גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון - כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ישראלים רבים שחוזרים מביקור בסקנדינביה נוהגים לספר עד כמה מחירי הצריכה גבוהים במדינות שם, וכיצד כל ביקור במסעדה ואפילו בקיוסק מרגיש יקר באופן מיוחד. ואולם מחקר חדש של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן מצביע על כך שיוקר המחיה בישראל עקף - ובהרבה - גם את המדינות העשירות ביותר באירופה.

בלעדי | עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS
שאלות ותשובות | המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

יוקר המחיה בישראל נסק ב-20 השנים האחרונות עד שהתנתק אפילו מהמדינות הללו, והסיבות העיקריות לכך הם מחירי המזון והדיור. החוקרים מדגישים כי לא מדובר בגזירת גורל, וכי הפתרונות רחוקים עדיין ממימוש, בגלל לחצים פוליטיים.

כך, בהשוואה למדינות העשירות ביותר - אוסטריה, פינלנד, דנמרק הולנד ושבדיה - מדינות שהתוצר לנפש אצלן גבוה מישראל, ישראל יקרה יותר בלא פחות מ-21% כשבוחנים את סל השירותים והמוצרים של משק בית ממוצע. השוואה למדינות שהתוצר לנפש שלהן נמוך מבישראל, ושישראלים רבים נוטים לבקר בהן, כמו יוון, קפריסין, איטליה וספרד, מעלה כי ישראל יקרה מהן ב-68%.

יוקר המחיה בישראל חריג כל-כך, עד שהוא שוחק ב-14% את רמת החיים בישראל, ובמחקר נטען כי הוא עשוי לעודד הגירה מהמדינה.

בבחינה מדוקדקת יותר נמצא כי המזון והדיור הם שני הפקטורים המרכזיים, שאחראים ליותר ממחצית ממה שמכונה "יוקר המחיה".

הדיור יקר בעד 85%

בעבר התמונה הייתה שונה. בשנת 2005 מחירי הדיור בישראל היו נמוכים ב-31% מאשר במדינות העשירות שנסקרו במחקר, והיום הם גבוהים ב-26%. קל וחומר, מחירי הדיור יקרים יותר מבמדינות שבהן התוצר לנפש נמוך מבישראל (יוון, קפריסין, איטליה וספרד) עד כדי 85%, "לכן אין פלא שישראלים רבים קונים דירות במדינות אלה", נכתב במחקר.

גם מחירי המזון מגלים תמונה מדאיגה. ב-2005 הם היו נמוכים יותר מאשר במדינות העשירות ב-26%, והיום הם גבוהים יותר ב-27%.

את המחקר כתבה ד"ר שרית מנחם-כרמי, מנהלת מחקר בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ומומחית ליוקר המחיה בכנס השנתי של המכון, והוא נכתב יחד עם ד"ר עידית קלישר ודור ביתן. הם מעלים גם סוגיה נוספת - ניתן לטעון כי המחירים בישראל כל-כך גבוהים ביחס למדינות אלה משום שישראל היא מדינת אי שסובלת מעלויות תובלה גבוהות, בשונה ממדינות אירופה שמחוברות ברשת כבישים ומסילות ונהנות מהטבות רגולטוריות של האיחוד האירופי.

ואולם בחינה של ישראל מול מדינות אי אחרות ב-OECD מעלה את אותה תמונה. ישראל יקרה יותר, ובהרבה, מאיסלנד, מאוסטרליה, מקנדה, מניו זילנד, מנורבגיה, מבריטניה, מיפן ומקפריסין. לכן, ליוקר המחיה בישראל סיבות יחודיות, שאינן מהוות גזירת גורל.

בשנים האחרונות השיח הציבורי והממשלתי התמקד במחירי הדיור, אך למרות פעולות שנעשו בתחום - המחירים עדיין גבוהים כאמור באופן דרמטי גם ביחס למדינות העשירות. ואולם תחום שזוכה לפחות תשומת-לב הוא המזון, וגם רפורמות שנעשו בו בוטלו, אחרות כלל לא יצאו אל הפועל ובינתיים המחירים מרקיעים שחקים. בתחום זה בחרו החוקרים להתמקד.

כך, 40% מסל המזון שנמדד מיוחס למוצרי חלב ולפירות וירקות. מוצרי החלב התייקרו בתוך 20 שנה ב-47%, ומחירי הפירות והירקות נסקו ב-86%, חרף העובדה שבישראל ישנו פטור ממע"מ על פירות וירקות, בניגוד למדינות האמורות.

לכך יש סיבות: בכל מדינות אירופה שנבחנו במחקר קיימים סיוע וסבסוד לחקלאים על רקע ערכים חברתיים, סביבתיים ואסטרטגיים. אלא שבעוד שבמדינות אלה הסיוע ניתן ישירות לחקלאי, בישראל הוא בא לידי ביטוי באמצעות המחיר שתופח בעקבות מכסים כבדים על יבוא ומגבלות רגולטוריות מתוקף הגנת החי והצומח ביבוא פירות וירקות.

כך, שיעור התמיכה העקיפה דרך מחירי השוק מתוך כלל התמיכות בחקלאים הוא מהגבוהים ב-OECD, ומגיע לכ-70%-80% מסך התמיכה.

"הרגולציה בישראל כל-כך מחמירה, עד שהיא קובעת איזה פרי או ירק ניתן לייבא ומאיזו מדינה - למשל בננות אי-אפשר לייבא. במשק החלב, מלבד מגבלות היבוא, התמיכה נעשית באמצעות תכנון הענף - חלוקה של מכסות ייצור ומכירת החלב הגולמי למחלבות במחיר המטרה. מגבלות אלה פוגשות קצב גידול גבוה בביקושים, על רקע גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים", מסבירה מנחם-כרמי.

כך, לדבריה, 95% מהקרקע לעיבוד בישראל כבר מנוצלת, וב-20 השנים האחרונות גדל הייצור המקומי של פירות וירקות ב-10% אומנם, אבל האוכלוסייה גדלה ב-52%. על הפער הזה, ועל חוסר היכולת לגשר עליו - משלמים הישראלים בסופר.

במקום זאת, החוקרים מציינים כי "מעבר לתמיכות ישירות הוא הכרחי", אבל ציינו גם כי "יש להגיע להסכמות עם החקלאים, ועל בסיסן לקבוע את תהליך המעבר כדי למנוע זעזוע בענף ופגיעה בעיקר בחקלאים ותיקים".

בשני חלקי המדיניות הללו ממשלות ישראל כשלו. הממשלה הקודמת העבירה רפורמה בחקלאות, שבוטלה בממשלה הנוכחית לאחר לחצים, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הצליח להעביר את הרפורמה במשק החלב שאותה תכנן.

במכון המליצו על תמיכות ישירות כאמור להבטחת ייצור והכנסה לחקלאים, לפי שטח מעובד או תפוקות, כפי שנעשה במדינות מתקדמות, וביטול תכנון ענף החלב. עוד המליצו שם על הפחתת חסמי יבוא, כמו הפחתת מכסים מדורגת והקלה במגבלות היבוא שנובעות מתקנות החי והצומח.

הבדלים בין המדינות

עוד משפיעים על פער המחירים הבדלים מהותיים בין המדיניות בישראל למדינות הללו. ראשית, ההבדלים במיסוי - המע"מ בישראל גבוה מאשר באותן מדינות - והדרישה לכשרות. אלה יחד מסבירים כ-35% מפער המחירים. 65% הנותרים מיוחסים לחסמי סחר, למבנה הענף שמאופיין בריכוזיות גבוהה של קונגלומרטים בודדים, האוחזים במותגים רבים, לעלויות ייצור גבוהות של שוק קטן עם נטל בירוקרטי גבוה, לעלויות גבוהות של חומרי הגלם ולעלויות שינוע גבוהות, בשל המחסור בתשתיות תחבורה.

"איך זה מגן על הציבור?"

לדברי מנחם-כרמי, "השוק הישראלי הוא שוק קטן עם נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף, וזה עולה בכל המדדים הבינלאומיים. נטל זה הוא מס על כניסה ופעילות שוטפת. למשל, יש רגולציה המחייבת כל סופר בישראל שכ-30% מהשטח יהיה מחסן, גם במרכז תל אביב. איך זה מגן על האינטרס הציבורי? בכל העולם יש רגולציה נגד כניסת מזיקים (ביבוא פירות וירקות), אבל בישראל היא הרבה יותר מחמירה".

במכון ממליצים להגביר את התחרות דרך הסרת חסמי יבוא ולהרחיב את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם במזון ובתמרוקים, לשבור את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית ולקבוע שכשרות אירופית מתאימה גם לישראל, לטפל במקטע ההפצה ולהסיר חסמים לכניסת חברות זרות.

הסוגיה נהפכת מורכבת יותר כשכל אחת מההמלצות האלה מקפלת אתגרים בתחומים שונים: ישראל מובילה בהיקף מגבלות הסחר בשירותים ומהוות חסם כניסה לחברות זרות, לצד הגבלת כניסת עובדים ומומחים זרים, דרישות תושבות מנושאי משרה בדירקטוריונים והעדפות מפורשות לספקים מקומיים ברכש ציבורי.

בבחינה של ה-OECD ישראל נמצאה קשה בהרבה ביחס לממוצע המדינות בכניסה לשירותים מספקים זרים.

מנחם-כרמי מצביעה על חסם נוסף, הנוגע לעובדה שבישראל כל ספק מגיע לכל חנות. באירופה זה לא קיים, וזה מייקר באופן משמעותי את עלויות ההפצה ומגדיל את כוחם של הספקים הגדולים, כאשר ספקים קטנים נעזרים במערכי ההפצה שלהם. במקום זאת היא מציעה לעודד הקמת ארגוני יצרנים בתחום ההפצה - תחום שנשמע אפור, אבל הוא קריטי להורדת מחירים.

ולבסוף המלצת המכון היא לערוך את כל השינויים הללו במקביל, כי פתרון בזירה אחת ללא טיפול הוליסטי לא יוביל להפחתת יוקר המחיה.

עוד כתבות

קומת האוכל של קניון רמת אביב / צילום: ערן לביא

קניון רמת אביב משיק את הקומה השלישית

קומת הקולינריה בקניון רמת אביב נפתחת לקהל הרחב בהשקעה של כ-100 מיליון שקל, עם מסעדות שף, רשתות מזון ורוף־טופ לאירועים ● במקביל, משרד פרסום ישראלי גורף פרסים בפסטיבל קליאו ● אירועים ומינויים

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

דניאל שרייבר (למונייד), מיכה קאופמן (פייבר), יקי פייטלסון (ורוניס) / צילום: דור מלכה, רמי זרנגר, תומר פולטין

הישראליות בוול סטריט מככבות: דוחות חזקים לורוניס ופייבר

חברת אבטחת הסייבר ורוניס דיווחה על צמיחה של 26.9% בהכנסות וסיפקה תחזית חיובית לרבעון השני ● חברת התוכנה פייבר עקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח ● למונייד צופה רווחיות עוד השנה ומעלה את תחזית ההכנסות

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

ידין ענתבי, הפועלים; אבי לוי, דיסקונט; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, אייל טואג

הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

בדיסקונט הודיעו השבוע על הקפאת הבונוסים ורמזו על קיצוצי כוח אדם שבדרך ● בבנק הפועלים הוכרז סכסוך עבודה כבר לפני חודשים ● ובבינלאומי קיים משבר סביב התגמול למנהלים ● מה הוביל את ההנהלות להדק את החגורה, ואיזה בנק עבר בשלום את המשוכה?

חברת הכנסת אפרת רייטן הזירה המרכזית, ערוץ כנסת, 23.04.26 / צילום: שלומי אמסלם

"הממשלה תעשה עצמה רשות שופטת": כך נולדה ועדת החקירה הממלכתית

הדיון על ועדת החקירה לאירועי ה־7 באוקטובר מתלהט, ורבים דורשים לדבוק במנגנון שקבוע בחוק ● אבל מה הוביל לחקיקה, והאם זה באמת קשור לרצון להרחיק פוליטיקאים מהחקירה? ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים

נאסד"ק ירד במעל 1%, לאחר שעלה אתמול לשיא ● OpenAI לא עמדה ביעדי ההכנסות ובמספר המשתמשים, מנויים נוטשים, כך לפי וול סטריט ג'ורנל ● מחירי הנפט מזנקים לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה על פרישה מ-OPEC ● ספוטיפיי צונחת בעקבות הדוח הרבעוני

חלב של טרה / צילום: גלובס

אחרי תנובה: גם טרה מעלה מחירים

ההתייקרות במוצרי החלב נמשכת: מחלבת טרה מצטרפת לגל העליות, זמן קצר אחרי שתנובה הודיעה על ייקור מוצרים ויממה לאחר שהמדינה עדכנה את מחירי המוצרים המפוקחים

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע רוכשת חברה שמפתחת טיפול לתסמונת טורט בעד 900 מיליון דולר

ענקית הפארמה פרסמה את תוצאותיה הכספיות ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● מוקדם יותר, החברה הודיעה כי תרכוש את אמלקס ביוסיינס, חברה המפתחת טיפול לתסמונת טורט, תמורת סכום של עד 900 מיליון דולר

תקיפות צה''ל בדרום לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

הותר לפרסום: אזרח ישראלי נהרג מרחפן נפץ בלבנון

טראמפ: "איראן הודיעה שהיא בקריסה, רוצה שנפתח את הורמוז" ● מקורות פקיסטניים ל-CNN: המתווכים מצפים לקבל בימים הקרובים הצעה מתוקנת מאיראן לסיום המלחמה ● הערכה: הכלכלה האיראנית לא תחזיק מעמד יותר מ-8 שבועות תחת מצור ● שר האוצר האמריקאי: גורמים שיקיימו קשרים עם חברות תעופה איראניות - מסתכנים בחשיפה לסנקציות ● דיווחים שוטפים

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

בין הסיבות לעיכובים. השרים חיים כץ (משמאל) ויריב לוין / צילומים: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שוק הנדל"ן בקיפאון ניהולי: המינויים הבכירים שתקועים בעיצומו של משבר

חצי שנה מאז פרישת ינקי קוינט מרשות מקרקעי ישראל, והתפקיד טרם אויש ● גם יו"ר מטה התכנון עזב, ואין מי שיחתום על מחליף בשל היעדר שר פנים קבוע ● אילו תפקידים בכירים נותרו ללא מנהל?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

חקירה חדשה נגד רמי לוי: לא דיווח על מחירי מוצרים ב"סל של ישראל"

לפי החשד של הרשות להגנת הצרכן, רשת רמי לוי לא עמדה בחובת הדיווח המושתת עליה מכוח חוק הגנת הצרכן וחוק התחרות במזון ובפארם ● לגלובס נודע כי מדובר במוצרים שנמצאים ברשימת "הסל של ישראל" ● אם החשד יתברר כנכון, הוא עשוי לייצר לחברה קנסות במאות אלפי שקלים

מיכאל אורן, מייסד ומנכ''ל KEYZ / צילום: טל רביב

בכיר לשעבר ביד2 משיק את KEYZ: לוח לקנייה ומכירה של דירות ורכבים

מיכאל אורן, לשעבר המשנה למנכ"ל יד2, משיק פלטפורמה חדשה לניהול, קנייה ומכירה של רכבים ודירות בשם ● הפלטפורמה, שתיקרא KEYZ, מציעה מרקטפלייס דיגיטלי המלווה את המשתמש לאורך כל התהליך ומשלב מערכות AI שישמשו להשוואה ויסייעו בתהליך קבלת ההחלטות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הסעיף שבגללו עשרות אלפי עסקים לא יקבלו בקרוב פיצוי מלא מהמדינה

מתווה הפיצויים לעסקים נכנס לישורת האחרונה, חודשיים לאחר פרוץ המערכה מול איראן ● עם זאת, עשרות אלפי עסקים צפויים להידרש לעבור בדיקה מעמיקה מסיבות בירוקרטיות - מה שצפוי לעכב את התשלום בחודשים ● ומה לגבי העובדים שהוצאו לחל"ת?

צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור - חוב, רמת חיים או ביטחון"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בעליות; טבע זינקה בכ-10% בעקבות הדוחות

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.3% ● מדדי הביטוח והאנרגיה הובילים את העליות ● טבע רוכשת חברה שמפתחת טיפול לתסמונת טורט בעד 900 מיליון דולר ● היום בלילה: מגה־אירוע של עונת הדוחות, עם דיווחים של אלפאבית, מטא, אמזון ומיקרוסופט ● ב-21:00 שעון ישראל: החלטת הריבית בארה"ב, האחרונה של יו"ר הפד ג'רום פאוול

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

משבר דיפלומטי: האיחוד מאיים בסנקציות על ישראל סביב רכש חיטה מרוסיה

הממונה על יחסי החוץ של האיחוד הודיעה כי מדובר בתבואה שמקורה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה ב-2014, וכן בשטחים הנוספים שנכבשו על ידי רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022 ● שירות החוץ האירופי, ביחד עם אוקראינה, מסר כי הוא פנה למשרד החוץ הישראלי לשם הבהרת הדברים

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו בימים הקרובים צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף