המשקיעים נשבעו להישאר עשרות שנים - ונשברו מהר

הטרנד זכה לרוח גבית ממשפיעני רשת ומנוסחאות שהציגו כיצד השקעה לטווח ארוך בו מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר המסלולים האחרים. העיקרון המנחה היה לא לזוז, לא משנה מה. גם בירידות.

הנתונים האחרונים מגלים שרבים לא עמדו במבחן הזה. על פי נתונים שמציג מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, במשך 8-9 חודשים רצופים יצאו סכומי עתק מהמסלולים האלו. 13 מיליארד שקל בקירוב מתוך 200 מיליארד הופנו למסלולים אחרים. זאת, חרף העובדה שבשיא הטרנד, יחס השקל-דולר נע סביב 3.8 שקלים. היום הוא פחות מ-3. המשמעות: רק ההפסד על שער החליפין בתקופה זו עומד על מעל 20%.

לאן אותם חוסכים עברו? חלקם לפחות לטרנד התורן - מסלולים החשופים כמעט לחלוטין למניות ישראליות. בדיקה זו היא מורכבת יחסית, שכן בניגוד ל-S&P 500, המסלולים הממוקדים במניות כחול-לבן נושאים שמות שונים ומשונים כמו "עוקב מדדי מניות" או "מניות סחיר". שטרית מראה כיצד מסלולים אלו צמחו מרמה של כ-7 מיליארד שקל ב-2022 למעל 20 מיליארד כיום.

האם אנו עדים לאותה הטעות ומזיזים את החיסכון בעקבות תשואות העבר? "נראה שהמשקיע הישראלי רודף אחרי תשואות במקום לשאול את עצמו אם זה מתאים או לא", אומר שטרית. "כשסביבת המכפילים הייתה נמוכה מאוד בשנים 2023-2024 אנשים לא נכנסו. עכשיו כשהם בשיאים היסטוריים הם מתנפלים. זו טעות. הפתרון הוא לפזר מראש ולא לנסות לתזמן מדד זה או אחר". 

                                                                                                    בר לביא

הורים שכולים המתנגדים להקמתה, ומבקשים "ועדה לאומית" במעורבות הממשלה, ניסו לפרוץ לאולם הדיונים. הדיון הופסק והאבטחה מיהרה להוציא את השופטים מהאולם מחשש לביטחונם.

מנגד ניצבו הורים שכולים שכן רוצים בוועדה. קשה לחזות בהורים משני הצדדים, כולם איבדו את היקר להם מכל, צועקים זה על זה. שוררת ביניהם הסכמה שיש לחקור את הטבח, אך המחלוקת היא על מי יבחר את הוועדה שתחקור.

"הפיל שבחדר הוא מי ימנה את חברי הוועדה, הממשלה רוצה שזה לא יהיה נשיא בית המשפט העליון", אמר השופט חאלד כבוב. בדיון עלה כי השופטים סבורים שיש להם סמכות להתערב בהחלטה שלא לחקור.

נציג הממשלה עורר התנגדות כשהודיע כי הממשלה לא סבורה שזו העת להקים ועדה, וכי יש להמתין לסיום הלחימה בכל החזיתות. השופטים גם תהו אם לא נכון להותיר את ההחלטה לממשלה הבאה, בהתאם לרצון הציבור שיובע בבחירות.

כך, בין עוד חזית שנפתחת ונסגרת זמנית לבין הבחירות הקרבות, הסוגיה לא מוכרעת, והציבור - כולל המשפחות השכולות - נשאר ללא תשובות. אז מה אם מדובר במחדל הגדול ביותר שידעה המדינה מימיה.  
                                                                                                  ניצן שפיר

נראה שמכת ההונאות הפיננסיות רק משתכללת, אך שוב ושוב אנשים תמימים עלולים ליפול ברשת (תרתי משמע). בניסיון לשוות אמינות מתחזים הנוכלים הללו לאנשים מוכרים וברי סמכא, כמו נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, פרופ' ליאו ליידרמן מבנק הפועלים, הבעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם גילעד אלטשולר, מייסד מלאנוקס איל וולדמן ועוד.

השבוע היה זה תורו של מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. הטקסט שהופיע באינסטגרם נראה תקין בעברית לשם שינוי, אך לא צריך לקרוא הרבה ממנו כדי להבין שלא ייתכן שמנכ"ל הבורסה יפרסם המלצה על מניות ספציפיות. ובכל זאת, כמה וכמה גולשים תמימים שאלו השבוע ברשתות החברתיות אם זה אמיתי או פייק.

לא לקנות

בלשון ההונאה נכתב כך: "אני בן 51, ומהכן כיום כמנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE). אני אומר את זה רק פעם אחת: המלצות ההשקעה שלי לחודש אפריל הן כדלקמן: אובר - לא לקנות, אקסון מובייל - לא לקנות. אנבידיה - לקנות במחיר של X דולר (למניה). אינטל - לקנות סביב Y דולר...".
למי שלא היה ברור עד עכשיו שזו הונאה (למרות משפט כמו "המלצות ההשקעה לי לחודש אפריל הן..."), השורות הבאות בוודאי אמורות להדליק נורות אדומות בוהקות. על פי ההונאה "אנשים שואלים למה אתה לא גובה תשלום?" אומר כביכול בן זאב, ועונה: "כבר עשיתי מספיק. השיתוף הוא התשוקה שלי".

אז אנחנו נכתוב את זה פעם אחת ולתמיד: אל תאמינו לכל שטות באינסטגרם או רשת חברתית אחרת. אם זה נראה חשוד ולא הגיוני - זה באמת לא הגיוני. חשוב להפעיל שיקול דעת ולא ליפול להונאות הפיננסיות האלה. גם אותי עצמי זייפו כבר חמש פעמים מתחילת השנה. בכל הפעמים דיווחתי לפייסבוק שזו הונאה וביקשתי להסיר את הדפים (וזה המקום להגיד תודה לאנשים ששולחים לי שמתחזים אלי ומאפשרים לי לפנות ולבקש הסרה), אבל האחריות היא בסופו של דבר על כל אחד מאיתנו.

                                                                                                         נתנאל אריאל