5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:40
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת. המשקיעים ימשיכו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בין ארה"ב לאיראן, כאשר הבוקר דווח בוול סטריט ג'ורנל כי הנשיא טראמפ הורה להמשיך במצור הימי על מצר הורמוז כדי לחנוק את איראן כלכלית.
באסיה, המסחר מתנהל הבוקר בעליות שערים. בורסת הונג קונג עולה בכ-1.5%, בורסת שנגחאי מתקדמת בכ-0.5% והבורסה בסיאול מתתזקת בכ-0.7%. בטוקיו לא מתקיים מסחר היום, בשל יום חג.
אתמול, בסיומו של יום תנודתי נוסף, הבורסה בת"א ננעלה במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 ירד ב-0.6% ומדד ת"א 90 עלה ב-0.6%. את העליות הוביל מדד ת"א־נפט וגז, שהתחזק בכ-1.2%, על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם. אחריו, בלט לחיוב מדד הקלינטק, שהמשיך בראלי שלו וטיפס בכ-1%. מנגד, מדד הטכנולוגיה היה החלש ביותר אתמול ונפל בכ-1.5%.
מי שהובילו בירידות הן מניות השבבים קמטק , טאואר ונובה , כמו גם מניות התוכנה מטריקס ונייס , על רקע ירידה דומה במניות השבבים בחו"ל (ראו הרחבה מטה). האחרונה, אגב, ממשיכה למחוק שווי בקצב מהיר ונפלה למקום ה־29 בלבד מבין חברות הבורסה, עם שווי שוק של 18 מיליארד שקל בלבד. נזכיר כי בסוף 2021 הייתה נייס החברה הגדולה בבורסה בת"א - כשנסחרה לפי שווי של כמעט 63 מיליארד שקל, ומאז איבדה 70% מערכה.
מנגד, מניות בזן ובזא קפצו, כשההערכות הן שהעלייה במחיר הנפט תתגלגל להמשך עלייה במחירי הדלק בחודש הבא.
וול סטריט ננעלה אתמול בירידות, בהובלת תחום השבבים. הנאסד"ק ירד בכ-0.9%, ה-S&P 500 נחלש בכ-0.5% והדאו ג'ונס נסוג בכ-0.1%. כך, הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים החדשים ששברו יום קודם לכן.
הירידה במניות הטכנולוגיה באה, בין היתר, בעקבות דיווח בוול סטריט ג'ורנל, לפיו OpenAI פספסה את היעדים שלה למשתמשים חדשים ולהכנסות - מה שהוביל לחששות בקרב חלק ממובילי החברה לגבי יכולתה לממן את הוצאות ההון המסיביות שלה על מרכזי דאטה, אם היא לא תתרחב בקצב מהיר מספיק. הדיווח הקרין גם על סקטור הטכנולוגיה הרחב, כאשר כאמור במוקד עמד תחום השבבים.
היום בערב יתרחשו אחד אחרי השני שני אירועי מפתח בארה"ב. ב-21:00 שעון ישראל, תפורסם החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, כאשר הקונצנזוס בקרב הכלכלנים היא שהבנק המרכזי ישאיר אותה ללא שינוי (ראו הרחבה תחת סעיף 4). ולאחר נעילת המסחר, תירשם בוול סטריט תופעה נדירה, כאשר ארבע מתוך "שבע המופלאות" - אלפאבית , אמזון , מטא ומיקרוסופט - יפרסמו במקביל את תוצאותיהן הכספיות.
למשקיעים יש ציפיות גבוהות מענקיות הטכנולוגיה, שכן מעל השווקים עדיין מרחפת השאלה עד כמה מוצדקות הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, וכמה הן מיתרגמות להכנסות ולרווחים. סטיבן ווייטינג, אסטרטג השקעות ראשי ב-CIO Group, אמר ל-CNBC כי "בפעם האחרונה שהחברות הללו דיווחו, הן הגדילו את הוצאון ההון שלהן לשנה המלאה - רק ארבע החברות הללו - ב-94 מיליארד דולר". למעשה, ארבע החברות הללו עשויות להוציא יחד מעל 600 מיליארד דולר השנה. אלו הערכות האנליסטים לגבי תוצאותיהן הכספיות של החברות, לפי האתר הכלכלי אינווסטינג:
מיקרוסופט - האנליסטים מצפים לרווח למניה של 4.05 דולר (עלייה של 17% לעומת אשתקד) והכנסות של 81.37 מיליארד דולר (עלייה של 16%). המשקיעים יעקבו מקרוב אחר התוכניות של מיקרוסופט לעשות מונטיזציה מהשקעות העתק שלה בתחום הבינה המלאכותית. המניה ירדה ב-12% מתחילת השנה, אך עלתה ב-17% מאז נקודת השפל שלה בסוף מרץ.
אלפאבית (גוגל) - האנליסטים צופים ירידה של כ-5% ברווח למניה לעומת אשתקד, זאת בשל הוצאות פחת כבדות על מרכזי נתונים של AI המכבידות על הרווחיות, בעוד שההכנסות צפויות לצמוח בכ-18%. ההכנסות מפרסום בחיפוש צפויות לעלות בכ-16%, והכנסות הענן בכמעט 50%. המשקיעים יבחנו את ביצועי הענן ועדכונים לגבי מדדי המשתמשים של Gemini (שעמדו על למעלה מ-750 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בסוף 2025).
אמזון - וול סטריט צפויה להתמקד בחטיבת הענן AWS, בעקבות העסקאות האחרונות לאספקת כוח מחשוב נוסף ל-OpenAI, Anthropic ומטא. האנליסטים מצפים שהכנסות AWS יעלו ב-25.8% (לעומת צמיחה של 23.6% ברבעון הקודם). באופן כללי, ב-FactSet צופים רווח למניה מתואם של 1.63 דולר (עלייה שנתית של 2.5%) והכנסות של 177.3 מיליארד דולר (עלייה של 14%). המשקיעים יעקבו אחר הלחץ על שולי הרווח בשל מחירי הנפט הגבוהים, והאם תחזית הרווח התפעולי של אמזון לרבעון השני תעמוד ביעד השוק של 22.65 מיליארד דולר.
מטא - ציפיות הקונצנזוס להכנסות עומדות על 55.36 מיליארד דולר לרבעון הראשון של 2026. לפי הדיווח, נתון זה מרמז על צמיחה מהירה אף יותר מהתחזית של מטא עצמה לצמיחה של כמעט 31% בהשוואה לשנה אשתקד - יעד שאפתני עבור חברה שאינה מתייחסת בקלות ראש לתחזיות מכירות. מטא לא פספסה את ציפיות המכירות מאז הרבעון השני של 2022, מה שמסמן רצף של 14 רבעונים שבהם עקפה את התחזיות. בגזרת הרווח המתואם למניה (EPS), האנליסטים צופים 6.67 דולר, נתון המשקף עלייה של פחות מ-4% לעומת אשתקד. רקורד הביצועים של מטא ברווח המתואם למניה מעט פחות חזק, אך עדיין מרשים; החברה לא רשמה פספוס בנתון זה מאז הרבעון הרביעי של 2022.
2. שוקי האג"ח
שוק האג"ח נסחר אתמול במגמה מעורבת, עם נטייה לירידות שערים במדדי האג"ח המובילים של ישראל. בחודש האחרון, ניכר כי מדדי האג"ח הקונצרני מציגים ביצועים משופרים על פני מדדי האג"ח הממשלתיות, ככל הנראה על רקע עלויות המלחמה שיכבידו על קופת המדינה.
כל זאת, בשעה שהסקטור העסקי פחות ניזוק מהמערכה מול איראן ואף זוכה לשיפוי מסוים על הנזקים מהמדינה. מדד תל גוב־כללי נסחר בירידה של 0.1%, כאשר בחודש האחרון עלה בכ־0.8%; התשואה לפדיון הגלומה במדד עומדת על כ־3.07%. מדד תל בונד 20 (שרובו צמוד מדד) והתשואה לפדיון בו עומדת על 2.53%. עלה בחודש החולף ב־1.1%, ובשנה החולפת (12 חודשים) טיפס במעל ל־7%, בזמן שתל גוב־כללי עלה באותו זמן בכ־5%.
בשוק החוב האמריקאי, תשואות האג"ח הממשלתיות רשמו עליות אתמול, על רקע העלייה במחירי הנפט, שמחזקת חששות מפני אינפלציה גבוהה יותר שתרחיק הורדות ריבית, וכן בשל הקיפאון בשיחות בין ארה"ב ואיראן. התשואה לעשר שנים עלתה בנקודת בסיס אחת לרמה של 4.34%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה במעל 3 נקודות בסיס לרמה של 3.84%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
השקל זינק אתמול מול הדולר בשיעור חד של מעל 1% ונסחר תמורת פחות מ-2.96 שקלים לדולר. מעבר לכך שמדובר בשיא חדש, מדובר גם בהתנהגות חריגה למדי, לנוכח העובדה שהמטבע הישראלי נוטה להיחלש כאשר נרשמות ירידות בוול סטריט.
תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות של חברת הביטוח איילון, אמר לגלובס כי "אני סבור שתנועות ההון הפיננסיות לתוך ישראל משמעותיות מאוד הן על ידי מוסדיים והן על ידי צרכני קצה השבים לישראל ומקטינים את חשיפת המט"ח באופן אקטיבי וללא קשר להתנהגות שווקי המניות העולמיים. לא מן הנמנע שאנו בעיצומו של שינוי טעמים ארוך־טווח של השוק המוסדי והריטייל בישראל בכך שחשיפת המט"ח תהפוך לחלק זניח בתיקי ההשקעות. כלומר, פיזור בין נכסים וגיאוגרפיות, אך תוך גידור המטבע".
הרשקוביץ הוסיף כי "בשנים האחרונות, חל קשר חיובי בין התחזקות השקל לעלייה במדדי המניות בארה"ב, כאשר התאמת פוזיציות המט"ח של הגופים המוסדיים תרמה רבות לכך. אולם בחודשים האחרונים, ניתן לראות שגם הקשר הזה נחלש. התחזקות השקל ממשיכה גם בימים שהן ישנן ירידות שערים במדדי המניות בארה"ב". הרשקוביץ מציין כי במציאות החדשה הזו "יש קושי להעריך על לאן השקל יכול להגיע".
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אמר לגלובס כי "אחת האפשרויות היא כי פעילי השוק רואים תרחיש חיובי בכל הקשור לחזית האיראנית, נוכח הדיווחים על דברי טראמפ לפיהם איראן הודיעה שהיא 'על סף קריסה' וכי בארצות הברית בוחנים הצעה שתתמקד בהסרת המצור על מיצרי הורמוז. גם הודעתה של איחוד האמירויות על פרישה מארגון אופ"ק ובעקבותיה תקווה שתפוקת הנפט תגדל ולחצי המחירים יפחתו - עשויה לפעול בכיוון זה".
מנחם העריך שבנק ישראל עוקב מקרוב אחר הנעשה ובוחן ה אם תנודתיות בסדר גודל זה משקפת תנועות מטבע שאינן מתיישבות עם המציאות הכלכלית. "לא בהכרח עצם התיסוף מפריע לו כל עוד כוחות השוק מסבירים אותו. אם יגיע למסקנה שיש חריגה, יש ברשותו כלים למיתון התחזקות השקל, ככל שימצא צורך. ייתכן גם כי חלק מהם מופעלים בכל רגע נתון".
מחירי הנפט המשיכו לטפס אתמול, על רקע המתיחות המתמשכת במצר הורמוז, שנותר סגור למעבר כלי שיט. כך, מחירה של חבית מסוג ברנט הגיע אתמול ל-112 דולר לחבית - רמה שנרשמה לאחרונה בחודש מרץ, בעיצומה של המלחמה מול איראן, וקודם לכן רק ב־2022, עם פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה.
העלייה במחירי הנפט באה גם על רקע פרישתה של איחוד האמירויות מקרטל הנפט אופ"ק (ואופ"ק +) של מדינות המפרץ, מה שהוגדר ברויטרס כ"מכה קשה לערב הסעודית". ברויטרס הוסיפו כי זהו "ניצחון גדול לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהאשים את הארגון ב'גניבת שאר העולם' על־ידי ניפוח מחירי הנפט". איחוד האמירויות יצאה לאחרונה נגד חברות אופ"ק ש"לא עשו מספיק" כדי להגן עליה מפני המתקפות האיראניות במלחמה.
ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ ותימן במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל חברת המודיעין העסקי גלובל אוסינט, אמר אתמול לגלובס כי לא רק אינטרסים גאופוליטיים עומדים מאחורי המהלך, אלא גם אינטרסים כלכליים: "איחוד האמירויות ספגה נזקים כלכליים כבדים, והיא תרצה להגביר את יצוא הנפט, ולא תרצה שהמכסות של אופ"ק יגבילו אותה. הם לא מעוניינים להיות 'הקטנצ'יק' שלא שואלים את דעתו, אבל עדיין נדרש לציית למכסות. ואם הם רוצים לייצר ולייצא יותר, הם לא מעוניינים שיגידו להם לא".
יניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי, אמר לגלובס כי בטווח הקצר, "המהלך מחליש את המשמעת היחסית של מדינות מפיקות נפט שחברות בקרטל OPEC ומצמצם את יכולתו לנהל את ההיצע והמחירים, מה שמגביר את התנודתיות בשוק הנפט ומעלה את פרמיית הסיכון הגיאו־פוליטית הגלובלית, אשר גם כך גבוהה מהרגיל בעת הנוכחית. מה שיכול להוות סיכון לעליית מחירים".
בטווח הארוך יותר, העריך בר כי "ייתכן סיכון להיווצרות מחודשת של עודפי היצע בשוק הנפט העולמי ולחץ כלפי מטה על המחירים, אם יצרניות גדולות כגון איחוד האמירויות ירחיבו את התפוקה באופן משמעותי וללא תיאום. המהלך מקטין את היציבות בשוק ומגביר סיכון לתנודתיות ולכן עלול לאתגר את סביבת האינפלציה, הצמיחה והמדיניות המוניטארית העולמית בטווח הקצר, אך במקביל מהווה תמריץ להאצת תהליך גיוון מקורות האנרגיה והפחתת התלות במבנים קרטליים לאורך זמן".
4. מאקרו
הפדרל ריזרב צפוי לפרסם את החלטת הריבית שלו היום ב-21:00 שעון ישראל, והקונצנזוס הוא שיו"ר הפד ג'רום פאוול יותיר אותה ללא שינוי. זו עשויה מאוד להיות החלטת הריבית האחרונה של פאוול, שצפוי לסיים את כהונתו בתפקיד ב-15 במאי.
רוג'ר פרגוסון, כלכלן וסגן יו"ר הפד לשעבר, אמר ל-CNBC כי "בנוגע למנדט הכפול של הפד, הם יגידו שאנחנו נמצאים במצב של שוק עבודה יציב פחות או יותר. בצד האינפלציה של המנדט, יש עוד הרבה עבודה לעשות עם אינפלציה דביקה של 3%, ואני מקווה שהם יגידו: 'אנחנו הולכים להמתין קצת כדי לראות איך כל זה יתפתח'".
כלכלן גולדמן זאקס, דייוויד מריקל, נקט בגישה דומה ואמר לאתר הכלכלי כי הוא צופה שההצהרה שלאחר הפגישה "צפויה להכיר בחדשות הטובות יותר משוק העבודה ובנתוני האינפלציה הגבוהים יותר, אך להותיר את תחזית המדיניות הקיימת ללא שינוי. אנו מצפים לקונצנזוס חזק להישאר בהמתנה לעת עתה, עם התנגדות אחת בלבד, כפי שהיה במרץ."
אתמול, הבנק המרכזי ביפן הותיר את הריבית על כנה ברמה של 0.75%, אם כי מתוך תשעה חברים, היו שלושה מתנגדים שהעדיפו העלאת ריבית - מספר המתנגדים הגבוה ביותר מאז 2016. הבנק גם חתך את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2026 מ־1% ל־0.5% והעלה בחדות את תחזית אינפלציית הליבה שלו מ־1.9% ל־2.8% בשנת הכספים 2026, על רקע זעזוע האנרגיה העולמי. סם גוצ'ים, כלכלן בבנק השוויצרי EFG, ציין כי בעיניו מדובר בהחלטה "ניצית", שמכינה את הקרקע להעלאת ריבית כבר בהחלטה הבאה ביוני.
5. תחזית
כמדי רבעון, כלכלני אופנהיימר מעדכנים את רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם ("ישראליסט"), והפעם הם מחזירים לרשימת המומלצות את חברות ציוד השבבים נובה וקמטק , ומסירים ממנה את חברת התוכנה מאנדיי וחברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק .
באופנהיימר צופים הפתעה חיובית בדוחות נובה וקמטק, שמומלצות ב"תשואת־יתר". מאנדיי מומלצת גם היא ב"תשואת יתר", אך יוצאת מהרשימה, מכיוון שלהערכתם היא עלולה לסבול מצמצום השקעות ארגוניים בפתרונות תוכנה והחלפתם בכלי AI גנריים, ולכן מהאטה בצמיחה העתידית. אודיטי מומלצת ב"תשואת־שוק" ובאופנהיימר מזכירים את האכזבה הקשה ומשבר האמון הקשה מול המשקיעים. כזכור, החברה פרסמה לפני חודשיים תחזית חלשה, בעקבות שיבושים בפרסום הדיגיטלי שלה. להערכת אופנהיימר, ישנה "סבירות גבוהה להמשך הידרדרות בעסקיה, נוכח שינוי אלגוריתמים בפלטפורמת הפרסום הדיגיטלי של מטא ומשבר האמון מול המשקיעים בעקבות האירוע החריג".
עוד במומלצות: אלביט מערכות , טבע , טאואר , אורמת , נייס , פאלו אלטו ואחרות.