קן גריפין, ניקולאי טנגן, ג'יימי דיימון / צילומים: reuters, AP
כמה מבכירי עולם ההשקעות הגלובלי התכנסו השבוע באוסלו בירת נורבגיה, לכנס השנתי של קרן העושר הנורבגית, וסיפקו שורת אזהרות וחששות מפני משברים אפשריים, אחרי שנים של תשואות גלובליות יוצאות דופן.
"התחזית היא מאוד לא ברורה", הזהיר הבנקאי הנורבגי ניקולאי טנגן, העומד בראש הקרן, המחזיקה באופן חלקי ב־7,200 חברות ביותר מ־60 מדינות בשווי מוערך של 2.2 טריליון דולר. "זה זמן טוב להיות קרן אינדקס (קרן מחקה, א"א)... אני מעדיף להיות מושקע בכל השוק בשלב הנוכחי, מאשר לנסות ולבחור מניות ספציפיות להשקעה", הוא הוסיף.
● "עקבו אחר המנצחים": המלצת ההשקעה של הבנק הגדול בעולם
● עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה
● 10 מיליארד אירו זה רק ההתחלה: האיחוד האירופי במשבר אנרגיה
טנגן הבהיר כי השווקים סובלים כעת מאי־ודאות גבוהה, עם השפעות סותרות ולא ברורות של משבר האנרגיה הנוכחי מחד ומהפכת ה־AI מנגד, לצד תנאים גיאופוליטיים משתנים. לפיכך, האסטרטגיה של הקרן המחזיקה בכ־1.5% מכלל המניות הנסחרות בעולם, יכולה להוכיח את עצמה יותר מאשר "הימור" על תחומים וחברות מסוימות.
במילים אחרות, מי שמנהל את אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם הבהיר כי היכולת כעת לייצר תשואה עודפת באמצעות בחירות מניות ספציפיות קטנה, ולכן יש עדיפות לאסטרטגיה הקיימת של פיזור רחב במדדים כדי למזער את הסיכונים בשווקים ספציפיים.
המלחמה באיראן כחרב פיפיות
הכינוס השנתי שיזמה קרן העושר הוא הרביעי שמתקיים, בניסיון להגדיל את חשיפתה על הבמה הבינלאומית ולעצב את סדר היום. הקרן הוקמה בשנות ה־90 במטרה להבטיח את עתידם הפיננסי של תושבי נורבגיה על סמך הכנסות הנפט והגז האדירות של המדינה הסקנדינבית. מאז, היא הפכה למודל לקרנות עושר לאומיות, מהמפרץ ועד לישראל, עם אסטרטגיית השקעות שכוללות פיזור על פני אגרות חוב, מניות, נדל"ן ולאחרונה גם פרויקטים של אנרגיה ירוקה.
בשנה שעברה, עם עליית השווקים הגלובליים, רשמה הקרן רווח של 250 מיליארד דולר (15% תשואה). השנה ביצועיה הושפעו מהירידה שחלה בשווקים הגלובליים אחרי פרוץ המלחמה באיראן, שקוזזה בשבועות האחרונים עם עליות מחודשות.
בהקשר הישראלי, הקרן עוררה סערה כאשר בלחץ ציבורי חיסלה יותר מ־50% מהפורטפוליו שלה בארץ, כולל מוסדות פיננסיים, חברות תקשורת ותשתיות, בנימוקים מוסריים שונים, בין אם במעורבות במלחמה בעזה או בשל פעילות עסקית מעבר לקו הירוק. אחרי צעד זה, הודיעה הקרן במפתיע כי היא "תבחן מחדש" את הקריטריונים המוסריים להשקעות שלה, בין היתר בניסיון להתחמק מסנקציות אמריקאיות או מעונשים על מדיניות זאת.
הקרן מחזיקה ב־30 חברות בשווי של שני מיליארד דולר בישראל, נכון לדוח האחרון שלה. פעילים פרו־פלסטינים ניסו לפוצץ את כינוס ההשקעות השנתי וניסו לכבול את עצמם לדלתות האולם שבו התקיים האירוע. המשטרה פינתה אותם.
המלחמה באיראן הקפיצה את מחירי הנפט והגז הטבעי בחודשיים האחרונים, ותהיה ככל הנראה אחראית להכנסות הגדלות של קרן העושר הנורבגית מזווית זו, אך מבחינת אסטרטגיית ההשקעות שלה, היא מהווה איום, אמר טנגן.
"החברות שכבר הגישו דוחות השנה, חלק גדול מהן משדרות חוסר ודאות בנוגע לתחזית (העסקית), בעיקר בגלל מה שקורה במזרח התיכון", הוסיף הבנקאי הנורבגי. לדבריו, "אנחנו רואים בשלב זה יותר השפעה באסיה... אך מצפים שזה יעבור לאירופה ובסופו של דבר גם לארה"ב ועשוי לגרור עליות מחירים".
"לא הייתי פוסל תרחיש של סטגפלציה"
אל הטון החושש הצטרף מנכ"ל ג'יי־פי מורגן, ג'יימי דיימון, שאמר בכינוס כי אחד התסריטים שהוא הכי חושש מהם היא סטגפלציה (שילוב של האטה כלכלית ואינפלציה גבוהה) כתוצאה ישירה מהמלחמה באיראן. לדבריו, עליית מחירי האנרגיה יכולה להפוך לאינפלציה "דביקה", שביחד עם תנאי השוק תיצור סביבה כלכלית של צמיחה אפסית, ריביות גבוהות ואף אבטלה עולה, מבלי שהבנקים המרכזיים יוכלו לשנות את התמונה.
"התסריט הגרוע ביותר הוא סטגפלציה, ולא הייתי פוסל אותו נכון לעכשיו", אמר דיימון באוסלו. "יש המון לחץ אינפלציוני כעת, כולל המלחמה באיראן, החימוש של העולם, צרכי התשתיות והגירעונות". הסיבה העיקרית לכך היא מחירי האנרגיה, שמשפיעים על מדד המחירים כולו ודוחפים את הבנקים המרכזיים לשמור על ריביות גבוהות יותר לאורך זמן.
בחודש שעבר טיפסה האינפלציה בארה"ב לקצב של 3.3% כתוצאה מהתייקרות האנרגיה, כאשר היעד של הבנק הפדרלי עומד על 2% לכל היותר. אך חלפו מעל 60 חודשים מאז שהייתה שם.
בהקשר לגירעונות, אמר דיימון באוסלו לגבי הסיכון שבמשבר חוב גלובלי, כי הוא רואה בהחלט תסריט אפשרי של משבר אג"ח. "באופן שבו הדברים מתנהלים כעת, יהיה סוג מסוים של משבר אג"ח, ואנחנו נצטרך להתמודד איתו", אמר מנכ"ל ג'יי־פי מורגן, העומד בראש הבנק הגדול ביותר בעולם במונחי שווי שוק.
הוא אמר כי התזמון אולי לא ידוע, אך השילוב של גורמי הסיכון הולך ונעשה נפיץ מיום ליום. "הסכום של הדברים המתווספים לעמודת הסיכונים הולך וגדל, והם כוללים גיאופוליטיקה, נפט וגירעונות ממשלתיים", הזהיר דיימון. "ייתכן שהם ייעלמו, אבל ייתכן גם שהם לא, ואנחנו לא יודעים בדיוק איזה צירוף אירועים יוצר בעיה".
הגירעון האמריקאי שובר שיאים וצפוי להסתכם ב־2.7 טריליון דולר עד שנת 2035. גם באירופה ממשלות מעמיקות את החוב בניסיון להתמודד עם הצורך להתחמש, להשקיע בתשתיות וגם למתן את השפעות משבר האנרגיה על הכלכלות שלהן.
דיימון אמר ששני הסיכונים הגדולים לדעתו כעת הם התקפות סייבר והמצב הגיאופוליטי. "המלחמות באוקראינה ובאיראן, החוזק של נאט"ו, העבודה עם השותפים שלנו כדי לשמור על העולם המערבי מאוחד" - הם אלו שלדבריו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות.
דיימון הזכיר את החשש מכשל בשוק האג"ח גם במכתבו השנתי למשקיעים שפרסם לאחרונה. אז, הזהיר מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מפני הפיצוי שדורשים המשקיעים על הסיכון באג"ח לטווח ארוך כתוצאה מהחובות הממשלתיים הגדלים והאינפלציה.
"מאות מיליארדי דולרים הוקרבו"
משבר אפשרי אחר שעלה בכינוס הוא זה של האשראי הפרטי, בעיקר בשוק האמריקאי. תחום זה צמח לשווי של 3.5 טריליון דולר, לפי הנתונים האחרונים, בעיקר על רקע רגולציה שהחמירה את אפשרויות ההלוואה של בנקים. במוקד: ענקיות פיננסים כמו בלקרוק ובלקסטון עצרו משיכות לפחות זמנית מקרנות מסוימות לאחר עלייה בדרישה לפידיונות.
בעוד דיימון אמר בכינוס כי להערכתו לא מדובר בנתח גדול מספיק כדי להוות איום על יציבות המערכת הפיננסית האמריקאית, דובר אחר בכנס, מייסד סיטדל קן גריפין, אמר כי הוא חושש משוק זה. בשבועות האחרונים, כמה קרנות השקעה השעו חלקית את היכולת לפדות את ההשקעות בהן. גריפין, אחד האנשים העשירים בעולם עם הון מוערך של 50 מיליארד דולר, אמר כי הוא חושש שהמשקיעים "החדשים" שנמשכו לקרנות הללו אינם מפנימים את חוסר הנזילות של ההשקעות שלהם.
"אנחנו חיים בעולם שבו משקיעי ריטייל (משקיעים פרטיים הפועלים בשוק ההון באופן עצמאי, לרוב דרך פלטפורמות מסחר בבנקים או בתי השקעות, א"א) התרגלו לקבל נזילות מלאה להשקעות שלהם... אבל השקעות באשראי פרטי הן סיפור אחר", אמר גריפין לפייננשל טיימס.
לדבריו, יש "מאות מיליארדי דולרים" שהושקעו בקרנות כמו אפולו, בלקסטון ו־KKR שבהן משקיעים "הקריבו" נזילות תמורת תשואה. "הסיפור הוא חוסר ההלימה בנזילות בין משקיעי הריטייל לבין משך ההשקעה". החשש בשווקים הוא ממשבר אשראי שייגרם בשל כך.