אחת מבין רבות. רשת מזרנים גרמנית שפשטה רגל בסוף 2025 / צילום: Reuters, Marc Stinger
הודעות פומביות על פשיטות רגל עסקיות ומפעלים גדולים הנסגרים אחרי עשרות ומאות שנות פעילות הפכו לחדשות כמעט שבועיות בגרמניה בתקופה האחרונה.
"אחרי 155 שנה, יצרן מכונות הדפוס מאופנבך יסגור את השערים", דיווח השבוע ה"בילד" על הפסקת פעילות חברת מנורלנד. "660 משרות יאבדו, ועוד חברה תעשייתית גרמנית עם היסטוריה מפוארת תלך לפירוק". ימים לפני כן, דיווח העיתון על סגירתו של מפעל לייצור אריחים במזרח גרמניה בשם Panariagroup, אחד מהאחרונים שנותרו פעילים במדינה. "הסדקים בכלכלה הגרמנית הולכים ומעמיקים", כתב ה"בילד". עוד לפני כן הוכרזו פשיטות רגל של מפעלי פורצלן, נייר, זכוכית ועוד.
● המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן
● הבית הלבן הרוויח כ־27 מיליארד דולר בזכות אינטל. ומה לגבי העובדים?
הנתונים מראים שזו לא תופעה תקשורתית. מספר פשיטות הרגל בשנת 2025 היה הגבוה ביותר זה יותר מעשור. בערך 24 אלף עסקים גרמניים הכריזו על פשיטת רגל בשנה זו, כ־10% יותר מאשר בשנה הקודמת. המגמה השנה היא אף חמורה יותר. מספר פשיטות הרגל ברבעון הראשון של 2026 הוא הגבוה ביותר שנרשם מזה שני עשורים.
לפי ההערכות שפורסמו עוד לפני המלחמה באיראן ומשבר האנרגיה שהיא יצרה, מספר ההכרזות על חדלות פירעון היה אמור לטפס השנה ב־15%. כעת, אחרי עלייה של 60% במחירי האנרגיה במדינה, ייתכן שהתמונה אף תהיה חמורה יותר. ה"מיטלשטנד", אותה שכבה של חברות פרטיות גרמניות, רובן משפחתיות, שהתמחו בייצור ובתעשייה והיו חלק ממכונת הייצוא הגרמנית, חולה עמוקות.
החברות מחפשות אנרגיה זולה ומהגרות מגרמניה
ההסבר המרכזי לתופעה הוא העלייה במחירי האנרגיה מאז המלחמה באוקראינה. סוף עידן הגז הרוסי הזול אותת על התחלת מגמת דה־תיעוש בגרמניה. משבר האינפלציה שגררה המלחמה הביא בתורו לעלייה במחירי העבודה, ויחד - האפקט המצטבר מביא חברות להגר מהמדינה לאסיה או לארה"ב בחיפוש אחרי אנרגיה זולה וארוכת טווח, או להפסיק פעילות. גם הדעיכה הגלובלית של המכירות של תעשיית הרכב הגרמנית - שבאופן עקיף אחראית למיליוני משרות - תרמה את חלקה.
כעת, המלחמה במפרץ הפרסי מהווה את המכה האחרונה בעבור עסקים רבים. ימים לפני שהיא פרצה, הממשלה הגרמנית החליטה דווקא לנסות ולסייע לתעשייה הכבדה, והבטיחה לסבסד מחירי אנרגיה באופן עקבי - גם אם הדבר ייתרגם לעלות של עשרות מיליארדי אירו. כדי לעשות זאת, היא פרצה את מסגרת התקציב, השעתה את בלמי החוב, והבטיחה להשקיע כ־500 מיליארד אירו בתשתיות ובאנרגיה בשנים הקרובות. עוד 500 מיליארד הוקצו להתחמשות צבאית ולתשתיות ביטחוניות, שגם הם היו אמורים לחלחל לתעשיות הגרמניות.
אבל משבר האנרגיה הנוכחי, שנכנס לחודשו השלישי, הכניס חוסר ודאות חדשה לתחום והממשלה נאבקת לגבש תוכנית מסודרת לתמוך בעסקים. כבר כעת, ההערכות האחרונות של הממשלה שפורסמו חותכות בחצי את תחזית הצמיחה הצנועה שהייתה מתוכננת לגרמניה השנה, אחרי שלוש שנות מיתון. במקום 1%, ברלין מעריכה כעת כי הכלכלה תצמח ב־0.5% בלבד.
מחירי האנרגיה הגבוהים והעלויות הגוברות של שרשראות האספקה הקריטיות לתעשייה הגרמנית "מקלקלים את חגיגת הצמיחה הגרמנית לפני שהיא אפילו התחילה", אמר אנליסט בבנק ING לרשת CNBC בשבוע שעבר. אם המשבר יחריף והורמוז יישאר חסום זמן רב קדימה, הצמיחה המיוחלת עלולה להתחלף שוב במיתון, לפי הערכות מומחים.
שליש מפשיטות הרגל - בשל המלחמה באיראן
גרמניה אינה לבדה. לפי דוח של חברת אליאנץ, השנה הנוכחית תהיה החמישית ברציפות שבה מספר פשיטות הרגל העסקיות הגלובלי יעלה. כבר כעת, חוזה החברה, כשליש מהן יכולות להיות מיוחסות למלחמה באיראן. אבל גם לפי הדוח, גרמניה היא מוקד מרכזי לתופעה זו. מפת פשיטות הרגל של החברה מציב את גרמניה לצד יוון, פינלנד ופולין בתור מדינות שבהן חל זינוק בבקשות לפירוק.
בהיותה של גרמניה הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, ההשפעות עשויות להדהד ברחבי היבשת. בתחום התעשייה, לפי הדוח, חל זינוק של 26% במספר פשיטות הרגל בגרמניה בשנה שעברה.
המומחים מייחסים את התופעה לא רק למשבר הנוכחי, אלא להצטברות נסיבות עסקיות שהחלה עוד עם מגיפת הקורונה. הסיוע הממשלתי שהושט לחברות מאז, שלאחר מכן הורחב בשל משבר האינפלציה הגלובלי, הותיר חברות רבות צפות בקושי מעל לפני המים. כעת, הן משלמות את המחיר המצטבר של שש שנים של דשדוש כלכלי ותנאי שוק משתנים. הסנטימנט בשוק הגרמני עגום: מדד הפעילות העסקית של מכון המחקר הכלכלי Ifo שפורסם בסוף השבוע צנח לרמה הנמוכה שלו מאז מאי 2020, אחרי פרוץ מגיפת הקורונה.
הממשלה אובדת עצות: "ניאלץ לחסוך באנרגיה"
נכון לעכשיו, הממשלה אובדת עצות בנוגע לדרך להתמודד עם התופעה. סבסוד קצר טווח בשווי 1.6 מיליארד אירו למחירי הדלקים לא מרגיע את המגזר העסקי לטווח הארוך, ויש עימותים בתוך הקואליציה בין השמרנים לסוציאל־דמוקרטים על הצעדים הנכונים. "נהיה חייבים לדבר על דרכים שבהן הציבור ייאלץ לחסוך באנרגיה", הזהיר הוברטוס הייל מהסוציאל־דמוקרטים בדיון טלוויזיוני השבוע - לא בדיוק הרטוריקה המעודדת צריכה וצמיחה כלכלית.
גרמניה, שהגדירה את העימות כ"לא המלחמה שלנו", מגלה שהמצב הופך במהירות לבעיה חמורה עבורה. היא תלויה כעת בצעדים פיסקליים כדי להמריץ את כלכלתה, ואפילו איתם היא נמצאת בחשש להתכווצות. הפופולריות של הממשלה בשפל והתמיכה באופוזיציה מהימין הקיצוני צומחת. לפי הסקרים, לו היו הבחירות מתקיימות כיום, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", הנמצאת תחת השגחה בחשד לחתירה תחת הדמוקרטיה הגרמנית ומכילה אלמנטים ניאו־נאציים, הייתה הגדולה ביותר.
בינתיים, דוח אליאנץ מעריך ש־200 אלף משרות יאבדו השנה כתוצאה מחדלות פירעון של עסקים. "גל פשיטות רגל מכה בגרמניה", כתב ה"שפיגל" בדיווח על התופעה בשבוע שעבר, "מדובר בעיקר בחברות קטנות ובינוניות, בתחומים כמו זכוכית, כימיקלים, חלקי כלי רכב, פלדה, בנייה ומסעדות". עם החברות הללו, נכתב, "נעלמים גם הסיכויים לעתיד כלכלי טוב יותר".