רה''מ נתניהו. / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ
התעשיינים וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו על קיצור מתווה החל"ת מ־10 ימים ל־5 ימים בלבד. המשמעות היא שעובדים שנעדרו ממקום עבודתם בעקבות הנחיות פיקוד העורף עם פרוץ המבצע מול איראן יהיו זכאים לפיצוי של 70% משכרם כבר לאחר חמישה ימי היעדרות, ולא עשרה כפי שנקבע תחילה.
● הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות
● מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?
● מילואימניקים? המערכת שתבדוק אילו הטבות מגיעות לכם מהבנק
השינוי המסתמן מגיע לאחר ביקורת נוקבת מצד המעסיקים, שטענו לפערים משמעותיים בין מנגנוני הפיצוי לעובדי המגזר העסקי לבין אלו שבמגזר הציבורי. הביקורת הופנתה בעיקר כלפי משרד האוצר, זאת לאחר שהשר בצלאל סמוטריץ' התבצר בעמדתו כי אין מקום לשינויים במתווה שאושר בכנסת. עם זאת, גורמים במשרד ציינו כי אינם מכירים בשלב זה את הסיכום המדובר.
מהודעת נשיאות המגזר העסקי עולה כי בפגישה בין נתניהו ליו"ר הנשיאות, דובי אמיתי, "שוחחו השניים בסוגיות פתוחות ובהן ימי החל"ת, מצב העסקים הקטנים והגדלת התקרות. במהלך הפגישה הוצגו ההתאמות הנדרשות למתווה. ראש הממשלה הנחה את צוותו לקדם מתווה מעודכן, הכולל בין היתר מענה במסגרת חמישה ימי חל"ת".
ההסכמה, אם אכן תתממש, לא תיכנס לתוקף באופן מיידי שכן כאמור המתווה המקורי כבר עבר בכנסת, ולכן כל שינוי בו יחייב תיקון חקיקה, זאת אף על רקע פגרת הכנסת.
ביקורת חריפה
המתווה שאושר לאחרונה בכנסת קבע כי עובדים במגזר העסקי יהיו זכאים לפיצוי רק לאחר היעדרות של לפחות 10 ימים - זאת בשונה מהמגזר הציבורי, שבו ניתנה רשת ביטחון רחבה יותר כבר מהשלבים הראשונים.
בארגוני המעסיקים טוענים כי המשמעות בפועל היא שעשרות ואף מאות אלפי עובדים יגלו כי שכרם נחתך בחדות בשל ימי ההיעדרות הראשונים, שלא כוסו.
הפער הזה עמד במוקד ביקורת חריפה בדיון סוער שנערך בוועדת הכספים בשבוע שעבר, שבו השתתפו ראשי המגזר העסקי. יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן ונשיא להב רועי כהן הביעו זעם על היעדר חקיקה שתאפשר העברת פיצויים לעסקים שנפגעו. "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי עדיפות א'. עובד במגזר הציבורי שנתקע בחו"ל יקבל 80% משכרו, בעוד שעובד במגזר הפרטי יקבל 0% על אותם ימי היעדרות. זה מצב שלא מתקבל על הדעת", אמר תורג'מן.
גם נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, תקף את המתווה וטען כי הוא אינו מותאם למציאות של משבר מתמשך. לדבריו, "אי־אפשר לנהל משבר כלכלי של מעל חודש עם מתווה שנבנה לאירוע קצר של 12 ימים", והזהיר כי התקרה שנקבעה לפיצויים שוחקת בפועל את היקף הסיוע.
במקביל, ניסיונות לגבש פתרון מוסכם נתקלו בקשיים. יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הציע להקצות כ־150 מיליון שקל למימון הימים הראשונים של החל"ת, אך בארגוני המעסיקים טענו כי מדובר במענה חלקי בלבד, ודרשו השתתפות נוספת של האוצר כדי לסגור את הפערים. באוצר, מנגד, הבהירו כי מבחינתם המתווה סגור, וסירבו לשאת בעלות הימים הראשונים - שהם מוקד המחלוקת המרכזי.