דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות
בג"ץ דן הבוקר (ה') בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. הדיון מצולם ומועבר בשידור חי ללא נוכחות קהל, נוכח חשש להפרעות ולהתפרצויות.
● השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות
● שופטי העליון: תקני השופטים שלוין הוסיף מנותקים מצורכי המערכת
הרכב השופטים כולל את המשנה לנשיא נעם סולברג ואת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. נשיא העליון יצחק עמית, שאמור לבחור את חברי ועדת החקירה הממלכתית, העביר את ההחלטה על זהות השופטים לסגנו סולברג, וציין כי "סבורני למען ניקיון הדעת כי אין מקום לכך שאתן החלטות בהליכים אלה".
09:26 - נציג הממשלה: לבג"ץ אין סמכות לחייב הקמת ועדה
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, טען כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בעניין. "אין תקדים בארץ או בעולם לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה".
השופטים הקשו עליו בשאלות לעניין הסמכות על-פי הפסיקה. ראבילו עמד על כך ש"הקמת ועדת חקירה היא דבר מהותי בתוך הסמכות המבצעת. היא זו שיכולה להחליט על הקמת ועדה כזו".
09:10 - הדיון החל
09:07 - עימות לפני הדיון
לפני תחילת הדיון, משפחות שכולות המתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית התעמתו בפתח בית המשפט העליון עם משפחות שכולות התומכות בהקמת ועדה כזו.
אביו של ישי פיטוסי ז"ל, לוחם גולני שנפל בקרב ב-7 באוקטובר; תמר תשובה, אחותו של ברק דווידי ז"ל שנרצח בנובה; ומשפחות שכולות נוספות התעמתו עם חגית ורובי חן, הוריו של איתי חן ז"ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר.
חגית ורובי חן אמרו: "מאז ה-7 באוקטובר עברו קרוב ל-1,000 ימים. מי יודע מה עשו? אחריות לא נלקחה. אנחנו לא יכולים להמשיך את החיים בלי שיסבירו לנו".
גם השר לשעבר יזהר שי, שבנו ירון ז"ל נפל בקרב; איל אשל, אביה של רוני ז"ל שנפלה במוצב נחל עוז; וגדי קדם, שבתו תמר ז"ל, בעלה ושלושת ילדיהם נרצחו בניר עוז; הגיעו לדיון.
צו על-תנאי
העתירות הוגשו בשנת 2024 על-ידי התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן, 15 הורים שכולים ועמותת זולת.
בנובמבר 2025 הוציא בג"ץ צו על-תנאי והורה לממשלה להשיב מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח חוק ועדות חקירה.
הממשלה טוענת, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, כי אין כל בסיס משפטי לקבלת העתירות, וכי קבלתן "תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות".
עוד טוענת הממשלה כי ועדת חקירה ממלכתית לא תזכה לאמון של חלקים רחבים בציבור.
הממשלה רוצה ועדה פוליטית
הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדה פוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר דרך הצעת חוק פרטית של ח"כ אריאל לקנר מהליכוד. ההצעה מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה שהרכבה ופעילותה נקבעים בזירה הפוליטית.
ההצעה עברה בקריאה טרומית בדצמבר 2025 ברוב של 50 מול 48 מתנגדים. והיא קובעת כי תוקם ועדת חקירה "ממלכתית לאומית". לפי ההצעה, הממשלה היא זו שתקבע אילו נושאים ייחקרו על-ידי הוועדה, למרות שמדובר באותה ממשלה שכיהנה בזמן האירועים הנחקרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יש להתחיל את הבדיקה מתקופת החתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993.
לפי הצעת החוק, חברי ועדת החקירה ימונו בהסכמה בין סיעות הקואליציה לאופוזיציה באישור רוב של 80 חברי כנסת. אם לא תהיה הסכמה בין האופוזיציה לקואליציה, יו"ר הכנסת ימנה את הנציגים.