שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
חודשיים אחרי פרוץ מבצע שאגת הארי מול איראן, מתווה הפיצויים, בעלות כוללת של כ־7 מיליארד שקל, הגיע לישורת האחרונה בכנסת. המתווה חוזר במהותו על המודל שהופעל במבצע "עם כלביא" בשנה שעברה, אך כולל מספר הרחבות שגובשו לאורך הדרך - לצד מחלוקת אחת מרכזית בין משרד האוצר לארגוני העסקים.
● באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית
● בלעדי | המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה
ההרחבה בעלת המשמעות התקציבית הגדולה ביותר היא קיצור התקופה המינימלית לזכאות חל"ת מ־10 ל־5 ימים, בניגוד לעמדת משרד האוצר לדרישת ועדת הכספים - מהלך שעלותו מוערכת בכחצי מיליארד שקל. זאת, כדי לתת מענה לעובדים שלא הגיעו לעבודתם רק במהלך השבוע הראשון של הלחימה, שבמהלכו המשק היה סגור למעט מקומות עבודה חיוניים תחת הנחיות פיקוד העורף.
הרחבה שנייה למתווה המקורי היא הענקת פיצוי מלא של 100% לעסקים ביישובי הצפון. זו מוערכת על ידי האוצר בכ־150 מיליון שקל נוספים. כך שבסך הכול המתווה "התייקר" בוועדת הכספים בקרוב ל־10%, בכ־650 מיליון שקל.
תביעות מאמצע מאי
ברשות המסים נערכים לתשלום מקדמות לעסקים כבר מהשבוע הבא. גורמים ברשות אמרו כי עם האישור הסופי לחקיקת המתווה במליאת הכנסת, תיפתח כבר ביום א' הקרוב האפשרות להגשת בקשה למקדמה לעסקים ולעצמאים.
גובה המקדמה יעמוד על כ־80% מסכום הפיצוי שקיבל העסק במתווים הקודמים של "חרבות ברזל" או ב"עם כלביא" - הגבוה מביניהם - והיא תשולם תוך מספר ימים בודדים.
הגשת התביעה הסופית תתאפשר רק לאחר 15 במאי, מועד דיווחי המע"מ שעל בסיסם מחושב הפיצוי. ברשות מציינים כי בסבבים קודמים 85% מהעסקים קיבלו את התשלום המלא בממוצע תוך 11 ימים. כלומר, אם המערכת תיפתח ב־17 במאי (כיוון שה־15 במאי הוא יום ו'), וניתן להסתמך על ניסיון העבר - מרבית בעלי העסקים יראו את מלוא המענקים בעוד כחודש מהיום.
ומה באשר ליתר 15% מהעסקים? תיקי תביעות המענקים שלהם מועברים לבדיקה מעמיקה יותר, בעקבות סימון אוטומטי של מערכת אנליטית פנימית ברשות המסים. גורמים ברשות אמרו כי מדובר בעיקר בתיקים שבהם עולה אפשרות שהעסק אינו זכאי למלוא הסכום שתבע.
במקרים אלה התשלום מתעכב הרבה מעבר לטווח של 11 הימים, ואפילו חודשים ובחלק מהם משולם בסופו של דבר בסכום נמוך מהתביעה המקורית. עסקים אלה, שמספרם מגיע לעשרות אלפים לפי הערכה גסה באוצר, יידרשו לעיתים להציג מסמכים משלימים או לקבל החלטה של פקיד שומה לפני שיועבר אליהם הסכום הסופי.
שני מסלולים לפיצוי
מבנה הפיצוי עצמו זהה כמעט לחלוטין למודל "עם כלביא". הוא מעמיד בפני העסקים שני מסלולים לטיפול בעובדיהם: האחד, הוצאת עובדים לחל"ת, גם רטרואקטיבית, במסגרתו העובד מקבל דמי אבטלה מהמדינה בגובה 60%־70% מהשכר, אך המעסיק אינו זכאי לסבסוד שכר בגינו; השני, שמירה על העובד תחת העסקה רגילה - במסגרתו המדינה משתתפת ב־75% מהשכר, בכפוף לשיעור ירידת המחזורים של העסק.
המחלוקת המרכזית נוגעת לקרבה שבין שני המסלולים. ארגוני העסקים דרשו שמעסיק שהוציא עובד לחל"ת בחמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור, יוכל לקבל בגינו גם השתתפות בשכר עבור התקופה שלאחר חזרתו לעבודה.
נשיא להב, רועי כהן, כינה בדיון בוועדה את התוכנית "מתווה ביזוי". נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, שהיה מנציגי המגזר העסקי למגעים מול האוצר, טען כי מדובר ב"מתווה הגרוע ביותר שניתן לעסקים מתקופת הקורונה ועד היום".
בתגובה לטענות של גינדי הסבירו באוצר, כי גם מעסיק שהוציא חלק מעובדיו לחל"ת זכאי לקבל פיצוי על רכיב השכר עבור יתר העובדים שהמשיך להעסיק.
במשרד האוצר נעמדו על הרגליים האחוריות כדי להדוף את הדרישה של העסקים למה שמכנים באוצר "כפל מבצעים". במשרד טענו כי אם מעסיק החזיר עובד לעבודה - זהו סימן שהעסק חזר לתפקד, ואין הצדקה להמשיך לסבסד את שכרו.
באוצר גם הזהירו כי קבלת הדרישה תתמרץ מעסיקים להוציא את כלל עובדיהם לחל"ת באופן רטרואקטיבי לחמישה ימים - מהלך שלפי הערכתם יפגע "במאות אלפי עובדים חלשים", שייאלצו להסתפק בדמי אבטלה במקום לקבל שכר מלא. ברשות המסים הפנו לנתוני "עם כלביא": כ־35 אלף בקשות בלבד הוגשו אז במסלול חל"ת, מתוך כ־300 אלף תביעות בסך הכול - מה שמלמד, לפי הרשות, שמרבית הפיצוי בפועל שולם דווקא דרך מסלול ההשתתפות בשכר.
תקופות ההשוואה לחישוב הפיצוי הן מרץ־אפריל 2026 מול אותם חודשים אשתקד, פרט לענף המלונאות שבו ההשוואה תיערך מול 2023, לפני פרוץ "חרבות ברזל". עסקים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון שקל לא יהיו זכאים לפיצוי - מגבלה שארגוני העסקים ניסו להסיר וללא הצלחה.
ההרחבה הצפונית של המתווה, שלא נכללה ב"עם כלביא", תקיף עסקים באזור שעד כ־25 ק"מ מהגבול עם לבנון בגלל המטחים ששיגר חיזבאללה ב"שאגת הארי". מבין היישובים שייכללו בה: כרמיאל, עכו, צפת, ראש פינה ועוד.
מתווה בלחיצת כפתור
לאחר שנים של מבצעים צבאיים (ועוד קודם לכן סגרי קורונה), שהצריכו בכל פעם מחדש משאים ומתנים לחקיקה מלאה של מתווה סיוע, הוחלט שניתן יהיה להפעיל את המתווה העדכני ב"לחיצת כפתור" למשך חמש שנים. כלומר, במקרה של אירוע חירום נוסף, הכנסת לא תידרש לכינוס דחוף לאישור מתווה ייעודי חדש.
כאמור, חבילת הפיצויים פוצלה מלכתחילה לשני מתווים נפרדים. המתווה הראשון, שעניינו זכאות עובדים לחל"ת, אושר בכנסת לפני פסח וקבע תקופת מינימום של 10 ימים. המתווה השני, שהיה אמור לעסוק רק בפיצוי לעסקים אבל פתח מחדש גם את סוגיית החל"ת, הוא זה שהובא להצבעה בוועדת הכספים.
לצד נושא החל"ת, יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי לחץ על האוצר באמצעות איום בניסוח מתווה חלופי מרחיב עוד יותר.
במהלך הדיונים הוסכמו, מלבד קיצור החל"ת, גם הנושאים של פיצויים לבני זוג של משרתי מילואים והחזרים בגין שכר לימוד בגנים פרטיים - אם כי מתווה היישום של החזרי הגנים טרם גובש סופית. דרישת הוועדה להגדלת השתתפות המדינה בשכר ל־90% במקום 75% לא התקבלה.