סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
"אני יושבת פה מהבוקר בכנס ושומעת את כולם מדברים על אנרגיה, הייטק, שוק ההון וכו', אבל אני חושבת שהצמיחה המשמעותית הבאה של המשק היא לא תהיה רק מהאנרגיה, שוק ההון וכל מיני דברים כאלה או אחרים בהייטק, אלא היא תהיה מההון האנושי" - כך אמרה היום (א') יו"ר סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס.
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"
"יש שיעור השתתפות מאוד נמוך במדינת ישראל, גם של חרדים וגם של גיל מבוגר יותר, בשוק העבודה. במקביל, אנשים עוזבים את העבודות, ויש גם בעיה מאוד גדולה של מיומנויות. הרבה אנשים מתקבלים לעבודה והולכים לעבוד בעבודה שלא מתאימה להם, והפריון שלהם נמוך. העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה".
קבוצת דנאל היא חברה ציבורית הפועלת בתחומי השירותים החברתיים והעסקיים, ביניהם משאבי אנוש, סיעוד לקשישים, רפואה פרטית ושירותים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. לאורך השנים התרחבה פעילותה, והיא הפכה לאחת החברות הגדולות בישראל בתחומים אלה, עם פעילות בפריסה ארצית רחבה והעסקה של עשרות אלפי עובדים. החברה מספקת פתרונות מגוונים כגון גיוס והשמת עובדים, טיפול סיעודי, שירותים רפואיים ותמיכה חינוכית וחברתית, ונחשבת לשחקן מרכזי במשק הישראלי בתחומי הרווחה והתעסוקה. שווי החברה כיום הוא 2.7 מיליארד שקל.
"גם משרדי הממשלה צריכים לעבור מהפך"
רגב התייחסה ליכולת של מהפכת ה-AI לסייע בכל תחומי הפעילות של החברה. "למשל בנושא של עובד הוראה של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, או ילדים עם הפרעות נפשיות, שילוב של טכנולוגיות עם מגע אנושי יכול לעזור מאוד. גם משרדי הממשלה צריכים לעבור מהפך בכמות המורים, השעות ועוד, אבל אם אתה מכניס טכנולוגיה, ואתה אומר 'רגע, הילד ילמד בקצב שלו ויקבל עזרה', אז זה כבר יכול לעשות שינוי. צריך שזה יהיה משהו היברידי יותר.
"לפעמים אין מורים, קשה להשיג מורים בתחום שלנו, ולכן אנחנו משקיעים בטכנולוגיות. זה נכון גם בסיעוד ובמטפלים הסיעודיים. אנחנו מכניסים לשם טכנולוגיות. הבעיה שהמדינה לא מתייחסת לכספים הללו שאנחנו מוציאים, ולא משלמים לנו על זה".
לדברי רגב, "צריך לעשות שינוי תודעתי במדינה ברמה הכי גבוהה באיך להתייחס לטכנולוגיות בשירותים הממשלתיים, כי בסוף אנחנו נשענים על כספי ממשלה. משרד החינוך משלם לנו עבור בתי ספר, משרד הרווחה עבור דירות, ביטוח לאומי עבור המטפלות וכו', אבל הם לא לוקחים בחשבון את הקידמה, את הטכנולוגיות".
רגב הבהירה כי היא "לא מעודדת שימוש בטכנולוגיה לבד או בני אדם לבד. צריך לחבר את זה. אולי יהיה פעם רובוט שייתן לחולה אמפתיה, כי בסוף יש רובוטים שמדברים מאוד יפה עם החולים, הם הרבה יותר סבלניים, וגם הזמן שלהם הוא אינסופי, אבל עדיין בסוף יש את המגע, את הקשר האישי, את הדיבור לבני משפחה".
"ישראל מזדקנת, והיא לא ערוכה לכך"
השלב הבא בדרך לצמיחה של המשק, לדברי רגב, הוא ההשקעה בסקילס של ההון האנושי. "אני קוראת כאן לחברות לטפל במשאב האנושי גם בהכשרה ובסקילס, ולא רק לחפש את הטכנולוגיה. צריך לבדוק מה חסר למשאב האנושי - מה חסר להם כדי לעשות את התפקיד, מה הערך המוסף שצריך לתת לכל עובד באופן אישי ואיך לפתח אותו", אמרה והסבירה כי "זה לא רק AI. יש המון כלים כמו אלה שמייצרות חברות התכנה כמו סאפ, אורקל, סיילספורס וכו'. כולנו משתמשים ב-10-15% מהיכולות של הכלים האלה. למה? סתם. קונים אותם ולא מכשירים באמת את האנשים על הכלים האלה, לא מבינים מה אפשר לעשות, ומכניסים עוד כלים ועוד כלים, במקום לקחת את הכלים ובאמת לתת את המיומנויות לאנשים. יש לנו פוטנציאל עצום במדינת ישראל - שזה האנשים העובדים שלנו - וצריך לתת להם את כל המעטפת".
עוד התייחסה רגב להיערכות של המדינה להזדקנות האוכלוסייה, נושא שבו היא מובילה שיח ציבורי מזה תקופה תוך אזהרה כי המדינה לא ערוכה מספיק. "יש פה הרבה בעיות עם הנושא של הקשישים. ישראל מזדקנת, והיא לא ערוכה לכך. יש תוכנית של המדינה מצוינת בהקשר הזה, שנלמדה ממדינות כמו יפן ודנמרק, שבאמת עשו תוכניות מעולות להזדקנות - אבל היא לא מיושמת. כנראה המדינה עסוקה בדברים אחרים. ב-2012-2011 אחוז הקשישים בישראל עמד על אחד ל-16-15 תושבים. בקרוב אחד מתוך ארבעה או חמישה אנשים ברחוב יהיה קשיש, ואנחנו צריכים להיות ערוכים עכשיו".
"אוהבת משברים"
אל דנאל הגיעה רגב לאחר שרשמה הישג היסטורי כאישה הראשונה ששימשה כמנכ"לית קופת חולים (מאוחדת), אליה נכנסה בתקופת משבר, כאשר גם כניסתה לדנאל לוותה במשברים, לאחר תקופה ארוכה של רכישות בעייתיות, מתחים בין ההנהלה לדירקטוריון וצניחה במחיר המניה. כל זה, בעיצומה של המלחמה בעזה. מאז היא הצליחה לייצב את הדירקטוריון ואת הנהלת החברה וזכתה לאמון מחודש של בעלי המניות.
"אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה", הסבירה. "כשמתחילים לנהל שוטף, זה משעמם אותי, ואני ממשיכה הלאה. זה משהו שגורם לי עצמי להתפתח ולגדול. אני כל יום לומדת. אני אוהבת מקומות שיש הרבה אתגרים. לא לבוא למקום ש- 80% הכול טוב ולהגדיל אותו ל-100%, אלא ליצור ערך גבוהה ממקום שבו יש אתגר".
"בלי חזון, אין צמיחה"
אחד האתגרים שרגב הציבה לעצמה כעת היא להביא את דנאל לשווי שוק של 6 מיליארד שקלים - כפול מהשווי כיום. כתבת גלובס הילה ויסברג, שראיינה את רגב, תהתה איך היא מתכננת להשיג את היעד הזה, ורגב השיבה כי "בלי חזון, בלי איזושהי אבן שזורקים רחוק, אין צמיחה. החברה הזאת תצמח כי יש קשישים, יש תלמידים, יש אנשים עם מוגבלויות, יש בתי חולים, וצריך כוח אדם. החברה תמשיך לצמוח, להצליח גם אם אני לא אהיה שם, גם אם ההנהלה לא תהיה שם, יהיו רק המתפעלים. בסוף דירקטוריון של חברה צריך לזרוק אבן רחוק".
עוד היא הוסיפה כי "דנאל מפוזרת ויש לה פיזור מאוד טוב. המניה לא זזה, כי אנשים לא מוותרים על המניה הזו. מי שקנה אותה לפני 50 שנה, עשה המון כסף על המניה הזו. זו חברה שצריך אותה".
לדבריה, הגידול של החברה יקרה בין היתר בזכות התוכנית של הזדקנות מיטבית שדנאל תהיה שחקן מאוד מרכזי בה. "בסוף אנחנו מזדקנים, ואנחנו מאריכים חיים. ברוך השם הרפואה עושה דברים טובים, יש טכנולוגיות ותרופות. אבל היום כל המאבק וכל המרוץ של כל העולם הוא שאנחנו נזדקן, נגדל בעוד 5-4 שנים ונמות בגיל 100, אבל השאלה איך נמות בגיל 100. מרותקים למיטה, מרותקים לכיסא גלגלים, לא משתתפים בכלום במה שקורה במשפחה שלנו ועם החברים שלנו? זה הסיפור והשינוי.
"הנושא של הזדקנות מיטבית זה לא רק עניין של מערכת הבריאות, זו גם מערכת הרווחה ומערכות נוספות. בסוף אנחנו רוצים לחיות טוב. אני לא רוצה למות בגיל 95 כשהייתי 10 שנים במיטה".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל