גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'
כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

סיפורו של בנימין (ימנו) זלקה, מנהל משמרת בן 21 בפיצה האט שנדקר למוות בערב יום העצמאות בפתח תקווה בזמן שהיה בעבודה, הותיר זעזוע עמוק בכל בית בישראל. המראות הקשים מסרטוני האבטחה חושפים התאגדות של נערים, בני 15 ו־16 בלבד, שארבו לו לפי החשד בסיום המשמרת. הרקע, כפי שעולה מהחקירה, מקומם: זלקה העיר לנערים שלא להתיז ספריי שלג בתוך המסעדה. בתגובה הם הכניעו אותו באקט של לינץ' והותירו אותו מדמם.

המקרה הנורא הצית מחדש את הדיון הציבורי על עליית האלימות בקרב בני נוער. הוא מעלה שאלות קשות על היתכנות האירוע, על הענישה הצפויה לקטינים שביצעו עבירה כה חמורה ועל דרכי המניעה שחורגות מגבולות מערכת המשפט.

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות
פיצה האט: נמשיך לשלם משכורת למשפחתו של ימנו זלקה ז"ל

לפני כן, מספר נתונים מקוממים: גורם במערכת אכיפת החוק אישר לגלובס כי בשנת 2025 חלה עלייה של 12.5% בפתיחת תיקי חקירה נגד קטינים במחוז תל אביב, עם 2,084 תיקים - המספר הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות.

עוד עולה מהנתונים כי מספר מעצרי הקטינים כמעט הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים בלבד: בשנת 2022 נעצרו במחוז תל אביב קטינים, בעוד שבשנת 2025 זינק המספר ל־568. במקביל, חלה ירידה תלולה בסגירת תיקים: בעוד שבשנת 2022 נסגרו 1,542 תיקים (מסיבות של חוסר ראיות או היות החשוד לא בר־עונשין), בשנת 2025 עמד מספר התיקים שנסגרו על 694 בלבד.

ימנו זלקה ז''ל / צילום: ללא קרדיט

מה העונש שעומד בפני קטין שביצע רצח?

עו"ד איילת דואן, סנגורית פלילית, מסבירה כי גיל האחריות הפלילית בישראל הוא 12. "נער שהוא בן פחות מ־12 אי־אפשר להעמיד לדין, ואז יש דרכי טיפול אחרות ולא בתחום המשפט", היא אומרת.

מתחת לגיל 14 לא ניתן להטיל עונש מאסר בפועל, אלא עונש של מעון נעול, שבו הקטינים שוהים באגפים סגורים עד גיל 18 ולאחר מכן עוברים למאסר בפועל.

לגבי קטינים, גם בעבירות שבהן נקבע עונש של מאסר עולם חובה, כמו רצח, אין חובה להטיל עונש זה בפועל, ובית המשפט רשאי להפעיל שיקול־דעת. עו"ד דואן מציינת כי במקרה של חבורת נערים, שבה אחד מביא את הסכין, אחד מבצע את הדקירה, והאחרים צופים מהצד, "יכול להיות שלמי שנתן תמיכה בנוכחות שלו העונש יהיה יותר קטן, ובית המשפט יכול לעשות הבחנה בין הנאשמים". מקרה עבר ידוע, לדוגמה, הוא רצח נהג המונית דרק רוט ב־1994, שבוצע בידי שני נערים בני 14, שנשלחו ל־16 שנות מאסר.

מדוע אין עונש מאסר עולם חובה על רצח שנעשה בידי קטין?

התפיסה שעומדת מאחורי גישה זו היא אינטרס השיקום. "המטרה העקרונית של חוק הנוער היא לפעול לטיפול ושיקום הקטין וחזרתו לחברה", מסבירה עו"ד מרי גונטר, מנהלת מחלקת הנוער בסנגוריה הציבורית. "המחוקק יוצא מנקודת הנחה שקטין המבצע עבירה שונה מבגיר; הוא טרם הגיע לבשלות קוגניטיבית ופסיכולוגית מלאה, תהליך שמסתיים לרוב סביב גיל 20".

לדברי עו"ד גונטר, גם המניעים לביצוע העבירות שונים בגילאים אלה. "הבנת המעשה והשלכותיו עדיין אינה בשלה. אחד המניעים המרכזיים הוא השפעת קבוצת השווים, שהיא משמעותית מאוד. כשחסר פיקוח של המשפחה או המסגרות החינוכיות, קטינים נוטים להיגרר ביתר קלות אחרי גורמים שליליים".

עם זאת, היא מציינת כי מקרי רצח המבוצעים בידי קטינים הם נדירים בישראל.

עו"ד גונטר מוסיפה כי הרתעה והחמרת ענישה אינן בהכרח הדרכים שיביאו להפחתת העבירות. בהקשר זה עולה הטענה כי שיעור הרצידיביזם (חזרה על עבירות) גבוה במיוחד בקרב קטינים שנשלחים למאסר בפועל, שם הם עלולים להיחשף לדפוסי התנהגות שמכשירים אותם כ"עבריינים מקצועיים" בעתיד.

האם יש פתרונות אחרים לצמצום האלימות?

שתי עורכות הדין סבורות כי שורש הבעיה אינו טמון בענישה מקלה של בתי המשפט, אלא במוקדי כוח אחרים. "אם מחפשים אשמה, היא לא צריכה להיות מופנית לבתי המשפט אלא למערכת החינוך ולהורים", מסבירה דואן. "האלימות בחברה הצעירה אינה נובעת רק מהקלה בענישה. נערים אינם מקבלים החלטות מושכלות על סמך שיקולי ענישה עתידיים; ישנם שיקולים אחרים שמניעים אותם, ובהם הרשתות החברתיות. לכן, נדרשים יותר תשומת־לב ופיקוח מצד מערכת החינוך והתא המשפחתי".

גונטר מצטרפת לעמדה זו ומדגישה את חשיבות הטיפול המוקדם: "אני מאמינה בפתרונות מתחומי החינוך והרווחה. אנחנו רואים קטינים רבים שהידרדרותם מתחילה זמן רב לפני ביצוע העבירות הפליליות. התערבות נכונה ומוקדמת בקהילה יכולה להשפיע הרבה יותר מאשר ענישה פלילית בדיעבד".

לעומתן, פרופ' לימור עציוני, מומחית למשפט פלילי, סבורה כי על אף שמגמת השיקום נכונה לרוב העבירות של קטינים, יש להחמיר משמעותית בענישה במקרים של נטילת חיי אדם. "כאשר מדובר בפגיעה בערך קדושת החיים, השיקול המרכזי צריך להיות הרתעה ולא רק שיקום", היא טוענת.

לדברי פרופ' עציוני, הקלה בענישה בעבירות רצח מעבירה מסר ציבורי בעייתי. "חיי אדם אינם דבר שיש להקל בו, וכל הקלה פוגעת בהרתעה. בדרך־כלל בתי המשפט אינם מטילים את העונש המקסימלי הקבוע בחוק בשל התחשבות בשיקולי שיקום, בטח כשמדובר בקטינים. במקרים של עבירות המתה, ראוי לגזור תקופות מאסר ממושכות יותר שיהוו מסר מרתיע; כיום העונשים אינם מרתיעים מספיק".

עוד כתבות

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד 2: משרד הפרסום ראובני פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● במקביל, רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת הדוחות הכספיים שלה ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

מי נהנה מהטבת קרנות ההשתלמות בישראל? / איור: Shutterstock

עם נתונים כאלה, אין פלא שבאוצר כל כך רוצים לבטל את ההטבה על קרן השתלמות

קרנות השתלמות מהמעסיק הן אחת ההטבות המשמעותיות בשוק העבודה הישראלי ● נתוני חילן Value לגלובס מציגים שונות אדירה בין רמות השכר ● כך למשל 95% מעובדי ההייטק נהנים מהקרן, ואחריהם עובדי הרפואה ● ומי כלל אינו נהנה מההטבה? ● המספרים של שוק העבודה בישראל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

מבקר המדינה: מערך הגנת הצרכן נשחק דווקא כשיותר ישראלים נפגעו

מספר התלונות לרשות להגנת הצרכן הוכפל בתוך שנתיים, אך מספר הליכי האכיפה דווקא צנח ● רק 22% מהעיצומים שהוטלו נגבו בפועל, והמועצה לצרכנות פעלה במשך חודשים ללא הנהלה מתפקדת ● המבקר מצביע גם על פערים בסימון מחירים, בהגנה על צרכנים בכרטיסי אשראי ובטיפול בריקולים

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית המשפט, היום / צילום: עמירם גיל

"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

ההחלטה התקבלה לבקשת הבנקים, לאחר שדנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, לא עמד בהסדר החוב האחרון והסיר את התנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● ביהמ"ש הוציא את הצו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון, וכעת הבנקים ודנקנר צפויים לחדש את המגעים ביניהם להסדר חוב ● עד כה החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל ● אמר היום: "עשיתי כמיטב יכולתי לפרוע את חובותיי"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

נתונים חדשים חושפים: כך משנה הממ"ד את הכללים בשוק השכירות

רגיעה ביטחונית? נתוני יד2 מציגים פער של עשרות אחוזים בין דירות להשכרה עם ובלי חדר ממוגן ● בעפולה הפער באחוזים הגבוה ביותר ● כל זה קורה במקביל לגל עליות במחירי השכירות

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

הצמצומים בחברת הסייבר סניק חוזרים: עשרות עובדים בישראל פוטרו

הקיצוץ בסניק יפגע במיוחד במרכז המו"פ בישראל, שכבר הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, על רקע מעבר פעילות לחו"ל ולחצים גוברים מתחרות מבוססת AI ● סניק, כמו מתחרותיה, הושפעו מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד בחודש פברואר האחרון העוסק בסריקת קוד לאיתור פרצות סייבר

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

כמה מהתיק להחזיק בדולרים? / אילוסטרציה: Shutterstock

"רכיב המניות בת"א גדל ל-65%, האם כדאי לי למכור"? זו התשובה של סטפק

מהשקעה במניות, בארץ ובעולם, דרך החזקת מט"ח ורכישת זהב - על רקע התנודתיות בשווקים, רבים בציבור תוהים מה כדאי לעשות כעת עם תיקי ההשקעות שלהם ● התמקדתי במספר שאלות בוערות, לדוגמה כמה מהתיק להחזיק בדולרים ומתי - אם בכלל - למכור מניות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים

למרות הרפורמה שנועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו, מבקר המדינה מצא כי פרצות במערכת ההזדהות של רשות המסים מאפשרות לעבריינים להתחזות לעוסקים, להפיק חשבוניות בשמם ולקבל מספרי הקצאה ללא התרעה בזמן אמת

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס