גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מוקירים גיבורים? המלחמה שמחוללת שינוי תפיסתי עמוק

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצבא מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל
הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

כמה גיבורים יש במדינה? השאלה הזאת נוכחת בשירים, בתרבות ובשיח הישראליים, ולרוב מונחת על השולחן כשאלה פתוחה שתמיד תיוותר ללא מענה. אבל יש בכל זאת ניסיון - גם אם רק חלקי - לתת לה תשובה ממש מספרית. זה נעשה באמצעות מוסדות האותות, העיטורים והציונים לשבח (צל"שים).

אבל מה קורה באירוע כמו 7 באוקטובר - שהיה שונה בתכלית מכל מערכה צבאית שישראל ידעה עד כה, הן מבחינת אופי הלחימה והן מבחינת זהות המשתתפים בה? לפי דיווחים, הרמטכ"ל ובכירים נוספים כבר דנו בקריטריונים להענקת העיטורים - ונגעו בשאלות כמו החזרת עיטור שלא ניתן מזה כחמישים שנה, הענקת עיטורים לאזרחים ודרגות הבכירים שיוכלו לקבל עיטורים.

קשה לחלוק על כך שהמלחמה הנוכחית שינתה לחלוטין את האופן שבו מדינת ישראל צריכה להכיר בגבורת הלוחמים. אז בנקודת הזמן הנוכחית, מה המעמד של אותם מוסדות הוקרה ותיקים?

איזהו גיבור?

בצה"ל פועלת מערכת הוקרה רשמית למעשי גבורה, שנועדה לציין חיילים ואזרחים שפעלו מעבר למצופה מהם בתנאים קיצוניים. המערכת כוללת שלושה סוגי עיטורים. העיטור הגבוה ביותר הוא עיטור הגבורה שמוענק על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש". העיטור הבא הוא עיטור העוז "על מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש". אחריהם בא עיטור המופת "על מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת".

חוץ מזה, הצבא יכול להעניק גם ציון לשבח (צל"ש) על הצטיינות "בשל מעשה או התנהגות שאין בהם כדי להעניק עיטור". ארבעת הצל"שים העיקריים (לפי דרגתם) הם צל"ש הרמטכ"ל, צל"ש אלוף, צל"ש מפקד אוגדה וצל"ש מפקד חטיבה. בנוסף, קיימים סוגי אותות נוספים, למשל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ואף עיטורים אזרחיים כמו עיטור האומץ במשטרה.

אבל מהי בעצם "גבורה"? למעשה, ההגדרה של "מעשה גבורה" אינה קבועה, והיא משתנה לאורך השנים. לדברי ד"ר עפר דרורי, חוקר מעשי גבורה ומייסד אתר "הגבורה", מדובר בשילוב של גורמים תרבותיים ומבצעיים - שכמובן באו לידי ביטוי גם מחוץ בישראל.

כך, למשל, במלחמת העולם הראשונה הוענקו לחיילים בריטים ואמריקאים עיטורים בעיקר על הסתערות, בעוד שבמלחמת העולם השנייה הוענקו לחיילים אלו יותר על חילוץ והצלה. מגמה דומה ניכרת גם בצה"ל: במלחמת לבנון השנייה ניתנו יותר צל"שים על חילוץ תחת אש לעומת מלחמות המוקדמות בישראל. קשה לקבוע אם מדובר בשינוי ערכי - כמו עלייה בחשיבות חיי אדם - או בשינוי באופי הלחימה או שילוב של השניים.

בלי שיטה מסודרת

בתחילת ימי המדינה לא הייתה שיטה מוסדרת להענקת עיטורים וצל"שים. אמנם פעלו ועדות, אך התהליך לא היה מעוגן באופן ברור. אחד המקרים הבולטים הוא ממלחמת העצמאות, שבמהלכה הוענקו 12 עיטורים בלבד - כולם עיטורי הגבורה.

לפי תפיסתו של דוד בן גוריון, ריבוי עיטורים עלול היה לפגוע בערכם, וחיילי ההגנה לא פעלו מתוך רצון להוקרה אישית. לבסוף נקבע לתת 12 עיטורים. לפי דעה מקובלת, המספר נקבע כמניין שבטי ישראל, אבל זה הוכח כמיתוס: הסיבה האמיתית היא שפשוט מצאו לנכון להעניק את העיטור רק ל־12 אנשים.

אבל האם במלחמה כל כך טוטאלית כמו מלחמת העצמאות, רק תריסר אנשים היו באמת זכאים לקבל עיטור? דרורי טוען ש"זה היה חריג שכמות כה קטנה קיבלה הוקרה על מלחמה כה ארוכה, שבה נהרגו כ־6,000 איש".

לדבריו, במהלך מחקר ארוך הוא גילה שפעלו ועדות רשמיות שסיננו אלפי המלצות והגיעו ל־1,280 מועמדים שנמצאו ראויים לאות הצטיינות. בפועל נערך טקס ביולי 1949 שבו חולקו רק 12 עיטורי הגבורה בלבד, והכוונה הייתה להמשיך ולחלק צל"שים נוספים - אך זה לא קרה. לדברי דרורי, "זה עוול גדול בעיניי, משום שאנשים היו זכאים להוקרה, וכרבע מהם אף נהרגו במהלך מעשי הגבורה שלהם".

האינפלציה של "היחידה"

מאז קום המדינה חולקו אלפי עיטורים וצל"שים. עיטור הגבורה הוענק ל־40 אנשים בלבד, שבפעם האחרונה ניתנה בעקבות מעשי גבורה חריגים שנעשו במלחמת יום הכיפורים, אז הוענק ל־8 לוחמים. כיום, כאמור, נשקלת האפשרות להחזיר את הענקתו. עיטור העוז הוענק ל־220 איש, כשהפעם האחרונה הייתה באינתיפאדה השנייה. עיטור המופת הוענק ל־607 אנשים והמשיך להינתן גם לאחר מבצע צוק איתן. גם הצל"שים חולקו במאות: צל"ש הרמטכ"ל ל־204 אנשים, וצל"ש אלוף ל־663.

בסך הכול, הוענקו 2,231 עיטורים וצל"שים בשבע הקטגוריות המרכזיות. כאשר כוללים גם אותות אחרים (עיטורים מצה"ל, מהמשטרה, מג"ב ושאר גופי הביטחון), המספר מגיע ל־3,241 עיטורים וצל"שים מאז הקמת המדינה, לצד 6,641 תעודות הצטיינות והערכה.

ומה לגבי טענות על "אינפלציית עיטורים" שהתפתחה עם השנים? ייתכן שהתחושה נובעת ממקרה מעניין של עלייה חדה במספר העיטורים בשנות ה־60. דרורי מסביר שהדבר קשור במיוחד לפעילות סיירת מטכ"ל: "סיירת מטכ"ל ביצעה פעולות מיוחדות מעבר לקווי האויב, כמו איסוף מודיעין. על פעולות אלו חולקו עיטורים רבים, מעבר לפרופורציות של לפני ואחרי התקופה הזו".

לדבריו, אחת הסיבות לכך הייתה המבנה הארגוני: היחידה כפופה לאגף המודיעין המדווח ישירות לרמטכ"ל, ולכן המלצות לעיטורים עברו פחות שלבי סינון. לעומת זאת, חיילים ביחידות אחרות נדרשו לעבור שרשרת ארוכה יותר של המלצות, מה שהוביל לסינון מוגבר.

תופעה חריגה נוספת באותה תקופה הייתה הענקת צל"שים לכל משתתפי מבצע מסוים. לפי דרורי, "היו מבצעים שבהם כל המשתתפים קיבלו צל"ש. דווקא, על פי הנמסר מלוחמים ותיקים, לוחמי הסיירת עצמם לחצו להפסיק את זה, כי הרגישו שזה מוגזם ושהם לא צריכים לקבל הוקרה על כל מבצע ומבצע". התופעה נפסקה עד סוף שנות ה־60.

איך מוקירים אזרחים?

לצד הצבא, קיימים גם מנגנוני הוקרה אזרחיים. במהלך המלחמה הנוכחית הוענק "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית" למספר אזרחים, בהם: נירית הונוולד־קורנפלד, אחות שיצאה מביתה בבארי לטפל בפצועים; מוטי עזרא, שהציל כ־30 איש מפסטיבל נובה; ורומי שירה סויסה ז"ל, בת שמונה שנרצחה.

אלא שמדובר במנגנון שונה. "זו החלטה מנהלית של הנשיא בעקבות המלצת ועדה, אך זה לא צל"ש או עיטור במשמעו בחוק העיטורים של צה"ל", מדגיש דרורי. "מדובר בהיקף מצומצם בהרבה, אולי עשרות מקרים, לעומת מאות ואף אלפים בצבא, וגם רמת התחקור שונה לחלוטין".

וזאת לא הפעם הראשונה שבה מוענקים אותות הוקרה אזרחיים. לדוגמה, ב־1977 שר התחבורה גד יעקבי העניק אותות לימאים וטכנאים שפעלו להבאת נפט לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים, והוענק גם אות ליהודה פוקס, קברניט אל על שהנחית מטוס לאחר פיצוץ ב־1972. בנוסף, בשנת 1972 נחקק חוק עיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, שהסדיר מערכות מקבילות לעיטורים הצבאיים.

ומה לגבי עיטורים במלחמה הנוכחית? דרורי מזהיר מפני ההשלכות של התמשכות הליכי הענקת העיטורים: "ככל שזה מתעכב, חיילים ומפקדים שוכחים, הידיעות נעשות יותר מטושטשות, ויש גם מצבים בו מפקדים נהרגים ואין מי שימליץ". הוא מזכיר כי לאחר מלחמת יום הכיפורים, למרות הקושי והיקף האבדות, חולקו העיטורים עד 1975, תוך ניסיון לאתר עדויות גם ללא ממליצים ישירים.

"מי שעשה מעשה גבורה - כדאי להעריך את זה", מסכם דרורי. "הוא עושה משהו שחריג מהמצופה ממנו, מעבר למה שמצופה. הצבא בעצם אומר שמעשיו של חייל כזה הם מודל לחיקוי: אם נקלעתם למצב חריג - תנהגו כמוהו".

עוד כתבות

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

אבי באום, יו''ר קבוצת חילן / צילום: חילן

ב-192 מיליון שקל: חילן רוכשת את חברת התוכנה הזו

באמצעות החברה הבת נס (NESS), חילן רוכשת את חברת התוכנה Log-On ● סכום של 164.5 מיליון שקל ישולם לרוכשים המחזיקים במניות לוג-אין, ו-27.5 מיליון נוספים יועברו לצורך תשלום דיבידנד למוכרים ● ברקע, רק לפני יומיים הודיעה חילן על רכישה עצמית של מניותיה תמורת עד 150 מיליון שקל

דגל ישראל מונף לצד דגל האיחוד האירופי בבניין הפרלמנט בבריסל / צילום: Shutterstock

מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר ממיליון חתימות בקרב תושבי האיחוד האירופי, בקריאה להשהות את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסי הסחר התרבות וקשרי החוץ עם ישראל ● הנימוק: "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים" ● בתום תהליך אימות החתימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ● ומה תהיה עמדת הונגריה?

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם איחור של שבוע יעכב את כניסת פאלו אלטו למדדי ת"א?

ענקית הסייבר פאלו אלטו פספסה בשבוע את המועד הקובע לצירוף למדדי ת"א בעדכון מאי, לאחר שהחלה להיסחר רק ב־23 בפברואר עקב רכישת סייברארק ● כעת ההכרעה מתקרבת: בבורסה יידרשו להחליט השבוע אם להתגמש עם החברה, ששוויה הוא הגבוה ביותר בת"א, 413 מיליארד שקל ● מה ההערכות בשוק?

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל קרא לשוויון בנטל - ושיגר מסר מאיים לאיראן

ניו יורק טיימס: משלחת איראנית מתכננת להגיע מחר לבירת פקיסטן, כך לפי שני בכירים איראנים ● בכיר ישראלי: מתקשים לראות מצב שהמשטר האיראני יסכים לוויתור מוחלט על פרויקט הגרעין ● סער חשף: איראן ניסתה לפגוע בדיפלומטים ישראלים באמירויות ● דיווח: טראמפ שוקל להסיר את המצור הימי • צבא ארה"ב מאשר: השבתנו ספינת משא שניסתה להיכנס לנמל איראני • עדכונים שוטפים

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

נמל תעופה בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd

16 שעות טיסה וסבסוד של עשרות מיליונים: כך ייראה הקו הישיר לארגנטינה

במהלך ביקורו בישראל הכריז נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על פתיחת קו טיסות ישיר בין ת"א לבואנוס איירס ● אל על תפעיל את הקו בתדירות של שתי טיסות שבועיות החל מהחורף הקרוב ● העלויות הגבוהות והיעדר רווחיות הובילו לסבסוד של כ־44 מיליון שקל, ומחירי הכרטיסים צפויים להיות גבוהים

שי-לי עטרי / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר, ערוץ 12

העליון: בימ"ש השלום ידון מחדש בפרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי

שם החשוד לא יפורסם עד להכרעת בית משפט השלום ● שופט העליון אלכס שטיין: אין צורך בחוות-דעת פסיכיאטרית כדי לבסס סיכון לאובדנות, אלא ניתן להסתפק בחוות-דעת מתחום הפסיכולוגיה הקלינית

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

צילום: מחוז אומורי, יפן

רעידת אדמה חזקה סמוך ליפן: אזהרת צונאמי לפגיעה בחופי המדינה

גלי צונאמי בגובה שלושה מטרים עלולים לפגוע במחוז אומורי בצפון האי הונשו, האי המרכזי ביפן ● רעידת אדמה חזקה בעוצמה 7.5 הורגשה בים ממזרח למדינה ● שירותי הרכבות המהירות הופסקו, היערכות לפגיעה בתוך פחות מחצי שעה

איור: גיל ג'יבלי

2.96 שקלים לדולר: הכוחות שמאחורי השיא ההיסטורי

המוסדיים מכרו סכום שיא של דולרים ● הפסקת האש העניקה רוח גבית והורידה את פרמיית הסיכון ● כל הגורמים שעומדים מאחורי השיא ההיסטורי של השקל ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

"ההשקעות מתפוצצות": המניה שעלתה 69% מתחילת השנה והסיבות

מניית קמטק כבר נסחרת בשווי של 8.4 מיליארד דולר לאחר זינוק של 628% בשלוש שנים ● וגם: בעלי המניות שהרוויחו מכך

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

בית מלון / אילוסטרציה: Shutterstock

"הסדר כובל חסר תקדים": ביהמ"ש אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד בוקינג

ביהמ"ש המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד אתרי הזמנת חדרי המלונות והאירוח בוקינג, אקספדיה והוטלס.קום, בטענה כי ניהלו הסדר כובל ופגעו בתחרות ● אם התביעה תתקבל, היקף הפיצוי עשוי להגע למאות מיליוני שקלים

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

מיקי זוהר / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת ההסתדרות ● זוהר בתגובה: "הגעתי למשטרה להשיב על כל השאלות ולהפריך את כל הטענות שיעלו"

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים