שר השיכון, חיים כץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
משרד השיכון פועל לאישור המחזור הנוכחי של תוכנית "מחיר מטרה", למרות החלטת בג"ץ. כזכור, בג"ץ אסר על קיום ההגרלות אלא באישור משרד הביטחון ובכפוף להסדרת סוגיית גיוס החרדים - תנאים המצטיירים כבלתי ישימים בטווח הנראה לעין. ההערכה היא כי במקרה שלא יימצא פתרון משפטי שיאפשר את קיום ההגרלה הנוכחית, תוכנית "מחיר מטרה" כולה עלולה להיכנס להקפאה ממושכת.
● לראשונה: רשות הרישוי הארצית תדון בהיתר בנייה לפרויקט מגורים
● בדרך לעלייה של עשרות אלפי שקלים במחירי דירות חדשות? האפקט המפתיע של המלחמה
מהו הסטטוס של מחזור ההגרלות הנוכחי?
הסבב הנוכחי של ההגרלות כולל כ־80 הגרלות ל־7,922 יחידות דיור ב־19 יישובים, ובהם ראשון לציון, כפר סבא וחדרה. הליך הרישום לזכאות נפתח בתחילת אפריל, וההגרלות היו אמורות לצאת לדרך ב־15 בחודש; אלא שהמועד נדחה בשל רצון שר הבינוי והשיכון לחזק את עדיפות המילואימניקים.
בהמשך לכך, השבוע אישרה מועצת מקרקעי ישראל את הקצאתם של לפחות 50% מהדירות במסלול "דירה בהנחה" למשרתי מילואים, לצד הטבות ברכישת קרקע וקדימות בהגרלות לשכירות ארוכת טווח. עם זאת, החלטת המועצה לא קבעה תאריכים חדשים לפתיחת ההגרלות. המצב הסתבך עוד יותר כאשר זמן קצר לאחר מכן ניתן צו בג"ץ המונע את המשך קיום "מחיר מטרה" במתכונת הנוכחית.
מה קבע בג"ץ?
ההחלטה התקבלה בעקבות אי־קיום פסק הדין מנובמבר האחרון, שהורה למדינה לאכוף את גיוס הציבור החרדי. נוכח היעדר הציות הממשלתי, הורה בג"ץ לשלול מהציבור החרדי שורה של הטבות כלכליות - וזאת עד לגיבוש מדיניות גיוס ואכיפה ברורה. במסגרת הסנקציות, הורה בית המשפט למועצת מקרקעי ישראל להתכנס עד לאמצע מאי, ולקבוע כיצד תותנה השתתפות הציבור החרדי בהגרלות "מחיר מטרה" בהסדרת מימוש חוק הגיוס.
מהי משמעות ההחלטה?
המשמעות המיידית היא הקפאה של "מחיר מטרה". בעקבות ההחלטה, התכנסה השבוע צמרת הייעוץ המשפטי לממשלה ולגופים האמונים על ההגרלות (ובהם רמ"י ומשרד השיכון), והחליטה להקפיא את ההגרלות - כולל המחזור הנוכחי - עד ליישום מלא של הנחיות ביהמ"ש. עם זאת, ההחלטה אינה בהכרח סופית.
במשרד השיכון פועלים לקיים את המחזור הנוכחי למרות המכשולים, בטיעון שהוא נמצא בשלב מתקדם מאוד בעת מתן פסק הדין. על פי הנימוק שמובילים במשרד, ניתן להגדיר את המחזור הנוכחי של ההגרלה ככזה שכבר היה ברמת פעילות גבוהה, ועל כן לאפשר לה להתקדם, ואת החלטת בג"ץ לממש לגבי המחזורים הבאים.
מהם הנימוקים לטענה שהמחזור הנוכחי נמצא ב"רמת פעילות גבוהה"?
הטיעון של משרד השיכון נשען על ארבעה נדבכים מרכזיים המעידים על כך שהתוכנית כבר יצאה לדרך: ראשית, המתווה הפיזי של המחזור - הכולל את רשימת היישובים, הפרויקטים ומספר ההגרלות - כבר גובש והיה מוכן לביצוע, כאשר גם הליך הרישום לקבלת זכאות היה בעיצומו.
שנית, מועד פתיחת ההגרלות תוכנן במקור כבר לפני שבועיים, ונדחה אך ורק בשל המהלך של שר הבינוי והשיכון לשיפור תנאי המילואימניקים. מעבר לכך, לגלובס נודע כי במהלך תקופת הרישום לזכאות (בין ה־1 ל־15 באפריל), נרשמו כ־5,000 משקי בית.
לבסוף, גורמים המעורבים בנושא מצביעים על כך שהמכשול היחיד שעיכב את פתיחת ההגרלות בפועל היה היעדר חתימתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על החלטת מועצת מקרקעי ישראל. השר, מטעמיו שלו, לא מיהר לחתום על המסמך; לו היה עושה זאת בזמן, ההגרלות היו נפתחות כמתוכנן והיו נמצאות כעת בעיצומן.
מהי עמדת הייעוץ המשפטי לגבי הטיעונים הללו?
נכון לעכשיו, הייעוץ המשפטי נוטה לדחותם. בכינוס שנערך לאחר פסיקת בג"ץ, הבהירו היועצים כי יש לקבל החלטות טרם יציאת ההגרלה לדרך. בסיכום הישיבה נכתב כי על משרד הבינוי והשיכון "להימנע בעת הזו מפתיחת הגרלה חדשה", וזאת עד לעיגון מתווה מול הצבא שיסדיר את תנאי הזכאות בתיאום משפטי מלא. מכאן עולה העמדה הפורמלית: כל עוד ההגרלות לא נפתחו בפועל, אין חשיבות למידת המוכנות של המחזור.
מה האפשרויות העומדות עכשיו?
במשרד השיכון מקווים כי הייעוץ המשפטי ישתכנע בסוף, ויפשיר את המחזור הנוכחי. אם זה לא יקרה, נותרו שתי חלופות: הראשונה היא הקפאה מוחלטת של ההגרלות לכלל המשתתפים עד להסדרת סוגיית הגיוס - מהלך שמשמעותו שיתוק התוכנית לזמן בלתי מוגבל. השנייה היא ניסיון להפריד בין אוכלוסיית המתגייסים לאלו שלא, ולקיים את ההגרלות רק עבור הציבור הממלא את חובת השירות. אולם, יישום כזה מחייב הקמת מערכת סנכרון נתונים בין משרדי השיכון והביטחון; מערכת כזו אינה קיימת, והקמתה צפויה לארוך חודשים ארוכים.