עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט וגלעד יעבץ, היו''ר; רונן ויוני אסיא, מייסדי איטורו; נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: טל שחר, יח''צ, מנש כהן
בסוף שנת 2025, עובדים של חברות טכנולוגיה בישראל החזיקו באופציות שנמצאות "בתוך הכסף" (כלומר שאפשר לממש אך טרם מומשו) וכן מניות חסומות, המשקפות הטבה בשווי קרוב ל-150 מיליארד שקל (כ-50 מיליארד דולר בשער הנוכחי). כך עלה מחישוב שביצע לאחרונה מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. לשם השוואה - מדובר בסכום הגבוה יותר מתקציב הביטחון המוגדל של ישראל לשנת 2026 והקרוב ל-7.5% מהתוצר של המדינה.
● "הכסף זורם גם לבורסה בתל אביב": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית
● "עשרות מיליארדים זה שווי שהיה שמור לגוגל ומיקרוסופט - לא לחברה מישראל"
רובו הגדול של העושר הדמיוני הזה מיוחס, על פי ההערכות של גורמים בשוק ההון, לשווי האופציות שמחזיקים עובדים ישראלים המועסקים במרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הגדולות בוול סטריט (אנבידיה, גוגל, מטא, אפל ועוד) ומקצתן בחברות שנוסדו בישראל. בשוק יש מי שמעריך כי כ-85% משווי האופציות והמניות החסומות שבידי עובדים ישראלים מרוכזים בחברות הגלובליות שנסחרות בוול סטריט, ורק כ-15% נמצאים בידי עובדים בחברות ישראליות.
אייל פרוינד, מנכ"ל חברת ESOP מקבוצת הפניקס, שמשמשת כנאמן עבור חברות בתחום ניהול התגמול ההוני לעובדים שלהן, מעריך כי בשנת 2025 מימשו עובדים ישראלים בחברות שנסחרות בנאסד"ק (ישראליות וגלובליות) אופציות בשווי מוערך של 7 מיליארד דולר: "סכום שזרם לחשבונות הבנק שלהם. 80% מהם בערך הם לקוחות שלנו", הוא מציין.
סיבות מרכזית לפער, שהלך וגדל בשנים האחרונות, בין העושר שצברו עובדים בחברות גלובליות שפועלות בישראל לזה של עובדי החברות שנוסדו כאן, הן העליות החדות במניות הענקיות הגלובליות (אנבידיה למשל), לצד העובדה שהחל מסוף 2023 יותר ויותר חברות ביג טק גלובליות החלו לרכוש חברות ישראליות פרטיות (כשהבולטת ביניהן היא רכישת Wiz בידי גוגל), כך שכמות העובדים שמעסיקים מרכזי הפיתוח שלהן בישראל גדלה כל הזמן, ובהתאם גם שווי האופציות שבידיהם.
חברות שבהן האופציות יצאו מחוץ לכסף
בימים אלה, החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט מפרסמות את הדוחות המורחבים שלהן לשנת 2025, ובהם הפירוט על התגמול ההוני לעובדים. בקרב כ-60 החברות הגדולות ביותר מקרב הישראליות ובעלות זיקה לישראל (חברות בשווי למעלה מ-100 מיליון דולר), רובן כבר פרסמו את הנתונים השנתיים.
מבדיקת גלובס עולה שב-50 חברות ישראליות ובעלות זיקה לישראל שפרסמו את הנתונים, העובדים מימשו במהלך 2025 אופציות בהטבה (רווח) בהיקף מצטבר של מעל 1.4 מיליארד דולר. מדובר על סכום מעט יותר גבוה מנתוני 2024. עם זאת, בשנת השיא של ההייטק, 2021 (ימי הקורונה), הסכום שמומש הגיע ל-2.65 מיליארד דולר (נתוני 49 חברות).
ומה לגבי שווי ההטבה ההונית שמחזיקים עובדי החברות הישראליות כיום? כשבוחנים רק את החברות שבהן האופציות הניתנות למימוש נמצאות "בתוך הכסף" (32 חברות), רואים שנכון להיום עובדיהן מחזיקים באופציות שמגלמות הטבה בשווי כפול - של מעל 2.9 מיליארד דולר. זוהי כמובן הטבה "על הנייר" כל עוד הם לא מממשים את האופציה, וכל תנודה במחירי המניות משנה את גובה ההטבה. התנודות האלה משמעותיות מאוד.
כך למשל, עובדי חברת התחבורה החכמה ויה, שהונפקה בשנה שעברה, החזיקו בסוף 2025 באופציות ניתנות למימוש שההטבה המגולמת בהן עמדה על כ-109 מיליון דולר. אלא שמאז המניה צנחה בעשרות אחוזים ושווי ההטבה התכווץ ב-82.3 מיליון דולר. גם בחברת התוכנה ג'יי פרוג העובדים ראו התכווצות משמעותית: מהטבה שבסוף 2025 הייתה שווה כ-74 מיליון דולר, לכ-51.7 מיליון דולר כיום.
בחברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט הירידה במניה מתחילת השנה כיווצה את ההטבה במעל 91 מיליון דולר, ל-32.8 מיליון דולר כעת. אצל חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק (איל מקיאג') , שווי ההטבה עמד על כ-45 מיליון דולר בסוף 2025, ונפל לכ-6 מיליון דולר כיום.
מקרה קיצוני יותר היה בחברת התוכנה מאנדיי, שמנייתה צנחה ב-56% מתחילת השנה הנוכחית. התוצאה היא שהאופציות שניתנות למימוש יצאו "מחוץ לכסף", משום שמחיר המניה ירד מתחת למחיר המימוש הממוצע. כך הטבה בשווי כ-84 מיליון דולר בסוף 2025, נמחקה למעשה (כמובן שזה עוד יכול להשתנות, עם התאוששות המניות).
עוד חברות שבהן האופציות נמצאות "מחוץ לכסף" הן חברת הגיימינג פלייטיקה, שלאחרונה הודיעה על תהליך לבחינת חלופות אסטרטגיות (ובהן כנראה גם מכירת החברה), חברת מדעי החיים נובוקיור וחברת התוכנה פייבר.
לעומת זאת, בחברות אחרות שווי ההטבה זינק עם העלייה במחירי המניות. כך למשל בחברה הביטחונית אלביט מערכות, בסוף 2025 שווי ההטבה באופציות הניתנות למימוש עמד על כ-887 מיליון דולר, וכיום היא מתקרבת ל-1.6 מיליארד דולר; בחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט השווי זינק מכ-51 מיליון דולר לכ-126 מיליון דולר (החברה מדווחת בשקלים והסכום הומר לדולרים); ובחברת הפינטק נאייקס שווי ההטבה צמח מתחילת השנה ב-15 מיליון דולר, לכ-48 מיליון דולר כיום.
נציין עוד שהנתונים אינם ספציפיים לעובדים ישראלים בלבד אלא לכל עובדי החברות הישראליות הללו, שחלקו מעסיקות גם עובדים במדינות אחרות. עוד חשוב לזכור שבמקרים רבים התגמול ההוני כולל לא רק אופציות אלא גם מניות חסומות, כמו כן שלנושא התגמול ההוני יש גם היבטי מיסוי, וכי מן הסתם התגמול ההוני לא מחולק באופן שווה בין כלל העובדים בחברות. לפי מומחים, למשל, האופציות בחברות ציבוריות מוקצות בעיקר לדרג הניהולי.
הקפיצה הגדולה: ההטבה באלביט מערכות
אחד הסיפורים הבולטים לאחרונה במניות הישראליות הוא הזינוק החד במניית החברה הביטחונית אלביט מערכות, שקפצה בערך פי 5 בשנתיים האחרונות. בהתאם, גם ההטבה המגולמת באופציות שהעניקה לעובדים גדלה. במהלך 2025 העובדים מימשו אופציות לפי מחיר ממוצע של כ-158 דולר, בעוד שמחיר המניה הממוצע עמד על כ-427 דולר, כך ששווי ההטבה המגולמת היה כ-147 מיליון דולר. בסוף השנה, עובדי אלביט החזיקו בכ-2.4 מיליון אופציות שניתנות למימוש ומחיר המימוש שלהן כ-209 דולר, בעוד שהיום מחיר המניה גבוה ביותר מפי 4. ההטבה המגולמת באופציות האלה מגיעה כמעט לכ-1.6 מיליארד דולר.
מכיוון שלרוב, חברות מקצות אופציות כשהן פרטיות (כלומר לפני הנפקה), ככל שעבר זמן קצר יותר מאז ההנפקה סביר שנראה יותר אופציות, ולאורך השנים הן ממומשות או פוקעות. במהלך 2025 היו שלוש הנפקות של חברות שקשורות לישראל: חברת הפינטק איטורו, חברת הפתרונות לתיירות עסקית נאבן וחברת הטכנולוגיה לתחבורה חכמה ויה.
שלושתן נסחרות כיום במחיר נמוך מזה שבו הונפקו. לפי נתוני ויה, ב-2025 עובדיה מימשו אופציות בשווי 50.9 מיליון דולר, בנאבן הנתון הוא 49.7 מיליון דולר ובאיטורו, בחישוב על בסיס המחיר הממוצע, הסכום דומה: 49.6 מיליון דולר.
בסוף 2025 עובדי איטורו החזיקו באופציות שניתנות למימוש במחיר ממוצע של כ-8 דולר, בעוד שמחיר המניה היום הוא כ-37.7 דולר, כך שההטבה המגולמת באופציות האלה מגיעה ל-365 מיליון דולר. בנאבן האופציות שניתנות למימוש מגלמות הטבה של 95.5 מיליון דולר, ובוויה של 26.8 מיליון דולר.
אופציה, נזכיר, היא נייר ערך שמקנה למחזיק בו זכות לקנות בעתיד מניה, במחיר שנקבע מראש. לדוגמה, אם במועד שבו האופציה הבשילה וניתן לממש אותה, מחיר המניה הוא 100 דולר ומחיר המימוש (המחיר שבו המחזיק יכול לרכוש את המניה) הוא 70 דולר, ההטבה (הרווח) מבחינת העובד היא 30 דולר. אולם אם מחיר המניה הוא 50 דולר, האופציה נמצאת "מחוץ לכסף"שכן לא משתלם לשלם את מחיר המימוש - הוא פשוט לא ירוויח מכך. מניה חסומה ניתנת לעובד כך שבמועד ההבשלה שנקבע מראש הוא יקבל את המניה, בין שמחיר המניה עלה ובין שירד מאז ההקצאה.
תנודות במחירי המניות מאז תחילת 2026, השפיעו על שווי ההטבה באופציות שמחזיקים העובדים וניתנות למימוש. בחלק מהחברות, מחירי המימוש הממוצעים של האופציות שניתנות למימוש הנמצאות בידי העובדים, גבוהים ממחיר המניה בבורסה, כלומר האופציות הן "מחוץ לכסף".
כך למשל מניות התוכנה סובלות כאמור מסנטימנט קשוח למדי על רקע עליית מודלי AI, שבשוק חוששים שיחליפו את הפתרונות המתקדמים שהן מציעות. שתי חברות בולטות מהסקטור בישראל הן מאנדיי, שמספקת תוכנה ארגונית לניהול משימות בעבודה, ו-Wix שמאפשרת הקמה וניהול של אתרי אינטרנט. שתיהן נחלשו בעשרות אחוזים רק מתחילת השנה הנוכחית, אחרי ירידה של עשרות אחוזים במניות גם ב-2025.
במאנדיי כאמור האופציות שהיו ניתנות למימוש בסוף 2025 יצאו בינתיים "מחוץ לכסף", ואילו ב-Wix הן היו "מחוץ לכסף" גם בסוף 2025.
במהלך 2025, עובדי מאנדיי מימשו אופציות בהטבה של 123 מיליון דולר ועובדי Wix מימשו בשווי של 55.7 מיליון דולר. לשם השוואה, ההטבה שמומשה במאנדיי ב-2024 הייתה גבוה ביותר מפי 2 (כ-265 מיליון דולר), אך ב-2023 הייתה נמוכה יותר (כ-113 מיליון דולר); גם ב-Wix ההטבה ב-2024 הייתה גבוהה יותר (102 מיליון דולר) וב-2023 נמוכה יותר (19.5 מיליון דולר).
התעשרות ניכרת לעובדי החברות הגלובליות
חברה בולטת נוספת לצד ESOP מקבוצת הפניקס, שמחזיקה נתח משמעותי בשוק ניהול תוכניות התגמול ההוני של עובדים בישראל, היא אי.בי.אי קפיטל, שעל פי נתוניה ביסס שפריר את הערכתו לגבי שווי האופציות שמחזיקים עובדים בישראל. לפי נתוני החברה היא חלשה בסוף 2025 על סכום של 67 מיליארד שקל ברוטו לפני מס באופציות "בתוך הכסף", ושפריר העריך שאם חלקה בשוק כ-45%, הרי שהסכום הכולל מגיע כאמור לכמעט 150 מיליארד שקל.
יש לציין כי מאז סוף 2025 קרו דבר או שניים, שככל הנראה הובילו לצמצום מסוים בסכום הזה. בישראל, חלק משמעותי מחברות ההייטק הן חברות תוכנה, סקטור שסבל מירידות חדות במחירי המניה כאמור על רקע החשש מפני התקדמות ה-AI והשפעתה על המודלים העסקיים ש ל החברות. קרן הסל IGV שעוקבת אחרי מניות התוכנה נחלשה בכ-16% מתחילת השנה, ובמניות ספציפיות הירידות היו חדות יותר. כשמחיר המניה יורד בבורסה, האופציות עשויות לצאת "מחוץ לכסף" כך שאינן שוות דבר, ובמקרים של מניות חסומות, שווי ההטבה יורד. עוד שינוי משמעותי מאז סוף 2025 הוא התחזקות השקל ביחס לדולר, שמשפיע על השווי השקלי של האופציות, ובכך על מי שמממש אופציות דולריות וממיר אותן לשקלים.
לפי אתר האינטרנט של הפניקס, בין החברות שעובדות בישראל עם ESOP ניתן לציין את אמדוקס, סיסקו, אורקל, אנבידיה, מטא וקמטק. פרוינד אומר כי ESOP היא הנאמן המוביל בישראל לחברות ציבוריות בוול סטריט, בדגש על חברות רב-לאומיות, ובנוסף היא נאמן של חברות פרטיות בכל השלבים, בדגש על חברות צמיחה. "אנחנו נותנים שירות לחברות ציבוריות ופרטיות. בציבוריות, רוב הכספים של מתעשרי ההייטק עוברים ב-ESOP. אנחנו עובדים רק עם חברות שנסחרות בנאסד"ק, ורוב החברות הגלובליות שפועלות בישראל הן לקוחות שלנו, כמו גם לא מעט מהישראליות הגדולות בנאסד"ק". פרוינד מוסיף כי בחברות פרטיות, השווי נקבע על פי מעריכי שווי, והחברות לא מפרסמות את המידע.
מהן המגמות הבולטות היום בשוק?
פרוינד: "שמחנו לראות בחודשים האחרונים שחלק מהחברות הפרטיות חזרו לדבר על הנפקות בנאסד"ק, אחרי הגל הגדול של 2021 שהיה עוצמתי ואחריו היו הרבה נפילות. בגל ההוא, יותר מ-80% מהחברות רשמו מחיקות ערך של מעל 50%. זה פגע בתגמול ההוני של העובדים - עובד החזיק למשל בשווי של מיליון דולר, קנה על בסיס זה דירה, ואחרי כמה חודשים הסכום ירד דרמטית. בחברות הטכנולוגיה הגלובליות הגדולות הסיפור שונה: עם הגאות במניות עובדים התעשרו 'על הנייר' בצורה מאוד מרשימה, חלק הכפילו את השווי, וחלק הרבה מעבר לזה.
"עוד מגמה שאנחנו רואים היא לא מעט עסקאות סקנדרי, שוק שהולך וגדל כשהמטרה של החברות הפרטיות הבשלות יותר היא להנזיל את העובדים. טרנד פחות משמח הוא שלא מעט מהסטארט-אפים הישראליים החדשים נרשמים דווקא בחו"ל".
לפרוינד יש מסר חשוב לעובדים שזוכים לתגמול הוני: "אסור להסתכל על השווי של הכסף לפי מחיר המניה ומספר המניות, וצריך גם לזכור את השותף השקט - מס הכנסה. כשהשווי עולה גם חלקו עולה. לעיתוי של ההקצאה יש הרבה משמעות בנוגע לסכום שהעובד ישלם, שם נקבעת החלוקה בין תשלום המס ההוני לתשלום לפי הכנסת עבודה, במכירה עתידית. יש הרבה עובדים שרואים בתגמול ההוני נכס יותר חשוב מהמשכורת. אנחנו ב-ESOP הולכים להשיק בקרוב לעובדי החברות מספר כלים, וביניהם סימולטור מתקדם שיעזור להם לדייק את המספרים שיש להם באמת אחרי מס, לפי פרמטרים כמו מטבע ותרחישים שונים בשוק". לדבריו, "הרבה פעמים מקבלים אופציות בחברה פרטית, וכשהיא מנפיקה עולה השאלה אם האופציות בכסף או לא בכסף. הרבה חברות שהנפיקו ב-2021-2022 הגיעו למצב שהאופציות לא בכסף. בחברה ציבורית אחרי הנפקה עוברים בדרך כלל למודל של RSU (מניות חסומות), ואז העובדים מקבלים מניות ולא אופציות, ואין את השאלה אם זה בתוך הכסף".
בדרך כלל, אופציות מוענקות בעיקר בחברות פרטיות, ואחרי ההנפקה החברות מעניקות לעובדים RSU ו-PSU (מניות חסומות על בסיס ביצועים), ומי שמקבל אופציות הם לרוב בכירי החברה. פרוינד מציין כי "PSU זה RSU עם תנאי ביצוע. כל ההענקות ההוניות הן כלי לתגמול וגם לשימור, הן מבשילות לאורך ציר זמן, וב-PSU במקום הזמן או יחד איתו יש גם תנאי ביצוע. מהניסיון שלי, לבכירים בחברות מעניקים בדרך PSU, ולעובדים לרוב RSU".