

ההגנה על המצוק כוללת שני חלקים: האחד בים לאורך החוף, והשני למעלה על המצוק. החלק התחתון באחריות החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון, שהיא זרוע ביצועית של המשרד להגנת הסביבה.

בימים אלו למשל מתבצע בנתניה פרויקט לייצוב המצוק, בהובלת המשרד להגנת הסביבה והחברה הממשלתית להגנת מצוקי הים. הפרויקט, שעלותו נאמדת ב־190 מיליון שקל, כולל הקמת שוברי גלים והזנת חול להרחבת רצועת החוף לאורך 3.5 קילומטר.

הטיפול בחלק העליון של המצוק הוא באחריות הרשויות המקומיות - אולם אין להן תקציב ייעודי לכך.

"המדינה לא נותנת להן תקציב משמעותי אלא מדרבנת אותן לעשות מהתהליך אירוע כלכלי. למשל, אם הורחב החוף אז אפשר לבנות טיילת עם מסעדות ולגבות יותר ארנונה וכך לתמוך במצוק", מסביר פרופ' צביאלי. "המשמעות היא שבמקומות שבהם הנדל"ן יקר, תהיה הגנה רבה יותר. לו המדינה הייתה לוקחת על עצמה גם את ההגנה על המצוק עצמו, הפתרונות היו יותר הוליסטיים והרבה יותר מוצלחים".

בעיריית נתניה אומרים כי בחוף צאנז הצפוני המצב חמור במיוחד: ההגנות הימיות טרם הגיעו לאזור, וביבשה לא בוצעו עבודות לחיזוק המדרונות או להסדרת הניקוז.

ראש עיריית נתניה, אבי סלמה, שלח מכתב דחוף לשר האוצר ולמנכ"ל משרד הפנים. במכתבו הוא מבהיר כי האחריות על המצוק היבשתי מוטלת באופן מובהק על המדינה, אך התקציבים - אינם.

"אירוע הקריסה הוא עדות חיה לכך שהסיכון הוא מיידי ומתרחש בפועל", כתב סלמה. "נוצר פער מסוכן בין הטיפול בים לבין היעדר ייצוב המצוק ביבשה. דחיית הביצוע רק מחריפה את הבעיה ומגדילה את העלויות העתידיות למדינה. ללא טיפול יבשתי, אירועי הקריסה יימשכו ואף יתגברו".

"יציבות המצוק היא אינטרס בטיחותי ראשון במעלה", אומר אילן לביא, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת המצוק. "ונוסף לכך היכולת שלנו לפתח נדל"ן ברצועת החוף של ישראל תלויה בייצוב המצוק. כל טיפול וייצוב של מרחב מצוק משביח את הערך הכלכלי ומאפשר תכנון של בנייה במרחב המצוק החופי.

"מאידך, חוסר פעילות לייצוב המצוק תהווה חסם מרכזי לפיתוח נדל"ן ברצועת החוף החשובה והיקרה בישראל, כפי שניתן לראות באירועי קריסת מצוקים שאירעו בשנים האחרונות שבהם נפגעו תשתיות, דרכי גישה לחוף, טיילות ותצפיות בראש המצוק. אירועים אלו הם תמרור אזהרה ברור - תשתיות חופיות בסביבת מצוקים שלא מיוצבים קורסות.

"ההגנות הימית שאנו מבצעים לחופים לא מספיקות. ללא קידום הגנות יבשתיות אין הגנה מלאה על המצוקים ועל רצועות החוף בישראל".

הפתרונות

"לסנן את החול של המטרו ולהשתמש בו"

לקריסת המצוקים, אומרים המומחים, יש שורה של פתרונות בים וביבשה, ביניהם הזנת חול להרחבת החופים, בניית שוברי גלים להורדת האנרגיה של המים, ושתילת צמחייה חופית.

איך מגינים על הבתים הבנויים למעלה?
פרופ' צביאלי: "אפשרות אחת היא לא לעשות כלום ולפנות את הבתים על קו החוף, אבל אלה הבתים הכי יקרים בארץ. העלות מטורפת.

"אפשרות אחרת היא למתן את המצוק, כלומר להפוך אותו מצוק למדרון תלול. או שאפשר לבטן את המצוק, לחזק אותו כדי שיעמוד. בכל נקודה יבחרו הרשויות כנראה את הפתרון המתאים לה, פתרון שלוקח בחשבון את השיקול הסביבתי לצד הלאומי, התרבותי והכלכלי".

לביא סביר שיש צורך בהעברת סמכויות ובריכוזן בידי החברה שבראשה הוא עומד. "אנחנו סבורים כי החברה הממשלתית להגנות המצוקים צריכה להיות הכתובת היחידה למתן מענה כולל להגנה על המצוקים - הן ההגנות הימיות והן ההגנות היבשתיות", הוא אומר.

אחת הסוגיות הבוערות שלביא מעלה היא המחסור בחול - "כרית האוויר" שמגנה על המצוק - וממליץ לקדם את הנושא של שימוש חוזר בעודפי החול של פרויקט המטרו לאחר טיפול ולהזנת חופים.

"פרויקטים של נת"ע מייצרים מיליוני טונות של חול מעורבב בחמרה שמתוכננים לעבור להטמנה בנגב. במקום לייצר עוד הר בנגב, צריך לסנן את החול הזה ולהשתמש בו להרחבת והגבהת רצועת החוף. זה ייצור ערך כלכלי אדיר - חול נקי שווה 100 שקל לקוב, לעומת 10 שקלים לחול מעורבב, וישנן טכנולוגיות שמאפשרות זאת".

עוד כתבות

עבודה של עומרי גולדזק (''בת גלים 14'') / צילום: דניאל חנוך

מחשבות על בית ומשמעות העמל: האירוע שחושף מה מעסיק את האומנים בישראל בימים סוערים

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב שעלתה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב עמוסה לעייפה ביצירות מקוריות, חכמות ומרגשות, כולן מתחקות אחר משמעות היצירה בעת של מלחמה וטלטלות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

למכור במאי וללכת? לא הפעם

אסטרטגיית ההשקעות הוותיקה של וול סטריט קוראת לצאת מהשווקים במאי לקראת חולשה מתמשכת שתועדה עד אוקטובר ● אך יש מי שמאמינים שהפעם השווקים דווקא בדרך לעליות, ואלה הסיבות

מפעל השוקולד של שטראוס-עלית בנוף הגליל / צילום: יח''צ שטראוס

הסלמנולה בשטראוס: ביהמ"ש הכלכלי לא יודע איך לאכול את הוועדות הבלתי תלויות

פסק הדין שאישר את הפשרה בגובה כ-30 מיליון שקל בפרשת הריקול של שטראוס נסמך על המלצותיה של ועדה בלתי תלויה ● ביהמ"ש עמד על היתרונות שבוועדות כאלה, אך הכיר בקושי להגן על דירקטורים שמסתמכים עליהן ● מבולבלים? גם אנחנו

זאבים בצ'רנוביל / צילום: Reuters, Vasily Fedosenko

40 שנה אחרי, האם אסון צ'רנוביל נגמר?

התאונה הגרעינית הגדולה שהתרחשה באפריל 1986 בצפון מערב אוקראינה עדיין משמשת מושא למחקר של מדענים מתחומים שונים ● מה מצא המחקר הישראלי על הניצולים שעלו לארץ, מדוע הג'וקים לא עמדו בציפיות ואיך משמשים נתונים מהאזור את שני הצדדים בוויכוח על הקמת כורים גרעיניים חדשים ● וגם: כטב"מ רוסי אחד הראה שהאירוע כנראה לא הסתיים

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל בחודש יוני

חברות התעופה של הקבוצה ימשיכו בשלב זה לבטל טיסות מישראל ואליה מעבר למועד הקודם שנקבע, ה-31 במאי ● עם זאת, בלופטהנזה מציינים כי ייתכן שחלק מהטיסות יחודשו כבר בתחילת יוני, אם התנאים יאפשרו זאת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "לא מרוצה מההצעה האחרונה של איראן, לא בטוח שנעשה עסקה"

בלילה הופעלו התרעות בקרית שמונה; ארבע מטרות יורטו ● בפנטגון מעריכים כי בשל המצור הימי איראן הפסידה עד כה 4.8 מיליארד דולר ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות צבאיות לבעלות ברית במזה"ת, לישראל אושרה מערכת נשק בסכום קרוב למיליארד דולר ● טראמפ לא מרוצה מההצעה האיראנית ואמר "לא בטוח שנעשה עסקה" ● עדכונים שוטפים

משרדי פלייטיקה / צילום: איל יצהר

הרכישה שהצליחה יותר מדי והפכה לבעיה גדולה של פלייטיקה

רכישת סופרפליי הייתה אמורה להיות מנוע הצמיחה של פלייטיקה, והיא אכן עלתה על הציפיות ● אלא שההצלחה מקפיצה את התשלום לכמעט פי שניים מהמחיר ההתחלתי, והחברה הזהירה שייתכן שלא יהיה לה מספיק מזומן, מה שעלול להוביל לסיכון תזרימי ממשי

סמל ליאם בן חמו ז''ל

הותר לפרסום: סמל ליאם בן חמו ז"ל נפל בדרום לבנון

תוך יממה עגנו בישראל שתי אוניות ענק ונחתו מספר מטוסי מטען, שהכילו ציוד צבאי לצה"ל ● שני לוחמים נפצעו בינוני ו-10 נוספים נפצעו קל מהפגיעה הישירה של רחפן נפץ הבוקר בשומרה ● מאות ק"מ מישראל: כוחות צה"ל השתלטו על המשט לעזה ● הבקשה של ישראל מטראמפ: הגבלת ניסיונות המו"מ עם לבנון לעוד שבועיים בלבד ● עדכונים שוטפים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

אחרי תנובה וטרה: גם שטראוס מעלה מחירים

לאחר גל ההתייקרויות במוצרי החלב, כעת גם שטראוס מודיעה על העלאת מחירים של חלק ממוצריה ● על פי הודעת החברה, עדכון המחירון לקמעונאים ייכנס לתוקף אחרי חג השבועות

קמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

הפתעה נעימה: הפרסומת של בנק לאומי מתברגת כזכורה ביותר השבוע

מהלך המגנטים של דגל ישראל מסדר לבנק הפועלים את הפרסומת האהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לחברת התעופה אל–על, ששוב פורטת על נימי הרגש

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

איך צחי נחמיאס השאיר אבק לחברות הכי גדולות בבורסה

מי עקף את תשובה ושטראוס ● ההצעה שמדלגת מעל הבלגן ● והשיא שנשבר השבוע ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

הוא אחד המנכ״לים הוותיקים בת"א, אבל השנה הוא הרוויח יותר מאי פעם

הזינוק במחיר מניית השבבים טאואר, מגיע גם לכיסו של המנכ"ל הוותיק, ראסל אלוונגר, שנהנה אשתקד משכר בעלות שנתית של מעל 15 מיליון דולר ● בכך, הוא ניצב בצמרת מקבלי השכר בבורסה בת"א, שני רק למנכ"ל טבע

אילו שתי שכונות בתל אביב רשמו זינוק דו-ספרתי במחירי הדירות?

הבנקים ביקשו השבוע להכריז על נוחי דנקנר כפושט רגל - עם אילו הגבלות הוא יתמודד אם זה אכן יקרה? וגם: איזה שיא שברה השבוע סנדיסק שנסחרת במדד S&P 500? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

חיילים גרמנים / צילום: Shutterstock

המדינה שרוצה להפוך לצבא החזק באירופה עד 2039

בתקציב הביטחון של ארה"ב עלתה דרישה לתקצוב 4.2 מיליארד דולר עבור תוכנית "תשתית הבינה המלאכותית הריבונית" ● במבצע שאגת הארי השתמשה ארה"ב בטכנולוגיות שהניסוי המבצעי המהותי הראשון בהן היה דווקא באוקראינה • המדינה באירופה שנהנית ממכירות בשווקים שישראל לא נמצאת בהם ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

אפריל המדהים בגמל: המסלול שעקף את כולם ואלו שכמעט שברו שיא של 15 שנה

החוסכים בקופות הגמל נהנו בחודש החולף מתשואה פנומנלית של כ-4.2% במסלול הכללי וכ-8.3% במסלול המנייתי ● למרות הביצועים העודפים של השוק האמריקאי מסלולי ה-S&P 500 עם תשואה של 2.5%, בשל התחזקות השקל מול הדולר

שינוי מדרגות המס / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכירים שיקבלו תוספת של מאות שקלים בתלוש השכר

כניסתן לתוקף של מדרגות השכר החדשות מובילות לכך שעובדים רבים ישלמו פחות מס, ואף חלקם יקבלו החזר רטרואקטיבי • השינוי יחול על כל העובדים שמרוויחים יותר מ-16,150 שקלים

דנה ביטון לב עמי, מנכ''לית BUYME / צילום: ליאור שליק

אחרי עסקת הפניקס: דנה ביטון לב עמי מונתה למנכ"לית BUYME

המינוי מגיע מיד לאחר אישור מכירת 65% מ־BUYME לקבוצת הפניקס בכמיליארד שקל ● ביטון לב עמי, מנכ"לית קבוצת TLC שממנה צמחה החברה, תוביל אותה תחת הבעלות החדשה

עמרי גלר / צילום: יונתן בלום

שירת שמונה שנים במשרד ראש הממשלה - ואז עשה אקזיט לאנבידיה במאות מיליונים

עמרי גלר חלם להיות מייקל ג'ורדן ואפילו נשא את מספרו על חולצת השחקן שלו ● אבל חיים לצד אבא מנכ"ל ואמא דוקטורית לניהול הביאו אותו למקד את המשאבים אחרת ● הסטארט–אפ שהקים נמכר לאנבידיה במאות מיליוני דולרים וזיכה אותו בתפקיד סגן נשיא בענקית השבבים ● פרויקט 40 עד 40

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם בריכה ומגרש טניס בבניין: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים ליד הים בנתניה?

דירת 3 חדרים בשטח של 84 מ"ר נמכרה תמורת 2.08 מיליון שקל ● הקונה הוא תושב ארה"ב שבא לסיור בארץ, ובמהלך המשא ומתן השקל התחזק והעסקה הפכה ליקרה יותר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

TANK, מותג הפנאי–שטח  של גרייט וול

זירת היבוא מסין מתלהטת עם מותגים חדשים של גרייט וול ורכבי שיאומי

יצרני הרכב הסינים נערכים להצפה של אירופה עם דגמים היברידיים זולים כבר במחצית השנייה של 2026 ● במקביל, יבואנים ישראלים נאבקים על זיכיונות ביבשת, ומהלכים אלה צפויים להשפיע גם על שוק המקומי ● וגם: הדגמים החדשים שהגיעו לארץ ● השבוע בענף הרכב