וול סטריט. המשקיעים לוקחים ברצינות את מחקרי החברה / צילום: ap, Seth Wenig
בזמן שהשווקים הגלובליים נצמדו לדיווחים הרשמיים על חסימת מצר הורמוז, חברת מחקר קטנה ואלמונית החליטה לשלוח אנליסט לשטח כדי לצפות בנתיבי השיט ממקור ראשון. זו לא הפעם הראשונה השנה שסיטריני (Citrini Research) הצליחה להרעיד את השווקים. בפברואר האחרון נמחקו מיליארדים משווי השוק של ענקיות טכנולוגיה בעקבות דוח שלה, שעסק בשאלה פרובוקטיבית במיוחד: "מה אם הבינה המלאכותית היא בעצם בשורה רעה לכלכלה?".
● המדינה ש"השפילה" את טראמפ והנקמה שמגיעה כעת
● המדינה שרוצה להפוך לצבא החזק באירופה עד 2039
כעת, ככל שההשפעה שלה גדלה, גוברים הקולות התוהים האם מדובר בניתוח אובייקטיבי - או בדרך מתוחכמת להפליא להסוות אינטרסים של גופים פיננסיים גדולים.
הניוזלטר הצנוע הפך לאחד המדוברים בשוק
חברת המחקר העצמאית נוסדה בניו יורק בשנת 2023, ומאז היא צברה קרוב לרבע מיליון עוקבים בפלטפורמת הניוזלטרים Substack - שם היא מפרסמת את מחקריה בדרך כלל. לצד זאת, היא מפעילה מודל של מנויים חודשיים בתשלום שמקבלים ניתוחים מיוחדים על "מגמות־על" בשווקים.
המודל העסקי של החברה לא חשוף לציבור, וגם לא נתונים כמו מספר העובדים, היקף ההכנסות ומקורן או מספר המנויים המשלמים. תוכנית המנויים עולה 125 דולר בחודש, וכאמור מספקת בתגובה עוד מספר ניתוחי עומק שלא מתפרסמים לקהל הרחב.
מה שכן ידוע על סיטריני, הוא שאין לה רקע מסורתי בוול סטריט כמו לגופי מחקר אחרים. בעמודים שלה ברשתות החברתיות היא מציגה את עצמה כחברת מחקר שמציעה תובנות ומחקרים תמטיים על שוק המניות לצד ניתוחי מאקרו עולמי. "ההבטחה שלנו פשוטה: לא תצטרכו לשאול יותר 'מהי העסקה?'", נכתב בתיאור החברה.
מי שייסד את החברה והוא אחד מכותבי הדוחות המרכזיים שלה הוא ג'יימס ואן גילן. על פי הוול סטריט ג'ורנל, ואן גילן החל להתמקד בתחום ההשקעות לאחר שמכר חברת שירותי בריאות שייסד. הוא התחיל לפרסם מחקרי מניות, מאקרו ועוד נושאים נקודתיים, והצליח למשוך את תשומת הלב ולצבור קהל עוקבים לאחר שפעם אחר פעם הקדים את השוק וזיהה הזדמנויות השקעה שקשורות לבינה מלאכותית ולרפואה.
בראיון לבלומברג בשנת 2023, סיפר ואן גילן שסיטריני התחילה את דרכה כניוזלטר צנוע, שם כתבו בעיקר על מניות ו"דברים טובים". הוא סיפר שהיה להם רצף טוב של זיהוי מגמות בשוק, מה שהקפיץ את הפופולריות שלה.
7,000 מילים קודרות על השפעות ה־AI
"במהלך המאה האחרונה, 40% מהתשואות בשוק ההון הגיעו מאחוז אחד מהחברות", כך נפתח עמוד האודות של החברה. "זיהוי חברות אלו תלוי לעיתים קרובות בגילוי מוקדם של נושאים ונרטיבים בשוק - 'מגמות העל' המשפיעות לא רק על חברות או מגזרים בודדים, אלא על כל הכלכלה. זה סוג הגישה להשקעות שאנחנו משתמשים בו בסיטריני".
הזיהוי המוקדם הזה, שואן גילן מתפאר בו ארוכות, הצליח להדאיג מאוד את השוק בחודש פברואר האחרון. סיטריני פרסמה דוח לגבי בינה מלאכותית שהפך ויראלי, שבו עלתה השאלה מה אם הבינה המלאכותית כל כך שורית עבור הכלכלה - עד שלמעשה היא דובית? בדוח תיארה החברה מצב של קיצוצים בהוצאות בתעשיות שונות, מה שיגרום לאבטלה המונית של עובדי צווארון לבן ולבסוף למשבר פיננסי. להערכת החברה, שיעורי האבטלה עלולים לטפס לרמת ה־10%.
על פני כ־7,000 מילים, מתואר תרחיש היפותטי קודר שזכה לכינוי "משבר האינטליגנציה העולמי", והוא עלול לפרוץ כבר בחודש יוני 2028. "ככל שיכולות הבינה המלאכותית ישתפרו, כך יהיה צורך בפחות עובדים ויתרחבו הפיטורים בקרב הצווארון הלבן", נכתב בדוח. "העובדים שיפוטרו יצמצמו את הצריכה, הירידה בשולי הרווח תגרום לחברות להשקיע יותר בבינה מלאכותית - והמעגל יימשך".
בדוח הודגש שמדובר ב"תרגיל מחשבתי" ולא בתחזית, אך התיאור כיצד ה־AI נוגסת כמעט בכל סקטור בשוק הצליחה להדאיג את המשקיעים. מדדי המניות בוול סטריט ירדו ביותר מ־1% לאחר פרסומו, וחברות גדולות כמו בלקסטון, קראודסטרייק, IBM וזיסקיילר צנחו. בסופו של דבר זכה הדוח למיליוני צפיות ברשת.
סיטריני לא עצרה בשוק הבינה המלאכותית, וגרמה לבהלה גם באזהרה נוספת שפרסמה לגבי האטה שמונעת על ידי הנפט ועלולה להוריד את המניות. בחברה אמרו שמחירי האנרגיה הגבוהים המתמשכים עלולים להכביד על הצרכנים ועל רווחיות החברות, כאשר הם פועלים כ"מס על צמיחה", שוחקים את כוח הקנייה ומחמירים את התנאים הפיננסיים, כך לפי דיווח ב־CNBC.
החברה המשיכה לייצר כותרות גם באפריל, כאשר פרסמה בתחילת החודש דוח של אנליסט שנשלח למצר הורמוז בשיאה של המלחמה, כדי לצפות בפעילות הספנות ממקור ראשון. לדברי סיטריני, האנליסט נשלח לחצי האי מוסנדם בעומאן, ומשם המשיך בסירה לאזור הורמוז.
האנליסט, שנותר אנונימי עקב הרגישות, מצא שכלי שייט עדיין נעו במצר וכי השיבושים לא היו מוחלטים. הוא תיאר תנועה של כ־15 ספינות ביום - זרימה נמוכה בהרבה מהרמות הרגילות - אך לדברי סיטריני נפח המשלוח בפועל גבוה מהנתונים המדווחים, שכן ספינות רבות כיבו את מערכות המעקב שלהן בשעת המעבר במצרים. בכל אופן היה מדובר בגילוי משמעותי שאיתגר את הנרטיב הדומיננטי בשווקים הגלובליים, שלפיו המצר סגור באופן מלא.
האנליסט תיאר ראיונות שערך עם דייגים, מבריחים ופקידים אזוריים, שהצביעו בעיקר על כך שמעבר הספינות במצר הוא סלקטיבי, כאשר המכליות נדרשו לקבל אישור מאיראן לפני המעבר.
חשוב לציין שיש קושי באימות הממצאים, שמבוססים על סיור שטח יחיד ועל דיווחים אנקדוטליים באזור שבו גם ככה השקיפות מוגבלת במיוחד. יחד עם זאת, הם תואמים לדיווחים אחרים שלפיהם איראן איפשרה באותה עת מעבר לספינות ומכליות של מדינות מסוימות, בדרך כלל תמורת תשלום.
ביקורות הנגד: "מרגיש כמו מניפולציה"
עם הצלחתה של סיטריני, עולים יותר ויותר קולות שמותחים ביקורת על התנהלותה, ואף מפקפקים באמינותה. גולשים דיווחו שלאחר שעקבו אחרי השינויים הטקסטואליים שנערכו בדוחות, הם מצאו שבדוח הוויראלי במיוחד על הבינה המלאכותית נעשתה עריכה מהותית ביחס למי שעומד מאחורי הדוח.
בהודעה המקורית שלוותה למחקר, נכתב למנויים שהדוח נערך על ידי סיטריני וקרן הגידור לוטוס, "במטרה יחידה לדמות תרחיש שלא נחקר מספיק". בהמשך, תוקנה ההקדמה כך שהיה כתוב "חברנו אלאפ שאה (שותף מנהל בלוטוס, נ"ט) שאל את השאלה, ויחד גיבשנו סיעור מוחות על התשובה. סיטריני כתבה את החלק הזה, והוא כתב שניים אחרים".
התיקונים עוררו סערה קלה ברשת, כששאלה אחת ריחפה באוויר: האם זה ניסיון להסוות פעילות של גופים פיננסיים מוסדיים כדי להשתמש בפלטפורמה אישית במטרה להפיץ מחקרים שמשפיעים על השוק?
"זה מרגיש קרוב למניפולציה", כתב גולש באתר רדיט. הוא הדגיש שאין ראיות לכך או להטעיה אחרת, אבל הזהיר: "העובדה שחברת ניוזלטרים יכולה לשבש את השווקים - זה משהו שצריך לשים לב אליו".