גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליארדים יזרמו לשוק: קרנות הריט רוצות להיכנס לתחום החם של חוות השרתים

חוק חדש יאפשר לקרנות הריט להגדיל משמעותית ייזום ובניית פרויקטים של נדל"ן מניב ● בריט 1 מציינים כי היתרון הוא רווחיות גבוהה יותר מברכישת נכסים קיימים והיכולת להיכנס לענפים חדשים, כמו חוות שרתים, "שלא עומדות למכירה או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד"

שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי,  יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני
שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי, יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני

לקראת מהפכה בקרנות הריט הבורסאיות - חוק חדש יאפשר להן להגדיל באופן משמעותי את היקף הנכסים המניבים שיוכלו ליזום ולהקים, בסכום של קרוב ל־4 מיליארד שקל. בכך, יתאפשר לקרנות, שעד היום התמקדו ברכישת נכסים קיימים להתרחב לעולם היזמות.

אמרו לי אין לך סיכוי": מאחורי עסקת הענק של מאור מלול ועומר אדם
בדרך לעלייה של עשרות אלפי שקלים במחירי דירות חדשות? האפקט המפתיע של המלחמה

בבורסה בת"א נסחרות שלוש קרנות ריט המתמחות בנכסים מניבים - ריט 1, סלע קפיטל ומניבים, המחזיקות נכסים בשווי מצרפי של קרוב ל־20 מיליארד שקל. עד לחקיקה, שנכנסה לתוקף בסוף החודש שעבר, היו השלוש מוגבלות לייזום והקמת פרויקטים בשווי של 5% משווי הנדל"ן המניב שבידיהן. כעת מתווספים על ידי המחוקק עוד 20% מהשווי (ובסה"כ 25% משווי הנכסים המניבים שלהן).

נכון לסוף 2025 החזיקה ריט 1 נכסים מניבים בשווי של 9.3 מיליארד שקל, סלע נדל"ן 6 מיליארד שקל ומניבים 3.6 מיליארד. בסה"כ מוסיף להן החוק החדש אפשרות ליזום פרוייקטים מניבים בהיקף של 3.8 מיליארד שקל - לבניית בנייני משרדים, מרכזי מסחריים, מבני תעשייה ועוד.

שמואל רופא, מנכ"ל ריט 1, מציין כי "היתרון בייזום הוא רווחיות יותר גבוהה מאשר ברכישת נכס קיים, שעומדת כיום על 6%־7% (תשואה מהנכס). מדובר בתוספת של 20%־30% (קרי לתשואה של 9%־10%), הנגזרת מהרווח היזמי שנובע מהקמת הפרויקט, ולא שמישהו אחר בנה אותו ומכר לך".

"נוצר מצב אבסורדי"

"זה צעד מאוד חיובי לקרנות הריט", מסכים אנליסט הנדל"ן של לידר שוקי הון, רז דומב. לדבריו, "הדרך של קרנות הריט להגדיל את הפורטפוליו שלהן באמצעות רכישות בישראל, מוגבלת כיום והיכולת לבצע עסקאות בגדלים משמעותיים, נמוכה. זה לא שוק משוכלל כמו בארה"ב, שם יש בכל רגע נתון עשרות נכסים בתחומי המסחר, המשרדים וכיוב', שנמצאים על המדף. כאן מאוד מאתגר לעשות עסקאות, בטח לגבי נכסים טובים שאתה רוצה להוסיף לתיק שלך".

העלאת שיעור הייזום בקרנות הריט מעלה גם את רמת הסיכון בפעילותן, אך גורם בשוק טוען ש"עדיין מדובר בשיעור נמוך יחסית מהמאזן, אז בסה"כ גם רמת הסיכון נשארת בסביבה נמוכה".

בריט 1 מסבירים כי החקיקה עשויה לסלול כניסה של קרנות הריט לתחום הלוהט של הקמת חוות השרתים (דאטה סנטרס), שכיום מהווה מנוע צמיחה ושווי לחברות נדל"ן מניב כדוגמת קבוצת עזריאלי או מגה אור. "אם אתה רוצה להתעסק עם חוות שרתים בימינו, אין לך דרך לקנות אותן בשוק, משום שהן לא למכירה, או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד. היכולת להיכנס לענפים חדשים בעולם הנדל"ן המניב, היא בדרך כלל רק דרך יזמות".

אלי בן חמו, ממייסדי קרן סלע קפיטל, מסביר כי "נוצר מצב די אבסורדי, שאנחנו יכולים לקנות רק נכסים מוכנים, ואז המחיר שלהם מגלם את הרווח היזמי של הקבלן והיזם (שהקים אותם). אנחנו קונים נכסים יקרים, ואם אתה קונה ביוקר זה פחות דיבידנד שתשלם למשקיעים שלך (קרנות הריט מחלקות את כל רווחיהן לבעלי המניות על פי חוק, ח"ש). אז מה הרעיון ששולחים אותנו לקנות ביוקר ואז לשלם למשקיעים דיבידנד נמוך? אמרנו (למחוקקים, ח"ש) לאורך השנים: תנו לנו האפשרות לבנות, לא בהיקפים מטורפים כי העסק שלנו חייב להיות שמרני, אבל במידה שתאפשר לנו לרכוש נכסים בזול יחסית, וכך נגדיל את הדיבידנד שנשלם".

בן חמו מתאר מסע ארוך של שכנועים ומציין שמי ש"הרים את הכפפה" היה מנהל רשות המסים הנוכחי, שי אהרונוביץ, שעמד בראש ועדה שסייעה בהמלצות שהובילו לשינוי החקיקה. "מגיע לאהרובוניץ ולצוות שלו שאפו ענק. הוא הקים צוות, הצטרפנו לדיונים ולוויכוחים. בסוף ההמלצות גובשו ונפגשנו עם שר האוצר סמוטריץ' ומנכ"ל משרדו. וראו זה פלא, החוק התקבל אחרי 10 שנות מאמצים".

סוגיית חוות השרתים

בהתאם לחוק החדש יוכלו הקרנות ליזום ולהקים מגוון רחב של פרויקטים מניבים שבהם הן משקיעות כיום - החל מבנייני משרדים ומרכזים מסחריים, דרך מבני תעשייה ולוגיסטיקה ועד בתי חולים סיעודיים. עם זאת, בן חמו מציין כי "לקרן ריט יש המון מגבלות בחוק, בין היתר משום שאנחנו לא משלמים מס הכנסה".

אחת המגבלות על קרנות הריט, לדברי בן חמו, "היא סוג הנדל"ן המניב שבו מותר לנו להשקיע. בעניין חוות שרתים, זה נושא שרשות המסים טרם הכריעה בו, משום שקרקע מותר לנו לרכוש, ומבנה מותר לנו להקים, אבל בחוות שרתים עיקר ההכנסה מגיע מהפעלת השרתים עצמם ומהחשמל (מכירתו לחווה, ח"ש). באנו עם הצעה ואמרנו ששרתים ממילא לא אנחנו נקנה, אלא חברות המחשוב עצמן, ואת כל השאר אנחנו נותנים, אבל עדיין אין החלטה (רולינג) של מס הכנסה בנושא".

דמי ניהול אסטרונומיים

קרנות הריט מציעות לגופים המוסדיים שמחזיקים במניותיהן השקעה מפוזרת בעשרות נכסים מניבים, וכאמור מחויבות לחלק את רווחיהן כדיבידנד. קרן הריט הגדולה והוותיקה ביותר בבורסה בת"א היא ריט 1 שבראשות דרור גד (יו"ר) ושמואל רופא (מנכ"ל). הקרן, שהחלה לפעול בשנת 2006 נסחרת בשווי של 5 מיליארד שקל. היא מחזיקה ב־58 נכסים המתפרסים על 751 אלף מ"ר ומושכרים ל־1,000 שוכרים.

הקרן השנייה סלע נדל"ן בראשות שמואל סלבין ובניהולו של בן חמו (שווי של 2.6 מיליארד שקל) שהוקמה שנה לאחר מכן, מחזיקה ב־45 נכסים שמשתרעים על 357 אלף מ"ר ומושכרים ל־550 שוכרים. הקרן השלישית היא מניבים שבראשות שרון שוופי ובניהול עופר אברם (1.8 מיליארד שקל), המחזיקה ב־26 נכסים בשטח של 320 אלף מ"ר.

יזמי קרנות הריט חולשים על פעילותן באמצעות חברות ניהול שגובות דמי ניהול הנגזרים בעיקר משווי הנכסים שבידיהן, ומצטברים לתגמולי עתק של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. כך דמי הניהול ששילמה ריט 1 לחברת הניהול שלה ב־2025 הסתכמו ב־37 מיליון שקל, בעוד שסלע קפיטל שילמה למנהליה 27 מיליון שקל ומניבים 23 מיליון שקל.

מניותיהן של שלוש קרנות הריט עלו בשנה האחרונה בין 23% ל־31%, פחות ממדד היחוס ת"א־מניב ישראל (בו הן נכללות) שעלה ב־42%. בשלוש השנים האחרונות רשמו מניות השלוש תשואה שנעה בין 71% ל־87%, בזמן שמדד היחוס הכפיל את עצמו. אחת הסיבות לתשואת החסר היא שהמדד כולל מניות של חברות נדל"ן מניב יזמיות כמו עזריאלי, מליסרון וגב ים - שלוקחות יותר סיכונים בהקמת פרויקטים ושאינן מוגבלות כמו קרנות הריט. בניגוד לקרנות הריט, יתר החברות במדד אינן מחויבות בחוק לחלוקת דיבידנדים.

עוד כתבות

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן / צילום: ap, Peter Dejong

דיווח: קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים חאן

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, אם יוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת החקירה על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעקבות המלחמה בעזה

בין הסיבות לעיכובים. השרים חיים כץ (משמאל) ויריב לוין / צילומים: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שוק הנדל"ן בקיפאון ניהולי: המינויים הבכירים שתקועים בעיצומו של משבר

חצי שנה מאז פרישת ינקי קוינט מרשות מקרקעי ישראל, והתפקיד טרם אויש ● גם יו"ר מטה התכנון עזב, ואין מי שיחתום על מחליף בשל היעדר שר פנים קבוע ● אילו תפקידים בכירים נותרו ללא מנהל?

כותרות העיתונים בעולם

שיתוף הפעולה המפתיע של ישראל נגד חיזבאללה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוריה וישראל נאבקות בחיזבאללה כתף אל כתף, החשש משיבושים במסדרון הסחר העמוס בעולם ורשת הריגול של משמרות המהפכה שנחשפה • כותרות העיתונים בעולם

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מחקר חדש מגלה: ישראל יקרה ב־21% יותר מהמדינות העשירות ביותר בעולם

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון, כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

השופטת רות רונן / צילום: ענבל מרמרי

הסוף להפקרות בתביעות ייצוגיות? מאחורי המהלך הדרמטי של העליון

אחרי שביהמ"ש העליון הזיז את המטוטלת, השוק והאקדמיה מנסים להבין: האם עידן ההגנה האוטומטית על התובע הייצוגי מסתיים? ● עם נתון של 78% מההליכים שמסתיימים ללא תועלת לציבור ותקדים שמאפשר להשית הוצאות עתק על תובע, המאזן מול התאגידים עשוי להשתנות

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

תוכנית הקמת בית החולים בנגב / הדמיה: רובינשטיין עופר אדריכלים

מכרז חדש מגלה: מתי צפוי להיפתח בית החולים בבאר שבע?

ממסמכי מכרז שפורסם לאחרונה ע"י אגף החשב הכללי עולה כי פתיחת בית החולים בבאר שבע תהיה רק ב-2033 ● ההקמה הוכרזה עוד ב-2014, ואחד האתגרים הצפויים הוא מחסור בכוח־אדם ● ממשרד האוצר נמסר: "פרויקט מורכב הדורש תכנון מדוקדק"

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר, בסניף פארם פלוס בת''א / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר משיק רשת פארם חדשה ומבטיח: נהיה יותר זולים מהמתחרים

בעלי קבוצת ספיר, המונה עשרות סניפים, משיק את רשת הדיסקאונט "פארם פלוס", עם הבטחה ל־25 סניפים עד סוף השנה ● סגמנט הספורט סומן כמנוע צמיחה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

קצביה. המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום / צילום: Shutterstock

המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום, והיכן עוד?

גלובס מציג מדד הבוחן את הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רכישות הבשר גדלו במאות אחוזים בדרום ובירושלים, ופחות מזה במרכז ובצפון

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תשכחו מכל מה שידעתם על חודש מאי בשווקים

אסטרטגיית ההשקעות הוותיקה של וול סטריט קוראת לצאת מהשווקים במאי לקראת חולשה מתמשכת שתועדה עד אוקטובר ● אך יש מי שמאמינים שהפעם השווקים דווקא בדרך לעליות, ואלה הסיבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; המניות הדואליות נפלו, מניות האנרגיה זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.6% ● איחוד האמירויות הודיעה על עזיבת ארגון אופ"ק, מחיר נפט מסוג ברנט חצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

משרד התחבורה יתקפל? מוכנים לסגת מהדרישה שוויזאייר תטוס גם בשעת חירום בשביל בייס בישראל

שרת התחבורה ביקשה מוויזאייר להקדים את החזרה לישראל, גם אם בהדרגה ● למרות המשך ביטולי הטיסות, הקמת הבייס של וויזאייר בישראל עדיין על השולחן ● במשרד התחבורה לא שוללים שכדי להביא את החברה לשוק המקומי יאלצו לוותר על הדרישה מהחברה להפעיל טיסות בשעת חירום

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולעו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סטפק משוכנע: למרות שהבורסה בת״א לוהטת המוסדיים ינהרו לחו״ל

התרחקנו מאוד מהימים שקופות הגמל לא השקיעו כלל בחו"ל ● השוואת שיעור המס ורפורמת בכר פתחו את השער לעולם בפני המשקיעים המוסדיים, ומאז 2012 משקל המניות בחו"ל עולה בהתמדה ועוקף את משקל ההשקעה במניות בישראל ● אנו מעריכים אותו ב־85% בתוך עשור

מפעל של תאת לשיפוץ מטוסים / צילום: אתר החברה

החברה הביטחונית שאיבדה כחצי מהשווי, למרות שיפור בתוצאותיה

השוק ציפה לתוצאות חזקות יותר מחברת תיקוני המטוסים תאת, שבעבר נשלטה ע"י קרן פימי ● ביטחונית אחרת, מניית הכטב"מים אירודרום בה משקיע ראש המוסד לשעבר, איבדה כ–70% מהשיא

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

החוב למיקרוסופט שהביא להשבתת מערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים

ההשבתה, שנמשכה יומיים, כללה חסימה של האפשרות לגשת לתכתובות מיילים, ליומנים ממוחשבים ולמאגרי המידע של בתי הדין הרבניים ● מדובר בחוב בסך 700 אלף שקל שטרם שולם, ועפ"י בתי הדין, הוא ישולם בימים הקרובים

גדי איזנקוט ושאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

שאול מרידור מצטרף לגדי איזנקוט: "עמד במשך שנים מול ניסיונות לפגוע בכלכלה"

מרידור, בן 49 מירושלים, נשוי ואב ל-4, הוא כלכלן בכיר ששימש במהלך דרכו המקצועית גם כמנכ"ל משרד האנרגיה • ממפלגת ישר! נמסר כי "מרידור לקח חלק מרכזי בגיבוש המדיניות הכלכלית של המפלגה לבחירות הקרובות" • איזנקוט בירך על הצטרפותו לרשימה: "מכיר לעומק את הכשלים שנבנו בכלכלה הישראלית" • מרידור מסר: "המשימה שלפנינו ברורה - לשקם את המדינה ולהפיח תקווה"

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר