גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"תפקידי לא להיות אופטימי ולא פסימי אלא להיות ריאלי, וגם מי שריאלי בהחלט יכול להיות גם גאה וגם אופטימי בלא מעט חלקים לגבי הכלכלה הישראלית, יחד עם סיכונים לא מעטים שגם אליהם נצטרך להידרש" - כך פתח היום ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, את הרצאתו על "החוזקות של כלכלת ישראל" בכנס עושים לונג על ישראל, שעורך גלובס בבורסה בתל אביב. לדבריו, "יש פה משק עובד, ומשהו נכון קורה פה, וזו לא תופעה מובנת מאליה".

כנס "עושים לונג על ישראל" | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

אברמזון מבסס את הדברים, בין היתר, על נתוני מאקרו, המצביעים על ההישגים של המשק לאורך זמן, ובהם התוצר הריאלי שצמח מכ-600 מיליון שקל ב-1995 לכ-1.8 מיליארד ב-2025. "התוצר בסוף זה המדד שלנו ככלכלנים לדעת האם הכלכלה עובדת, מתפתחת וצומחת, והתשובה היא כן רבתי לגבי ישראל. למי שהיה ספק, זו הצמיחה הריאלית, לא הנומינלית, כי אנחנו יודעים שיקר פה והמחירים גבוהים. הכול מנוכה וב-30 שנה אחרונות הפעילות הכלכלית בתא שטח שנקרא מדינת ישראל שילשה את עצמה".

אברמזון הדגיש כי "במונחים ריאלים אין פה בעיית מחירים. יש פה פעילות שצומחת וכמובן אוכלוסייה שגדלה, וכשלוקחים אותה בחשבון, רמת החיים הממוצעת של אנשים פחות או יותר הכפילה את עצמה בתקופה הזו. אני יושב בלא מעט פורומים בינלאומיים ומסתכל על מדינות אחרות ויש מדינות שצומחות מאוד יפה, אבל יש גם מדינות בדרום אירופה, איטליה, יפן שהייתה כלכלה מדהימה, שיש בהם סטגנציה הרבה יותר משמעותית. אז יש פה כלכלה שעובדת" .

"נהיים יותר עשירים מול העולם"

אברמזון הוסיף כי "הסיפור של כלכלת ישראל זה הגירעון בחשבון השוטף. עברנו להיות מדינה שבממוצע כל שנה יש לה עודף בחשבון השוטף, שזה יצוא פחות יבוא, באזור 3-4% תוצר. כל שנה ב-30 שנה האחרונות אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים. מה זה אומר? שכל אותה תקופה אנחנו בעצם נהיים יותר עשירים מול העולם ב-3%-4% תוצר כל שנה. אנחנו נהיים יותר ויותר עשירים כל הזמן מעבר לפעילות הריאלית, ונהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו וגם של החוסן המאוד גדול שראינו פה" .

אברמזון הציג גם את נתוני האבטלה בישראל כמקור לגאווה כלכלית. "אולי הדבר שהכי הצלחנו מבחינת מדיניות כלכלית, דורות לפניי, זה לייצר פה שוק עבודה גמיש ויעיל. שיעורי אבטלה פה נמוכים היסטורית, וגם זה לא מובן מאליו. מדינות באירופה נאבקות עם שיעורי אבטלה הרבה יותר גבוהים, במיוחד אצל צעירים. העובדה שלמעשה כל אחד פה בארץ שרוצה למצוא עבודה יכול למצוא זה לא מובן מאליו (אומנם חלק מהעבודות לא עבודות שהיינו רוצים, אבל כולם כמעט יכולים למצוא עבודה)".

באשר לאתגרים של שוק העבודה ציין אברמזון כי יש אתגרים שנובעים מהשינויים הדיגיטליים וגם אתגרים עתידיים שיתעוררו כאשר כל אנשי המילואים ישתחררו ויחזרו לשוק העבודה, ואולם לדבריו, "הכול ידוע ולא טריוויאלי, ועדיין יש לנו שוק עבודה שעובד יפה".

גם ביחס לנתונים הפיננסיים ולמצב ההשקעות בבורסה הביע אברמזון אופטימיות. "השווקים הפיננסים מדברים בעד עצמם. בתחילת המלחמה היה חשש שכסף יברח וימשכו השקעות, וגם אחרי המלחמה, והסיפור הפוך", אמר. "מצב שבו שער החליפין שלך מתחזק ב-20%, אומר דבר אחד מאוד פשוט - רוצים את הנכסים השקליים והכסף נכנס וממשיך להיכנס לכאן. זה קשור כמובן לייצא וליבוא, אבל גם בדברים אחרים כמו אופן התמחור של הבורסה שטסה, האופן שמתמחרים את הסיכון שלנו, הריבית על אג"ח ופרמיית הסיכון - הכול בצורה יציבה ולא גבוהה שניתן היה לחשוש. בתוך כל אלה מסתתר גם עומק השוק, היקפי מסחר שטסו בשנים האחרונות וגם הם משקפים פשוט את כמות ההון" .

"אין סיכון למשבר שער חליפין"

אברמזון סיפר כי הוא נשאל על ידי גורמים בחו"ל "מה הסוד של החוסן הישראלי", והשיב כי יש פה בסיס הון וכסף שממשיך להיצבר, כאשר חלק מהחוסן מתבסס על החיסכון הפרטי. "ישראל למעשה שיאנית בחיסכון פרטי של משקי בית, וזה משהו שהוא חריג בעולם. אני חושב שזה בהחלט הוכיח את עצמו. אגב, במחשבה מסוימת אולי הוא קצת מוגזם אפילו".

כ-31% מההכנסה הפנויה בישראל נכנסת לחיסכון הפרטי (נכון ל-2024), לעומת 12.85 בצרפת, 11.3% בגרמניה, 4.7% באנגליה ונתון דומה בארה"ב. "30% מההכנסה שלנו, 18.5% מהפנסיה וקרנות השתלמות וחסכונות נוספים, זורמים לחיסכון, והעומק הזה מייצר חוסן מאוד גדול שמשמעותו הוא שבאירועים כמו חרבות ברזל, הקורונה וכל אירוע - יש פה בסיס שיודע לספוג את השוקים האלה וגם לייצר הזדמנויות שהשוק הישראלי צריך. זה לא רק משקי בית, גם יתרות מט"ח, שבנק ישראל טס ביתרות מט"ח, שמהווה כרית מאוד חזקה למגזר הציבורי. למעשה אין פה סיכוי אמיתי למשבר שער חליפין" .

אברמזון הוסיף כי בהשוואה לעולם מצבנו הכלכלי מעולה. "כשמודדים בהשוואות בינלאומיות באחוז מהתוצר אנחנו מקום שני אחרי שווייץ, ובחודשי יבוא אנחנו כבר מספר 1. זה באמת חוסן ועומק מאוד משמעותיים. אותו הדבר כשבוחנים את הנכסים של הציבור מול העולם - יש לנו 42% תוצר עודף על העולם". את כל אלה מכנה אברמזון "המתכון הסודי של מדינת ישראל".

אברמזון התייחס גם להייטק היישראלי ואמר שהוא "פלא. כיף גדול להראות בכנסים בחו"ל שבאמת נוצר פה משהו שאין לו כמעט אח ורע בעולם. פעם היינו ראש בראש עם דרום קוריאה ופתחנו פער של מעל 100% תוצר. יש פה פעילות מאוד משמעותית של הייטק והיא רק ממשיכה לגדול כאחוז מהתוצר" .

באשר לעובדה שחלק גדול מההשקעות בהייטק הוא זר, אמר אברמזון כי "יש מי שיאמר שזה סיכון אבל בעיני זה המדד הכי טוב לזה שבאמת יש פה משהו ששווה לגורמים מחו"ל, על אף כל הסיכונים האינהרנטיים שיש לכלכלה הישראלית, לבוא ולהשקיע. משהו טוב מאוד קורה פה".

"גם בסיכונים יש הזדמנויות"

אברמזון התייחס גם לסיכונים של הכלכלה הישראלית, בהם המלחמות והמצב הגאו-פוליטי שמשפיעים על הכלכלה. "כל הסיכונים שלנו הם גם הזדמנות", אמר. "דבר ראשון, שבאופן טבעי אנחנו מדברים עליו בשנים האחרונות, זה הסיטואציה המלחמתית והגאו-פוליטיקה ומעמד ישראל בעולם. אנחנו לא בשנים היפות שלנו במעמד מול העולם וזה מאתגר אותנו. גם השאלה של איך המלחמה תסתיים. אבל כל הדברים האלה גם מהווים הזדמנות ליום שאחרי, גם עם שכנותינו וגם עם שכנות במזרח התיכון, שכנה מצפון שיש איתה שיחות שלום, גם עם מדינות אחרות שכבר יש לנו עם חלקן קשרים טובים ויש עוד מקום לשדרג אותם. אז אני חושב שבהחלט גם פה על אף הסיכונים גם האפסייד הוא מאוד משמעותי" .

אתגר נוסף שציין אברמזון הוא שילוב האוכלוסיות החרדית והערבית בשוק העבודה. לדבריו, "יש שינויים. גם בחברה החרדית הנשים עברו טרנספורמציה, נכנסו למשרות עם הרבה יותר פריון והכוחות של הכלכלה בסוף עובדים גם במקומות האלה; וגם בחברה הערבית יש תמורות חשובות בעיקר אצל הנשים, אבל לא רק. ככל שנצליח שם יותר אז בוודאי זה גם יביא הרבה פירות לכלכלה הישראלית".

באשר לתקציב הביטחון והצורך לייצר מדיניות פיסיקאלית יציבה יותר, אמר כי "מערכת הביטחון חייבת לראות איך היא מתייעלת, ולא מהווה נטל בלתי סביר על הכלכלה, וזה אתגר עצום. אבל ככל שאנחנו נצליח לשמר את הפירות של המדיניות הפיסקאלית האחראית שהוכחנו לעולם, זה גם יחזק אותנו וייתן הרבה מקום לסקטור הפרטי להמשיך ולעבוד. אולי גם אחרי שנתייצב נוכל גם קצת להוריד מסים ולתת לשוק הפרטי לצמוח. אנחנו חייבים לעשות את זה, גם אם זה אומר שאנחנו כממשלה חייבים להתכווץ יותר".

באשר לעולמת התשתיות ובעיות התחבורה והתשתיות בישראל, אמר כי "הוכחנו שאנחנו מצליחים לייצר מערכות תשתית לא רעות כמו מים ואנרגיה. בתחבורה לא מצליחים להדביק את גידול האוכלוסייה. ככל שנתמודד עם האתגר הוא ייצר הזדמנויות מאוד משמעותיות לכלכלה, לנדל"ן וכך הלאה".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל.

עוד כתבות

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

הבנקאי שמציע בית בשווי מיליוני דולרים בתמורה למניות בחברה נחשקת

בנקאי השקעות הציע לעובדי אנתרופיק אחוזה יוקרתית באזור סן פרנסיסקו תמורת מניות בחברה ● איך נראו התגובות?

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

דמי מור בהקרנת ''The Substance'' בפסטיבל קאן 2024 / צילום: Reuters, Luca Carlino

אובדן של 200 אלף מנויים בשנה: כך המלחמה במזרח התיכון ריסקה סטארט־אפ הוליוודי

ההשקעה של סקויה קפיטל במובי (Mubi) הייתה אמורה להפוך את פלטפורמת הסטרימינג לדבר הגדול הבא ● אלא שהעסקה חטפה ביקורת מצד האומנים והעובדים בעקבות תמיכת קרן ההון סיכון בישראל ● התוצאה: מובי ספגה ירידה חדה בהכנסות

בשוק שנשלט בידי מונופול: חברת התה ממגדל העמק שנכנסת למגרש של הגדולים / צילום: באדיבות סרמוני טי

20 תיונים ב-20 שקל: חברת התה שיצאה מהחובות והפכה לשם נרדף ליוקרה

אלי ואפרת שור רכשו את מותג תה הפרימיום סרמוני לפני 14 שנה, כשהיה על סף פשיטת רגל ● מאז הוא מתרחב - ובחמש שנים רשם עלייה של יותר מ־200% בהכנסות ● בחודשים הקרובים, בעקבות הסכם הפצה חדש עם טמפו, הוא צפוי להיכנס לסופרים ולהתחרות בשחקניות המובילות

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס עושים לונג על ישראל של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

ניר שפיר, מנהל הפעילות של חברת השבבים ARM בישראל / צילום: אייל לייבל

בלי תואר ואחרי 24 שנים בחברה אחת, הוא עבר לנהל את המתחרים

"בגיל 8 שיחקתי הוקי גלגיליות והצלחתי לשכנע את אבא שלי לרכוש את הזיכיון להבאת ציוד למשחק מאיטליה וספרד. היה לו מחסן עם המון ציוד, ואני שכנעתי אנשים לקנות" ● שיחה קצרה עם ניר שפיר, מנהל הפעילות של חברת השבבים ARM בישראל

משתתפים במיזם ''אמץ עסק'' שמחבר בין עסקים קטנים לגדולים / צילום: מירב אור לב

יין בין הדן לחרמון וכנאפה גלילי ליד הנחל: העסקים בצפון נפתחים מחדש

בירה על הגבול, יקב וגבינות, סטודיו שדומה ליער פיות וירקות אורגניים מהשדה ● העסקים בקו העימות חוזרים לפעילות, ואתם יכולים לבקר, להזמין ולתמוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

צה"ל תוקף בדרום לבנון; טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן

צה"ל תוקף בדרום לבנון; טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן ● נשיא ארצות הברית אמר אחרי שביטל את יציאת וויטקוף וקושנר לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● הניו יורק טיימס: נשיא איראן הבהיר כי טהרן לא תחזור למו"מ כל עוד המצור הימי מתקיים ● עדכונים שוטפים

פרופ' יוג'ין קנדל, יו''ר דירקטוריון הבורסה לני''ע, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"ישראל תחטוף מה- AI אבל כמדינה קטנה אנחנו יכולים להרוויח ממנה יותר"

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה ויו"ר מכון RISE, התריע בכנס "עושים לונג על ישראל" כי זו תהיה טעות להתמקד ב-5% מהעובדים העשויים להוביל את ה-AI, בעוד שה-95% הנותרים עלולים להיפגע: "נדרשת אסטרטגיה שמתבוננת בתמונה הכוללת" ● הוא גם הזהיר כי ההחלטות לגבי ההייטק מתבססות על נתונים לא רלוונטיים וסימן את היעד הבא להנפקות בבורסה

שיקגו. בניין שנמכר לפני עשור ב־68 מיליון דולר, נמכר תמורת 4 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

מכירת חיסול: בנייני משרדים בארה"ב נמכרים ב־90% הנחה

מדנבר ועד וושינגטון די.סי, יזמים מקבלים הנחות עתק לרכישת מגדלי משרדים שנקלעו לקשיים ● איפה נמצאות ההזדמנויות, ומי מוכר את הנכסים?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ על האפשרות של חידוש הלחימה, וההסבר לביטול המשלחת

5 רקטות שוגרו לגליל, ללא נפגעים; שר החוץ האיראני הציג את הדרישות למתווכות ● נשיא איראן ביקש מהאזרחים להפחית בצריכת האנרגיה ● במקביל לירי על הצפון, צה"ל חיסל בסוף השבוע יותר מ-15 מחבלים בדרום לבנון ● צה"ל תקף משגרים של חיזבאללה בשלושה מרחבים בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

רובע 3, תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי שכונות בתל אביב שבהן מחירי הדירות עלו במיוחד

ניתוח נתוני הלמ"ס מגלה כי פערי המחיר בין תל אביב לערים השכנות הולכים וקטנים מאז 2023 ● בדיקה שערכה לשכת השמאים מלמדת שהמחירים בדרום העיר מתקרבים לאלו שבצפון, וכי ברובע 4 המחירים מדשדשים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מעל למחיר השוק: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בעפולה?

דירת 5 חדרים בשכונת C1 החדשה בעפולה נמכרה תמורת 2.25 מיליון שקל, מעל למחיר השוק ● בעיר מדווחים על התעוררות בביקוש לצד מוכרים הלחוצים להתפשר על המחיר, אך עיקר העסקאות מתרכז בדירות זולות יותר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "אי-אפשר יהיה להתקדם בלעדיו בתעשיות הביטחוניות ובהייטק"

בנג'מין ברנדג' / צילום: הוול סטריט ג'ורנל

כך פיצח חנון מחשבים בן 22 את אחת מתעלומות הסייבר הגדולות בעולם

גל של מתקפות סייבר, מהגדולים שנראו אי־פעם, הותיר את מיטב המומחים אובדי עצות ● מי שפיצח את התעלומה היה בנג'מין ברנדג', צעיר סקרן בן 22 ● באמצעות מם של חתול הוא חשף רשת בוטים שאיימה על עשרות מיליוני צרכנים וכרבע מהתאגידים בעולם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

לראשונה מאז 2011: רשות התחרות מחמירה את ההנחיות למיזוגים

רשות התחרות מפרסמת להערות הציבור טיוטת הנחיות למיזוגים בשוק, כאשר לראשונה מפורסמות הנחיות למיזוגים לא אופקיים לצד החמרת הגישה למיזוגים אופקיים ● ההנחיות גם מעגנות התנהלות שכבר קיימת לגבי מקרים מיוחדים כגון רכישות סדרתיות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכן הפך את חדר האשפה לדירה ונתבע. מה קבע בית המשפט?

סטארט־אפ יפצה ב־10,000 שקל מועמד שהעסקתו בוטלה ברגע האחרון ● מה קבע ביהמ"ש ביחס לבן 80 שעשה שימוש ברכוש משותף במשך 50 שנה? ● והאם שופטת שביקרה את אחד מהצדדים בדיון צריכה להיפסל? ● 3 פסקי דין בשבוע

נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida

כך הפך הצבא הבריטי לבדיחה עולמית

המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה מבחינת יכולותיה הצבאיות ● המערכת של חברת סנטריקס הישראלית, שנרכשה ע"י אונדס האמריקאית, תאבטח את המונדיאל ● אוסטרליה מתכננת להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון ● וחברת JISDA היפנית מציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר בלבד ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הגר בן עזרא / צילום: בן עמי קרן

הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליבה כמנכ״לית פמי

קבוצת שירותי הבריאות פמי, המעניקה שירותי בריאות למוסדות שונים בישראל הודיעה על חילופים בצמרת ההנהלה ● הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליביה בתפקיד המנכ"לית ● מולכו-פילבה נחשבת למי שמיקדה את החברה, בשבתקופתה גדלה החברה כך שסיפקה שירותים רפואיים לכ-2 מיליון איש