גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לעלייה של עשרות אלפי שקלים במחירי דירות חדשות? האפקט המפתיע של המלחמה

השיבושים בנתיבי הסחר הימי והזינוק במחירי האנרגיה מחלחלים למחירי תשומות הבנייה, שרושמים עליות חדות ומקפיצים את עלויות הביצוע ואת המדד ● היזמים במלכוד: מבצעי הפטור מהצמדה מונעים מרבים מהם לגלגל את ההתייקרות אל הרוכשים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock
אתר בנייה / צילום: Shutterstock

ענף הנדל"ן, שכבר התמודד עם שורה של אתגרים בשנים האחרונות, עומד בפני איום נוסף - הפעם מצד מדד תשומות הבנייה. השיבושים בנתיבי הסחר הימי דרך מצרי הורמוז מגבירים את הלחץ על מחירי חומרי הבנייה המיובאים, ובהם מלט, ברזל, פלדה ואלומיניום, שצפויים לדחוף את המדד כלפי מעלה ולהוביל לעליית מחירים רחבה בענף.

המשכנתא הממוצעת שברה שיאים, אך הלווים מתקשים לעמוד בהחזרים
שתי שכונות בתל אביב שבהן מחירי הדירות עלו במיוחד
3 נושאות מטוסים ו-70% אינפלציה: המצור של טראמפ חונק את כלכלת איראן

רכיב קריטי בתעשיות עתירות אנרגיה

מדד תשומות הבנייה עוקב אחר ההתפתחויות במחירי החומרים, המוצרים והשירותים המרכיבים את "סל" הוצאות הבנייה בישראל. שני המרכיבים המרכזיים במדד הם "שכר עבודה", שמהווה נתח של 42.8%, ורכיב "חומרים ומוצרים", שאחראי לכ-44% מהמדד, וכולל את חומרי הגלם ומוצרי הבנייה המרכזיים שעליהם נשען סקטור הבנייה.

למעשה, ההשפעה של השיבושים במצרי הורמוז על מחירי חומרי הגלם והסחורות אינה נובעת בהכרח ממעבר פיזי של החומרים עצמם דרך המצר, אלא מעצם היותו של המצר עורק מרכזי לשילוח נפט וגז, שמהווה רכיב קריטי בתעשיות עתירות אנרגיה, ובראשן ייצור מתכות. כל פגיעה בזרימה זו מתורגמת במהירות לעלייה בעלויות הייצור, ההובלה והביטוח, ומשם מחלחלת למחירי חומרי הגלם והסחורות עצמם, ובהן ברזל, מלט, פלדה ואלומיניום - שרק מאז תחילת המלחמה הוסיף למחירו כ-20%.

"בתקופת הקורונה, שיבושים חריפים בשרשראות האספקה הובילו לעליות חדות מאוד בסעיף 'חומרים ומוצרים' במדד תשומות הבנייה, והסעיף הגיע בשיאו לקצב עלייה שנתי של קרוב ל־12% במהלך 2022", מסביר מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס. כעת, לדבריו, על רקע השיבושים החדשים שנוצרו בעקבות המתיחות במזרח התיכון והפגיעה בנתיבי הסחר סביב מצרי הורמוז, "אנו צפויים לראות את הסעיף הזה שב ומאיץ".

לדבריו של שטרית מצטרפת גם בלה ברדה ברקת, פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה, שמציינת כי עבור ישראל ההשפעה על מדד תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.4% בשנה האחרונה, היא בעיקרה עקיפה: "לפי הלמ"ס, רכיב החומרים והמוצרים מהווה 44% מהמדד, ועליות מחירי האנרגיה, ההובלה הימית וחומרי הגלם התעשייתיים מחלחלות אליו בפיגור".

מבדיקה שערך שטרית עולה, כי בין תתי-הסעיפים המרכזיים תחת סעיף "חומרים ומוצרים" נמנים מלט, המהווה כ-9% מהרכיב, ברזל ופלדה, המהווים כ-5% מהרכיב, ורכיבים נוספים, החשופים במידה כזו או אחרת לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית ולעלויות הובלה.

מחיר הפלדה מקדים את המגמות בשנה

בהמשך לכך בנה שטרית מודל הבוחן את המתאם בין מחירי הפלדה לשינויים ברכיב "חומרים ומוצרים" במדד תשומות הבנייה, ומצא כי מחיר חוזה של פלדה מקדים בשנה את המגמות של מחירי התשומות לפי תשומות הבנייה. "אחד המשתנים שעליהם הקפדנו לעקוב בתקופת הקורונה היה מחירי הפלדה, בין היתר בשל המתאם הגבוה שלהם עם סעיף חומרים ומוצרים. בהמשך לכך, נכון לעכשיו, המודל שלנו מאותת כי סעיף חומרים ומוצרים עשוי להאיץ במהלך השנה הקרובה לקצב של 3%-4%, קצב שעשוי לתרום לבדו כ-1.5 נקודות אחוז למדד".

דבריו נתמכים מגורמים נוספים בענף הבנייה. בשבועות האחרונים קבלנים ויזמים מעידים על עדכוני מחירים כלפי מעלה מספקים, כגון מחירי הבטון והטיט, שעלו 12%-20%, מוצרי הצבע שעלו ב-6%-10%, ומוצרי הברזל והפחים שעלו ב-6%-11%.

מי יישא בעליות? על פניו, לעלייה במחירי תשומות הבנייה ישנן מספר השפעות, כאשר הישירה ביותר מורגשת בקרב רוכשי דירות חדשות. ברוב חוזי המכר בישראל, מחיר הדירה מוצמד למדד תשומות הבנייה ממועד החתימה ועד למסירה המהווה כ־40% ממחירה של דירה חדשה. מקרה של דירה שמחירה 2 מיליון שקל כ־800 אלף שקל צמוד למדד תשומות הבנייה, כאשר עלייה של 3% במדד תייקר את מחיר הדירה בכ־24 אלף שקל, בעוד שעלייה של 5% תוביל להתייקרות של כ־40 אלף שקל במחיר הדירה הסופי.

יחד עם זאת, בשל הקושי למכור דירות וההיצע הגדול כרגע של דירות למכירה, לא מעט חברות נאלצות לספוג את כל ההצמדה, מה שהופך את האתגר לגדול במיוחד גם ואולי בעיקר ליזמים עצמם. עבור היזמים והקבלנים, מדובר כאמור בעלייה ישירה בעלויות הביצוע, שלוחצת על שולי הרווח. חולשת הביקושים בשוק המגורים בשנים האחרונות אילצה יזמים רבים להציע מבצעי מכירה והנחות - מהלך שמצמצם את יכולתם לגלגל את התייקרות המדד אל הרוכשים, ומעמיק את הפגיעה ברווחיות.

"קבלני הביצוע מודיעים על זינוק במחיר"

שטרית מסביר, כי "אחד המבצעים השכיחים בשנתיים האחרונות הוא פטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה עבור הרוכשים, כך שחלק גדול יותר מהסיכון לעלייה בעלויות מועבר לחברות היזמיות. ככל שמחירי חומרי הגלם יוסיפו לעלות, החברות עלולות למצוא עצמן סופגות הוצאות בלתי צפויות נוספות, על חשבון רווחיותן, בעוד מחירי הדיור הולכים ויורדים".

יהודה לשמן, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסביר בשיחה עם גלובס, כי "מהשבוע השני של המלחמה נמשך זרם הודעות שמקבלים קבלני הביצוע מכל תחומי הבנייה מחברות המספקות חומרי בנייה ומוצרי בנייה, שמודיעות על זינוק במחירים שהן גובות.

"מדובר בעוד מדרגה בהחמרת המצב בענף. עד המבצע הנוכחי, עלות מחירי הבנייה והקמת התשתיות זינקה מ-7 באוקטובר בעשרות אחוזים".

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ברנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"

"אם יש חברות שלא ירצו להגיע, הן לא יהיו שם. בעניין הזה אנחנו רציניים" - כך אמר בכנס "עושים לונג על ישראל" עמית גל, הממונה על שוק ההון, בהתייחס לאולטימטום שימנע מחברות ביטוח למכור ביטוחי רכב אם לא יורידו מחירים ● עוד התייחס גל לחשיפת גלובס בנוגע ל"רפורמת המסלולים", על האכיפה המתגברת על סוכני ביטוח וחברות ללא רישיון, והאם תחום ייעוץ המשכנתאות יוסדר?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

בדרך לביהמ"ש העליון: המאבק בין תנובה למייסדי חברת פסטה ריקו מסלים

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד תנובה מציג שורת טענות להתנהלות ממושכת שנועדה, לכאורה, לעכב את השלמת רכישת יתרת המניות ולהימנע מתשלום של עשרות מיליוני שקלים לבעלי פסטה ריקו ● לטענת המייסדים, גם רכיבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לא שולמו עד כה ● תנובה: "הליכים אלה, שהם יזמו בנוגע לתוצאותיה הכספיות של החברה, הם שעיכבו את הליך הערכת השווי"

קרן כהן-חזון, מנכ''לית תורפז, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

קרן כהן-חזון: "נבנה את אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום. כבוד הוא לי שזה יוצא מישראל"

קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז, סיפרה בכנס "עושים לונג על ישראל" על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית: "אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו" ● עוד שיתפה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, את ההנהלה ואת המטה של החברה בישראל

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ החליט: שונאי ישראל לא יקבלו גרין קארד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הנשיא טראמפ בהנחיות חדשות לפקידי ההגירה בארה"ב, סעודיה בוחרת לשבת על הגדר בזמן שהאזור מתלקח, ולמה המלחמה באה בזמן טוב לאיראן? • כותרות העיתונים בעולם

קמפיין הסל של המדינה בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בדיקת גלובס: רק רשת אחת הורידה מחירים בעקבות הסל של ישראל

מיזם "הסל של ישראל" יצא לדרך ברשת קרפור, אך השוק לא ממהר להגיב למהלך ההוזלה כפי שקיווה שר הכלכלה ניר ברקת ● במחסני השוק הורידו מחירים ב–4%, וברשתות החברתיות צרכנים מתלוננים על פערי מחיר בעת רכישה, ועל קושי למצוא סניפים

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר

המתווה שתנסח ועדת הכספים צפוי לכלול מקדם גבוה יותר לחישוב ההוצאות הקבועות של העסק לגובה המענק, הגדלת השתתפות המדינה בשכר, פיצוי בגין היפגעות ממושכת של ענפים ופתרונות ייעודיים לתיירות ולנשות מילואימניקים ● עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי לוועדת הכספים אין יכולת ממשית להעביר את המתווה המרחיב

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בת"א ייפתח על רקע המו"מ המדשדש בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט עולים הבוקר ב-1%, החוזים בוול סטריט בעלייה קטנה ● מבחן קריטי לשווקים: חמש מ"שבע המפולאות" ידווחו השבוע ● שלושה ימי החלטות ריבית בוושינגטון, אוטווה, לונדון, פרנקפורט וטוקיו צפויים להסתיים ללא שינוי ● במיטב ממליצים על משקל יתר לשוק המניות הישראלי, אלו הסיבות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

וולט מרקט / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

לא מצליחה להרוויח: האם עסקת וולט מרקט צפויה לעלות על שרטון?

עפ"י מידע שהגיע לגלובס, פעילות הסופרים של ענקית המשלוחים וולט הפסדית לחלוטין, זאת על אף ההכנסות השנתיות הגבוהות הנאמדות במעל 650 מיליון שקל בשנה ● לדברי גורם שהתעניין ברכישת וולט מרקט, נראה כי אף אחת מרשתות השיווק הציבוריות לא תוכל להרשות לעצמה למזג לדוחותיה מספרים כה בעייתיים

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

עכשיו זה סופי: מכרז הענק בסיעוד עבר את המשוכה המשפטית

בית המשפט העליון דחה שישה ערעורים שהגישו חברות ועמותות סיעוד נגד המכרז של הביטוח הלאומי ● המערערות תקפו כמעט כל היבט במכרז - החל מאופן פרסומו, דרך תנאי הסף ואמות המידה לדירוג איכות, וכלה בתעריפים שנקבעו

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

נפתלי בנט ויאיר לפיד הודיעו על איחוד בין מפלגותיהם

לקראת הבחירות הקרובות שעתידות להתקיים בסוף אוקטובר, צפוי נפתלי בנט לעמוד בראש הרשימה המאוחדת עם יאיר לפיד ● "המהלך מביא לאיחוד גוש התיקון ושם סוף לקרבות הפנימיים", צוין בהודעה של השניים

עומס בנתיבי איילון / צילום: Shutterstock

היכונו לשלם יותר על המכונית: הגזירות שבוחנים באוצר

צעדים שיישומם הוקפא בשנים האחרונות, כמו ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי והחלת מס נסועה ואגרת גודש, חוזרים לשולחן עקב הבור התקציבי ● במקביל, יצרניות היוקרה מרצדס, ב.מ.וו ופולקסווגן ממשיכות לדחוף קדימה בתחום החשמליות, עם טווחים ארוכים יותר ומחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב

"עושים לונג על ישראל": לאן הולך השוק המקומי ואיך כדאי להשקיע?

הכנס בשיתוף כלל ביטוח, שמתקיים זו השנה השנייה, מתמקד בהזמנויות ההשקעה בשוק המקומי ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, וממליצים איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

ד''ר סאמר חאג' יחיא, יו''ר בנק לאומי לשעבר ויועץ להפג-לויד, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סאמר חאג' יחיא: "עסקת צים תעבור - והיא טובה למדינה"

ד"ר חאג' יחיא, ששימש יועץ לחברת הפג-לויד הגרמנית שמיועדת לרכוש את צים יחד עם קרן פימי הישראלית, סיפק בכנס "עושים לונג על ישראל" הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחת העסקאות הדרמטיות בשוק, ועסק גם במעמדה של ישראל באזור, בהחמצת ההזדמנויות מול מדינות המפרץ ובאתגרים הפנימיים שמולם ניצבת המדינה

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

רן פוליאקין ז''ל / צילום: איל יצהר

תביעה של 50 מיליון שקל נגד יורשיו של יזם ההייטק: "מכל החלומות - לא נשאר דבר"

67 בעלי מניות מיעוט בחברת סיקס AI הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד יורשי בעל השליטה בחברה, רן פוליאקין ז"ל ● לטענת התובעים הם השקיעו בחברה סכום מצטבר של כ-50 מיליון שקל, אך חודש לאחר מותו של פוליאקין הם עודכנו שקופת החברה התרוקנה: "שורה של מעשי הטעיה וגזל חמורים" ● עו"ד אלון פומרנץ, המייצג את יורשי פוליאקין: "תביעה מופרכת וחסרת שחר"