יותר משלושה שבועות חלפו מאז שנכנסה לתוקפה הפסקת האש מול איראן, אך מתווה הסיוע לעסקים עדיין מתעכב. הסיבה הנוכחית לעיכוב היא סירובה של ועדת הכספים לאשר את המתווה שגיבש האוצר, אשר ספג ביקורת על כך שאינו מספק מענה הולם.
● בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר
● הזינוק בפשיעה בחברה הערבית: כמה זה עולה למשק?
חבילת הפיצויים למשק פוצלה לשני מתווים נפרדים: מתווה לעובדים ומתווה לעסקים. המתווה לעובדים, שעבר בוועדת העבודה והרווחה בראשות מיכל גולדיגר ממפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', קיצר את תקופת הזכאות לחל"ת ל־10 ימים בלבד. המתווה ספג ביקורת מצד המעסיקים וההסתדרות, בעיקר משום שבתחילת המלחמה, בעקבות הנחיות פיקוד העורף, המשק הושבת לחמישה ימים. כתוצאה מכך, עובדים שחזרו לעבוד מיד לאחר מכן אינם זכאים לפיצוי, וזאת בניגוד למגזר הציבורי שבו המדינה מפצה את עובדיה החל מהיום הראשון.
המתווה השני, הכולל סיוע לעסקים, הוא זה שנדון בוועדת הכספים. המעסיקים, שטענו שהאוצר לא מוכן לנהל עימם משא ומתן הולם, לחצו לשנות דרך מתווה זה גם את מספר ימי הזכאות לחל"ת. מטרתם הייתה למנוע מצב שבו המעסיקים והעובדים יישאו בעלות היעדרות בימים אלו, במיוחד לאור העובדה שהמתווה העוסק בעובדים כבר עבר בכנסת. בערב חג העצמאות נפגשו יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי וראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר הפגישה מסר אמיתי כי סוכם על קיצור תקופת הזכאות לחל"ת, כך שמי שלא עבד בחמשת ימי המלחמה הראשונים לא ייפגע.
שינוי מהותי במתווה החל"ת
ואולם, זהו רק שינוי אחד מבין השינויים שחברי ועדת הכספים מבקשים לבצע במתווה, וזאת מתוך הבנה שמתווה שהוכן למבצע "עם כלביא" שארך 12 ימים בלבד, אינו אפקטיבי מספיק ואינו עונה על הצרכים של מבצע שנמשך מעל חודש ימים.
כך, לפי הצעת האוצר, אם עובד יצא לחל"ת, מעסיקו לא יוכל לקבל פיצוי בגין הוצאות שכר גם אם העובד הוחזר מחל"ת לפני תום תקופת הלחימה. בוועדת הכספים דורשים לשנות הוראה זו. בנוסף, השתתפות המדינה בשכר העובדים מוגבלת לפי הצעת האוצר ל־75%, ואילו בוועדה דורשים להעלות אותה ל־90%.
במסגרת מתווה האוצר, תקופת ההשוואה נקבעה לחודשים מרץ-אפריל השנה מול התקופה המקבילה אשתקד. בוועדת הכספים דרשו לשנות את תקופת ההשוואה לענפי התיירות והמלונאות ולהשוותה לתקופה המקבילה בשנת 2023, טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מאחר שהשפעות המבצע האחרון באיראן מצטברות על ההשפעות המתמשכות של מצב הלחימה.
היקף הפיצוי עשוי לגדול ב־15%
בהקשר זה, דרשו בוועדה ליצור גם הפרדה של הפגיעה לפי חודש בחודשו, שכן אם עסק נפגע באופן משמעותי במרץ ובאופן פחות משמעותי באפריל, הממוצע הדו־חודשי אינו משקף נאמנה את עוצמת הפגיעה.
עוד מוצע במתווה האוצר לפצות עסקים שנפגעו על הוצאותיהם הקבועות, כאשר הנוסחה מחשבת את ממוצע ההוצאה החודשי שלהם בשנה הקודמת במקדם של עד 1.5. בוועדה דורשים להגדיל את המקדם ל־2.
בנוסף, ביקשו בוועדה להעלות את תקרת הפיצוי: לפי הצעת האוצר, התקרה לעסק שמחזור הוצאותיו עד 100 מיליון שקל היא 600 אלף שקל; לעסק במחזור של 100-300 מיליון שקל - 600 אלף שקל ועוד 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו; ולעסק במחזור של 300-400 מיליון שקל - 1.2 מיליון שקל. בוועדה דרשו להגדיל את הפיצוי לעסקים קטנים ב־15%.
בנוסף, החוק מאפשר לעוסקים שונים להתאחד יחד ולהגיש בקשה לפיצוי, אלא שאז הם עשויים לעבור את תקרת המחזור של 400 מיליון שקל בשנה כשמעליה המתווה לא מעניק פיצוי. בוועדה דרשו להחריג אוכלוסייה זו מהתקרה.
עוד ציינו בוועדה כי יוסיפו בנוסח את גיבוש הפתרון לנשות מילואימניקים, החזרי ארנונה לרשויות מקומיות, ויצירת מנגנון להפעלה אוטומטית של המתווה עד לסוף השנה הבאה.
התנגשות חזיתית עם אנשי האוצר
ואולם, חרף דרישות הוועדה נציג אגף תקציבים השיב כי למעט סוגיית היישובים בצפון ושילובם במסלול פיצויים מקל - אין כל שינוי בעמדתו המקצועית של משרד האוצר. בתגובה לכך חברי הוועדה הודיעו שינסחו בעצמם את הצעת החוק שתידון בה השבוע בשיתוף פעולה בין חבריה מהקואליציה ומהאופוזיציה.
יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילבצקי אמר כי "ניתן ללשכה המשפטית לנסח את הדברים, ונתקדם לאשר את המתווה ביום שלישי, מתוך שאיפה שביום שלישי ולכל המאוחר רביעי, נסיים ונצביע. דלתנו פתוחה אם יבוא מישהו מהאוצר וישב אתנו בצורה רצינית ונוכל להימנע ממהלך שלא בהסכמה".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי הוא ציפה שלאחר דיונים מעמיקים בוועדה, יבוצעו התאמות המתווה הפיצוי של האוצר. "בפועל ישנו פער מהותי בין גישת הוועדה לבין מתווה האוצר. לצד ההערכה הגדולה שיש לי למקצועיות ולעבודה המאומצת באוצר, אני מתעקש על כך שלא ניתן להחיל באופן אוטומטי את מתווה הפיצויים שגובש למול מבצע 'עם כלביא', כאשר ברור שמאפייני המבצעים שונים וההשפעה על המגזר העסקי אינה זהה".
בדרך כלל בהצעות ממשלתיות שנדונות בוועדות הכנסת מוכנסים שינויים, לרוב בהסכמה עם משרדי הממשלה, ואולם מצב שבו הוועדה מנסחת בעצמה הצעה חדשה לחלוטין הוא לא דבר שכיח. לכן, גורמים באוצר מעריכים שאין סיכוי להעברת הנוסח של הוועדה. יחד עם זאת, באוצר גם לא סברו שהכנסת תבטל את הצו שעליו חתם סמוטריץ' שלפיו יינתן פטור ממע"מ ליבוא אישי עד 150 דולר ואילצה אותו להוציא צו חדש נמוך יותר.
מערכת היחסים בין חברי ועדת הכספים לבין שר האוצר נמצאת במתיחות בתקופה האחרונה על רקע שורה של הצעות שלו שהוועדה פסלה או התערבה בהם. יתכן גם שמדובר בקביעת רף גבוה של הוועדה כדי לאלץ את האוצר להגיע למשא ומתן על הפרטים.
כן יודגש שהתערבותה החריגה של הוועדה נעשית רגע לפני שמוכרזת תקופת בחירות ומדובר בעלות תקציבית משמעותית, יחד עם זאת, גם באוצר לא הסכימו לשנות את המתווה והתבצרו בעמדתם אף שספגו ביקורת משמעותית - שמצאה אוזן קשובה גם בלשכת ראש הממשלה.
