הריקול של שטראוס ברחבי המרכולים / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
לפני כארבע שנים הכריזה חברת שטראוס על ריקול נרחב במוצרי השוקולד של חברת-הבת עלית, בעקבות דגימות סלמונלה שהתגלו במפעל שלה בנוף הגליל. מדובר באחד המשברים הגדולים בתולדות החברה, שהשביתו את המפעל שלה בגליל למשך תקופה ארוכה.
כעת אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת שטראוס להסכם פשרה, במסגרתו תשלם לה החברה המבטחת כלל כ-30 מיליון שקל. מדובר בפיצוי לשטראוס של 27 מיליון שקל וכן 3.5 מיליון שקל בגין גמול, שכר-טרחה והחזר ההוצאות לבאי-כוחה.
● הדוחות חושפים: זו חברת המזון הרווחית ביותר בבורסה
● בפעם השנייה: השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות
בנובמבר 2024 קבעה ועדת תביעות בלתי תלויה, שמונתה לאחר שהוגשו תביעות נגד שטראוס זמן קצר אחרי הריקול, כי התהליכים הניהוליים בחברה והנהלים טרם האירוע היו תקינים. עוד קבעה הוועדה כי לא הוצגו ראיות להפרת חובת אמונים של מי מחברי הדירקטוריון, וכי נושאי משרה בשטראוס לא ייתבעו.
באשר לחובת הפיקוח, הוועדה קבעה כי התקיימה בחברה מערכת נאותה לציות להוראות הדין והנהלים בנושא איכות ובטיחות מזון. עוד קבעה הוועדה כי שלושה אירועים ראשונים לא הובאו לידיעת הדירקטוריון, ובאין דיווח, אין "דגלים אדומים" שהדירקטוריון התעלם מהם. הוועדה הגיעה למסקנה כי חברי הדירקטוריון עמדו בחובות הפיקוח המוטלות עליהם וטיפלו באופן סביר "ב'דגלים האדומים' שהגיעו לידיעתם".
עוד נקבע כי בנוגע להחלטות על ביצוע הריקול, מועדיו והיקפו, שהתקבלו על-ידי הנהלת שטראוס ועל-ידי הדירקטוריון, היו החלטות סבירות, וכי ביצוע התחקיר שביצעה החברה היה מקיף, ולא נמצאו בו מסקנות חד-משמעיות לגבי מקור זיהום הסלמונלה במפעל, ולא היה באפשרות הוועדה לקבוע קשר סיבתי עובדתי בין התנהלות נושאי המשרה ובעלי התפקידים לבין הנזק שנגרם לכאורה; אך כן למשל נמצא פגם באופן הבחינה והטיפול בחומר מצולם (סרטוני אבטחה) על-ידי אנשי החברה.
החברה סטתה מסטנדרט זהירות סביר
הוועדה בחנה גם את התנהלות נושאי משרה שאינם דירקטורים ובעלי תפקיד בתחום ההנהלה והפיקוח במטה האיכות של שטראוס ובהנהלת המפעל בנוף הגליל, וקבעה כי לכאורה זו סטתה מסטנדרט זהירות מקצועי סביר.
בעניין זה, הוועדה מצאה כי נפל כשל באי-ביצוע סט בדיקות המוגדרות בנוהל, וחרף תלונות חוזרות לא נערך במפעל תחקיר לזיהוי סיבת השורש, וכי תלונות אלה לא הובאו לידיעת בעלי תפקידים.
עוד נמצאו מספר פגמים ביישום נוהלי החברה ופיקוח עליהם, וכי לא בוצעה לכאורה הקפדה מספקת במפעל על יישומי הנהלים. ההתייחסות בפועל בקרב עובדי ומנהלי המפעל ושטראוס ישראל לסיכון הנשקף מזיהום פתוגנים בשוקולד הייתה כאילו הסיכון הוא כמעט אפסי, וכתוצאה מכך לא הוטמע די הצורך יישום הנהלים אשר היו אמורים למנוע סיכון זה.
הוועדה הבלתי תלויה קבעה כי הנזק שנגרם לשטראוס בעקבות הפרשה מסתכם ב-293 מיליון שקל, אך כאמור, הפיצוי שתשלם חברת הביטוח בהסכם מהווה כ-10% ממנו. פסק הדין קבע ביחס לסכום הכולל כי "ספק אם מדובר בסכום שניתן יהיה להפנות כלפי גורם רלוונטי כלשהו דרישה לתשלומו ולהצליח לקבלו".
בית המשפט קבע כי מדובר בהסכם פשרה סביר, המשרת את טובת החברה ובעלי מניותיה, משקף באופן ראוי את הערכת הסיכויים והסיכונים של ההליך, את היתרון שגלום לחברה בסכום הפיצוי אותו תקבל ואת היתרון בסיום ההליך.
עורכי הדין צבי אגמון וזאב גוטרייך ממשרד אגמון עם טולצ'נסקי ייצגו את נושאי המשרה בשטראוס.