ההסכמות בוועדת הכספים בנוגע למתווה הפיצויים לעסקים כוללות בינתיים את האפשרות לשלם לעובדים שנעדרו בחמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" כשבהנחיית פיקוד העורף המשק היה סגור, וכן הפעלה אוטומטית למשך חמש שנים.
● שאלות ותשובות | המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך, ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים
● מעסיקים של משרתי מילואים? שימו לב לתיקון החוק שעבר במליאה
לפי הודעת הוועדה, יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי הציג את שורת ההסכמות במתווה הפיצוי לעסקים, וציין כי "יש הסכמה שחמשת הימים הראשונים של המלחמה, בהם העובדים לא יכלו לעבוד כי המשק היה סגור - יהיה אפשר להכיר בהם כחל"ת. זה אירוע דרמטי, שנולד כתוצאה מהבנה של ראש הממשלה ושר האוצר את הסיטואציה, וזה נעשה בעידודם והסכמתם ובשיתוף-פעולה אתנו, מגיע להם כל הכבוד על הדבר הזה".
בנוסף הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף למשך חמש שנים , כך שבמקרה חירום שיתעורר במדינה, הכנסת לא תצטרך להתכנס שוב ולאמץ מתווה ייעודי, אלא המתווה הנוכחי הוא שיהיה בתוקף.
כן התקבלה גם דרישה שעלתה בוועדה לגבי תקופות ההשוואה. על-פי הצעת האוצר המקורית, חודשים מרץ-אפריל השנה יושוו לצורך הפיצויים לתקופה המקבילה אשתקד; ואולם בענף המלונאות שנת ההשוואה תהיה שנת 2023 לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
עוד טען מילביצקי כי הושגו הסכמות גם לגבי פיצוי של בני ובנות זוג של משרתי מילואים, ויתאפשר החזר כספים להורים באשר לגנים פרטיים, אך עדיין לא ברור איך זה יעבוד. בנוסף הוא ציין כי הנושא של יישובי הצפון והעסקים בצפון יטופל בנפרד.
בשבוע שעבר, ערב יום העצמאות, נפגש יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהודעה שהפיצה הנשיאות לאחר מכן צוין כי השניים סיכמו על הכללת חמשת ימי המבצע הראשונים במתווה, וזאת לנוכח התנגדות משרד האוצר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו התגאה בהפחתה של מספר הימים המזכים בחל"ת מ-14 ל-10 ימים, אך לא הסכים לרדת מעבר לכך.
שני מתווים נפרדים
חבילת הפיצויים למשק פוצלה לשני מתווים נפרדים: מתווה לעובדים ומתווה לעסקים. המתווה לעובדים, שעבר בוועדת העבודה והרווחה בראשות מיכל גולדיגר ממפלגתו של שר האוצר סמוטריץ', קיצר את תקופת הזכאות לחל"ת ל-10 ימים בלבד. המתווה ספג ביקורת מצד המעסיקים וההסתדרות, בעיקר משום שבתחילת המלחמה, בעקבות הנחיות פיקוד העורף, המשק הושבת לחמישה ימים. כתוצאה מכך, עובדים שחזרו לעבוד מיד לאחר מכן אינם זכאים לפיצוי, וזאת בניגוד למגזר הציבורי שבו המדינה מפצה את עובדיה החל מהיום הראשון.
המתווה השני, הכולל סיוע לעסקים, הוא זה שנדון בוועדת הכספים. המעסיקים, שטענו כי האוצר לא מוכן לנהל עימם משא-ומתן הולם, לחצו לשנות דרך מתווה זה גם את מספר ימי הזכאות לחל"ת. מטרתם הייתה למנוע מצב שבו המעסיקים והעובדים יישאו בעלות היעדרות בימים אלב, במיוחד לאור העובדה שהמתווה העוסק בעובדים כבר עבר בכנסת.
בערב חג העצמאות כאמור נפגשו יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי וראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר הפגישה מסר אמיתי כי סוכם על קיצור תקופת הזכאות לחל"ת, כך שמי שלא עבד בחמשת ימי המלחמה הראשונים לא ייפגעו.
במהלך הדיונים בוועדה עלו דרישות נוספות כמו הגדלת ההשתתפות בשכר מ-75% ל-90%, פיצוי מורחב בגין הוצאות קבועות והעלאת תקרת הפיצוי לעסקים. בשלב זה עדיין לא ברור כיצד יוכרעו סוגיות אלה.
