גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

20 תיונים ב־20 שקל: חברת התה שיצאה מהחובות והפכה לשם נרדף ליוקרה

אלי ואפרת שור רכשו את מותג תה הפרימיום סרמוני לפני 14 שנה, כשהיה על סף פשיטת רגל ● מאז הוא מתרחב - ובחמש שנים רשם עלייה של יותר מ־200% בהכנסות ● בחודשים הקרובים, בעקבות הסכם הפצה חדש עם טמפו, הוא צפוי להיכנס לסופרים ולהתחרות בשחקניות המובילות

בשוק שנשלט בידי מונופול: חברת התה ממגדל העמק שנכנסת למגרש של הגדולים / צילום: באדיבות סרמוני טי
בשוק שנשלט בידי מונופול: חברת התה ממגדל העמק שנכנסת למגרש של הגדולים / צילום: באדיבות סרמוני טי

מה גורם לזוג דתיים אמריקאים לעזוב קריירות נוחות במשפטים ופסיכולוגיה ולהשתלט על חברת תה בוטיקית בישראל עם חובות של 3 מיליון שקל? לא ברור. אבל נראה שההימור של אלי ואפרת שור לפני קצת יותר מעשור, כשקנו את חברת התה הקטנה סרמוני, היה די מוצלח. כיום, על פי הערכות, שקיקי התה שעשויים ממשי ומיוצרים במפעל קטן במגדל העמק מגלגלים יותר מ-12 מיליון שקל בשנה.

המרוץ לירח חוזר, וישראל מחממת מנועים
● פורטפוליו | אחרי 24 שנה הוא פרש מאינטל - כדי להיות מספר אחת בישראל בחברה המתחרה
● הסטודנט שצד את נשק הסייבר הגדול בעולם

סרמוני החל את דרכו כמותג פרימיום, שזמין רק בבתי מלון, מסעדות יקרות וחנויות בוטיק, אך באוקטובר האחרון נכנס לתוקף הסכם ההפצה שלו עם ענקית המשקאות טמפו - שלפי התכנון יכניס אותו אל מדפי רשתות השיווק הגדולות בחודשים הקרובים.

"התחלנו עם אפס תקציב פרסום, ורק דאגנו להמשיך להתרחב לעוד מקומות כל הזמן", אומר שור. "עד כה גדלנו משמעותית גם בלי להסתמך על הרשתות". לדבריו, היה חשוב להם להיכנס לשם רק אחרי שהתבססו כמותג יוקרה.

"עכשיו אנשים כבר יודעים מי אנחנו. זו בשלות שקרתה מפיק של שני אינטרוולים עיקריים. האחד היה כמובן הכלכלי - הרגשנו שאנחנו מצליחים לשמור על החברה רווחית לאורך זמן, ושהביקושים נותרים יציבים. השני הוא האספקט של היכרות של הקהל עם המוצר שלנו. זה לא סתם שבטמפו פנו אלינו עם הרצון לקבל את ההפצה. הם לא משקיעים בשיתופי־פעולה זמניים, הם רוצים מישהו לטווח ארוך, מוצר אסטרטגי שיכול להישאר בפורטפוליו שלהם זמן רב".

ההסכם נחתם ביולי 2025, והוא לתקופה של שלוש שנים. במסגרתו גם קיבלה טמפו אופציה לרכישת כל מניות סרמוני.

מי שהקימו את המותג בשנת 2004 הם האחים דני ואסף כהן, אז רק בני 29, וזו הייתה ההתנסות היזמית הראשונה שלהם (ונראה שהיחידה המשמעותית). הם הסתובבו בסין וטייוואן, וניסו להבין מה הדרך הכי טובה לעשות תה. כשהצליחו לענות על השאלה הקימו את המותג והגדירו אותו כתה גורמה, שנועד לפתוח קטגוריית פרימיום חדשה בישראל.

באותן שנים שוק התה בישראל צמח, עם כניסתם של מוצרים חדשים ושחקנים נוספים. האחים הקפידו לבחור את נקודות השיווק והלקוחות ושמרו על התדמית. אך התנהלותם הפיננסית הביאה אותם בתוך תשע שנים לצבור חובות של 3 מיליון שקל ולהתקרב לפשיטת רגל.

אלי שור, בעלי ומנכ''ל סרמוני. בעבר היה רב ועורך דין / צילום: באדיבות סרמוני טי

כך, ב־2012 נכנסו בני הזוג שור כשותפים עם החזקה של 30%. בתוך פחות משנה האחים קיבלו מהם הצעה לכיסוי חובות תמורת העברת הבעלות המלאה לידיהם. "האמנו במוצר, והיו לנו האמצעים הכלכליים לקחת את ההימור הזה (בעיקר הון עצמי - נ"ש)".

הזוג האמריקאי נכנס לתוכנית ייצוב. הוא הוריד את המיקוד במסעדות והתמקד בבתי מלון ואריזות שי, נוכחות בחברות הייטק, ובמקביל, הוריד את ההוצאות על תפעול וייצר יותר. בין השאר המותג פנה ליצוא במדינות קרובות כמו קפריסין ויוון. כיום יצוא אחראי ל־5% מההכנסות של סרמוני, אך היה שלב שבו הנתון עמד על 30%. "הבנו שהשוק בישראל ריכוזי מאוד, לא היינו מצליחים לתת פייט לוויסוצקי או ליפטון", מספר שור. "חשבנו הרבה איפה אפשר לפרוץ אליו".

מוצרי סרמוני טי / צילום: באדיבות סרמוני טי

היום, עשור וקצת לאחר מכן, החובות נעלמו והחברה מדווחת על צמיחה משנה לשנה.

השיחה עם רשות התחרות

שוק התה הישראלי אכן ריכוזי מאוד. ויסוצקי, השחקנית המובילה בו, הוכרזה ב־2023 בידי הממונה על התחרות כמונופול בשוק התה הירוק וחליטות הצמחים, שבו היא מחזיקה יותר מ־70%. מאז היא ערערה על ההחלטה ומחכה לתגובת מהרגולטור. מותג חזק נוסף, ליפטון, מיובא לישראל בבלעדיות בידי ספקית המזון ליימן שליסל.

לפי נתוני סטורנקסט (שלא כוללים את שופרסל ורמי לוי), בלי מלונות, מסעדות ומגזרים אחרים, השחקנית הגדולה והבולטת היא ויסוצקי עם יותר מ־70% מהשוק. היא מוכרת כ־8.6 מיליון יחידות תה רק למגזר הקמעונאי. ליימן שליסל נמצאת בעלייה עם המותג ליפטון עם כ־9 מיליון שקל בשנה, ושסטוביץ במקום השני עם מותג התה פומפידור, שרושם מכירות של 16.6 מיליון שקל בשנה. אחריהן המתחרות הקטנות, בהן סרמוני. בטמפו מעריכים את כלל שוק התה בישראל ב־300 מיליון שקל.

ההכרזה על ויסוצקי כמונופול היא בשלב זה דקלרטיבית בלבד, ואין בצידה סנקציות ממשיות על ההפצה של המותג הפופולרי. בעתיד הקרוב יוכרע לכאן או לכאן אם תמשיך לשאת בטייטל המפוקפק.

סמוך אליה זימנה רשות התחרות את שור לשיחות במשרדיה כדי לקבל תשובות על הפעילות בשוק התה. "זה הפתיע אותי קצת שפתאום התקשרו אליי וביקשו שאענה על שאלות", אומר שור. "לא הבנתי מה פתאום הם נזכרו. ויסוצקי היא מונופול כבר שנים, דה פקטו". גם לדבריו, ההכרזה הייתה פורמלית בלבד, ולא באמת שינתה את רמת התעסוקה של סרמוני ושל המתחרות.

שלום זיידלר, בעלי ויו''ר ויסוצקי. הוכרזה כמונופול / צילום: תמר מצפי

מלבד זאת, למעשה, אין רגולציה משמעותית על שוק התה בישראל. כל מי שמעוניין יכול לפתוח קו יבוא ישיר מכל אחת מעשרות המדינות שמגדלות את עלי המשקה. בראשן סין, שמגדלת כמחצית מהתה בעולם, ואחריה הודו, סרי לנקה וקניה. יפן, וייטנאם וטורקיה גם הן בעשירייה הראשונה. גידול תה בישראל אינו כלכלי בשל תנאי האקלים שהצמח זקוק להם כדי לשגשג והשטח הנרחב יחסית הדרוש.

אלא שגם יבוא עלי תה וייצור מוצר סופי כמו שקיקים מתרחש סך־הכול אצל שלוש חברות בישראל: ויסוצקי, עדנים וסרמוני. התעשייה מרוכזת באזור הצפון, המפעל של ויסוצקי ממוקם בטבריה, זה של עדנים יושב בבית לחם הגלילית ושל סרמוני במגדל העמק.

20 תיונים ב־20 שקל

המוצר עוצב מלכתחילה אחרת מאריזות התה הסטנדרטיות, בקופסה שחורה ושקטה מעוטרת בפרחים. החברה משווקת תה שחור, ירוק וחליטות צמחים במגוון רחב של טעמים. רובם מוכרים לקהל הישראלי, מנענע מרוקאית, דרך לימונית־לואיזה ועד ארל גריי. חלקם אקזוטיים מעט יותר, כמו צ'אי אפרסק. המומחיות היא בהרכב החליטה, איכות העלים וצורת האריזה. חוץ מהמארזים הרגילים משווקת החברה גם שקיקי תה קר, חליטות בתפזורת ומוצרים משלימים כמו קנקנים וספלים.

"יש כל מיני זוויות שאפשר לחדור דרכן לשוק - להבטיח בריאות, להבטיח איכות, לפנות לקהלים שמבינים בתה ועוד. בסוף החלטנו ללכת על הקו הזה, שבין לייף סטייל למיינדפול ליבינג. רצינו לוודא שאנשים שמקבלים את המארזים שלנו, או שותים את התה שלנו, עושים את זה כשקורה להם משהו טוב בחיים.

"רצינו לעשות כמו סטארבאקס. אי־פעם ראית פרסומת של סטארבאקס בטלוויזיה? לא, נכון? כי הם לא צריכים. זו הנקודה שאתה רוצה להיות בה כשאתה מנסה להתייצב כמותג פרמיום בשוק. אתה חייב שאנשים יבואו אליך - ולא אתה אליהם".

כיום חבילה של 20 תיונים נמכרת בכ־20 שקל (19.90 בשופרסל, 23.80 בסופר־פארם). להשוואה, מחיר אריזת 20 תיוני תה ירוק של ויסוצקי הוא כ־25 שקל ברשתות המובילות.

"סוגיית המחיר עדיין מעסיקה אותנו", מסביר שור. "מצד אחד אנחנו רוצים להיות נגישים יותר לציבור ולא להיבדל מדי מיתר התחרות, ומצד שני אנחנו רוצים מאוד לשמר את העובדה שאנחנו מותג פרימיום, ששווה וכדאי לשלם עליו יותר.

"הורדנו את המחירים לקילוגרם בגלל הגדלת כמויות הייצור. בסוף אנחנו לא רוצים לגלגל עלויות על הצרכן".

"לא חיפשנו קריירה בארץ"

הקריירה הקודמת של הזוג שור רחוקה מאוד מתעשיית התה. אלי סיים לימודי רבנות בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, ואז עבד כמה שנים כמורה. אחר־כך המשיך ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ועבד כעורך דין חוקתי. אפרת הייתה פסיכולוגית.

בשנת 2005, קצת אחרי ההתנתקות, החליטו בני הזוג לעלות לישראל והתיישבו עם חמשת ילדיהם באלון שבות שבגוש עציון (מאז 2019 הם מתגוררים בקטמונים שבירושלים). "לא חיפשנו כאן קריירה, רצינו לגור בארץ", הוא מספר. "אני הבנתי שאני לא רוצה להיות מורה כל החיים שלי וחיפשתי דברים אחרים. גם עבודה כעורך דין, שאת זה עשיתי אחרי שעלינו, לא התאימה לי. זה היה משהו זמני עד שהבנתי מה אני רוצה לעשות באמת.

"עשיתי הרבה נטוורקינג", הוא משחזר. "נפגשתי עם הרבה אנשים מתחום הקפה. אבל אמרו לי שזה ג'ונגל, ושלא כדאי". משם עבר העניין לתה. "אך גם כלפי זה בהתחלה הציגו לי עמדה די סקפטית. אמרו לי שרוב ספקי הקפה כבר מביאים איתם את התה למסעדות, והם לא מחפשים ספק נוסף - כי הישראלים לא מזמינים המון תה. אבל הבחור שדיברתי איתו סיפר לי אז על סרמוני, וזה עניין אותי. משם הלכתי וניסיתי לקבוע פגישה עם האחים כהן".

מה גרם לכם בכל זאת לקחת את ההזדמנות עם חברת תה קטנה כזו?
"הם היו רזים מאוד מבחינת כוח־אדם, רק שישה-שמונה עובדים, והיה להם כל הציוד. זה התאים. אמרו לי שאם אתחיל לגייס כוח־אדם בעצמי, אפתח מפעל ואביא מכונות מיוחדות לאריזה של שקיקי תה - ייקח לי חצי שנה לייצר אחד. העדפתי פשוט להתחיל עם מה שיש. היה לי ויז'ן מדהים למה שאפשר לעשות עם התשתית הזאת, וידעתי שלא אצטרך להשקיע המון בלשנות אותה בגלל הגודל שלה. גם ידענו שאם נרצה לצאת, יהיו קונים לחברה במחיר טוב בכל רגע".

על סמך מה?
"אני ידעתי שבתקופה של האחים כהן ויסוצקי הניחו הצעה על השולחן. התנאי שלהם היה גילוי מסמכים מלא - שהתאומים יבואו ויפתחו מולם את כל הספרים, כמה הם מייצרים, למי משווקים, את כל החוזים. הם היו חשדנים מאוד כלפי זה, ובצדק. הם לא רצו לבוא ולהראות הכול כדי שאחר־כך ויסוצקי תבוא ותשתלט להם על הלקוחות. שם זה נפל. נראה שגם בשלב מסוים בוויסוצקי איבדו את ההתלהבות מלקנות אותם".

"חילוקי דעות קלאסיים"

בני הזוג נכנסו תחילה כאמור כמשקיעים ובשלב ההוא הם ניהלו את האופרציה מול חו"ל. אלי עסק בפיתוח עסקי, חוזים והקמת תשתית משפטית לעבודה עם מדינות אחרות, ואפרת עסקה יותר בחשבונאות, פיננסים ומגע עם לקוחות (אפרת עזבה לפני שבע שנים לחזור לעסוק בפסיכולוגיה). בתוך שנה של עבודה משותפת, התגלעו ויכוחים עם המייסדים. "זה לא היה דרמטי מאוד", שור נזכר. "אלה היו חילוקי דעות קלאסיים בין פאונדר לבעלים - אי־הסכמות על המשך הדרך ואיך תופסים את המותג. אנחנו הא מנו שהמוצר טוב ורצינו לקחת אותו כמו שהוא, פשוט עם תשתית אחרת מול הספקים והרגולטורים". עקרונות המיתוג והשיווק נשמרו, גם כאשר נכנסו לתחום הקמעונאות דרך מפיצים ב־2019, נמנעו מהרשתות הגדולות.

שנות הקורונה היו שנות פריחה לתעשיית התה, ובייחוד לסרמוני, ששיווקה את עצמה בעיקר דרך מארזי שי לעובדים. בחברה מספרים שהרוויחו אז מאוד ביחס לפעילות במשק, כי למעשה צמצמו שני פערים עיקריים שקיימים בשוק התה: העונתיות שלו והצורך למכור כמויות גדולות (בשל עלויות הייצור הנמוכות שלו). כך בשנת 2021 גדלה החברה ב־43% ובשנת 2022 ב־55% נוספים.

סרמוני אומנם יצאה מהקורונה מחוזקת, עם קהל לקוחות יציב, אבל הגדילה שלה נבלמה והיא ירדה ב־4% מהתחזיות המקוריות שלה לשנת 2023. ב־2024 הגרף המשיך לעלות, וכך גם ב־2025 עם 25% ו־26% בהתאמה. לכל אורך חמש השנים האחרונות החברה גדלה בלא פחות מ־235%.

לשאלה על שיעורי הרווח שור מסרב להשיב, אך מציין כי החברה רווחית מאז 2019-2020. הוא מספר שהם עקפו את התחזיות ל־2025 וצופים גדילה גם השנה. "הוספנו מכונות והגדלנו את השטח של המפעל שלנו. גם מצבת העובדים התרחבה ל־41".

באוקטובר, כאמור, החל הסכם ההפצה עם טמפו. שיתוף־הפעולה עוד נבנה. "הם יודעים שאין טעם להציף את השוק בעוד מותגי תה, אז אנחנו סומכים עליהם מבחינת המחיר בשלב הזה. אנחנו לא מעורבים בזה יותר מדי".

שור עצמו שותה כשתי כוסות תה ביום, אחת ירוק ואחת שחור, והמועדף עליו הוא תה אינגליש ברקפסט, ללא סוכר. "יש לנו מספיק הכרה בשוק. אנחנו רואים הרבה אנשים שמתעניינים בזה. זו הפוזיציה שרצינו להיות בה, שמחפשים אותנו ולא אנחנו אותם".

עוד כתבות

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

באיראן נערכים לתרחיש של חידוש הלחימה, ומאיימים: "נחשוף יכולות חדשות"

על רקע החלטת נשיא ארה"ב לדחות את ההצעה האיראנית - ראש הממשלה ישוחח בשעה הקרובה עם טראמפ ● דיווח: טראמפ הורה להמשיך במצור הימי על איראן: "המטרה - לחנוק את הכלכלה" ● גורמים רשמיים בארה"ב: טראמפ לא יוותר על הדרישה המרכזית שלו בסוגיית הגרעין ● עאמר חוג'יראת, בן 44 משפרעם, הוא האזרח הישראלי עובד משרד הביטחון שנהרג אתמול בלבנון ● עדכונים שוטפים

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

אילן סיגל, יו''ר תחרות האפי, והזוכים בפרס הגרנד אפי: שטראוס עם דוריטוס ומשרד הפרסום אדלר-חומסקי & ורשבסקי GREY / צילום: עזרא לוי

הזוכים הגדולים של טקס פרסי האפי: שטראוס ומחלבות גד

תחרות השיווק האפקטיבי התקיימה הערב, וחברות המזון כיכבו בה ● מחלבות גד זכו בקטגוריית הפלטינום, ודוריטוס של שטראוס זכה בזהב בקטגוריית שיווק משפיענים וכן בפרס הגרנד אפי היוקרתי ● מקאן ת"א גרף את מספר פרסי הזהב הגדול ביותר ● מושיק תאומים קיבל פרס מפעל חיים

תרופות הרזיה. עולם שלם של טיפולים משלימים / צילום: ap, Business Wire

החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

המנכ"ל של יצרנית אדוויל כבר הצהיר שהוא רואה פוטנציאל רווח בטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הפופולריות נגד השמנה, והוא לא היחיד שמשנה אסטרטגיה כדי להשתתף בחגיגה ● בהדרגה, נוצרות גם הזדמנויות השקעה חדשות

מייסדי איידוק: גיא ריינר, אלעד וולך ומיכאל ברגינסק / צילום: גיא שרייבר

בהובלת גולדמן זאקס: הסטארט-אפ הישראלי שגייס 150 מיליון דולר

חברת הבינה המלאכותית הרפואית איידוק השלימה סבב של 150 מיליון דולר, שמעלה את סך הגיוסים לכחצי מיליארד דולר

ידין ענתבי, הפועלים; אבי לוי, דיסקונט; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, אייל טואג

הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

בדיסקונט הודיעו השבוע על הקפאת הבונוסים ורמזו על קיצוצי כוח אדם שבדרך ● בבנק הפועלים הוכרז סכסוך עבודה כבר לפני חודשים ● ובבינלאומי קיים משבר סביב התגמול למנהלים ● מה הוביל את ההנהלות להדק את החגורה, ואיזה בנק עבר בשלום את המשוכה?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

חקירה חדשה נגד רמי לוי: לא דיווח על מחירי מוצרים ב"סל של ישראל"

לפי החשד של הרשות להגנת הצרכן, רשת רמי לוי לא עמדה בחובת הדיווח המושתת עליה מכוח חוק הגנת הצרכן וחוק התחרות במזון ובפארם ● לגלובס נודע כי מדובר במוצרים שנמצאים ברשימת "הסל של ישראל" ● אם החשד יתברר כנכון, הוא עשוי לייצר לחברה קנסות במאות אלפי שקלים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור - חוב, רמת חיים או ביטחון"

האיש העשיר בהונגריה יעבור לדובאי? מסארוש (מימין) עם אורבן / צילום: ap, Laszlo Balogh

מאבק על מיליארדים: בהונגריה מבטיחים למנוע ממקורבי אורבן למלט את כספם

ראש הממשלה הנבחר בהונגריה, פטר מדיאר, חושף ניסיונות הברחת הון ומבטיח "לנקות את האורוות" ● בעוד מקורבי אורבן העשירים נמלטים למדינות אחרות עם מיליוני דולרים מחשש לחקירות שחיתות, הממשל החדש מאותת לבריסל שעידן העברות הכספים הלא מפוקחות הסתיים

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

קומת האוכל של קניון רמת אביב / צילום: ערן לביא

קניון רמת אביב משיק את הקומה השלישית

קומת הקולינריה בקניון רמת אביב נפתחת לקהל הרחב בהשקעה של כ-100 מיליון שקל, עם מסעדות שף, רשתות מזון ורוף־טופ לאירועים ● במקביל, משרד פרסום ישראלי גורף פרסים בפסטיבל קליאו ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

חמאה של תנובה / צילום: יח''צ

תנובה מעלה מחירים: החמאה תתייקר בכ-4.8%

בעקבות החלטת המדינה להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים בשיעור של 1%, תנובה מעלה גם היא את מחירי המוצרים בפיקוח ואת מחירי חלק מהמוצרים שאינם בפיקוח בשיעורים דומים - ואת מחיר החמאה אף בשיעור גבוה מכך

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

אילון מאסק בדרך לישראל: נקבע תאריך חדש לוועידה בהשתתפותו

לאחר דחייה בעקבות המלחמה עם איראן, אילון מאסק מנכ"ל טסלה, צפוי להגיע לישראל ולנאום לצד בכירי תעשיית הרכב האוטונומי והתחבורה החכמה

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

לארי אליסון / צילום: ap, Mark J. Terrill

אחד מעשירי העולם או הכי שקוע בחובות? במקרה של לארי אליסון זה לא סותר

מייסד ובעלי אורקל התחייב לשעבד חלק ניכר מהחזקותיו בחברת הטכנולוגיה לטובת הלוואות אישיות ● כל זה עוד לפני שהעניק גיבוי אישי בעשרות מיליארדים לעסקת הענק בתחום המדיה לרכישת וורנר ● מה יכולים להסיק מכך משקיעי אורקל ומיליארדרים אחרים בעולם

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

תקיפות צה''ל בדרום לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

הותר לפרסום: אזרח ישראלי נהרג מרחפן נפץ בלבנון

טראמפ: "איראן הודיעה שהיא בקריסה, רוצה שנפתח את הורמוז" ● מקורות פקיסטניים ל-CNN: המתווכים מצפים לקבל בימים הקרובים הצעה מתוקנת מאיראן לסיום המלחמה ● הערכה: הכלכלה האיראנית לא תחזיק מעמד יותר מ-8 שבועות תחת מצור ● שר האוצר האמריקאי: גורמים שיקיימו קשרים עם חברות תעופה איראניות - מסתכנים בחשיפה לסנקציות ● דיווחים שוטפים