אלון דרור / צילום: יונתן בלום
אלון דרור הוא חריג בנוף. בתוכנית המצוינות הצבאית־אקדמית תלפיות, שלקח בה חלק, נוהגים הבוגרים, בתום המסלול, לבקש להגיע ליחידות מיוחדות ולתפקידים יוצאי דופן. אלא שהקצין ממחזור 2010 ביקש להוריד את הדרגות ולעבור למסלול לוחם שריון. "המסלול היה קשה, אינטנסיבי ומעניין", הוא מסביר, הודות ללימודי הפיזיקה והמתמטיקה, "אבל נורא רציתי להיות לוחם".
● לפרויקט המלא של 40 עד 40
במפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), שמוביל את התוכנית להכשרת עתודת מנהיגות טכנולוגית לקהילת המו"פ הביטחוני, לא נתקלו בבקשה כזו במהלך 15 השנים הקודמות.
● 40 עד 40 | מדריכת הצלפים שצדה סטארט-אפים עבור ענקית הטכנולוגיה
● 40 עד 40 | הזכיינית שהפכה פיצה כושלת לרשת עם עשרות סניפים והתרחבות בהולנד
● 40 עד 40 | הכדורסלן שכיוון ל-NBA - והגיע לאחד התפקידים החשובים באנבידיה
דרור גדל בירושלים, הילד הקטן מתוך שלושה. אמו הייתה סמנכ"לית בבזק ובעירייה ואביו עסק בביטוח ובהשקעות. לפני הצבא הוא עשה שנת שירות בתנועה הקיבוצית בניצנה. "החלום שלי היה להפוך למעין מחנך־מפקד". בצבא הוא רצה ללכת לגדודים, "אבל נפצעתי, ירד לי הפרופיל והתקבלתי לתלפיות".
אלא שבסוף הוא הצליח כאמור. כשהגיע לשריון (לאחר שהעלה פרופיל) חבריו למסלול תהו אם מדובר בשוטר צבאי במסווה. דרור המשיך לקורס מפקדי טנקים, במבצע צוק איתן נלחם עם הצנחנים, ואז חזר לקורס קצינים בבה"ד 1, הפעם במסלול לוחמים. בהמשך מצא עצמו כמפקד מחלקה בצמ"פ, האימון המתקדם בהכשרה של חיל השריון.
כעבור שלוש שנים בשטח הוא שב לכור מחצבתו בתלפיות - אל פיתוח טכנולוגיה, ובמקביל מונה לסגן מפקד פלוגה לוחמת בשריון. "הייתי בצוות שעסק בגילוי מנהרות ב־2016. זו הייתה משימה די בלתי אפשרית, שבה חיפשנו טכנולוגיות לאיתור ויירוט מנהרות. היו המון משאבים בתמיכת מפא"ת, ניהלתי 20 פרויקטים במקביל, ולאחר כשלוש שנים הצלחנו למצוא פתרון מערכתי".
בין היתר זכה דרור בפרס ביטחון ישראל, אך החריגות שלו בנוף הצבאי נמשכה עד תום השירות, כשביקש לפקד בחוות השומר, בסיס טירונים של אוכלוסיות מיוחדות (חוסן - חוסר מוטיבציה לשירות; ומקא"ם - קשיי הסתגלות גבוהים). הפעם סורב. תפקידו האחרון היה מפקד שנה א' בתלפיות, עד שהשתחרר בדרגת סרן ב־2018.
ספק אם הפטריוט המורעל חשב אז שבתוך פחות מעשור הוא יהיה מנכ"ל סטארט־אפ חם. היום חברת קלע הביטחונית, שהוקמה ב־2024, כבר הספיקה לגייס יותר מ־100 מיליון דולר, בין היתר מקרנות ההון סיכון LUX, סקויה ו־In-Q-Tel, קרן ההשקעות של ה־CIA.
"רציתי אגף תקציבים"
למעשה, במשך שנים רבות הוא בכלל לא חשב על התחום הביטחוני. "החלום היה להגיע לשירות הציבורי, רציתי אגף תקציבים", הוא מספר. אתה אוהב לסבול? אני שואל והוא ממהר להשיב: "אני נמשך למקומות מורכבים. אחד המשקיעים שלנו מסקויה אמר כי אחת הסיבות שבחר להשקיע בנו היא ששמע מחברים שאני אוהב לסבול. מבחינתו, אם יש עמידות גבוהה, אז זה שווה".
צחוק הגורל, דרור לא עמד בתנאי הסף במכרזי אגף תקציבים כי חסר היה לו רקע בכלכלה - וזה מה שהביא אותו לפנות ללימודי מנהל עסקים בחו"ל. "הגשתי בקשה לסטנפורד, התקבלתי, וטסתי לקליפורניה בקורונה. התחלתי מאפס".
מה ראית בארה"ב?
"זו הייתה חוויה מטורפת, אכלתי מפרי עץ הדעת. רואים את הבק אנד של העולם הכלכלי והעסקי האמריקאי. יש שם נאיביות חיובית ליזמות. בארץ האקוסיסטם, וישראלים באופן כללי, ציניים יותר. רבים מהאנשים שמגיעים עם חלומות גדולים - מורידים אותם. בארה"ב זה הפוך, יש שם אנשים עם חלומות הזויים".
ההתפתחויות בחייו של דרור המשיכו להתחולל במהירות שיא, כשאחד המרצים בסטנפורד צירף אותו לקרן בראשותו. אותו מרצה הוא לא אחר מאשר אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, יו"ר החברה ויו"ר החברה־האם אלפאבית. "אבל אחרי תקופה שם הבנתי שלא בא לי להשקיע. קשה למצוא מחוץ לצבא דברים שאתה מאמין בהם".
בתחילת 2023 הוא החל לחפש רעיונות לסטארט־אפים. הוא עבר בין צוותים וחברים מסטנפורד ותלפיות, בתחומים רבים, בהם סייבר ובינה מלאכותית. "בכל תחום הרגשתי שאני מצליח להגיע לרעיונות הגיוניים עסקית, אבל עדיין היה חסר משהו. הבנתי שאני לא מחפש ניצחון מהיר, למכור חברה ולהתעשר מהר, אלא משהו גדול, מגלומני, ועם הרבה אימפקט".
וכשמדברים על חלום מגלומני, מה יותר מתאים מלהקים מאפס חברה ביטחונית גדולה בישראל? אלביט, התעשייה האווירית ורפאל הן חברות ענק במושגים מקומיים, שגם נמנות עם 50 החברות הביטחוניות הגדולות בכל העולם. אבל דרור לא היה מוכן לקבל את הסיטואציה, שבה אין בתחום הדיפנס הישראלי אקוסיסטם סטארט־אפים שוקק חיים, באותה רמה כמו בסייבר.
המקבילה של אנדרואיד
דרור חזר לארץ ב־15 בספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה. ב־5 באוקטובר - יומיים לפני הטבח - ישב עם ה־CTO של מפא"ת לשיחה שעסקה בפיתוח מערכת להגנה על הגבול עם רצועת עזה באמצעות רחפנים.
במלחמה עצמה הוא שירת במילואים במפא"ת, ועסק ברכש רחפנים. "יצא לי לראות את הדברים הטובים במערכת הישראלית. כולם מתגייסים ומפתחים רעיונות לשיפור. זה היה מטורף, וכיום צה"ל מהמתקדמים ביותר בעולם בתחום הרחפנים".
ב־2024 חבר דרור לחמוטל מרידור, שהייתה שותפה בקרן ההשקעות וינטג'. יחד הם הקימו את הסטארט־אפ הביטחוני קלע, שמפתחת מערכת שליטה ובקרה המאפשרת לחבר טכנולוגיות מגוונות לתוך אינטגרציה אחת. חלק מהמערכות המתקדמות של קלע פועלות כבר בשירות כוחות הביטחון בישראל ובמדינות נוספות.
"אומרים לי 'באת בדיוק בזמן לרכוב על הגל', אבל אני חושב שאיחרנו. היינו צריכים להקים את החברה שנה לפני, ואולי זה היה משנה משהו".
הבחירה בארכיטקטורה פתוחה (שמצרפת מוצרים חיצוניים קיימים) היא ניסיון לאגד מגוון סטארט־אפים. בחברה רוצים להפוך לאינטגרטור נרחב ככל הניתן, שיצבור למשל טכנולוגיות מכ"ם, מודיעין אותות ויירוט. אם המהלך יצליח החברה הקטנה והצעירה מאוד תהפוך ליריבה ממשית של אלביט, הפועלת בתחום.
"סטארט־אפ לעולם יהיה מהיר יותר מחברה גדולה", קובע דרור. "כל התזה המוצרית של החברה היא לבנות תשתית טכנולוגית. למדנו מהמלחמה שיש מלא פיתוחים בשטח וביחידות".
מה למדנו מהאויבים?
"הם מצליחים להשתמש במוצרים מסחריים, אין להם את התהליכים המורכבים של צבא מערבי והם רצים מהר. מביאים רחפן מהיום למחר, אמצעי ראיית לילה מעלי אקספרס, והנה יש להם יתרון טכנולוגי עליך. תשתית התוכנה הצבאית מוכרחה להתעדכן בכל המערב, לא רק בישראל. צריך משהו דומה לאנדרואיד, שמאפשר לכולם לשתף פעולה".
האם מדינת ישראל היא כר פורה גם לסטארט־אפים ביטחוניים, או רק לחברות גדולות?
"סטארט־אפים חד־משמעית, וביתר שאת בשנתיים האחרונות. מפא"ת עובדים כבר עשור על השינוי הזה. זו האג'נדה של ראש הארגון דני גולד מהיום הראשון".
ההייפ בתחום הוא לא בועה שתתפוצץ ביום שהמתיחות תרד?
"זו לא בועה. זה לא מתנהג כמו בועה. אם כבר להפך - תקציבי הביטחון של כל מדינות העולם יותר מהכפילו את עצמם בשנים האחרונות. יש יותר ביקוש מהיצע. השוק מנסה להדביק את הקצב, אבל זה לוקח זמן. יש חוזים אמיתיים, גדולים וארוכי טווח מאחורי כל החברות. רכש מדינתי זה טרנד עם אורך חיים של עשורים, זה לא ייפסק מחר בבוקר".
"התעשיות הגדולות מפחדות"
דרור מספר כי בקלע שאבו השראה רבה מהחברה הביטחונית האמריקאית אנדוריל. החברה, שהמערכת שלה סגורה, החלה את דרכה בשיווק מערכת שליטה ובקרה למשמר הגבול האמריקאי, ובמסע רכישות הפכה בתוך זמן קצר לענקית שגורפת חוזי עתק.
לאחרונה, למשל, זכתה אנדוריל בחוזה בשווי 20 מיליארד דולר מצבא ארה"ב - לאיחוד פתרונות AI מסחריים וביטחוניים למערכת אחת. שווי אנדוריל, שהוקמה ב־2017, מוערך בכ־84.5 מיליארד דולר.
"הדרך שעשינו מבחינת מוצרים דומה לזו של אנדוריל. התחלנו בהגנת גבולות, תשתית תוכנה מודרנית, ועל זה בנינו פתרונות. הם פרצו את הדרך לרבים. הצלחנו להגיע לרמה שהמוצרים שלנו בשלים ונמצאים בשימוש באפס זמן".
מה שקרה עם אנדוריל יכול לקרות עם קלע כאן בישראל?
"קלע אינה מוצר אחד. יש כמה שעובדים תחת אותה ארכיטקטורה וזה יוצר סופר־פאוור. אם הצוותים שלנו יהיו המהירים ביותר, זה יגרום גם לתעשיות הגדולות לעבוד מהר יותר. התעשיות מפחדות, כי באופן היסטורי הן חסמו זו את זו בתוכנה.
"זה הגיוני עסקית, אבל בטווח ארוך אנחנו רוצים לספק, בדומה לענן ולמובייל, את היכולת לעבור בקלות מספק לספק ולהאיץ את קצב הפיתוח. זה מה שחשוב. אנחנו שונים מאנדוריל ומחברות אחרות בתחום. נולדנו מהכאב הגדול שאם לא משתפים פעולה, דברים לא זזים".
איפה אתה רואה את קלע בעוד עשור?
"החברה הביטחונית הגדולה בעולם".